חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בתי-ספר בזכיון – ( CHARTER SCHOOLS) – אפשרויות בלתי נדלות וגמישות העסקה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 7.06.12 1:08

האם האפשרויות להקמת בתי-ספר בזיכיון מהוות פתח למימוש גישות חינוכיות או למימוש אפשרויות עסקיות? ותנאי – העסקה גמישים למורים ולמנהלים, שהם חלק מההגדרה של בתי-הספר בזיכיון, האם הם משרתים את הצורך החינוכי או העסקי? מאמר שלישי בסדרה על בתי-ספר בזיכיון

מאת: דליה בלומנפלד

בתי-ספר בזיכיון (CHARTER SCHOOLS) – אפשרויות בלתי - נדלות

רעיון בתי-הספר בזיכיון, כפי שהוא מיושם בארה"ב, מאפשר הקמת בתי-ספר חדשות לבקרים. האם האפשרויות הן חינוכיות או עסקיות? מאמר שני בסדרה על בתי-ספר בזיכיון מאת: דליה בלומנפלד

לקריאה נוספת


גמישות בהעסקת מורים ומנהלים

בתי – ספר בזיכיון בארה"ב רשאים להיות גמישים בשימוש בכוח-האדם. לא חלה עליהם החובה להעסיק מורים מוסמכים, כמו בבתי-הספר הציבוריים. המורים המועסקים בהם אינם שייכים לאיגוד מקצועי ואינם כפופים להסכמים הקיבוציים, כמו בבתי-הספר הציבוריים, שם המורים חייבים להשתייך לאיגוד המקצועי. המורים בבתי-הספר בזיכיון אינם זוכים להגנת האיגוד המקצועי. הם מועסקים בחוזים אישיים, עובדה המאפשרת לבתי הספר גמישות בתנאי ההעסקה שלהם ללא מחויבות לשעות עבודה ולאבטחת הזכות לפנסיה. וזאת בניגוד לבתי -הספר הציבוריים בהם אין גמישות בהעסקת המורים. תנאי העבודה שלהם טובים, שעות העבודה הן לפי ההסכם הקיבוצי, ומוקנות להם זכויות פנסיה.

גמישות ההעסקה של המורים והמנהלים מנומקת בעקרון האחריותיות Accountability ,. אם הצליחו להביא את תלמידיהם להישגים הנדרשים, הם מתוגמלים על כך בשכר ואפילו בבונוסים. אם נכשלו, הם מיועדים לעונשים עד כדי פיטורין. שכר המורים והמנהל מותנה בהצלחת העבודה בבית-הספר.

במדינות השונות בארה"ב, יש חוקים שונים להסדרת תנאי-ההעסקה בבתי-הספר הללו. במדינות מסוימות החוקים חזקים, כלומר מעניקים אוטונומיה מהסכמי עבודה מקומיים ומביורוקרטיה. במדינות מסוימות החוקים חלשים, כלומר מגבילים את האוטונומיה בהגמשת זכויות המורים. לפי המידע בויקיפדיה, 70% מבתי-הספר בזיכיון הוקמו במדינות בהן חוקים חזקים לגבי סוג כזה של בתי-ספר.

 לכאורה, תופעת בתי-הספר בזיכיון יוצרת פתח למימוש אפשרויות חינוכיות יצירתיות של יוזמים שונים. אך נראה שהמציאות שונה. אם קבוצת הורים רוצה להקים בית-ספר ייחודי בהתאם להשקפת עולמה, והיא מעוניינת בהענקת חינוך חופשי ולא פורמאלי לילדיה, היא תוכל להקימו, אם תצליח לשכנע את הרשות החינוכית בייחודיותו. יחד עם זאת, היא מתחייבת להביא את ילדי בית-הספר הזה להישגים שהרשות החינוכית דורשת מכל בתי-הספר במערכת הציבורית (אילו שבזיכיון ואילו הציבוריים). המטרה מכתיבה את הדרך ואת התהליכים. האם חינוך חופשי יוכל להוביל להישגים הנדרשים שהרשות מודדת ובודקת לפיהם את זכות קיומו של בית-הספר? מדיניות המדידה וההערכה המשמשת כלי פיקוח אלטרנטיבי בתמורה לאוטונומיה בבתי-הספר מסוג זה, מגבילה סוגים ייחודיים מסוימים של תהליכי החינוך, ובעצם אינה מאפשרת קיום אמיתי שלהם.

בניגוד לכך, אם קבוצת הורים רוצה לחזק את ילדיה בתחום המדעים המדויקים, למשל, והיא תבקש להקים לצורך זה בית-ספר בזיכיון, יקל עליה להימדד בהתאם לסטנדרטי המדידה וההערכה של הרשות החינוכית, אך היא תהיה מחויבת לעמוד גם במדידת אותם מקצועות שאינם שייכים למדעים המדויקים, כפי שדורשת המערכת.

שאלה שצריכה להישאל היא האם האופציה האינסופית להקמת בתי-ספר בזיכיון, המתאפשרת בארה"ב, אינה אלא פתיחת אפשרות לשימוש ברעיונות שיווקיים ייחודיים כדי למשוך תלמידים לבתי-ספר כאלה? האם הייחודיות, שהיא המניע להקמת בית-ספר כזה, היא ייחודיות חינוכית או טריק שיווקי? האם הדרישות מבית-ספר בזיכיון באמת מאפשרות הענקת חינוך ייחודי אמיתי?

אופנת בתי-הספר בזיכיון הולכת ומתרחבת בארה"ב. האם התלמידים יוצאים נשכרים מכך, וזוכים לחינוך ולהישגים יותר טובים, או שהעסקים הם היוצאים נשכרים, וזוהי סיבת ההתרחבות? הנה דוגמא להתנהלות עסקית של רשת בתי-ספר. מאמר על בתי-ספר בזיכיון שההוראה בהם מועברת לתלמידים בבית באמצעות האינטרנט או הטלפון, שקישור אליו מופיע במאמר של יוסף דהאן "כישלון חינוכי וירטואלי", מלמד עד כמה יצירתי ניתן להיות בהקמת בתי-ספר בזיכיון למען הפקת רווחים. אגורה הוא תאגיד אמריקאי  Agora Cyber Charter School. העוסק בחינוך מקוון דרך האינטרנט או דרך הטלפון. ישיבת התלמיד מול המחשב והטלפון בביתו מייתרת את הצורך במבנה לבית-הספר. התאגיד מנהל מדיניות אגרסיבית של רישום כמה שיותר תלמידים, ונעזר בצוות מורים מצומצם להוראת מספר גדול של תלמידים. במקרים מסוימים מורה אחת אחראית ל-250 תלמידים.

המאמר של יוסי דהאן מסביר ש" אגורה הוא תאגיד מוצלח מאד על פי אמות המידה של וול סטריט, אולם לא כל כך מוצלח על פי אמות מידה חינוכיות: 60% מהתלמידים הלומדים תחת ניהולו נמצאים מתחת לרמה שבה הם אמורים להיות במבחני מתמטיקה ו-50% מתחת לרמה הנדרשת בהבנת הנקרא, ואת כל הפרויקט החינוכי הכושל עבור התלמידים, אבל רווחי מאד עבור בעלי המניות של התאגיד, מממנים משלמי המיסים האמריקאים." המאמר מציין ש"באגורה ובשמונה תאגידים נוספים העוסקים בחינוך און-ליין של תלמידים בבתי ספר יסודיים ובבתי ספר תיכוניים, לומדים יותר מ-200,000 תלמידים ב-74 בתי ספר וירטואליים בארצות הברית."

תופעת בתי-הספר בזיכיון יוצרת פתח לשילוב עסקים ומסחר בתוך המערכת החינוכית. התשובה לשאלה מי יוצא נשכר יותר, התלמידים או העסקים, היא ברורה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

תגובה אחת

  1. דליה :

    האם משרד החינוך ומשרד התפוצות תקצבו ב-2014 כל אחד חצי מיליון ₪ בית-ספר עברי בזיכיון בארה"ב?
    בכתבה שכותרתה: פירון פעל להעביר מיליון שקלים לבית ספר בארה"ב המנוהל על ידי בתו של תורם ותיק שלו מדווח משרד התפוצות:
    "ממשרד התפוצות נמסר: "בשנה שעברה (2014) פנה משרד החינוך למשרד התפוצות בבקשה להיות שותף בפרויקט Hebrew Charter School, לאור תקצובו של הפרויקט על ידי משרד החינוך בחצי מיליון שקלים סוכם כי משרד התפוצות יעביר סך של חצי מיליון שקלים נוספים למשרד החינוך לטובת תקצוב הפרויקט. עוד סוכם כי ניהול הפרויקט וההתקשרות יתבצעו דרך משרד החינוך, בהתאם לסיכומים אלה הועברו בשנה שעברה חצי מיליון שקלים למשרד החינוך"."
    http://www.haaretz.co.il/news/elections/.premium-1.2562295

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.