חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תרבות של אי- אמון? המקרה של שעון נוכחות למורים

נושאים חדשות, חינוך ותרבות ב 28.05.12 5:02

תקציר ומצגת מהרצאה של ד"ר איתי אשר, עמית בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית, בכנס ון-ליר לחינוך, ב-24 במאי 2012

בשנים האחרונות חתמו משרדי האוצר והחינוך על הסכמי רפורמה עם ארגוני המורים: "אופק חדש" (2007) ו"עוז לתמורה" (2011), בשניהם כלולה הפעלת שעון נוכחות לעובדי הוראה.

הפעלת השעון הוצעה בדו"ח דברת (2004) בתור כלי מרכזי לצמצום היעדרויות ואיחורים של מורים, ומעניין כי ארגוני המורים, שהתנגדו בחריפות להמלצות דברת, הסכימו לצעד זה.

בימים אלה אנחנו עדים למחאה הצומחת מן השטח נגד החתמת השעון, ובדברי המוחים עולה תכופות נושא האמון.

לדעתנו, האירועים האקטואליים מהווים מקרה בוחן לשאלות רחבות של רגולציה ואמון בחינוך, כגון:

  • למה גורמת הכנסת כלי טכנולוגי למדידת היבט קטן אך קל יחסית למדידה בעבודתו של המורה, כאשר ישנה מחלוקת פרופסיונלית קשה ומתמשכת לגבי תפקידי המורה וכיצד למדוד הוראה טובה?
  • האם הכלי יכול להוות פתרון לבעיות היעדרות כאשר יש מתאם חלקי בלבד בין שעות העבודה ברוטו ובין השכר (פגיעה בשכר עקב איחור, אין תוספת שכר על שעות נוספות בביה"ס)?
  • כיצד תשפיע הצבת השעון על אמון המורים בארגון ועל התנהגותם?
  • האם התגובות השליליות לשעון מייצגות מיעוט רעשני ותופעה זמנית של התנגדות לשינוי, או שיש כאן תגובה עמוקה ורחבה שהשפעותיה ימשיכו לחלחל שנים רבות?

בעבודה הנוכחית שאלנו שלוש שאלות צנועות יותר:

(1) מה ידוע לנו על התועלת או הנזק של הכנסת שעוני נוכחות לבתי ספר ברחבי העולם?

(2) מה חושבים מורים ומנהלים בישראל על הכנסת שעון נוכחות לבתי הספר, בהקשר למושג האמון?

(3) אילו משתנים מסבירים תמיכה/התנגדות לשעון?

לצורך מענה על השאלות השתמשנו בשני כלי מחקר: פנייה לארגוני מורים ולחוקרי חינוך במדינות מערביות על מנת למפות את השימוש בשעון נוכחות בבתי ספר במדינות שונות, וכן שאלון עמדות אינטרנטי, רובו סגור, בדגימת כדור שלג.

מצאנו כי שעון נוכחות למורים אינו כלי מקובל ונתפס כלא מתאים לאופי העבודה הדינמי של המורה (פנינו לארגונים וחוקרים ב-12 מדינות וקיבלנו תשובות משמונה, כל המשיבים סיפרו שאצלם אין שימוש בשעון נוכחות).

רוב מכריע של המורים שהשתתפו במשאל הביעו עמדות שליליות מאוד ביחס להחתמת שעון נוכחות בבית הספר, ללא תלות במשתני רקע שונים כמו שלב החינוך, מגזר וכו'.

שיערנו כי מנהלים ייטו לראות את היתרונות בשימוש בשעון הנוכחות, אך הופתענו לגלות כי עמדות מורים ומנהלים דומות בדרך כלל.

המורים ראו בשעון מסר לפיו משרד החינוך לא נותן בהם אמון, אך נחלקו בשאלה האם מדובר גם בחוסר אמון מצד המנהל/ת.

חלק מהמורים הביעו חשש מהשפעה שלילית של חוסר האמון על התנהגות המורים, כולל השפעה על הפדגוגיה.

לשאלה האם התחושות הקשות דועכות לאחר תקופת הסתגלות יש לנו אינדיקציה שהתשובה היא שלילית, אך לשם כך נדרש מחקר ממושך על מדגם מייצג.

מצגת ההרצאה (לחצו על הכפתור בפינה הימנית התחתונה של המצגת לצפייה במסך מלא)

 

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , , ,

29 תגובות

  1. עירא :

    אני מאמין שיש כאן חוסר אמון במורים, או לפחות זה המסר שעובר. עד כמה שאני יודע, חצי מהעבודה של מורה היא הכנת חומרים ובדיקת עבודות, דברים שקשה לעשות בסביבה הרועשת של בית הספר. האם ישימו למורים שעוני נוכחות בבית?

  2. לקסי :

    תרבות "הכסף-עיקר-ולא-האנשים" יוצרת את תרבות התחרות שהיא בשיאה "המנצח-לוקח-הכל".
    אלה יוצרים את מצבי "משחק-סכום-אפס" המנוגד למצבי "כולם נשכרים (win-win)"

    ובמלים של כל יום, אם "הם" מקבלים יותר אז אני מקבל פחות ואז אדרוך וארמוס בכדי שאני אהיה המקבל יותר.

    שעוני הנוכחות בבתי הספר הם אחד הביטויים לתרבות אדם-לאדם-זאב. ובאופן הפוך לנדרש הם ביטוי להחפצת אנשים ש"מוכרים זמן" ולא כישורים. השעונים הם שריד של המהפכה התעשייתית שאינם מתאימים לתקופתנו. האנכרוניזם הזה מודגש ביתר שאת דווקא אצל המורים. אבל המורים הם יעד עיקרי במתקפה הניאו-ליברלית-ליברטריאנית.
    אם השינוי במגמת תרבות "הכסף-עיקר-ולא-האנשים" לא יבוא בהקדם הוא יבוא בפיצוצים חברתיים שיכילו לא מעט שפיכות דמים.

    ולאיתי, תודה על מאמר משובח – יצא נזקו של המאמץ בשכרנו 🙂

  3. דליה :

    הכנסת שעון נוכחות למעקב אחר נוכחות למורים מבטלת את מקצוע ההוראה כמקצוע חופשי. מקצוע ההוראה פסק מלהיות חופשי. המורה הפך פקיד שתפקידו לדאוג שתלמידיו יגיעו להישגים ששר החינוך דורש.
    שעון הנוכחות הוא הסמל של החדרת מדיניות ניאו ליבראלית למערכות העבודה בישראל.
    למרות המחאות וההפגנות, הממשל בישראל ממשיך בדרכו, ומעשיו של הממשל מעידים עליו שהוא מתעלם מרצונו של הציבור.

  4. משתמש אנונימי :

    ראוי להזכיר את מחאת הרופאים באותו עניין ממש

  5. עירא :

    זה יותר גרוע מהבעיה של הרופאים, כי לרופאים אין עבודה שהם לוקחים הביתה. אני צריך באמת לתפוס יום אחד רופא(ה) ולשאול למה ההתנגדות החריפה כל כך לשעוני נוכחות בבתי חולים.

  6. דליה :

    סליחה עירא
    גם רופאים לוקחים עבודה הביתה. וכשהם בעבודה, לעתים הם עובדים מעבר למכסה שלהם. הרופאים כועסים מאוד על שעון הנוכחות.

  7. עירא :

    דליה, לגבי "עובדים מעבר למכסה" אז בהחלט טוב שזה יהיה מתועד ומישהו למעלה יבין שיש מחסור ברופאים.

    לגבי "לוקחים את העבודה הביתה" – אין לי מושג למה את מתכוונת. לא ידעתי שלרופאים יש שיעורי בית, או שהם לוקחים חולים הביתה כשבית החולים עמוס. לא, אני לא בא לעשות מהם צחוק, אהי באמת מאוד מעריך את פועלם ואני תמכתי לחלוטין במאבק שלהם ונפגעתי איתם מכשלונו. חסרים לי אבל פרטים למה הם מתנגדים למדידת שעות, כי דווקא אצלם נראה לי שעדיף להם להראות, כאמור, את השעות המוגזמות שהם נאלצים לעשות.

  8. מיכאל לינדנבאום :

    דליה נשמה,
    יש רופאי קופת חולים שלא "דופקים שעון" ומטפלים במסירות בחולים,ויש רופאי בתי חולים ששהחל משעה 12 בצהרים "נעלמים".
    לעומת זאת הסטאז'יארים המסכנים דופקים משמרות של 36 שעות בתנאי ניצול מחפירים ושכר עושק.

    כל זאת הודות ל"קוסם" הידוע ביבי ועדת כלבי ההפרטה מהימין שמרקדים לחלילו.

    הגיע הזמן להחליף את משטר ההפרטה המשתולל ולהצביע שלי יחימוביץ בבחירות הבאות.

  9. שושי פולטין :

    1. הדיון בנושא שעון הנוכחות לרופאים בבתי חולים לא רלוונטי כאן. יש שיאמרו כי שעון הנוכחות אף מיטיב איתם – מצפונם יהיה נקי כאשר הם יוצאים מוקדם לעיסוקיהם הפרטיים. בסיגנון – מקסימום יורידו לי שכר , אבל בשעה הזו ארוויח הרבה יותר.
    2. לצערי אני לא יכולה להעלות כאן קובץ – בכתבה שהופיעה בעיתון "צומת השרון" מדווח על בתי הספר ברעננה ובכפר סבא אשר מסרבים להצטרף לעוז לתמורה לאחר שראו את המתרחש בהרצליה. ולעניין השעון מהכתבה:"התוכנית הזו מייצגת קו של חוסר אמון טוטלי של משרד החינוך במורי ישראל. מה שמשרד החינוך אומרים בעצם שהם לא מאמינים לנו שנעבוד משמונה עד ארבע בבית הספר. כמורה, אני לא רוצה לעבוד במערכת שאין בה אמון הדדי"
    מתיכון רבין בכפר סבא אומר המורה משה מאיו"הצורך להחתים שעון הוא מבזה ומשפיל. אנחנו אנשים בוגרים אשר מונעים ממוטיבציה פנימית ואין סיבה לתחום אותנו בשעות. מורה סביר יעשה כל שביכולתו כדי להגיע מוכן לשיעור, והוא יעבוד יום ולילה בשביל זה". את השעות שנוספו הוא מכנה "שעות בהייה"..
    אם יש אפשרות אשלח במקביל את הקובץ הסרוק של הכתבה.

  10. עמית-ה :

    איתי, תודה, מעולה, בעיני השעון הוא פשוט חיפוש מתחת לפנס בחרו מדד קל כי קשה לבדוק מורים.
    עירא, רופאים שאני מכיר קוראים חומר מקצועי ומשכילים כל הזמן בבית, מובן שהרופאים שאני מכיר אינם מדגם מייצג.

  11. עירא :

    עמיתה, אני מתאר לעצמי שזה המצב. גם אני קורא חומר מקצועי רב בזמני הפרטי כאיש מחשבים, אבל כמובן שגם בשעות משרד. השאלה היא מה יותר נכון כאן מקצועית ואתית: כשאני והרופאים לומדים תחת שכר (המעסיק "משביח את אמצעי הייצור") או על חשבון זמני הפרטי (העובד מקדם את ידיעותיו בתחומו כדי לשפר את עמדתו אצל המעסיר או במקום העבודה הבא). זה לא לגמרי ברור פה מי אמור לשלם על שעות לימוד.

    וזה בלי להפחית לדקה אחת את שאלת המשכורת הנמוכה של רופאים בארץ. הייתי מעדיף שיקבלו יותר ו/או יעבדו פחות כדי לתת שירות טוב יותר, ואז שעות לימוד בבית לא היו הופכות לנושא דיון ארכני.

  12. ארטור-לעירא :

    אני ממש מתפלא שמתגלה קושי להשוות בין רופאים למורים .

    ההבדל העיקרי הינו במציאות הקימת .
    רוב רופאי בתי החולים אינם משלימים את יום עבודתם אלא רצים לעבודות פרטיות או משתלמות יותר .
    כל המורים עובדים את מלוא שעותהם ,כי אפילו איחור 5 דקות לכיתה עשוי להגיע להתפרצות מידית עם רעש עד חדר המנהל .

    יש מישהו שחושב שמורה יכול לגנוב שעה בלי שזה יורגש ?
    האם יש עוד עובדים שבקלות גדולה חוטפים סנקציה כמו אצל המורים שמועברים מבית ספר ליד הבית ,לבית ספר שדורש 2-3 אוטובוסים?
    אני מחכה לעו"ד שירים את הכפפה ויגיש תביעה בשם אלפי מורים על שעות נוספות שנדרשות ,על ימי הערכות בחופש הגדול או על העסקה ביום חופשי והכל חינם בשיטת "הכל כלול" .
    אגב עירא בעניין קידום מקצועי ,כל השנים מנהלים דרשו חופשי ממורים להשתתף בכל מיני השתלמויות של 2-3 שעות שבועיות לאורך השנה ,כמובן חינם כאשר במקרים רבים שום מורה לא היה לוקח השתלמויות אלו מרצונו.

  13. מנחם לוריא :

    שעון הנכחות הוא תוצאה של תפיסת עולם שגויה. בית הספר הוא עסק שיש לו לקוחות יש לו אמצעים ויש לו מטרות מדידות שצריך להגיע אליהם ובמסגרת תקציבית ידועה מראש.

    בסקטור הפרטי כל עסק כזה מפעיל שעון נוכחות.

    הסקטור הפרטי עושה הכל יותר טוב מזה הציבורי ולכן נשים שעון נכחות אם זה טוב בפרטי זה מעולה בציבורי.

    לתפיסה הזו תקראו איך שתרצו – השם חינוך הוא ממנה והלאה.
    מנחם.

  14. לקסי :

    שעון הנוכחות.
    הנכות והנוחות של המערכת.
    אבל חינוך לא בבית ספרם.

  15. עמית-ה :

    מנחם התפיסה הזאת נקראת ניאו-ליברליזם או אין ליברליזם או הכל כסף.
    זאת תפיסה שיטחית שאיש עדיין לא הצליח להוכיח אף אחת מהנחות היסוד שלה.

  16. איתי :

    תודה על המחמאות. מאמר מלא נמצא בהכנה והוא יענה לחלק מהתהיות פה.

    לגבי רופאים

    1. המשותף לשעוני מורים ורופאות: בשני המקרים העובד נקנס על איחור גם אם אינו באשמתו אך לא מתוגמל על עבודה אחרי סיום יום העבודה.

    2. ככל הידוע לי הטענה שרוב הרופאים בבתיה"ח מבריזים מוקדם לעבודות פרטיות פשוט אינה נכונה, אשמח לראות חומר אמין על זה. מדובר במעטים שנוהגים כך, בד"כ הבכירים יותר, במרכז ובירושלים (לא רלוונטי לפריפריה שם אין בתיח פרטיים עדיין). על כך אמר יפה פרופ' יצחק גלנור – מישהו אחד עשה במכנסיים ומכריחים את כולם ללבוש חיתול.

    3. עבודת רופא ומורה מהבית כוללת לא רק השכלה מקצועית כללית אלא גם התייעצויות טלפוניות והכנה של יום העבודה הבא (שיעורים, ניתוחים). זה בפירוש חלק מ"ליבת" העבודה, לא "העשרה".

    לכן בשבדיה שבוע עבודה של מורה מוגדר 45 ש"ש – מתוכן 35 בבי"ס (אבל רק 23-28 פרונטליות) ועוד 10 בבית. כמובן ששעון אין שם.

  17. מנחם לוריא :

    עמית-ה:(תגובה 15) לומר את אותו הדבר ובלי סוף יהפוך אותי לשוטה הכפר. אני יודע איך קוראים לתיאוריה הזו – קצת סרקזם לא מזיק.

    איתי:
    מאוד אשמח לכשיפורסם המאמר לקרוא אותו ותודה על הדברים.

    הכל סימפטום של אותה התופעה:מתייחסים לרופאים ולמורים,כאל עובדים בחברה ציבורית ובכללים של חברה ציבורית ולא מתייחסים אליהם כאל נותני שירות ציבורי אל הציבור במימון הציבור ובשביל הציבור. זו רעה חולה בשתי המערכות האלה.

    אגב,ולא אני לא יודע על האמצעים היום,אבל גם במשטרה היה דיווח על שעות העבודה (התיצבות לתפקיד וסיום) אבל במקרה הזה זה לא נובע מאדיאולוגיה אלא מהחוק. על מנת שלשוטר יהיו הסמכויות המוקנות לו בחוק הוא חייב לבצע מעשה הנראה לעין שהופך אותו מאזרח מן השורה לשוטר על שלל הסמכויות שלו ולכן עליו לדווח על התיצבות לתפקיד ועל סיומו.
    אם היו כורכים את החתמת השעון,גם אצל הרופאים וגם אצל המורים,באיזו שהיא טענה שגורמת לעצם היותם בתפקיד למעשה או התנהגות המבדילה אותם (כנותני שירות) משאר האזרחים דווקא הייתי בעד – אבל החתמת השעון לא נובעת מההבדלה הזו אלא ההיפף מהרצון של המעסיק (מדינת ישראל בדרך כלל) להפוך את ההוראה,ולצערי גם את הרפואה,לשירות שנצרך על ידי מי שכיסיו עמוקם דיים ואין פה שום דבר במיטיב לא עם הרופא ולא עם המורה,לא עם התלמיד ולא עם החולה.

    בא נעזוב לרגע את הרופאים ונתמקד במורים. נניח שמדינת ישראל (המעסיק שלהם ו/או ספק ה"שירות" קרי חינוך) שמו לב שלמורים יש מוסר עבודה ירוד. מוסר עבודה ירוד הוא בעיה של המעסיק ולא של העובד. זו בעיה ניהולית ושעון נוכחות (ומצלמות וגם אזיק אלקטרוני ותעודה ביומטרית ובקיצור כל אצמעי טכנולוגי באשר הוא) כל אלה הם לא הפיתרון. הפיתרון הוא בהתנהלות של בני אדם בניהול נכון. אצל מנהל טוב אין מוסר עבודה ירוד.

    שעון הנוכחות אין לו שום דבר עם מוסר עבודה. כן יחתימו או לא יחתימו זה אקט סימלי בלבד ואין לו שום קשר לא למוסר עבודה ולא להימצאות האדם במקום העבודה. תאלץ להאמין לי שיותר מפעם אחת שעון הנוכחות לא הספיק ל"קליינטים" שלי כדי להוכיח בבית המשפט את טענת ההגנה "במקום אחר הייתי" הידועה בשם העממי אליבי.

    אני מכיר כמה (מעט מידי) מקומות עבודה בארץ,וגם בחו"ל,שאין בכלל שעון נוכחות. ובכל המקומות האלה ניהול נכון,אחריות של העובד וריגשות הסיפוק ממקום העבודה וממלאכת העשייה עושים עבודה הרבה יותר טובה משעון נוכחות כזה או אחר. בנוסף לזה – ובעיני שיא שיאה של החוצפה המששלתית,שעוני הנוכחות לא מוחתמים על ידי כרטיסי נוכחות אלא על ידי קוראי טביעות אצבע ונאגרים במערכת הענן שמשרד החינות רכש מחברת בזק בעלות של 130 מליון ש"ח (בתקציב 2011) בטענה שהענן ישמש למטרות פדגוגיות. כמה שאני יודע אגירת ט.א של המורים לזה ולפדגוגיה אין שום קשר. — ומה פתאום שמעסיק יחזיק בידו אמצעי זהוי שלי,כאדם,יש אותו,נולדתי איתו והוא רק שלי אין עוד אחד (בכל שיבעת מליון בני האדם נכון לאוקטובר 2011) שיש לו ט.א כמו שלי (ואני פה רק דוגמא).

    שוב,בעניין המורים: יש כאן התנהלות שאין לה כל קשר לחינוך. שום דבר טוב,וגם שום דבר רע,לא יצמח מהחתמת שעון הנוכחות בטביעת האצבע של המורה וזה מאוד מעליב ומפקשש את כל המטרה -אם בכלל יש כזו.

    מנחם.

  18. משתמש אנונימי :

    דרך אגב 1 .
    חלק מהרופאים המקצועיים עוברים אחה"צ לעבוד במרפאות הקהילה כדי לחסוך מהחולים את הצורך להגיע לבית החולים.
    זו עדיין עבודה במגזר הציבורי והשכר בהתאם.
    הבעיה היא שכמו כל דבר במערכת הבריאות חסרים רופאים מקצועיים והתורים ארוכים.
    מאז שהמציאו את השב"ן יצרו מין אנדרוגינוס כזה חצי חלב חצי בשר, חצי ציבורי חצי פרטי והשירות הזה ניתן בבי"הח ובמרפאות הפרטיות כתחליף לשירות בקהילה.
    מי שלא יכול להרשות לעצמו, ממשיך לחכות בתור הארוך.

    דרך אגב 2 האזהרה למטה בדבר תקלה טכנית אכן מתממשת כמובטח.

  19. מנחם לוריא :

    "דרך אגב 2 האזהרה למטה בדבר תקלה טכנית אכן מתממשת כמובטח."
    היום במיוחד.

    סליחה על ההערה אבל הדיון כאן הוא על המורים ולא על הרופאים. מהחשיפה שלי לבעלי המקצוע הזה,כתלמיד בעבר הכבר רחוק,וכהורה בהווה,הם לא ממש נמים את שנתם אחרי שהשאירו את טביעת האצבע בשעון הנכחות הבית ספרי….

    מנחם.

  20. איתי :

    מנחם,

    הפקידה בעיריה והפקיד בביטוח לאומי שניהם נותני שירות ציבורי שמחתימים שעון בכניסה וביציאה ואין לי שום בעיה עם זה (נניח בצד את הביומטרי, שם אנו מסכימים), כי מדובר בעבודה שנעשית כולה ממקום העבודה, בניגוד למקצוע חופשי. אצל המורים לעבודת ההוראה + ישיבות + השתלמויות לא צריך שעון, כי יש מנגנוני מעקב ודיווח אחרים. הסיפור היחיד שמצדיק לכאורה שעון
    הוא השעות תומכות ההוראה (ובעוז גם שעות תפקיד). המעסיקים רוצים לוודא שהמורה לא מבריז בשעות הללו הביתה (תופעה שצריך להודות בצער שאכן מתרחשת, השאלה אם זה מצדיק חוסר אמון בכולם).

    אילו המדינה היתה מייצרת תנאים נאותים לעבודה תומכת הוראה בבית הספר (תשתיות, גמישות לאורך השנה וכו') וקובעת כי כל עבודה שלא בוצעה עד 1600 תידחה ליום הבא, כמו בעיריה ובבט"ל, אז השעון היה לגיטימי, אבל זה לא המצב. מצד אחד מצפים מהמורה לעשות ערימה גדולה של משימות עם דד-ליין קשיח, מצד שני אין מדידה ותגמול על שעות נוספות.

    גם מצב שבו השעון (או שעון+דיווח עצמי) היה מודד את כל שעות העבודה של המורה בבית הספר ובבית, והמורה היה מתוגמל לפי חישוב זה, היה מצב הוגן. מצב כזה היה מתמרץ את המדינה להוריד נטל מהמורה, כי ריבוי המשימות למורה היה עולה לה הרבה כסף.

    בהסדר הנוכחי המורים (והרופאים) יוצאים קרחים מכאן ומכאן. גם המורה שיעבוד ברוטו 40 ש"ש וגם המורה שיעבוד ברוטו 60 ש"ש (40 בבי"ס ו-20 בבית) יתוגמלו בצורה זהה.

  21. לילי :

    שעון נוכחות פשוט חוצפה. רוב המורים שנכנסו לרפורמה מגיעים הביתה בחמש וממשיכים לעבוד האם הארגון חשב על כך? או שאולי נדפיס שעון דרך אתר אינטרנט כזה או אחר מי מתגמל אותנו על כך? גם לא נמצאים עם ילדנו בצהרים וכשחוזרים מהעבודה בחמש ממשיכים להיות בעצם בעבודה.

  22. מנחם לוריא :

    איתי,
    לא תאמין… אני מסכים איתך לחלוטין.

    זה בדיוק למה שכיוונתי קודם.ישנם מקצועות וההוראה היא אחד מהם – שצריך ליצר אווירה של עבודה והערכה לעושה אותה ולא צריך לבקר אותו לא עם שעון נכחות ולא עם יעדים מדידים או לא מדידים.

    התוצאה הסופית נמדדת ועוד איך והחברה מרגישה בה ועוד איך. למה הכוונה? חינוך טוב מיצר מורים טובים. חינוך טוב מיצר מדענים טובים. חינוך טוב מיצר טיסים טובים (בחיל האוויר ובסקטור הפרטי) חינוך טוב מיצר אזרחים פורודקטיביים חושבים שלא קונים להג ומלל בסיגנון שאותו מתאר מצויין יונתן במאמר הזה:http://www.blacklabor.org/?p=45863.

    בקיצור מורים שהם עובדים איכותיים (ולא בגלל שעון נוכחות ויעדים מדידים) מיצרים אזרחים טובים שאת טיבעם ניתן לראות לחוש ולהרגיש בכל רגע מהחיים המשותפים שלנו כחברה.

    לצערי ושוב פעם לצערי – כל זה לא רק שלא קורה אלא הולך ומידרדר. וזה מדרדר לא בגלל שעוני הנוכחות אלא בגלל האג'נדה שעומדת מאחוריהם.

    מנחם.

  23. משתמש אנונימי על שעון הדיר :

    התגנבה לה כאן הערה כאילו אגבית בנושא התשתית.
    למעשה הסכמי אופק ובמיוחד עוז מותנים בהכנת התשתית הנחוצה לשינוי המאוד משמעותי בצורת העבודה.

    ושיספרו לסבתא שהתאמת התשתיות אכן נעשתה (ולו ברובה).
    מדובר בהשקעה לטווח ארוך שאי אפשר לעשות באופן חלטוריסטי, ושנועדה להפוך את ביה"ס למקום שבו כל האוכלוסיה, תלמידים כמורים נהנית לשהות בו. פחחחחחח

    למעשה על העניין הזה של התשתית אמורה לקום זעקה גדולה – איפה היא?

    וסליחה, עניין התשתית בוודאי נכון לגבי הרופאים, וזה נכון בכל מה שנוגע לאווירת לחץ ולאלימות, בבתי-ספר ובבתי-חולים.

    וזה גם נכון לחבר כוחות ולא להפריד. אם הארגונים היו לומדים לשתף פעולה בנושאים שמשותפים להם, ולא מתעלמים מהם, כמשהו זניח לנושאים המיוחדים של כל ארגון, היה להם הרבה יותר כוח בכל החזית.

    עכשיו המורים נלחמים לבד נגד השעון, והרופאים לבד, ובינתים העומס על התשתיות רק גובר ומלחיץ.

    ובסוף בסוף מבצבצת איזה מחשבה שהשעון הוא סוג של תיש עקשן שהושלך לזירה, כדי לרכז סביבו אנרגיה בזמן שבשקט בשקט דוחפים עוד עיזים לתוך הבית מתוך כוונה להשאיר אותן שם. זו עוד טקטיקה של הפעלת שליטה, ומסמוס המיקוד מן העיקר שממנו ממילא נגזרות החלטות נקודתיות כמו זו שנוגעת לשעון.

    בקרוב מאוד יצופו הגזרות הכלכליות כשמן על המים. למי יהיה כוח לשעון הדיר הזה?

    הבדיקה של איתי האירה נקודה עצובה – תסכול שמתרכז בנקודה חלשה בקרב מאסף.

  24. שושי פולטין :

    מידע שאולי לא שייך לכאן , ואולי כן-
    ביום ד' 30.5.2012 בשעה 21:00 בערוץ 1 תוכנית מבט שני נוספת על "עוז לתמורה".
    מסקרן.

  25. ארטור-על שאון הדיר :

    אכן משרד החינוך בטוח שהוא יכול להכניס לדיר עיזים ואפילו תיישים .
    זה הולך להיות המקבילה של הנפילה הכלכלית בארה"ב ב 2008 .כל אחד זורק את הזרד שלו למדורה .ובסוף כשכמה מליוני עלובי חיים מסובכים עם משכנתה בתקווה לעלית מחירים ,אז עוד יש עשרות בנקים שחושבים שהכי טוב זה לארוז את המשכנתאות הרעילות בחבילות אטומות ,ולמכור אותן לקרנות פנסיה ולבנקים בחו"ל .
    מסקנה: כאשר הכסף הוא ענק ,אז אין מוסד פיננסי ואפילו המכובד מכולם שיוותר על חבילה מפוצצת בכסף ,בעבור הבטחות וסיפורי מוניטין .

    ישנם לפחות 120 אלף מורים ,וכל השנים לאוצר יש פיתוי עצום למשוך מהם עוד קצת ולתת להם קצת פחות .
    רק דוגמא קטנה – משרד האוצר מקצה לחדר מורים כסף לקנית קפה, תה,חלב ,סוכר סוכרזית .
    כמה?
    כ 8 ש"ח לחודש למורה .
    האם מישהו חושב שאפשר לכסות ב 8 ש"ח לחודש כוס קפה אחת ביום ?
    קדחת!
    בקיצור כולם סופרים למורים את ההפסקות אך שוכחים שבשליש מההפסקות המורה בתורנות הפסקה .
    בשליש אחר עומדים בתור לפיפי ,ואם יש מזל ואין ברדק או מכות או בכי או פציעה ,או הורים,או הסגנית,או המנהלת ,אז יש סיכוי לכוס קפה (בתנאי שיש כוס מהבית ).

    לא טעיתי בכותרת .שאון גדול הכניסו למורים .שטיפת מוח של הטלוזיה ,משחקי מחשב,ורעיונות של יצחק קדמן ,אינם מאפשרים לנצל אפילו 30-50% מזמן השיעור .ההורים ברובם מצפים שבית ספר יעשה עבודתם החינוכית ,משרד החינוך דוחף רפורמות בכפיה ,תוך כדי פיצוץ בשעות העבודה ,לוקח למורים את הצופר של לגדל ילדהם בעצמם ,תוך כדי הכנסתם לעלויות גבוהות לצהרונים .
    וכמנה ראשונה העברת המורים לפנסיה צוברת תוך אי הבנה מוחלטת של האוצר שהנאמנות הכבירה שהיתה למורים כל השנים נבעה בעיקר מחוסר יכולתם לעזוב את המערכת לעבודה אחרת כי הפנסיה התקציבית ירדה לטמיון .זה נגמר .הדור החדש יודע להגיד יאללה בי ,ולהתחיל חיים חדשים בעבודה אחרת כאשר כמובן הפנסיה הצוברת היא איתו ושלו .
    המערכת נסמכת עדיין על רוב של מורים שאכן לא יכולים ללכת לשום מקום ,אך יכולים גם יכולים להגיע מיואשים ועיפים לעבודה ולעבוד תוך אי רצון או אכפתיות .

  26. משתמש אנונימי על שעון הדיר :

    מה שמעניין בקייס הזה של השעון הוא הצרימה בין הדיבורים הניאו-ליברלים על חופש ועל תחרות בין בתי ספר, לבין הפריקיות של השליטה, במיוחד במערכות החינוך.
    המורה לפי הגישה הניאו-ליבראלית אמור להיות פקיד יעיל שמכין את הדור הצעיר לתפקוד על-פי חוקי היד הנעלמה (שאיננה נעלמה כלל וכלל).

    זו המטרה הלא מוצהרת שמרופדת בכל מיני הצהרות פומפוזיות.
    "אנחנו צריכים יותר תחרות, יותר שוק חופשי. אנחנו צריכים בתי ספר שיתחרו זה בזה, ואז יהיו לנו בתי ספר טובים יותר, הילדים שלנו יזכו להשכלה טובה יותר, הם יוכלו לקבל עבודות טובות יותר ולהיות עשירים יותר".
    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572020,00.html

    יש פה שיטה. המקרה הבריטי מאז ימי ת'אצר מאפשר הצצה לתוך השיטה הזאת והשלכותיה ההרסניות.
    וגם כאן:
    http://en.calameo.com/read/000842843cb286dbe227b
    עמ' 372-373

  27. מורה מתמטיקה :

    ראיתי את התוכנית( מבט שני )
    על העז לתמורה , להפתעתי לא הראו
    את המדהים והנפלא .מקווה שעוד מורים יתפכחו. רן ארז שוב מזגזג ומנסה לשרוד לאחר שמכר אותנו .ומשרד החינוך
    כמובן מתפעל מעצמו ומשלטון הפחד ששורר בחדרי המורים .

  28. רוחמה :

    היום תלמידה בכיתה יא ראתה את שעון הנוכחות ואמרה לחברתה :"תראי המורים מחתימים כרטיס כמו אצלנו בעבודה במלצרות , בטח הם מרוויחים שכר מינימום כמונו" חחחח בכלל לא מצחיק ואחרי כל זה רוצים שתלמידים יעריכו אותנו המורים

  29. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    אומר רק זאת - ברגע שיוכנס שעון - חסל סדר עבודה בבית

    במה דברים אמורים?
    לא עוד מענה בשעות הפנאי לטלפונים אינסופיים של הורים . אתם לא מתקשרים לפקיד הבנק או לקופאי בסופר, ואפילו לא לרופא רוקח או אחות במרפאה בשעות הפנאי שלהם ולטלפון הפרטי. למה אלי כן?
    חסל סדר הכנת חומרים ובדיקת בחינות בבית. כח מה שאפשר לעשות בבית הספר יעשה, ומה שלא – יחכה. אין עוד החזרת בחינות תוך פחות משבוע ולפעמים תוך יומים שלושה כדי שהמבחן יהיה כלי עזר בעבודה.
    ישיבות – לישיבה שאינה בשעת העבודה – לא אגיע ללא תשלום.
    חסל סדר ישיבה עם תלמידים מתקשים לאחר שעות העבודה. במסגרת שעון? בבבקשה. דקה אחרי זה – לא. ועוד ועוד ועוד.
    אם המערכת אנה מאמינה בי וביושרי איני מאמינה בה ובהגינותה וללא ספק היושר שלי עולה עשרות מונים על היושרה וההגינות של המערכת.
    עצוב? נכון. אז מה. למי אכפת.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.