חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תחרות, לא מה שחשבתם

נושאים כלכלה ותקציב, עלו ברשת ב 24.05.12 0:10

תמר בן יוסף שופכת עלינו דלי של צוננים ומאירה לנו, בבלוג שלה, כמה פינות צל בחגיגת המאורות של פתיחת שוק הסלולר לתחרות שעשה השר ח"כ משה כחלון

 

כחלון עושה לנו תחרות

כחלון לא יודע איזה תחרות. כחלון לא יכול לדעת מראש איזה תחרות הוא עושה. צירופי החברות הם אינסופיים, התנהגותן היא בלתי צפויה: הן יכולות להתאגד כולן ביחד נגד הציבור, הן יכולות להילחם ביניהן אחת-אחת או בקואליציות מגוונות. כל האפשרויות פתוחות.

ככה זה עם תחרות

אנחנו מכירים מודל קצה אחד – תחרות משוכללת, ומודל קצה אחר – מונופול או מונופסון. המציאות היא כל מה שנמצא ביניהם. מונופול (או מונופסון) הוא המצב שבו השוק למוצר נשלט בלעדית על ידי מוכר (או קונה) אחד. תחרות משוכללת היא המצב שבו השוק מכיל מוכרים וקונים רבים, עד כדי כך שאף לא אחד מהם יכול להשפיע באופן משמעותי על המחיר. שוק הסלולר בישראל לא נמצא בקצה האחד ולא באחר. עד כה, פעלו בו שלוש חברות, ולאחרונה, הצטרפו אליהן עוד חמש חברות, מתוכן, שתי הטריות ביותר הן בעלות הפוטנציאל, והן שעושות את המהומה.

הוט וגולן מורידות מחירים בפראות

הן יכולות להרשות לעצמן את זה, שום שהן בנויות מראש באופן קומפקטי וחסכוני. במיוחד עכשיו, בשלב ההתארגנות, הוצאותיהן נמוכות יותר מאלה של החברות הותיקות כי הן נשענות על תשתיות חיצוניות. במיוחד עכשיו, בשלב החדירה לענף, הן מרשות לעצמן להרוויח מעט או להפסיד, העיקר לחסל את המתחרות הוותיקות. הנה זה סוג של תחרות שאף פעם אי-אפשר לחזות מראש איזה דפוס הוא יקבל. זו המציאות העשירה שנמצאת באמצע בין המונופול לתחרות המשוכללת. זו תחרות, אבל מי אומר שהיא מועילה.

לקריאת הטור השלם…

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

28 תגובות

  1. דני זמיר :

    רשימה מעולה ומחכימה בפשטותה

  2. ק. טוכולסקי :

    חוגגים את ירידת המחיר בחשבונית בזמן שהפנסיה יורדת גם היא. מכלכלה קפיטליסטית משוכללת לא תבוא לנו הישועה.

  3. משתמש אנונימי :

    1. המקרה של הסלולארי ממחיש את הסתירות הפנימיות שמובנות בשיטת ה"יד הנעלמה" (ניתן לתחרות החופשית להתנהל ללא התערבות).
    העניין הוא שבחיים אין באמת דבר כזה – ללא התערבות.
    ללא התערבות זה כאילו ליגה בכדורגל בלי חוקים, בלי כללים ובלי שופטים.

    הבעיה היא שלא מדובר פה באיזה דיון תיאורטי.
    משחקים פה בכספי הציבור, כאשר כסף מועבר מיד ליד
    http://www.themarker.com/markets/1.1707603

    וכשהתחרות לא עובדת, במקום לטפל בבעיות השורש, מקצינים את הבעיה ע"י פתיחת השוק לתחרות פראית.

    התוצאה האפשרית שתמר מתארת היא לא דמיונית בכלל.
    אנחנו עלולים לקום בוקר אחד ולגלות חסכונות חתוכים או מחוקים (ד.א. נדמה לי שהורדה דרגת יציבות הבנקים בישראל. מישהו יכול לספק מידע מדויק?).

    השאלה היא אם הרגולטור כשלעצמו יכול לתת הגנה מספקת לציבור, או שנחוץ ממש להוציא לפחות חלק הארי של החסכונות מחוץ לשולחן הרולטה. נראה אז איך מתנהלת התחרות כשעיקר הכסף מגיע מהבית.

  4. עמית-ה :

    הבעיה העיקרית היא שתחרות הרבה פחות יעילה משתוף פעולה, כי גם כאשר ישנה תחרות (זה קורה רק לעיתים רחוקות ולזמן קצר) מקבלים מנצחים ומפסידים.
    אם אני רוצה לעשות תחרות נסיעה ממטולה לאילת יש לי שתי אפשרויות:
    1. תחרותית, שלושה נהגים שלוש מכוניות יוצאים לדרך לקול ירית הפתיחה ומגיע מי שמגיע ראשון.
    2. שלושה נהגים במכונית אחת מתחלפים בכל פעם שהנהג מאבד ריכוז.
    אז אם המטרה היא להכתיר מנצח אבחר באופציה 1, אבל אם המטרה היא להגיע לאילת מהר השיטה השניה עדיפה.

  5. מיכאל לינדנבאום :

    אני מוסיף את התגובה שלי באתר של תמר.
    במשטר הפרטה תאצ'ריסטי,הרגולציה הופכת לבדיחה כי היא חלק מהשיטה.צריך לחזור למודל מדינת הרווחה כפי שהיה פה בימי מפא"י וכפי שממשיך להתקיים במדינות אירופה הנאורות.
    כספי פנסיה צריכים לחזור משולחן הרולטה של הבורסה אל הבטחון האבסולוטי של אגרות חוב ממשלתיות ייעודיות.
    בכל מקום שיש השתוללות של ברוני הפיננסים וחליבת השוק יש להקים חברה ממשלתית אשר תרסן את ההשתוללות.
    יש צורך בחברה כזאת בענף הסלולר עליו דיברה תמר ,ועל אחת כמה וכמה בענף התקשורת בו 2 חברות תשתית פרטיות חולבות את השוק.דהיינו חברת החשמל הממשלתית שנותנת לנו את החשמל הזול בעולם היא גם הכי מצויידת ומאורגנת להקים במדינה תשתית תקשורת סיבים מודרנית ומהירה וגם במחירים זולים..
    הגיע הזמן שהיזמים ה"פרטיים" שחולבים אותנו מכל כיוון בעזרת משטרו של ביבי,ייצאו לפנסייה.הם ממש מיותרים.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    למשתמש אנונימי,
    האמת היא שאין לנו מושג מה קורה עם כספי הפנסייה המופקרים בבורסה לשעשועי הטייקונים וסייעניהם מנהלי ההסדרים הפנסיוניים ובכירי האוצר שלא מתערבים בניגוד לפיקוח על הבנקים.
    יכול מאד שכספי הפנסייה נשדדו מזמן למקלטי מס בחוץ לארץ.מאחר שאין דיווח על הכספים ומה באמת נעשה בהם ,אםשר תמיד ביום פקודה לספר לבני ה-67:"מצטערים ,היתה שנה רעה בבורסה" או שקרים מהסוג הזה.

  7. מיכאל לינדנבאום :

    מפלאי השוק ה"חופשי".
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000751811

    ישראל הפכה למחלבה פרטית של "אינטל" הרב לאומית.
    אזרחי ישראל שמחים לעזור לכרישים בינלאומיים ,ולסבסד הטייקונים בכספי הפנסייה שלהם.
    ישראל סבא עם "חכם" להפליא.

  8. משתמש אנונימי :

    השאלה היא, מתי תתחיל הממשלה עצמה לעשות תספורות לאג"חים שלה. חכו חכו.

  9. מיכאל לינדנבאום :

    קפיטליזם תקין? לא בטוח
    תספורת לאג"חים ממשלתיים?
    לא שמעתי על חיה כזאת.

  10. לקסי :

    מיכאל, זה סימן שאתה צריך בדיקת שמע ומכשירים לאזניים.

  11. מיכאל לינדנבאום :

    ועם מכשירים טובים+שיפוץ קל של ההולכה העצבית למוח אתה חושב שאני אקלוט שהממשלה עושה תספורת עצמית…

  12. לקסי :

    never say never, ביחוד על ממשלות נ"ל.

  13. משתמש אנונימי :

    מיכאל,
    אם ה"נס הכלכלי הישראלי" הוא בעצם פאסאדה שמתחתיה מסתתרת מציאות כמו זו שתמר מתארת (וראה גם: "חברת הדירוג מודי'ס הורידה את אופק דירוג האשראי של מערכת הבנקאות בישראל ל'שלילית' מ'יציבה'"); ואם בחסות קריסה מדומה אוטוטו של קרנות הפנסיה (מדומה על-פי הודאת נתניהו*), חתכו כאן את הפנסיות באמצעות הפקרתן לקזינו של השוק החופשי; ואם הפריטו כל מה שזז לידיים של "חברים מלווים לחברים" וזרקו אנשים לחסדי אי ודאות תעסוקתית, תוך חיתוך בקצבאות זקנה למשל;
    ואם הכנסות המדינה ממסים עקיפים עולות על ההכנסות ממיסים ישירים (שיטה לא אלגנטית לגבות מסים מהשכבות ה"פטורות ממס" ולפטור ממסים קבוצות מיוחסות שחייבות במס); ואם מיבשים את מערכת הבריאות עד כדי סכנת חיים בעוד חברות הביטוח גורפות מהציבור המבולבל והמפוחד כפל תשלוומי ביטוח בריאות; ובהינתן משבר עולמי מתמשך; ובהינתן החרמה זוחלת של מוצרים ישראלים בעולם, שאף אחד לא יודע מתי תהפוך למסה קריטית; ובהינתן האפשרות שצינת על כספים שהגרו מכאן מי יודע לאן; ובהינתן הצ'ופר המיוחד לישראל, דהיינו המצב הבטחוני – מה ימנע מממשלת נתניהו להגביל למשל סחירות אג"ח ממשלתיים המצוים בידי ישראלים?

    אם לפחות היתה פה כלכלה שבה יש פיזור הגיוני של הון ונכסים (מה שמחייב גם נתח של החזקות בידי המדינה), עוד אפשר היה להאשים במצב את הפרסים, הסינים וועד עובדי חברת חשמל.
    אבל כלכלה שבה המדינה מפריטה כל מה שזז לידי ה"חברים" שלווים כסף מהציבור כדי להלוות אותו הלאה ל"חברים", שלווים כסף מהציבור כדי להחזיר את ההלוואות ל"חברים" ובדרך לגזור דיווידנד לכיס –

    היא לא רק לא צודקת – היא מסוכנת!!!!!.
    ובמיוחד בתנאי משבר.

    וכל וועדות הריכוזיות והאנטי-ריכוזיות לא יעזרו אחרי שהמדינה הפשיטה מעצמה נכסים שבאמצעותם ניתן לנווט את הסיכונים מאחמדינג'אד ועובדי נמל אשדוד.

    _____________________
    *השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".
    http://www.themarker.com/markets/1.456692

  14. עמית-ה :

    ולזאת יש להוסיף: אילו נזרקו כל כספי הפנסיה לקזינו בורסה כבר ב-1997 ואילו לא היו אג"ח מדינה מיועדות.
    היו היום החוסכים לפנסיה מפסידים עוד יותר, ורוב חובות המדינה היו לבנקים מחו"ל שעליהם משפיעים דרוגים של חברות אשראי.
    אבל למזלנו לקח לשתן בדמו של רוה"מ הנכבד 5 שנים לעבור את 'מחסום הדם-מוח' וכך ניצלנו מגורלה של יוון.

  15. מיכאל לינדנבאום :

    המדינה הפשיטה מעצמה נכסים ומסרה כל מרכזי הכח הכלכליים -פוליטיים לידי חבורת הטייקונים פושעי ההפרטה.

    המדינה הפשיטה את אזרחי ישראל משכפ"צ מדינת הרווחה,על ידי הפרטת העבודה המאורגנת,הפרטת הפנסייה והפרטת כל המפעלים והממשלתיים ואוצרות הטבע של המדינה לידי פושעי ההפרטה הנ"ל.
    30 שנות משטר תאצ'ריסטי ניאו-ליברלי אכזריים הופכים חלקים גדלים והולכים של האוכלוסייה לקבצנים ,עובדי קבלן ומובטלים.

    אנחנו משתלבים במרחב להפליא:גם במצרים שולט ממסד צבאי טפילי יחד עם חבורה של טייקונים טפילייפ.

    במצריים יש "כיכר תחריר",ובישראל יש חבורה של ילדים טובים שמפגינים בנימוס ולא "דורכים על הדשא" ושאומרים "יהיה בסדר" .

    כמו שאומר ידידינו המשתמש האלמוני-יש לנו "כלכלה מסוכנת"
    וגם משטר פוליטי ההופך אותנו למצורעים של העולם.
    (בינינו-מה איכפת לפוליטיקאים ולטייקונים כלבי המחמד שלהם.
    ממילא כל הכסף הנשדד נמצא
    במקומות מאובטחים בחו"ל.

    הם גם הראשונים שיברחו מכאן,אלה המדברים גבוהה-גבוהה על אהבת המולדת.
    רק על דבר אחד תושבי ישראל הקבצנים לא חושבים"על שינוי המשטר הפוליטי על ידי הצבעה מסיבית למפלגת העבודה בראשותה של שלי יחימוביץ.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    המחלבה הנהדרת לטייקונים מסכנים הנקראת מדינת ישראל,עובדת במלוא הקיטור.אזרחי ישראל,עשוקי הביטוח הלאומי והפנסייה,המובטלים ללא עבודה וללא פנסעיית גישור או קיום.
    כל זה לא חשוב,ממש זניח.
    קדימה קבצני ישראל המממנים בתאווה את הטייקונים,והשונאים ,ממש שונאים את עצמם,את עתידם הכלכלי והרפואי,את עתיד ילדיהם ונכדיהם.

    "תנו צדקה לפלורוס העני" אמרו בזמן הכיבוש הרומאי בארץ.
    בזמן הכיבוש של טייקוני ההפרטה,אומרים תנו צדקה לטייקונים המסכנים…..

  17. מיכאל לינדנבאום :

    תוספת לתגובתי 16
    מדובר כמובן על על מענק 5 מיליארד הדולר לאינטל.
    http://www.themarker.com/markets/1.1716564

  18. משתמש אנונימי :

    אל הדברים שצוטטו למעלה בתגובה 13 ("השלב השני לדברי נתניהו היה הזדמנות ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי")

    אפשר לצרף את ה"שלב השלישי", להלן נתוני התוצאה של ה"הזדמנות":
    "הפקרות האג"ח: כך התנפח שוק האג"ח הקונצרני מ-15 מיליארד שקל ל-300 מיליארד שקל בלי שום בקרה"
    ביטול הנפקות האג"ח המיועדות ב-2003-2004. כחלק מהסדר קרנות הפנסיה הוותיקות הפחית משרד האוצר את שיעור האג"ח המיועדות המוקצה לקרנות, וכצעד משלים הקל את תקנות ההשקעה ואפשר לקרנות להשקיע באג"ח הקונצרניות. התוצאה: זרימה של כ-12 מיליארד שקל מדי שנה שהופנו בתחילה לאג"ח מדינה ובהמשך לאג"ח קונצרניות.

    הגורם השלישי, הגורם שהבעיר ושפך דליים של שמן על הגחלים הלוהטים של האג"ח הקונצרניות: ועדת בכר, שהעבירה-הפריטה את קופות הגמל מהבנקים לחברות הביטוח ולבתי ההשקעות ב-2006-2007. התוצאות ההרסניות של ועדת בכר, של המהירות שבה יושמו ההמלצות, של חוסר הפיקוח, של ההפקרות ושל הניסיון המביך לאחז את עיני הציבור ולגנוב את דעתו, תוארו כאן פעם אחר פעם."
    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000751727

    (נ.ב וגם, תודה לללקסי, העורך המסור)

  19. משתמש אנונימי והפעם, תחרות בחינוך :

    אחרי ה"הצלחה המדהימה" (זו המתוארת בין השאר במאמר בגלובס) של ה"שלב השני", מבטיח נתניהו הזחוח ב-אותו ראיון לדה-מרקר ב- 2007 :
    "יש צורך ברפורמות לא רק בשוק הבנקאות, אלא גם בחינוך ובקרקעות."

    ואכן כבר בשנתו הראשונה כראש הממשלה, מופיע בחוק ההסדרים הסעיף הבא:
    "מחליטים
    לפעול להגברת התחרות בין בתי- הספר במערכת החינוך היסודי".
    (חוק ההסדרים 2009 כפי שנחשף באתר של שלי יחימוביץ http://www.shelly.org.il/files/reformot2009-10.PDF).

    הפאנטים האלה של ה"תחרות" שמושיעה כביכול מכל צר וצרה, מלבד העובדה שהם יוצרים בסופו של יום פער הולך וגדל בשוויון (ברמת המיקרו קוראים לזה אי צדק חברתי), ממיטים עלינו בסופו של דבר אסונות ברמת המאקרו.
    ומי מנסה להרוויח מאסונות כאלה? הא, שוב הפאנטים של שוק ההפקרות, עם מנות מוגברות של תרופות האליל שלהם".

    בטח, תחרות בין בתי ספר, למה לא, ממילא אף אחד לא באמת מבין במה מדובר.

  20. איתי :

    "טנק החשיבה" הניאוליברלי-ליברטריאני מסמן את יעדיו הבאים, כולל בתי הספר:

    http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3572020,00.html

  21. משתמש אנונימי והפעם, תחרות בחינוך :

    תודה איתי.

    מתוך המאמר:
    "הכנס בירושלים הוא יום חגם של בני הזוג רוברט וקורין סאוור, בני זוג כלכלנים שהקימו ב־2003 את מכון ירושלים לחקר השווקים, ……
    כשאני שואל אותה מהם היעדים העיקריים שהמכון רוצה לקדם היא מספקת רשימה שנעה מנושאים שנמצאים בלב השיח הכלכלי, כמו מלחמה בריכוזיות ובמונופולים וביטול מכסים, ועד להצעות שגם היא מודה שדעת הקהל אינה בשלה אליהן, כמו הפרטת מערכת החינוך והפיכת צה"ל לצבא מקצועי. "אנחנו צריכים יותר תחרות, יותר שוק חופשי", היא אומרת.

    "אנחנו צריכים בתי ספר שיתחרו זה בזה, ואז יהיו לנו בתי ספר טובים יותר, הילדים שלנו יזכו להשכלה טובה יותר, הם יוכלו לקבל עבודות טובות יותר ולהיות עשירים יותר".

    המשפט הפרימיטיבי הזה מאפין את כל הציטוטים במאמר, המוכרים לעייפה.

    הגדרת הצלחה בחינוך היא עסק חמקמק, אז על מה בדיוק תהיה התחרות בין בתי הספר?

    אבל מי שיש לו בוכטות של כסף, יכול להרשות לעצמו להיות פרימיטיבי, דוגמאטי, פשטני – ולהתערב עם הכסף שלו בכל תחום מקצועי שאין לו בו מושג (הייתי שם, ראיתי איך זה עובד כשהממשלה מפריטה פרויקטים למיקור חוץ, בשיטת השקל מול שקל. המגע עם התורמים גרם לי נזקים ממשיים שגרמו לי לעשות מעשים שלא נשמעו כמותם ברחבי א"י, רחמנא ליצלן, אבל זה היה חד פעמי. היום הכל בסדר, אין מקום לדאגה).

  22. משתמש אנונימי :

    והערה נוספת –

    מי שמלביש את ה"תחרות" על כל דבר וענין בכל תחום בחיים,
    מרוקן את מושג ה"תחרות" מכל תוכן
    ומשים עצמו -טיפש/נוכל או שניהם ביחד.

  23. כחלון עושה לנו תחרות? או מיזוג או קריסה :

    UBS מנסה להרגיע את המשקיעים: "החוב של חברות הסלולר לא בסיכון מיידי"

    "מניות סלקום ו פרטנר איבדו עד כה 6.5% משוויין מתחילת השבוע. מתחילת השנה
    ירדו המניות
    בכ-40%".

    http://www.themarker.com/technation/1.2545037

  24. מיכאל לינדנבאום :

    איזה תחרות ואיזה נעליים? חולבים אותנו!

    כשהייתיי בצרפת הצ'יפ הצרפתי עלה לי 10 יורו תמימים לחודש,כאשר הוא מאפשר לי להתקשר חופשי(כולל אס.אמ.אס חופשי )לכל טלפון סלולרי או קווי בצרפת.

    חומר למחשבה לאלו המסוממים על ידי תעמולת הטייקונים.

  25. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    לפני שכחלון יפריט את המדינה עצמה

    לפני שכחלון מפריט את המדינה עצמה
    זה הזמן בדיוק עכשיו לשאול אותו מה דעתו על סכנת הקריסה של אחת החברות בסלולר בגלל תחרותיות יתר (כן יש דבר כזה, גם המניות של רשתות השיווק צונחות
    http://www.themarker.com/consumer/1.2499272
    http://www.blacklabor.org/?p=28652)

    ומה הוא מציע לעשות כדי שהריפורמה שלו לא תתגלה כפלופ רציני שגם יחתוך לנו בדרך עוד נתח מהפנסיה.

  26. מיכאל לינדנבאום :

    בהפרטה אנחנו נדפקים משני הכיוונים

    זה ה"יופי" של משטר ההפרטה הניאו-ליבראלי.כאשר יוצרים טייקונים אם על ידי הפרטות ואם על ידי "הקלות",אז נולדות מפלצות ניאו-ליבראליות.
    במצב שהן מפסידות כסף ,בגין תחרות או סתם גניבת כספים,אז א:
    הבנקים שהילוו להן כספים מפסידים,ואז בעיה ל"יציבות הבנקים",ואז "חובות אבודים","הסדרי חוב" ושאר ירקות.

    ב:הפנסייה שלנו שמושקעת בחברות ביטוח ובתעלולים בורסאים בסכנת מוות.

    במצב של "יציבות" מונופוליסטית,הצרכנים נחלבים על ידי חברות הסלולר.
    בכל מקרה הציבור נדפק.
    נכון לעכשיו,הציבור אוהב שידפקו אותו.עובדה:הוא תמיד מצביע לפוליטיקאים ימניים משרתי הון.

  27. עבודה שחורה » שוק התחרות – באיזה דוכן מוכרים תחרות הכי בזול? :

    […] "תמר בן יוסף שופכת עלינו דלי של צוננים ומאירה לנו, בבלוג שלה, כמה פינות צל בחגיגת המאורות של פתיחת שוק הסלולר לתחרות שעשה השר לשעבר משה כחלון. […]

  28. עבודה שחורה » תחרות – בשירות הכלכלה או הפוליטיקה? :

    […] "עוד עיקר עכשיו הוא זיהוי הכשל השלטוני. איך מותירים בידי שר אחד, מוכשר ודורש טוב ככל שיהיה, החלטה בעלת השלכות כה נרחבות. ממשלת ישראל נחפזה להתגאות בהישג הורדת מחירי הסלולר, איפה היא תהיה כשכל הסיפור יתגלגל עד לקריסת תאגיד". (תמר בן-יוסף) […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.