חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בתי-ספר בזיכיון (CHARTER SCHOOLS) ומדינת הרווחה

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 16.05.12 1:07

בארה"ב ובמדינות המערב רווחת בשנים האחרונות הנטייה להקים בתי-ספר בזיכיון.  מהו בית-ספר בזיכיון ומה ההשלכות של קיום בתי-ספר כאלה על מדינת הרווחה. על כך במאמר זה

מאת: דליה בלומנפלד

מהו בית-ספר בזיכיון (charter school) – ההשלכות על מדינת הרווחה

בית-ספר בזיכיון  (charter school) יכול להיות בי"ס יסודי או על-יסודי, שהוקם ביוזמה של הורים, או מורים, או עמותה, או גוף פרטי או פילנתרופי. הוא מוקם על סמך הסכם בין מפעיליו לבין הגוף האחראי עליו (הרשות החינוכית), המקנה לו זיכיון (צ'רטר) לפעול על סמך התחייבותו להישגים כפי שמפורט בהסכם. ההסכם מפרט את המטרות, התוכניות, סוג התלמידים, שיטות מדידה והדרכים לבדיקת ההצלחה. הבעלים צריכים להתחייב על הפרטים, וזוכים באוטונומיה לפעול במטרה לממש את פרטי ההסכם. ההסכם נחתם לפרק זמן משתנה בין 3 ל- 5 שנים. אם בית-הספר אינו מצליח לממש את הכתוב בהסכם, הוא צפוי לסגירה.

בתי- ספר בזיכיון הוקמו לראשונה בארה"ב, ושם הולכת ונפוצה הקמתם מאז שנות ה-90. מדינות אחרות למדו את סוג ביה"ס הזה וגם בהן הוקמו ומוקמים בתי-ספר בזיכיון: ניו-זילנד, אנגליה וולס, קנדה, צ'ילה, שבדיה.

לבית-ספר בזיכיון מאפיינים המייחדים אותו מבית-הספר הציבורי בארה"ב.  בית-ספר ציבורי מחויב לקיים את  כל החוקים והתקנות של המדינה והמחוז בו נמצא בית-הספר. הוא רשאי לקבל תקציב ציבורי בלבד. אסור לו לקבל מימון פרטי מתרומות ומקרנות. המורים העובדים בו הם בעלי תעודות הסמכה ושייכים לאיגוד המקצועי של המורים. בית-הספר הציבורי מחויב לזכויותיהם של המורים בהתאם להסכמות עם האיגוד המקצועי. מבני בית-הספר הציבורי הם ציבוריים ושייכים לרשויות.

בית- ספר בזיכיון, בניגוד לזה הציבורי, אינו כפוף לחלק מהחוקים, הרגולציות והתקנות המחייבות את בתי-הספר הציבוריים. הוא מקבל מימון ציבורי ומותר לו לקבל גם תרומות פרטיות. מבנה בית-הספר יכול להיות פרטי. מותר לו להעסיק מורים ללא הסמכה וללא השתייכות לאיגוד המקצועי.

למרות שבתי-ספר בזיכיון הם אלטרנטיבה לבתי-הספר הציבוריים בארה"ב, הם מהווים חלק ממערכת החינוך הציבורי, וכמוה אינם רשאים לגבות שכר-לימוד, וחייבים לקבל תלמידים על-פי הגרלה הפתוחה לכל התלמידים.

בתי-הספר בזיכיון מחויבים בראש ובראשונה למימוש המטרות עליהן חתמו בהסכם הזיכיון. מימוש המטרה מקדש את האמצעים המובילים אליה: מאשרים להם לוותר  על יישום חוקים מסוימים ותקנות שקבע הגוף החינוכי האחראי, מאשרים להם לבחור מורים  חסרי תעודות הסמכה, מותר להם לגייס כספים מכל מיני מקורות, ולא להסתמך רק על תקציב החינוך הציבורי המוענק להם.

רעיון בית- הספר בזיכיון הועלה לראשונה על-ידי ריי בוד (Ray Budde), פרופסור באוניברסיטת מסצ'וסטס ועל-ידי אלברט שנקר, נשיא הפדרציה של המורים. ב-1988 קרא שנקר לרפורמה בבתי-הספר הציבוריים על-ידי הקמת בתי-ספר בזיכיון. באותו זמן כבר היו קיימים בתי-ספר מעטים שלא נקראו בתי-ספר בזיכיון, אך כללו מספר מאפיינים שלהם.

המודל האידיאלי של בית-ספר בזיכיון, מבחינת הוגי הרעיון בוד ושנקר, הוא בית- ספר ציבורי קטן, שיעניק ייחודיות בהתנסות החינוכית של התלמידים, שאינה יכולה להתקיים בבית-ספר ציבורי. בית – ספר כזה זוכה לאוטונומיה, וחופשי מבחינת החוקים המחייבים אותו ומבחינת המימון (בלי שכר-לימוד, בלי שיוך דתי ובלי סלקציה של תלמידים). הוא לא כבול לחוקי המדינה ולמגבלות רגולטיביות, ואחראי  כלפי הישגי התלמידים המתקבלים יותר מאשר לתהליכים ולהשקעה בבית-הספר (כמו מספר שעות ההוראה שאליו מחויב מורה, או תעודות הסמכה של המורים.)

בית-ספר בזיכיון פחות מוגבל על-ידי דרישות פורמאליות  כדי ליצור תרבות בית-ספרית שמגדילה את המוטיבציה של התלמידים, ומדגישה את הציפיות הגבוהות מהתלמידים בהגעה להישגים לימודיים ובהקניית ערכי משמעת. המטרה היא לחזק תלמידים שהישגיהם בעבר הושפעו מסטריאוטיפים חברתיים ומהשפעות חברתיות אחרות. יצירת תרבות בית-ספרית מיוחדת נועדה לספק את  צרכי התלמידים. ההנחה העומדת בבסיס היא שבית-הספר יהיה טוב לתלמידים אם למנהל ולמורים יהיה יותר פיקוח ויותר גמישות לגבי חוקי העבודה ותפקידי בית-הספר.

בית- ספר בזיכיון מחויב להישגי התלמידים. אם בית-הספר אינו מצליח להביא את התלמיד להישגים, הוא ייסגר. זאת בניגוד לבית-ספר ציבורי שנכשל. בית-ספר ציבורי שנכשל לא ייסגר. במקום זאת מבוצעים בתוכו שינויים, כמו החלפת הנהלה, ארגון מחדש של בית-הספר, שמובילים לשיפור בהישגי התלמידים.

המטרה הראשונית של הקמת בתי-ספר בזיכיון, כפי שנהגתה על-ידי ריי בוד ואל שנקר הייתה הקמת בתי-ספר קטנים בלי מגבלות פורמאליות ביורוקראטיות במטרה לקדם תלמידים. אלא  שהשלטון השמרני הניאו ליברלי בארה"ב לקח את רעיון בתי-הספר בזיכיון והשתמש בו כדי לקדם את מטרותיו. הנשיא בוש הכניס את בתי-הספר בזיכיון לרפורמה שלו NO CHLID LEFT BEHIND. חובת המכרזים להענקת זיכיונות של השלטון השמרני בארה"ב שינתה את בתי-הספר הללו והפכה אותם כלי להפרטת החינוך. כך רעיון ליברלי חינוכי ראוי מקבל פנים של חינוך כמשאב כלכלי להפקת רווחים.

תקצובם של בתי-ספר בזיכיון ממקורות ציבוריים הוא מהמדינה במרבית המדינות בארה"ב. יש שהם מקבלים גם מימון פדראלי. המדינה מממנת את בתי-הספר בזיכיון על-ידי העברת תקציב פר-תלמיד. בתי-ספר מסוג זה מקבלים בממוצע פחות מימון פר-תלמיד מאשר בתי-ספר ציבוריים באותו אזור. נוסף לכך, בתי-ספר בזיכיון מסוימים אינם נדרשים לספק הסעות והזנה לתלמידים. לפי המידע בויקיפדיה על בתי-ספר בזיכיון, דו"ח שהתפרסם ב-2005 הראה שבתי-ספר בזיכיון מקבלים 22% מימון פר-תלמיד פחות מאשר בבתי-ספר ציבוריים באזור אחד. באזורים אחרים, הפער במימון יכול להגיע גם ל-40%. מחקר שהתפרסם ב-2008 הראה שתלמיד בבית-ספר בזיכיון מקבל 61 סנט על כל דולר שמקבל תלמיד בבית-ספר ציבורי.

בתי-ספר בזיכיון רשאים לקבל תרומות פרטיות. החוק מאפשר לבתי-ספר בזיכיון לקבל מימון של מלגות ומענקים. כך הם יכולים להשלים את התקציב הציבורי וגם להגדיל את התקציב הבית-ספרי. מצד אחר, בתי-ספר בזיכיון באזורי מצוקה מקבלים לעתים מימון גבוה יותר מזה של בתי-ספר ציבוריים באותו אזור. כך, בעיקרון נוצר מצב בו המדינה מבזרת את הקצאת תקציבה לבתי-ספר לפי עקרונות לא אחידים, וגם מקטינה את הקצבתה הציבורית לחינוך בבתי-ספר בזיכיון, לעומת בתי-הספר הציבוריים. באותה עת, במימון החינוך במערכת החינוך הציבורי משתתפים גם  גורמים פרטיים. התהליך המתאפשר הוא צמצום תקציבי מדינה והכנסת תקציבים פרטיים למימוש הזכות לחינוך.

כך, תופעת בתי-הספר בזיכיון מקעקעת את אחריות המדינה לחינוך. אם רעיון מדינת הרווחה הוא שהזכות לחינוך האזרחים היא באחריות המדינה, ועל המדינה להשקיע בתקציב החינוך כדי לממש זכות זו, הרי צמצום התקצוב פר-תלמיד בבתי-ספר מסוג זה, וההיתר החוקי להשקעה פרטית בהם, הופכים את הזכות לחינוך לזכות אופציונאלית, או, במלים אחרות, המדינה כבר  לא יכולה להיות אחראית לחינוך.  החינוך באופן מעשי עובר לידיים פרטיות, אך במימון בתי-הספר הפרטיים הללו משתתף מימון ציבורי.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , ,

5 תגובות

  1. עמית - ה :

    בקיצור עוד מודל חסר הצלחה למדינה חסרת אחריות, בשבדיה אגב ניסו תוכנית של יותר אחריות ועצמאות למנהלים וליישוב אבל לאור התוצאות התוכנית נגנזה ובתי הספר חוזרים לאחריות המדינה.

  2. דורון גרינשטיין :

    אולי הדבר החשוב ביותר לא הוזכר במאמר: מימון החינוך בארה"ב מגיע בעיקרו מן הקופה המוניציפלית והמדינתית, קרי, המימון הוא פונקציה של תשלומי המסים, מדיניות תקציבית אך אולי בעיקר – רמת ההכנסות ברמה המקומית והמדינתית. משום כך, קיימת סגרגציה דה-פאקטו על בסיס סוציואקונומי. גם בתי ספר זכיון איכותיים בד"כ יוקמו על ידי עמותות הורים ממעמד גבוה, באזורים חזקים וישיגו תרומות והשקעות משמעותיות יותר מבתי ספר שיוקמו באזורים מוחלשים. ככלל, ההגדרה של "חינוך ציבורי" בארה"ב אינה דומה בשום פרמטר לחינוך ציבורי בישראל וזאת משתי סיבות עיקריות: א) רק כ10 אחוז מתקציב החינוך הפדרלי מופנים לחינוך יסודי ועל-יסודי – המדינה והרשות מוסיפות כ-45% כל אחת. ב) ההוצאה על החינוך בתקציב הפדרלי מהווה רק 2% מסך התקציב.

    באופן מפתיע, דווקא התקצוב לתלמיד בבתי ספר צ'רטר מזכיר את גישת התקצוב הישראלית על פי מדדים (שטראוס, שושני והמשולב)המכוונת לשוויון מהותי ולא לפורמלי.

  3. חינוך והמחאה החברתית – פאנל באוניברסיטת חיפה :

    […] מענה לצרכיהן בחינוך הציבורית. הפיתרון שהוא מציע הוא שיטת הצ'רטרים  – המדינה תתן רשיונות לפתיחת בתי-ספר במימון המדינה […]

  4. עבודה שחורה » בתי-הספר בשיטה הניאו-ליברלית: בתי-ספר בזיכיון, בתי-ספר ייחודיים :

    […] בית-הספר בזיכיון, כפי שהגו אותו  ריי בוד ואלברט שנקר ב-1988 מתוך מטרה חינוכית טהורה לקדם תלמידים שהתקשו ללמוד […]

  5. דליה :

    דיאן רביץ מומחית למגיניות נחינוך בארה"ב מבקרת בחריפות את שיטת בתי-הספר בזיכיון. דבריו של יוסי דהאן בהעוקץ: יוסי דהאן)

    דיאן רביץ', מומחית למדיניות חינוך בארצות הברית, ואחת הכותבות הטובות ביותר על הנושא,סוקרת שני ספרים מעניינים העוסקים ברפורמות החינוך של ג'ורג' בוש וברק אובמה. אלו רפורמות שהעמידו במרכזן ריבוי מבחנים סטנדרטיים, שעל בסיסם מדורגים תלמידים, מפוטרים מורים ומנהלים ונסגרים בתי ספר, והפרטה של בתי ספר ציבוריים והפיכתם לבתי ספר בזיכיון (charter schools), בתי ספר במימון ציבורי המנוהלים על ידי גופים פרטיים. אחד המממנים של רפורמה כזו בעיר ניוארק בניו ג'רזי, היה מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג, שראה כיצד מאה מיליון דולר שהוא תרם למהפכה ברוח הרפורמות הללו יורדים לטמיון.

    רביץ' כותבת שדרך טובה להמחיש את ההיגיון העומד מאחרי הרפורמות הללו, הוא סיפורו של דוקטור סוס, ירטל הצב (או בעברית ״המלך צב-צב״). המלך צב-צב, כפה על כל הצבים שבממלכתו לשכב אחד על השני ולהפוך למגדל שממנו הוא יוכל לצפות בממלכתו. ממרום הערימה הממלכה נראתה ענקית ומרהיבה, אולם כל מה שחשו הצבים בתחתית הערימה היה תסכול וכאב. כאשר הערימה התמוטטה, כתוצאה מגיהוק של אחד הצבים, המלך צב-צב בא על עונשו ונחת על הקרקע. זה כנראה, כותבת רביץ', יהיה גורלם של פוליטיקאים, כלכלנים ואנשי עסקים שהחליטו לבצע מרחוק רפורמות בבתי הספר שהם אינם מכירים, ללא התייעצות עם המחנכים, ההורים והתלמידים בקהילה.
    http://www.haokets.org/stream/%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A-%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A7%D7%90%D7%99-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%9C%D7%99-%D7%A9%D7%99%D7%AA/

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.