איך ממשיכים במחאה, ואיך מביאים להצלחה של המחאה החברתית, להשגת צדק חברתי, זה האתגר הגדול העומד עכשיו בפני המחאה החברתית ובפני אלו באקדמיה ואחרים המעוניינים לפעול בכיוון זה, ולהציל את המדינה בטרם פורענות. להלן הצעה לשינוי חברתי
מאת: אמנון פורטוגלי
אסטרטגיה לשינוי חברתי ומימושה
תנועת המחאה הישראלית נגעה בתקוות ובאנרגיות של רוב העם בישראל הלהיבה חלק ניכר ממנו, והוציאה אותו לרחובות בהפגנות תמיכה המוניות. המחאה השיגה יעדים חשובים. היא העלתה את הנושא לסדר היום הציבורי, הראתה כי הכלכלה הניאו ליברלית אינה מקובלת על שכבות רחבות בציבור ולהפך, כי יש תמיכה רחבה במדינת רווחה. כמו כן נוצרו, בשיתוף פעולה מוצלח בין משתתפי המחאה וצוותי המומחים של ספיבק-יונה, סדרת מסמכים משמעותיים המבוססים על תפיסה כלכלית-חברתית הדוגלת בצדק חברתי, בשוויון כערך, בחברה שבה הכסף אינו חזות הכול, שאינה מקדשת תחרות בכל מחיר אלא בחברה סולידרית התומכת בערבות הדדית, בדאגה זה לזה, בחברה אנושית הרבה יותר.
עכשיו יש לעבור לשלב הבא, לתרגם את הרעיונות למעשים, לכוון את ההתלהבות שהייתה לדרכי פעולה ברורות וישימות ולהשפעה על מקבלי ההחלטות שיביאו לשינוי מהותי, לחברה של צדק חברתי במדינה.
איך ממשיכים הלאה, איזה כיוונים רוצים לפתח בהמשך הדרך, איזה שינויים צריך לעבור ואיך מביאים להצלחה של המחאה החברתית, להשגת צדק חברתי . זה האתגר הגדול העומד עכשיו בפני המחאה החברתית ובפני אלו באקדמיה ואחרים המעוניינים לפעול בכיוון זה, ולהציל את המדינה בטרם פורענות.
כדי לענות לאתגר אין צורך להמציא את הגלגל. יש בפנינו מספר מקרים של מהפכות חברתיות לא אלימות, מוצלחות מההיבט שלהן, מהשנים האחרונות, כולל בישראל. לדוגמה, עליית הניאו ליברליזם בארה"ב. ופעילות הימין הכלכלי והלאומני בישראל
בתוך 15 שנים בלבד מ–1965 ועד 1980, החברה האמריקאית עברה מכלכלה של חברת רווחה לכלכלה ניאו ליברלית עם שליטת כוחות השוק בכלל החברה. מ'החברה הגדולה' the Great Society של הנשיא ג'ונסון ועד 'הממשלה היא הבעיה' של הנשיא רייגן.
הנאו ליברליזם נראה ונתפש כיום כאילו זה המצב הטבעי והנורמאלי של האנושות. הרעיונות והמושגים הניאו ליברליים השתרשו ומתקבלים כמוסכמות, כאמת שאין צורך להוכיחה. לא משנה כמה משברים פיננסיים, אסונות, סבל, ואומללות מסוגים שונים יצרה התפיסה הנאו ליברלית, היא עדיין נתפשת כבלתי נמנעת, כמעשה אלוהי, כמערכת הכלכלית והחברתית ההכרחית לשמירת החופש האישי וכמערכת הכלכלית היחידה האפשרית העומדת לרשותנו.
התפיסה הניאו ליברלית שכיום אנו נאלצים לחיות תחתיה נוצרה על ידי אנשים עם מטרה. כאשר מבינים שהניאו ליברליזם אינו כוח טבע כמו כוח המשיכה, אלא מבנה מעשה ידי אדם, מבינים גם שמה שאנשים מסוימים יצרו, אנשים אחרים יכולים לשנות.
אבל לא ניתן לשנות תפיסה בלי להכיר את החשיבות של רעיונות. תנועות עממיות Grassroots יקרסו אם האקלים הרעיוני הכולל הוא עוין את מטרותיהם. המפתח להצלחת עלית הנאו ליברליזם מהגומחה השולית שלו והפיכתו לדוקטרינה השלטת בעולם כיום, נמצא בשינוי הבסיס הרעיוני והתפיסתי אצל האנשים.
רוב ההצעות לפעולה הכתובות בהמשך מוכרות, אף בצורה אינטואיטיבית. חלק מהצעות אלו כבר הועלו ע"י אנשים שונים במאמרים ובמפגשים. כך לדוגמה הצורך בקיום מפגשים בין חברי צוותי המחאה השונים ברחבי הארץ, בפעילות מול הכנסת, בצוות 'תגובות' לתקשורת, ב-outreach לקהלים נוספים, וכו'.
איך מביאים לשינוי החברתי המיוחל? צ'רלס קוקCharles Koch הוא מיליארדר האמריקאי מגדולי המממנים מזה למעלה משלשים שנים של תנועות הימין האמריקאיות כולל מכון קאטו, מסיבת התה וגופים ימניים אחרים. הוא הגדיר לאחרונה את האסטרטגיה בה הוא פועל כדי להביא לשינוי חברתי. לדבריו דרושה אסטרטגיה משולבת אנכית ורוחבית כוללת: מיצירת רעיונות, לפיתוח מדיניות, לחינוך תנועות עממיותGrassroots , דרך מערכת לובי חזקה, פעילות משפטית, כתיבת הצעות חוק ופעילות פוליטית.
הניאו ליברליזם הצליח להשיג הגמוניה תרבותית מכיוון שהוא השקיע אסטרטגית לאורך כל רצף קו ה'ייצור', או 'שרשרת האספקה' של רעיונות: החל מפיתוח הרעיונות, הפצה אקטיבית להנחלת הרעיונות באוניברסיטאות, אצל קובעי דעת קהל ובציבור הרחב, תמיכה בתנועות עממיות, המרת הרעיונות להצעות מדיניות ספציפיות, העברת הצעות לחקיקה למערכת הפוליטית כולל פעילות לוביסטית, ופעילות ועזרה לבחירת האנשים ה'מתאימים' בממשל המקומי והארצי.
מהאסטרטגיה לשינוי חברתי אפשר לגזור את הפעולות שתנועת המחאה יכולה וצריכה לעשות.
יש ליצור מסמך על בסיס הרעיונות המשותפים שצוינו לעיל, מעין אמנה חברתית שתהיה קריאה ונגישה לקהל הרחב. המסמך יכול להיות רשימה של עקרונות יסוד המנוסחים במשפט או שניים, עם פסקה קצרה המבארת את הבעיה והקושי הקיים בשיטה הנוכחית, ואת ההיגיון המרכזי העומד בבסיס עקרון היסוד, ופסקה מרחיבה על ההיבט המעשי של העיקרון בו מדובר. בשלב הבא יש למקד את המאמצים של תנועת המחאה סביב האמנה הזו במטרה להביא ללימוד ואימוץ האמנה על ידי גופים שונים וליצור שיח שייקח את העקרונות קדימה ויטמיע/יפתח אותם.
לצורך זה חשוב שיתוף פעולה עם צוותי מומחים דוגמת צוותי 'ספיבק-יונה' כדי לתת גיבוי מקצועי להנהגת המחאה ולפעולות המחאה. צוותים אלו יפעלו גם באופן עצמאי ויזום לפיתוח ולגיבוש קורפוס של רעיונות העומדים בבסיס תפיסה כלכלית-חברתית הדוגלת בצדק חברתי, בהשגת תמיכה של אינטלקטואלים ברעיונות אלו, בהנחלתם לסטודנטים באוניברסיטאות, לקובעי דעת קהל ובציבור הרחב, ובהשגת הגמוניה תרבותית לקורפוס רעיונות זה.
כך לדוגמה נבנית בימים אלו תכנית 'האקדמיה הנודדת' בשיתוף פעולה של צוות 'ספיבק יונה' והמכללה החברתית –כלכלית. בבסיס 'האקדמיה הנודדת' עומד הרעיון שעל מנת להמשיך את פעולות המחאה שהתעוררו בקיץ 2011, יש לחזק את בסיס הידע של פעילי המחאה. במסגרת האקדמיה הנודדת נבנה מערך הכשרה והדרכה לקבוצות ולפעילי המחאה ברחבי הארץ, ומומחים של צוותי 'ספיבק-יונה' יעבירו הרצאות ושיעורים בנושאים בהם עסקה המחאה ועליהם מבוסס דו"ח צוות ספיבק יונה שעומד לצאת לאור בתחילת חודש יוני 2012.
הנהגת המחאה וצוותי מומחים שיפעלו בשיתוף איתה, צריכים לפעול הן בפעילות יזומה והן בתגובה לפעולות של התומכים בסטאטוס קוו. לדוגמה:
• תגובות מיידיות על בסיס ידע מקצועי ועובדתי והזמת טענות נגד בכל נושא כלכלי-חברתי העומד על הפרק, הן בצורה יזומה והן לפי פניה מהתקשורת.
• כתיבת ניירות עמדה והפצתם ובכלל זו הופעות בוועדות ציבוריות, ממשלתיות בוועדות הכנסת, בימי עיון וכו'.
• כתיבת מאמרים בעיתונות, בעיתונות האינטרנטית, ובבלוגים, הופעה ברדיו ובטלוויזיה כדי להעביר מסרים ולהשפיע על דעת הקהל והשיח הציבורי.
זה אחד התפקידים החשובים של צוותי המומחים וניתן לעשותו באופן יזום ועצמאי, בעיקר בכתיבת מאמרי דעה. כאן יש לצוותי המומחים יתרון, שכן לאנשי אקדמיה בכירים קל יחסית לפרסם מאמרים בעיתונות ובמדורי דעות בפרט.
• תרגום הרעיונות להצעות חוק, והופעה בוועדות הכנסת בעת החקיקה.
• תמיכה בצוות ה'אורז' ומפיץ את רעיונות והמושגים שפותחו, ואת הצעות החקיקה לציבור ולמקבלי ההחלטות.
• ייזום מאבקים כמו להגדלת הכנסות הממשלה מאוצרות הטבע, תמיכה בכבאים, או תמיכה במאבקים קיימים התואמים את האמנה החברתית.
מימוש האסטרטגיה לשינוי חברתי
פיתוח רעיונות ומושגים
פיתוח וגיבוש הרעיונות והמושגים של צדק חברתי ברשת של אקדמאים באוניברסיטאות ובמכוני חשיבה ומחקר, ע"י חוקרים בעלי אידיאולוגיה חברתית -כלכלית. פרסום רעיונות ומושגים אלו והצעות מדיניות ותוכניות פעולה הנגזרים מהם בביטאונים וכתבי-עת מדעיים ומקצועיים, והפצתם בעיקר דרך האוניברסיטאות והתקשורת.
הפצת הרעיונות והמושגים
העברת הרעיונות והמושגים שפותחו ושיפותחו לסטודנטים לכלכלה ולמנהל עסקים באוניברסיטאות ובמכללות ולציבור הרחב באמצעות התקשורת. הנהגת המחאה תידרש לבנות צוות המכיר היטב את התקשורת ומקבלי ההחלטות, והיודע איך לתקשר עם הציבור ומקבלי ההחלטות בצורה היעילה ביותר.
בנייה נכונה של מסרים
מסרים שהם חלק מסיפור התקווה הישראלי – מה ישראל יכולה וצריכה להיות. לדוגמה: מדינה על פי חזון הנביאים, מדינה הפועלת בצדק, ובהגינות, המגדילה את רווחת ואיכות החיים של אזרחיה תוך שהיא נותנת הזדמנות שווה לכולם כולל 'הבלתי מחוברים' להשתתף ברווחה. הארץ המובטחת – ארץ זבת חלב ודבש לכולם.
ממשלה של העם על ידי העם ולמען העם, ולא ממשלה הנשלטת ע"י בעלי ההון והתאגידים. ממשלה שתבטיח שוויון הזדמנויות לכל האזרחים, שמירה על החופש האישי, עם כלכלה המבוססת על שוק חופשי ויזמות המשולבת עם שירות מדינה מתקדם ויעיל, והמספקת שירותים ציבוריים איכותיים. שמירת העיקרון הדמוקרטי שלכל אדם יש קול אחד ומניעת התופעה של שקל אחד הוא קול אחד. שמירה על זכויות הקניין הפרטי יחד עם הקניין הציבורי. משאבי המרחב והטבע הם של כלל הציבור. חתירה להגיע לרמת השוויון שבמתקדמות שבארצות מערב אירופה. המדינה אחראית ותפעל למימוש ולהגנה על זכויות האדם ובכלל זה הזכות לביטחון, לדיור נאות, לבריאות ולחינוך. פעולות אלו יעשו ע"י השלטון המרכזי והמקומי בשיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. שמירת זכויות התאגידים כאישיות משפטית נפרדת בלי הזכויות שיש לבני אנוש. איסור על התאגידים לעסוק בכל פעילות פוליטית ובכלל זה תמיכה במועמדים, בארגונים פוליטיים למיניהם, בפעילות לובי וכו'.
התרגום של הרעיונות למדיניות
רוב הפוליטיקאים או המנכ"לים שאחראים על המדיניות הכלכלית או המדינית לא קוראים הגות. התרגום של הרעיונות למדיניות צריך להיעשות על ידי מישהו שמעכל את זה והופך את הרעיונות ל'קלים למשתמש'.
אפשר לנסות ולהגיע לשליטה מסוימת על סדר היום הציבורי
להשחיז עובדות, לכתוב רעיונות, לשדרם, להדפיסם ולהפיצם, לעורר להם הדים, ולמחזרם בכל אמצעי התקשורת, בסמינרים, בניירות עמדה, בועדות בכנסת, ובנאומים לציבור. זה יכול להיות אחד התפקידים העיקריים של צוותי המומחים שיפעלו ליד הנהגת המחאה.
1. פעילות אקטיבית – ה'מסר היומי': אפשר לייצר, להגביר ולהעביר את ה'מסר היומי', תוך שימוש ברשת רחבה של ערוצים ואנשים פרטיים, כולל טלוויזיה, עיתונים מקומיים וארציים, רדיו, חברי כנסת, כמו גם ערוצים ושדרים ייחודיים. כמעט בכל נושא יש להבטיח שההודעה תשודר בחדשות הארציות והמקומיות, תודפס בעיתונות הארצית והמקומית, תוכנס לדיונים בטלוויזיה וברדיו, ותהדהד בנאומים של אנשי אקדמיה מכובדים כמו גם מובילי דעת קהל ופוליטיקאים. זאת באמצעות שדרנים, עיתונאים, ופרשנים עם דעות תואמות. באמצעות סמינרים, ימי עיון, וניירות עמדה ותדרוך של ארגוני שונים, ובנאומים, דיונים ובשימועים בכנסת ובוועדותיה.
2. פעילות מגיבה. אם עיתונאי אוהד רוצה לכתוב מאמר על המחאה – המסר צריך להימצא מיד אצלו; אם מגיש טלוויזיה צריך אורח שיתקוף את ה'הטייה הניאו ליברלית' – הוא צריך לקבל אותו מהפקולטה המתאימה, אם שדר ברדיו צריך אורח לדבר על תפיסה כלכלית-חברתית הדוגלת בצדק חברתי, הוא צריך למצוא אותו מיידית באחד מחברי הנהגת המחאה או צוותי המומחים.
מבנה ארגוני ומפגשים
במאבק על שינוי רעיוני אין הצלחות מהירות. יש לכן להתאים את הנהגת המחאה וצוותי המומחים למאבק לטווח ארוך של שנים. חלק מהפעילויות יכול לעשות באופן אינדיבידואלי ועצמאי כמו כתיבת מאמרים בעיתונות והופעה בתקשורת.
• הנהגת צוות המומחים צריכה לכלול 5 – 6 אנשים, ותפקידיה העיקריים יהיו תאום עם הנהגת המחאה, תיאומים בין צוותי המומחים השונים, הכנת המפגשים של מליאת צוותי המומחים, קבלה מהשטח של רעיונות לפעולה, ייזום פרויקטים למימוש רעיונות אלו וכו'. ההנהגה תיפגש לפחות פעם בחודש.
• צוות המומחים צריך להתחלק, לצוותי משנה לפי הפעילויות הנדרשות להשגת השינוי החברתי. הצוותים יפעלו בתאום עם הנהגת צוות המומחים, הנהגת המחאה ובפעילות עצמאית ויזומה.
• צוותי המשנה יכללו צוות תגובות מיידיות, צוות כתיבת ניירות עמדה, צוות תמיכה בהפצת הרעיונות, צוות משפטנים ומומחים לתרגום הרעיונות להצעות חוק, וצוותים אחרים לפי הצורך.
• מוצע שכל צוות ייפגש לפחות פעם בחודש, פגישת כל הצוותים המקצועיים או פגישת נציגים שלהם פעם בחודש ופגישה של מליאת כל הצוותים פעם ברבעון.
בנוסף כדאי לקיים מגוון רחב של מפגשים וכינוסים, ציבוריים ופרטיים, כדי להבטיח:.
• קבלת רעיונות מהשטח
• שליטה על סדר היום הציבורי
• יצירת קונצנזוס.
• תיאום אסטרטגיות.
• תאום הפעילויות השונות
• תמיכה במסעות הסברה.
מפגשים אלו הפרטיים והציבוריים יוצרים הסכמה על המסרים, תמיכה בקמפיינים על נושאים שונים, ותאומים של טקטיקות להגנה או התקפה בבעיות שעל סדר היום. העיקרון הוא פעילות מתוך מבט על-אסטרטגי ורב תחומית. אנו נצליח לשנות את השיטה ולעבור למדינה המבוססת על צדק חברתי אם נפתח את היכולות וההבנות הבאות:
• זיהוי בעיות אמיתיות, אקוטיות והצעת פתרונות שנראו סבירים לבעיות אלו.
• ביקורת מוצלחת ומשכנעת על המערכת הכלכלית הניאו ליברלית הקיימת, ואמונה ביכולתה של המדינה המבוססת על צדק חברתי ליצירת רווחה כלכלית.
• הבנה כי ההצלחה היא לעתים קרובות לא מתוכננת, שאי אפשר ואין טעם בהגדרת מטרות ובתוכניות עבודה מפורטות. מה שחשוב הוא להתרכז ביצירת התנאים להצלחה.
• פעילות יציבה וארוכת טווח של חוקרים והוגי דעות, לפיתוח רעיונות, ולכתיבת מאמרים וספרים.
• הבנה שמדובר בתהליך לטווח ארוך, בתכנון אסטרטגי ויישומו לאורך הרבה שנים, במימון ובכוח פוליטי שיושגו באמצעות פעולה משולבת וארגונים ארציים.
• היצמדות להגדרת מערכת עקרונות מנחים, מוגדרים היטב וברורים.
אמנון פורטוגלי
המכללה החברתית-כלכלית
Tags: אמנון-פורטוגלי, דיון ציבורי, הגמוניה, מדינת-רווחה, מחאה, מחאה חברתית, ניאו ליברליזם, סולידריות, סוציאל-דמוקרטיה, שינוי-חברתי
האסטרטגיה מרהיבה, הרעיונות שיעלו מהשטח בודאי יהיו מקוריים,גם המעורבות האינטנסיבית של אינטלקטואלים ובעלי מקצוע עם אוריינטציה חברתית חשובה מאד. האם נתת דעתך לכך שמזה שנה שללו עשרות מנטורים כל סמנטיקה הכוללת אלמנטים של מנהיגות, סממנים של היגוי/תאום/ הובלה וקידשה את רעיון הבוסר של פעילות אנכית ובזה סרסה את המחאה ?