חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

עמיר פרץ בנאום לרגל שנה לבחירות 2006

נושאים פוליטי ב 1.04.07 11:00

ערב טוב , לפני שנה בדיוק, עמדנו כאן, ערב הבחירות לכנסת ב- 2006, למחרת התקיימו הבחירות. הצלחנו לשמור על כוחנו בכנסת למרות עזיבת מספר חברים יחד עם היו"ר , למרות הקשיים והפילוגים שמרנו על כוחנו וסיימנו כמפלגה השנייה בגודלה.

ניגשנו אל המשא ומתן הקואליציוני, האווירה בישראל באותה העת הייתה אוירה שדרשה ממשלה מייד, צריך ממשלה בישראל. ראש הממשלה אהוד אולמרט שנכנס לתפקיד באותן נסיבות קשות החזיק במספר רב של תיקים, זאת הייתה ממשלת מיעוט ללא רוב בכנסת, חוסר יציבות שלטונית.

אתם לא יודעים עד כמה זה נכון, רק מי שהיה שותף למשא ומתן הקואליציוני יודע עד כמה רציתי להיות שר אוצר, רציתי לטוות את החוטים בעצמי , החוטים המקשרים בין תפיסת העולם ובין היישום המהיר בשטח.מאחר והדבר לא הסתייע, וראש הממשלה, התעקש כי האוצר צריך להיות בידי המפלגה שניצחה, החלטתי לקבל על עצמי את תיק הביטחון . מפלגה שהיא אלטרנטיבה לשלטון מוכרחה להחזיק בידיה אחד משלושת התיקים הגדולים , אוצר, ביטחון או חוץ , כי דרכם אתה מחובר ושותף לכל ההחלטות המתקבלות במדינת ישראל בכל המישורים.

נכנסתי לתפקידי, מתוך רצון, מתוך חדוות העשייה, מתוך ידיעה כי משרד הביטחון , נוגע בכל התחומים , למשרד הביטחון העוצמה להשפיע בכל המישורים , לא רק במישור הצבאי ביטחוני גם בתעשייה, גם בקשר אל החברה, גם בהעצמת צה"ל כור ההיתוך של החברה הישראלית , כמסגרת שנותנת הזדמנות נוספת, לנערים שנערים שנשרו בדרך…כמסגרת שנותנת הזדמנות לצעירים להשתלב , לקנות מנהיגות והחשוב ביותר כמסגרת שבה ערך השוויון וההזדמנות השווה – הוא ערך מרכזי. ראיתי את המנועים של הנעת המתיישבים אל הנגב והגליל באמצעות העתקת בסיסי צה"ל לפריפריות. ראיתי את המנופים במתן עדיפות לתוצרת הארץ ברכש כחול לבן בהעדפת הפריפריה.

ראיתי את המנועים לקידום תהליך השלום . לשיפור אווירת ההפשרה , באמצעות שיפור מרקם החיים בשטחים באמצעות חיזוק והשקעה בנושאים ההומאניטאריים. ראיתי איך אני יוצר את ההפרדה בצורך לנהל מלחמה בלתי מתפשרת כנגד הטרור ובצורך להעביר מסר לעם הפלשתינאי כי אין לנו מלחמה נגדם, בדיוק להפך, הם שכנינו ואיתם עלינו להתקיים ולחיות. סיימנו את המשא ומתן הקואליציוני כאשר מפלגת העבודה מקבלת נתח מרכזי מכלי השלטון. שבעה שרים, לכולם אחריות מיניסטריאלית – לא הסכמתי שהשרים שלנו יהיו מחוסרי מעש ויסתובבו תחת התואר כשרים בלי תיק מתוסכלים ומותקפים.

ודאגתי לכולם – לפואד בן אליעזר , לבוז'י הרצוג, לאופיר פינס – שהיה מיועד לשר בלי תיק , התעקשתי שנקבל את המדע , כדי שיהיה לו תיק מכובד לעשייה, אפילו לאיתן כבל המזכ"ל העברתי את האחריות על רשות השידור. לשלום שמחון , שבשיחותינו אמר לי שעצם החזרת תיק החקלאות למפלגת העבודה, תיק ערכי, שמבטא את הקשר שלנו עם ההתיישבות. רק בשל ההחלטה הזו בלבד אני ראוי להנהיג את מפלגת העבודה לעוד הרבה מאוד שנים . כבר אז הודעתי לראש הממשלה אהוד אולמרט , שבכל שלב שבו יתברר שאגודת ישראל איננה מקבלת את תיק הרווחה, הרי תיק הרווחה יעבור לידי מפלגת העבודה.

והחשוב מכל – תיק החינוך – ספינת הדגל , המנוף למהפכות חברתיות , כתוב בכל ניתוח סוציולוגי, כך כותב כל כלכלן חברתי. והתיק בידינו ומונהג ע"י חברתנו יולי תמיר. בתוך ההסכם הקואליציוני, קבענו סידרה של הסכמות על חקיקה עתידית, חקיקה שאמורה לשנות את הכללים. כי מהפכה חברתית מבצעים באמצעות חקיקה. כל אדם רציני יודע כי לא הפוזיציה של השר קובעת את התהליכים, אלא החקיקה, סדרי העדיפויות. מתוך תפיסה סוציאל – דמוקרטית עמוקה שצמצום פערים , נתינה לחלשים, היא איננה מתנת חסד של ועדת חריגים של שר זה או אחר, אלא תפיסת עולם שלטונית המתנהלת בכלים שלטוניים.

דרשנו וקיבלנו, ראשי ועדות חשובות כמו פנים וחינוך , חברינו בכנסת השתלבו בכל הועדות החשובות. הכול היה , רק תלכו לעבוד, רק תפרגנו אחד לשני, רק תפרגנו למפלגה, רק תעבדו.

הייתי בטוח שכולם יהיו עסוקים בעבודה מבוקר ועד ערב עד שלא יישאר זמן לאף אחד לעסוק בתככים ומזימות וקומבינות. ובמקום זה מה שקרה. אלה שהיו בטוחים שמגיע להם להיות שרים בממשלה , הפכו למבקריה הקשים ביותר של המפלגה, של דרכה, ולא נאמר כי הדבר קרה אחרי המלחמה, זה התחיל מיד עם ימיה הראשונים של הממשלה. עוד לא יבשה הדיו על ההסכם הקואליציוני שאושר בכל מוסדות המפלגה.

אני נכנסתי לתפקידי כשר ביטחון , לא היה לי אפילו ולא רגע אחד של חסד, מיד כשנכנסתי הסתערתי על התפקיד, יום ולילה . ואני כמו כולם הייתי בטוח כי נכנסתי לבית חזק ויציב שיודע בדיוק לאן הוא נע, ששם מתרחשים דברים גדולים וחשובים , שאין החלטות של זבנג וגמרנו, שמדובר בספינה גדולה , בנויה לתפארת . הייתי בטוח כי תפיסת הביטחון המוכתבת כבר שנים ע"י רמטכ"לים ורמטכ"לים שהפכו לשרי ביטחון, היא החלק היציב במערכת, היא החלק שיש בו פחות סימני שאלה שעליו אפשר לסמוך. ידעתי שאצטרך להשקיע יותר במאבקים הקשורים לחלק החברתי של המשרד ולחזק יותר את הפאן הזה.

ואז הגיע החטיפה של גלעד שליט , רק חמישים יום הייתי בתפקידי , וכבר חטיפה, וכבר הסלמה בדרום, ומטחי רקטות על עירי שדרות יומם וליל. ואני כשר ביטחון, חברתי, אזרחי, מאמין בשלום עומד מול הדילמות של מפגינים מול ביתך שדורשים תגובות חריפות , שרוצים כניסה לעזה עכשיו. ולמרות האווירה אתה עומד, מאזן, ועונה להם, כי לא ניתן לקבוע את היקף הפעולות של צה"ל לפי היקף ההפגנות. ופעולות צה"ל יבוצעו על פי יעדים צבאיים אופרטיביים ולא כדי לרצות את דעת הקהל או לספק תשובה להשתלהבות יצרים. ואז מגיעה החטיפה בצפון , של החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר, והיא מצטרפת לסדרה של ניסיונות של חיזבאאלה לפגוע בסטאטוס קוו, לפגוע בתושבי הצפון , לפגוע בריבונות ישראל.

ולאחר סדרת דיונים לאורכו של יום, החל מהתייעצות עם הדרגים המקצועיים הרגישים ביותר, דרך הערכות מצב, של צה"ל ושל מערכת הביטחון ועד להחלטות קבינט , ממשלה, הוחלט להגיב תגובה נחרצת שתשנה מהותית את המשוואה מול החיזבאאלה שלא הפסיק לכרסם בכושר ההרתעה של ישראל.

ואתם יודעים, אני פשוט המום מהיכולת של אנשים רציניים לבצע פליק-פלאק , הכול בהתאם לתנאים ולתוצאות. אני פשוט מקנא ביכולתם לומר דבר והיפוכו, להצביע בדרך אחת ולהתבטא בדרך אחרת. הרי רוב מוחלט בכנסת תמך בהודעת ראש הממשלה בכנסת בדבר היציאה למלחמה. כל מפלגה עשתה שמיניות באוויר כדי להוכיח עד כמה התגובה מוצדקת, עד כמה הגיעו מים עד נפש. אם היינו מסיימים- את האירוע ב- 2006 כפי שסיימנו אותו ב- 2003 או ב- 2000, איך היינו יודעים שצריך לעצב מחדש את כוח היבשה? איך היינו יודעים שהימ"חים לא מלאים? היינו ממשיכים באותה אילוזיה– באותו ליקוי מאורות שכל אלה שרוצים לרשת אותי שותפים לה.

אתם יודעים הרי שאני מסייר בכל רחבי הארץ, מגיע לבתי אבלים, מגיע לשמחות, פוגש אנשים, בני אדם, שהרי אהבתי הגדולה ביותר היא האהבה לבני אדם.

וניגשים אליי ומדברים איתי – והנה ניגשה אליי אישה , ואמרה לי ככה במלוא הפשטות – "שמע , אני יודעת שאתה בן אדם הגון , ואני לא קונה את מה שאומרים עלייך, אבל תגיד לי – אני יכולה לישון בשקט? אין לי ממה לחשוש?" אמרתי לה – "תראי כמה מוזר, כשהייתה לך סיבה טובה לחשוש ישנת בשקט, למה ישנת בשקט? כי לא ידעת מה במצב באמת. היום כשאת יודעת מה המצב – הכול שקוף, מטפלים בכל , רק בגלל זה יש לך היום הרבה יותר סיבות לישון בשקט."

ואתם הרי יודעים איזה מצב קיבלנו, מה היו סדרי העדיפויות. ואתם יודעים יפה מאוד עד כמה קשה להסביר . דבר מובן מאליו. שהרי אין ילד במדינה הזו שיסכים לקבל את הניסיון להפיל עליי את אשמת המלחמה, הצליחו לפגוע בי פגיעה קשה ביותר. כל עוד פגעתם במעמדי, כל עוד פגעתם ביכולת ההשפעה שלי, יכולתי לקבל, לכאוב, ולהמשיך. אך אני עובר יום יום ושומע את האנשים אומרים לי בכאב "שמע , עשו לך רצח אופי" ואני החלטתי עד כאן. מהיום – לא אסכים לתת יותר את הלחי השנייה, אחשוף את כל החותרים , נשיב למבקרים.

כי יתכן שיצליחו לקחת ממני את תפקיד יו"ר המפלגה, אולי אף יצליחו לקחת את תפקיד שר הביטחון – אך אין לי כוונה לאפשר לכם לקחת ממני את אמונתי, נאמנותי, אמינותי. כולם יודעים שזה הקלף החזק ביותר שלי, ולכן נעשה מאמץ אדיר לנפץ זאת. בנו ספין , שהפך לסערה, שהפכה לסופה, שהפכה להוריקן שהנה אני נטשתי את האג'נדה החברתית, את אמונתי, המאבק על ערך האדם, בשיווין, בסוציאל דמוקרטיה.

כל בוקר אני קם וקורא כי ח"כ זה או ח"כ אחר, שר זה או שר אחר עקף את עמיר פרץ בחקיקה החברתית. ואני שמח על כך , אם אני מהווה את נקודת המפגש , הסמן החברתי הלאומי, סרגל החישוב מי הוא איש חברתי בישראל. אני שמח על כך. כי זוהי ההוכחה הטובה ביותר שניצחתי במשימה המרכזית שלי והיא המאבק על התודעה. עלינו לזכור,הממשלה הזו קיימת רק עשרה חודשים. שולחן בממשלה הזה לא מתאפיין כשולחן של משפחה אוהבת, זהו שולחן עבודה קר ולעיתים מנוכר, אך למרות זאת, אנחנו מוכרחים להודות כי ההסכם הקואליציוני עובד.

שכר המינימום עלה בשתי פעימות במהלך המחצית השנייה של 2006, בחודש הבא הוא יעלה בעוד 125 שקל ובעוד מספר חודשים פעימה רביעית. במהלך השנה נסכם כיצד משלימים את העליות ל- 1000$ במהלך 2008. ויש כאלה שיאמרו שהדולר יורד, ובכן ההסכם שלנו מעוגן גם בשקלים, 4500.

חוק הפנסיה לכל עובדמי דיבר על פנסיה , זה נראה חלום רחוק ובלתי מושג, אני עומד בראש ועדת השרים לפנסיה והיום שר האוצר עושה כל מאמץ להשלים את החקיקה, מהר , מהר , מהר נקדים את עמיר פרץ- אחרת הוא יחוקק את החוק, אין בעיה, תמשיכו , תחוקקו. אתם זוכרים את מצעדי ההתחננויות המבישים להם היינו עדים כל שנה?אנחנו הבאנו לעדכון הגדול והמשמעותי של סל התרופות, 400 מיליון שקל זרמו לסל התרופות בזכות ההסכם הקואליציוני שלנו ,ועידכון אוטומטי של 200 מיליון נוספים כל שנה!

חוק חברות כוח אדם יושלם בתוך מספר חודשים. תבדקו כמה חוקים אותם אני כתבתי והגיתי מאומצים ע"י ח"כים חדשים שמבצעים אותם, בתחומי זכויות נשים, עובדים, קשישים, מלצרים, תורה שלמה ומגובשת שכל כך הרבה עמלים ליישם אותה. נכון התורה הזו נכתבה במשך שנים רבות, היא נכתבה בהרבה דמעות והרבה מאבקים קשים ומפרכים מקצה ארץ אחד עד קצה ארץ שני והם חלחלו וחלחלו והיום כולם מתחרים מי יבצע זאת. אני זרעתי, זיבלתי, טיפלתי, והשקתי, ויש אחרים ורבים שקוטפים את הפירות. אך אני שמח על כך – כי הרי כל העם נהנה מהתוצאה.

אבל בכל זאת כואב לי, כואב לי על חבריי שצעדו איתי, על תלמידי שקנו ממני תורה, על אמנים ואנשי רוח, אנשי חברה וספר, שהיו איתי שחלקם עפו עם הרוח, מיד הצטרפו למקהלות המבקרים. לא באו לבדוק, לשאול, לחזק, מיד חיפשו להם מקום חדש להצטופף בו. והכול בשמה של צדקנות, בשם הסיסמא להעניש את עמיר פרץ, תוך חיזוק התופעה החדשה שבה אילי ההון זוכים למעמד של גיבורי תרבות, מודל לחיקוי ומושא לקנאה, והיום , אם אתה לא יודע לעשות כסף, אתה לא ראוי. כואב לי על תלמידיי אלה , כואב לי על חבריי, אך למרות הכאב, אני מתייחס למלקות אלה כמלקות של אוהבים שעוד ישובו למחנה החברתי. כי המחנה החברתי בישראל, הוא גדול , הוא עצום והוא ינצח.

אבל ישנה תופעה שחברי המפלגה צריכים להוקיע מתוכם , לגבות מחיר גבוה מכל אלו שהיו שותפים לה . כי מה שקורה, פוגשים אותי חברי מפלגה ואומרים לי: תראה איך ראש הממשלה מתנהג איתך בחוסר הגינות , תראה איך הוא משתף פעלה עם השרים שלך כנגדך ואני עונה להם, מה אתם רוצים מראש הממשלה אם השרים שלנו מתנדבים לעשות עבורו את כל העבודה המלוכלכת, כי בכל פעם שהחלטתי שצריך להציב קו אדום, שממנו לא זזים – הסתבר לי שיש מספר שרים שחותרים ללא ליאות ופוגעים ביכולת להשיג הישגים נוספים עבור אזרחי ישראל והישגים שיזקפו לזכותה של מפלגת העבודה.

חברות וחברים!עכשיו אני רוצה לדבר על תיק הביטחון , והרי מה קורה היום , שוכחים מה קיבלתי ומה יש ופתאום כולם זוכרים רק את המשבר שנחשף, את הכשלים, ואף אחד לא בודק את לוחות הזמנים, והרי נוח להרוג את השליח, ומעבר לויכוח על המלחמה , על התנהלותה, על הפרוטוקולים. בואו נראה מה קיבלתי ומה יש היום.

אין לי שום ספק, שהעובדה שבאתי אל מערכת הביטחון ב"ראש פתוח", ללא דעות קדומות וללא קונספציות מקוּבָּעוֹת, העניקה לי יתרון גדול. אמרתי כבר לא פעם, שאם יש לי מסקנה ברורה וחד-משמעית אחת מאז כניסתי לתפקידי הרי היא ששר הביטחון צריך להיות אזרח ולא גנרל, ואם גנרל – אז רק אחרי חֲנִיכָה אזרחית ארוכה. אַחֶרֶת שר הביטחון הופך למין "רמטכ"ל-על" וְהַמָּרוּת האזרחית על הביטחון, שהיא כל-כך חיונית לדמוקרטיה מתוּקנת, עלולה להשתבש.ומספיק עם חצאי האמיתות, בואו נדבר אמת אל העם.(אפשרות: " תנו לאנשים להרגיש גאים על הישגים, תנו קצת סיבה לאנשים להיות גאים, ויש הרבה סיבות) מלחמת לבנון השנייה – בניגוד למסך העשן השחור שפּוּזַּר סביבה– הייתה מלחמה רַבַּת הישגים. אין שום ספק, שהיא השיגה הישגים גדולים לאֵין-ערוך יותר ממלחמת לבנון הראשונה שנמשכה שמונֶה-עשרה שנה.נכון היו, תַּקָּלוֹת וליקויים שהתגלו במהלך הלחימה בלבנון – היו כאלה לא מעט – הם בעיקרם תוצאה של מדיניות ביטחון שגוּיָה ושל תהליך ממושך, אֲרוך-שנים, של שחיקת הַכּשִׁירוּת המבצעית בִּזרוע היבשה של צה"ל. אותם גנרלים "מוּמחים" (במרכאות כפולות), שהיו אחראים במשך השנים לַמֶּחדלים, הם המתיימרים כיום להיות היודעים, הצודקים וּמַטיפי-המוסר. (הם העומדים היום בתור לרשת אותי. כך הם חושבים, אבל הם יכולים להמשיך ולעמוד שם עוד הרבה מאד זמן…). האם אני הייתי האחראי לַשהייה הארוכה והמיותרת של צה"ל בלבנון, שבָּנתָה את החיזבאללה?האם אני הייתי האחראי לַיציאה המבוהלת והלא-מכובדת של צה"ל מלבנון, שפגעה קשות בַּדימוי וּבְכושֶׁר ההרתעה של הצבא ?האם אני התחייבתי להגיב ביד קשה אם יָפֵר החיזבאללה את השקט לאורך הגבול אחרי נסיגת צה"ל, וּזמן קצר אחר-כך עבר לסדר היום על חטיפתם וּרציחתם של חיילינו בֶּני אברהם, עוּמַר סַוַואעֶד וְעַדי אביטן זכרונם לברכה?האם אני הזנחתי לאורך שנים את אימון המילואים, את היַּמַּ"חים, את המקלטים בצפון, את הֵיעָרכוּת העורף?

אני אגיד לכם מהי האמת: האמת היא שבְּבואִי למשרד הביטחון נכנסתי לְבַיִת שנראָה כלפי חוץ יַציב, חזק ונוצץ, אבל מתחת לָרצפה כִּרְסְמוּ ביסודות. בכל פעם שנפל אָריחַ, שָׂמוּ (קודְמַי) אריח אחר, קצת טיח וצֶבע חדש, והמשיכו הלאה. אילולֵי המלחמה בלבנון בקיץ שעבר היינו כולנו – כל מדינת ישראל – נשארים שבוּיים באילוזיה שהכול בסדר. ההחלטה שהייתי שותף מרכזי לה ב-12 ביולי, לשנות את המדיניוּת, להגיב תגובה חריפה על חטיפה וָרֶצח של חיילים ואזרחים, חָשְׂפָה אמנם ליקויים חמורים שהיו סְמוּיִים מן העין, אבל הצילה את כולנו מהמשך תהליך הנִיווּן. הויכוח על השיגי המלחמה עוד ימשך אך אין ויכוח על דבר אחד,כן, ידידַי, זאת היא האמת לאמיתה, ולא "יַלקוּט הכזבים" הנמכר היום בראש כל חוּצוֹת. האמת היא שהמצב החמור שקיבלתי בכניסתי למשרד הביטחון היה תוֹצָר של מֶחדלים וּמִשגים ארוּכֵּי-שנים, שהגיעה העת לתַקְּנָם. ואני עושה זאת יומם וליל כדי להבטיח שהלקחים יְיוּשמוּ ושהצבא ישוּקַּם. שצה"ל יהיה עֲרוּך וּמוכן למלחמה בכל ההקדם, במלוא העוצמה וְהַכְּשירוּת המבצעית, בכל שלוש הזרועות, במערך הסדיר ובעוצבות המילואים. כי, כידוע, "הרוצה בשלום – ייכּון למלחמה". זוהי משימתי העליונה, ואני בטוח שתחת הנהגתו של הרמטכ"ל החדש גבי אשכנזי, תבוּצע המשימה הזאת כראוי.

לא הכרתי את גבי אשכנזי אלא ביום בו קראתי לו והצעתי לו לכהן כמנכ"ל המשרד. במשך העת בה כיהן כמנכ"ל עשה עבודה יוצאת מן הכלל , במלחמה ובימים שלאחר המלחמה פעל באופן בלתי רגיל להעמיד לרשות צה"ל את כל הנדרש.

קשה היה לי לוותר עליו כמנכ"ל אך מרגע שהגעתי למסקנה כי הוא האיש הנכון , במקום הנכון , בזמן הנכון . עשיתי זאת בנחרצות , באופן בו נבחר רמטכ"ל לראשונה לארבע שנים , כדי לתת אופק, יציבות, תוכנית עבודה רבת שנים ולהימנע מהויכוח הבלתי מכובד שהיה מתרחש בעבר לפני הארכת כהונה. אין לי ספק כי הרמטכ"ל הנבחר והדרך שבה נבחר הביאו אותו לתפקידו באווירה של קונצנזוס לאומי , נכס חשוב ביותר למשימה הגדולה והכבדה העומדת לפנינו.

מה שנידרש עכשיו הוא לתת לו גיבוי מלא , לו ולחבריי צה"ל כולם , לאחל החלמה לפצועים , לחבק את המשפחות השכולות ולייחל כי החטופים ישובו הביתה לבתיהם וליקיריהם. קיבלתי פחות אימונים – היום הרבה יותר קיבלתי פחות מילואים – היום הרב יותר קיבלתי פחות הצטיידות – היום הרבה יותרלא היה מיגון עוטף עזה – היום יש מיגון ברוב מוסדות החינוך ופועלים למיגון בתים פרטיים.

איסוף והחזרה לכשירות של ערכות מגןערכות מגן מפני פגיעת אב"כ – התחלנו איסוף באזור ראשון וממשיכים בכל מדינת ישראל.המערכת האנטי רקטית טיפול בגבול המערבי טיפול וסיוע הומניטאריטיפול במשפחות השכולות – ביטול מבחן ההכנסה, ביטוח משלים לנכים. אם מישהו רוצה הוכחה על מדיניות עצימת העיניים שאחזה במערכת כולה, שיבדוק את שני החוקים שעמדו להיות מחוקקים, חוק המילואים שמטיל מגבלות על גיוס כוחות מילואים. וצמצום השירות הסדיר . שני החוקים האלה הסתברו כמנותקים מהמציאות והוקפאו על ידי.

ומה שמדהים אלה המבקרים אלה המבקרים הביטחוניים שלי, הביטחוניסטים עם הניסיון, אלה שפינו את לבנון במבצע מהיר באישון לילה. הפקירו את צבא דרום לבנון ויצרו את הואקום שאליו נכנס חיזבאלה , התחמש והתחזק. במלחמת לבנון השנייה לא הסכמתי בשום פנים ואופן שיהיה פינוי של שטח כלשהו מבלי שהייתה העברת ואחריות בצורה מסודרת. לידי כוחות האו"ם.

לא ברחנו ולא נסנו, ואף פעיל חיזבאאלה לא העז לפגוע בכוחותינו כפי שהיה חשש בעת היציאה. ואני בהחלט שואל את עצמי איפה הפער בין המציאות בשטח למציאות המדווחת.

חברות וחברים יקרים,

אומרים עליי שאני לא מצטיין במינויים , בעיקר בבכירים שבהם. ויש בזה משהו, חלק גדול מהמינויים שלי קמים נגדי ומפנים לי עורף, אבל זה לא חשוב כל כך כי את החשבון עם כל אלא שנורמת האמינות והנאמנות היא מהם והלאה, עם הנורמה הזו חברי המפלגה יתחשבנו ב- 28 במאי. אני סומך עליהם. ישנם מינויים שהם מעשה היסטורי – שינוי בתפיסת השילטון, מינוי שר ערבי ראשון בישראל. יש כאלה שטוענים כלפי שראלב מג'אדלה הוא מינוי משיקולים פוליטיים – אני עדיין לא שמעתי על שר שמתמנה במכרז.

מעניין שטוענים שמדובר על שיקולי פריימריס. אם הייתי ממנה שר מהתק"ם לא היה נחשב הדבר לשיקולי פריימריס רק כשמדובר בשר ערבי – פתאום הכול לא לגיטימי , פתאום כל הנורמות משתנות .ובכן, אותי לא מעניין מה הרווחנו , מה הפסדנו בפריימריס, אותי מעניין שנרשם לתהליך היסטורי שלאחר חמישים ותשע יש שר ערבי מוסלמי. שישמש גשר בין ערבים ליהודים בישראל ויהפוך גשר לשלום עם שכנינו.

והדבר המשמעותי ביותר הוא שעכשיו לאחר שנקבע תקדים, לא יעז ראש ממשלה להקים ממשלה מבלי לכלול בה שר ערבי. וישנו מינוי נוסף שאני גאה בו. מינוי שאינו קשור לתחום הפוליטי אך בוודאי קשור לתפקידי כשר ביטחון. ואני גאה בו. אני רוצה לשבח אותו על אומץ ליבו, על עמידתו מול כל אלה שתוקפים אותו ולוחצים עליו.

היוזמה הסעודית , נושאים מדיניים – התייחסות כבר לפני שלושה חודשים כאשר העליתי את הצורך לבחון את היוזמה הסעודית כבסיס למשא ומתן , הותקפתי מכל עבר. היום נשמעים קולות רבים מכל עבר.

אני יודע שמה שמצופה ממני עכשיו הוא לפתוח במתקפה על התקשורת, ובכן צר לי לאכזב אתכם , אין לי כל כוונה לתקוף את התקשורת , אני רואה בתקשורת כלי חשוב להגנה על הדמוקרטיה, ולכן החשבון עם התקשורת צריך להיות ערכי ויסודי. כי כאשר אני מנסה להבין מנין הגיעו גלי הביקורת החורגים מכל פרופורציה , אני מגיע למסקנה אחת כי גורמים רבים במדינת ישראל , חברו יחדיו כדי לחסל את התופעה שנקראת עמיר פרץ כי הם לא השלימו עם בחירתי לפני שנה והם חיכו לרגע בו יוכלו להוכיח את צדקתם. וישנם גורמים רבים בישראל שאינם יכולים להשלים עם העובדה שלא היה להם האומץ להרתיע קודם. מנהיגים, מעצבי דעת קהל, כותבי מאמרים.

איפה הייתם בשנים בהם שקעה המערכת בתרדמת . איך לא הרתעתם מפני מדיניות עצימת העיניים . איך הייתם חלק ממוחאי הכפיים על כל קיצוץ במערכת הביטחון.במקום לתת תשובות – קל יותר לגלגל את האשמה אל השליח.וכך נוצרה, קואליציה בין גורמים שונים מאינטרסים שונים , שכל מי שלא מוצא דרך לכסות על ערוותו, על כישלונותיו, כל אשר עליו לעשות – הוא לתקוף את עמיר פרץ. אינני שייך למתחנפים, אינני שייך לאלה שיעבירו אינפורמציה כדי להפוך עיתונאים למחויבים להם. אך אינני מוכן להצטרף לגל ההתקפה על התקשורת. הביקורת שלי על התקשורת באה מנקודת האחריות הלאומית. על כך כי ככל שהיא מקצינה ומצהיבה היא מאבדת את הלגיטימציה. ואני חושש למעמדה של התקשורת כי מעבר לעניין האישי, שאותו כבר מיצו, כי הרי מה כבר אתם יכולים להוסיף, עוד פעם למחזר מצנע? עוד פעם מקורבים לשר זה או שר אחר, לי כבר לא תוכלו להזיק יותר. אבל בחברה דמוקרטית אנו חייבים לשמור על תקשורת שתבצע את תפקידה החשוב, כתקשורת מדווחת, חוקרת, מבקרת. הביקורת שלי על התקשורת היא שכולם צריכים לשאול את עצמם – איך קרה שכל ליקוי המאורות הזה של מדיניות עצימת עיניים , לא קמה קבוצת העיתונאים שתתריע על כך.

אני אינני שייך למנהיגים שנשברים, אינני שייך לאלה שקמים ובורחים מול כל קושי. יכולתי לעשות זאת ומחשבה זו חלפה במוחי לא אחת. אך מעולם לא נסחפתי עם מחשבה זו ולא נכנעתי לה. כי אני יודע שאם הייתי מחליט לקום וללכת ולהעלם , יחד איתי היו נעלמים חלומות ותקוות. אני יודע כי אם הייתי נשבר , הייתי מנציח את הדה-לגיטימציה. אני יכול להביט לאזרחי ישראל בעיניים ולאמר להם : אני עמיר פרץ, שכל חייו עשה למען הציבור, המחולל הגדול של המהפכה החברתית, מי שיצר את התודעה שאסור להתעלם מהפערים בישראל, וישראל היום מפוכחת וצועדת בכיוון הנכון. אני עמיר פרץ, שנכנס למשרד הביטחון, ישר אל מראות המלחמה והפיכתה למלחמת ההתפכחות של מדינת ישראל. שאם לא היינו מתפכחים היום , אלוהים מי ישוריינו , לאן היינו מגיעים.

ב- 28 למאי יתקיימו הבחירות המקדימות, בחירות שלא היה להן מקום בעת הזו. בחירות בהן יש כאלה שרואים הזדמנות אולי להשתלט על ג'וב, כי הרי אם לא יבחרו, לא יישארו, עבורם זה צעצוע – יהיה – יהיה , לא יהיה – לא יהיה. זו אינה שליחות. אך עבורי ה- 28 למאי יהפוך לקו תפר בו את כל לקחי השנה האחרונה, את כל מסקנותיה ניישם. ואני רוצה להודיע כי ב-28 למאי בלילה שבו אבחר מחדש לתפקיד יו"ר המפלגה אודיע לראש הממשלה, אהוד אולמרט, כי בכוונתי לפתוח את ההסכם הקואליציוני, לתבוע את משרד האוצר. בחודשיים הקרובים בכוונתי להשלים מלאכה גדולה ועצומה אותה אני מבצע יום וליילה ואני מקווה כי אזרחי ישראל יפקחו את עיניהם וכל הזמן ישאלו שאלה פשוטה בכל תחום, בכל נושא.

מה קיבלתי – מה המצב היום שלמרות התנאים הבלתי אפשריים לפעול – כל בוקר קמתי, התעשתי ולא נתתי למניפולציות , לפרובוקציות , לשקרים ולמזימות , לגרור אותי אל בורות חשוכים של דכדוך. ראיתי את השליחות הלאומית והמשכתי לפעול.בעוד אחרים חתרו תחתיי ללא לאות , גם בזמן מלחמה – אני המשכתי לפעול ללא לאות למען המדינה.

אני בטוח מיד תבוא השאלה – אז למה ב-28 במאי ? תתפטר עכשיו ממשרד הביטחון. יש כאלה שיאמרו לי – למה חיכית? נתת שייסרו אותך , שיפגעו בך , שיכפישו אותך. ואני רוצה לומר פה בצורה נחרצת , אילו הייתי נשבר במעלה ההר , אילו הייתי מתמוטט על אם הדרך – זה היה הופך אחד המעשים חסרי האחריות עם נזק לאומי גדול ביותר.הראשון – זה היה יוצר דה-לגיטימציה לשנים לשר ביטחון אזרחי – חברתי.השני – זה היה יוצר דה לגיטימציה לשכבה שלמה מתוך עם ישראל, לציבור שלם כמוני , שצמח מתוך זירת המצוקה, שהביט למעלה ללא חשש , שאמר – אי יכול, וסחף אחריו רבים לומר שגם הם יכולים.אילו הייתי נשבר , זה היה נחתם לעוד עשרות שנים. עוד עשרות שנים לא יכול היה לצמוח מנהיג חברתי שיקרא תיגר על המערכת כולה, לא יסכים להתבטל, לא יסכים להיספג, ישמור על צניעותו , על מקום מגוריו , על יושרו, לא יסכים להיכנע. אילו הייתי נשבר, זה היה מנציח את הדה-לגיטימציה, גם לכם, לילדכם ואולי אפילו לנכדכם. אילו הייתי עושה זאת היום , זה היה נראה תרגיל בריחה, בגלל הלחץ, בגלל הנטל, בריחה מאחריות.

אך אם נעשה זאת ב- 28 במאי תחת קולות הניצחון המחודש שלכם, כשהפתקים שיזרמו לקלפיות יהוו את התשובה הניצחת לכל אלה שרוצים צדק ולא מוכנים שהעוול ינצח. לכל אלה שלא מסכימים לרצח אופי ורוצים טיהור מחדש. לכל אלה שלא מסכימים שהמהפכה החברתית תתמוטט ורוצים להניף אותה עוד ועוד. לכל אלה שאמרו שלא התאמצנו מספיק לקבל את האוצר. הנה היום זה בידינו – כל פתק לעמיר פרץ זו תרומה למאמץ להשיג את האוצר – ולכן אנו מסתערים על השטח כדי להשיג את הניצחון. פתק ועוד פתק.

אני רוצה לסיים ולספר לכם את סיפור המחנה , סיפור הקמפיין , סיפור רבין והקיוסק. בימים בהם מחנה רבין היה קטן והיינו רק מספר חברים מגיעים למשרדו, הוא אמר לי שזה מרגיש כמו קיוסק קטן. בלילה בו ניצח , בין כל ההמולה , יצחק קרא לי ואמר – "ראית? כמה אנשים באו – הקיוסק הפך למסעדה". החוכמה היא לתמוך גם ברגעים של משבר ולא רק בהצלחות , לדבוק בדרך , להמשיך להאמין גם כשקשה, ואתם , שמתייצבים , שולחים פתקים , מתקשרים, אתם מקורות האנרגיה שלי. אני מסיים ואומר כי עברתי שנה קשה וחשבתי שאין אמינות , עברתי בית ספר לתככים, אוניברסיטה למזימות. אך לצד כל זה, אתם כאן מהווים את הצד היפה של הפוליטיקה.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , ,

6 תגובות

  1. שושי :

    במכולת שלי אי אפשר לשלם בנאום מרגש.

  2. הראל לייבוביץ :

    נאום ע-נ-ק!
    הדברים של עמיר בהחלט נכונים בחלק הגדול וברוב הדברים ועל כן החלטתי שאני הולך איתו עד הסוף.
    התחזקה בי התמיכה בעמיר פרץ.
    ועמיר פרץ יקבל את קולי ואת קולות חבריי ב-28 למאי!
    פרץ, עלה והצלח!

  3. יהושע בן משה (בשם אורה) :

    את התגובית הזו קיבלתי ישירות אלי:

    קראתי את הנאום

    חשתי צמרמורת

    כל מילה בסלע

    אני מעריצה את האדם הזה

    אני רואה אותו שקוף כאילו שאני רואה את הנשמה של עצמי חשופה לגמרי

    אורה

  4. אורה :

    שושי יקרה!
    כאדם שחווה קשיים כלכלים קשים, יש בי סימפטיה למשפט שאמרת "במכולת שלי אי אפשר לשלם בנאום מרגש" אבל אם תסלחי לי בהקשר המדובר זוהי ראיה פשטנית מאוד. במישור הפעילות של מנהיג ציבור תפקידו של מנהיג חברתי הוא להניע גלגלים שיאפשרו קיום מכובד בזכות ולא בחסד! והנעת גלגלים זו הינה כבדה מורכת ואיטית להחריד במיוחד לאלו שאמורים להנות ממנה אבל אין דרך אחרת אם עניינו בקיום מכובד בזכות ולא בחסד!!!
    אני מזמינה אותך לקחת אויר להיות סבלנית עדיין לא נוצרו התנאים שיאפשרו את הנעת הגלגלים. תפקידנו בינתיים לא להאשים את מי שלפחות מנסה! אלא לתמוך בו עד שיווצר המצב שיאפשר הנעת הגלגלים אם יווצר מצב כזה ולא תתקיים הנעת גלגלים אז בהחלט יהיה מקום לביקורת נוקבת!!!

  5. עבודה שחורה » ארכיון » בואו נשפוט את העובדות - דיאלוג בין תום וגנר (דוברו של פרץ) ואיתי אשר :

    […] דוגמה לכך ניתן היה לקרוא באתרנו בדיווחו הבלעדי של יהושע בן משה מישיבת המרכז לפני ההצבעות על התקציב. שום דיון רציני, […]

  6. כוח סוציאל דמוקרטי - מה עושים עד הבחירות? :

    […] (כיאה לגאון, הוא עושה את בלי שנעזור לו כפי שהוא עצמו “עזר” לעמיר פרץ ליפול). גם אם אתם חברי מפלגה, אפשר להגדיל […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.