מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
ראש ממשלה שנכשל בתפקידו – אל לו להיבחר שנית
פירוק הממשלה אינו מחייב בחירות. שאול מופז בתור ראש הסיעה הגדולה יכול להרכיב קואליציה כבר בכנסת הנוכחית. לראש ממשלה שמפזר את הכנסת אסור להיבחר מחדש. הוא האחראי לכישלונו בתפקיד. עוולה היא אם ייבחר מחדש
מאת: יהונתן קלינגר
מבחינת בנימין נתניהו, הקדמת הבחירות לספטמבר הקרוב, כפי שהכנסת אמורה לאשר בקרוב, היא הדרך היחידה בה הוא יכול לשרוד. נתניהו מזהה שתי מגמות ברורות: עליה בתמיכה בשלי יחימוביץ', יאיר לפיד ואפילו שאול מופז (ביחס לסקר מלפני חודשיים), ועליה לא ממש מובהקת לליכוד, וכן תהיה לגבי האם תהיה מחאה בקיץ או ש'מנהיגי' המחאה ינסו לחבור למפלגות שונות. נתניהו יודע שעוד מחאת אהלים, כמו שהייתה בקיץ, לא תאפשר לליכוד לנצח שוב; הוא מבין שהציבור, מתי שהוא, יבין שנתניהו הוא האשם במצב, ולכן צריך להפסיק להצביע לו.
עבור אחרים (ואני נכלל בהם), הקדמת הבחירות אינה מהלך אופטימאלי. מפלגת העבודה, שמקבלת רוח גבית צעירה וחדשה, תרוויח יותר אם הבחירות יתקיימו מאוחר יותר. היא תוכל לרכב על הבחירות להסתדרות שיערכו בחודש הקרוב, בהן איתן כבל מראה שגם בחירות לועד הבית יכולות להיות מעניינות, והופך את הבחירות לראשונות, כנראה מאז שנות התשעים, שהיו אידיאולוגיות. אבל מפלגת העבודה לא מוכנה לבחירות.
אני לא אומר זאת כי אני רוצה להתמודד בפריימריס, וברור לי שתקופה של חודש וחצי לא יספיקו. אני אומר זאת כי ככל הנראה, אם יוקדמו הבחירות אנחנו נאלץ לראות את נתניהו שוב ראש ממשלה, וזו עוולה שאין כמוה. לראש ממשלה שמפזר את הכנסת אסור להיבחר מחדש: אם הוא לא הצליח לנהל את הממשלה, לא הצליח לרסן את חברי הכנסת שלו והביא לכך שהצעות חוק קיצוניות ובעייתיות התקבלו, ושחברי כנסת בקואליציה יוצאים כנגד זרועות השלטון בטענה שהם אינם שומרים על שלטון החוק, הרי שהכשל הוא של נתניהו.
עכשיו, כולנו לוקחים כמובן מאליו שאם מפרקים את הממשלה חייבים לפזר גם את הכנסת. אבל הדבר לא ממש נכון, עדיין ניתן להרכיב קואליציה בצורה אחרת בכנסת. בואו נסתכל על המספרים:
קדימה: 28,
הליכוד: 27,
ישראל ביתנו: 15,
ש"ס: 10,
העבודה: 8,
העצמאות: 5,
יהדות התורה: 5,
חד"ש: 4,
האיחוד הלאומי: 4,
הרשימה הערבית המאוחדת: 4,
מרצ: 3,
הבית היהודי: 3,
בל"ד: 3,
חיים אמסלם: 1.
נניח, בצורה התיאורטית ביותר, ששאול מופז מוכן להרכיב ממשלה (28) וחובר לכמה שותפים טבעיים (יחסית) לש"ס (10), העבודה (8), הבית היהודי (3) ומרצ (3) (סך הכול 52), חסרים לו עוד 9 מנדטים כדי להיות ראש הממשלה, בכנסת הזו. כלומר, מספיק שהוא משכנע את האיחוד הלאומי ויהדות התורה (או חמישה מפורשי ישראל ביתנו, בעקבות חוק מופז).
כלומר, שאול מופז יכול, בצורה כלשהיא, לייצר קואליציה בה הוא ראש הממשלה לשנה וחצי, ולהגיע לבחירות הקרובות כראש ממשלה.
שלא יהיה ספק, אני חושב ששאול מופז הוא תאונת דרכים פוליטית, אבל אני גם חושב שכדאי מאוד שנתניהו לא יהיה ראש הממשלה הבא, והדרך היחידה לגרום לכך היא על ידי המלכת שאול מופז, כבר בכנסת הזו.
תגיות: בחירות 2012, בנימין-נתניהו, הליכוד, יאיר-לפיד, מחאת-האוהלים, מפלגת-העבודה, קדימה, שאול-מופז, שלי-יחימוביץ
קישור קבוע
6 תגובות
Email This Post
7 במאי, 2012 בשעה 9:14
הקושי עם העמדה המוצגת היא העלות הכרוכה בייצור סולרי של חשמל. מצד אחד, אתר עבודה שחורה ודאי סבור שמחירי החשמל המאמירים זו רעה שיש להתמודד עימה. מצד שני, הוא מצדד בהרחבת השימוש באנרגיה סולרית, שגם בתוספת הערך הכלכלי של החסכון בזיהום הגלום בה, היא עדיין יותר יקרה באופן משמעותי מאנרגיה קונבנציונלית.
7 במאי, 2012 בשעה 9:36
[…] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]
7 במאי, 2012 בשעה 9:44
אני לא חושב שהקואליציה שאתה מתאר היא ריאלית (מרצ והבית היהודי בכפיפה אחת?), ואני גם לא חושב שאני טובה. אני מבין את האינטרס לדחות את הבחירות קצת, אבל האינטרס הזה לא מצדיק ממשלת "רק לא ליכוד" שכזו, שלא תתפקד, שתעביר חקיקה לא פחות בעייתית, או לא יותר, מאשר הממשלה הנוכחית, שלא תהיה מחוייבת לעצמה ותבנה כל כולה על קואליציות אד הוק לכל הצעת חוק.
מה שאתה מציע כאן משמעו כלכלת בחירות משולחת רסן לשנה וחצי. זה יהיה אסון מכל בחינה שניתן להעלות את הדעת. וכן – זה כנראה אומר שאני לא אוכל להתמודד לרשימה, וגם אם כן אוכל, לא נספיק להתארגן כדי שאוכל גם להבחר; וכן, זה מגדיל את הסיכוי שנתניהו יהיה ראש ממשלה בשלישית. אבל זה לא שווה את זה.
7 במאי, 2012 בשעה 10:28
הייתי שמח אם הייתה איזו קונסטלציה שבה הרעיון הזה היה אפשרי, לצערי אני לא רואה את זה קורה. הקדמת הבחירות היא עוול לרצון הבוחר וזה לעשות בדיחה מהדמוקרטיה. היה עדיף מבחינתי אפילו לסבול את נתניהו עוד שנה אבל לא ללכת לבחירות רק כדי לסבול אותו עוד שלוש-ארבע שנים.
7 במאי, 2012 בשעה 10:42
הדרך של מפלגת העבודה לשוב לקדמת הבמה הפוליטית היא לשקם את כוחה באמצעות ניקוב הבועה הא-אידיאולוגית, משוללת הדרך המדינית העקבית, והמאשררת את הסדר הניאו-ליברלי לא פחות מ"הליכוד", המתקראת "קדימה", ולהשיב אליה את ציבור המצביעים הטבעי שנטש אותה לטובת אותה אשליה של מפלגת אחדות לאומית מתונה.
הדבר האחרון שעלינו לעשות בתקופה הקריטית ומעוררת התקווה הזו של חזרה לשורשיה האידיאולוגיים של התנועה הוא להעניק לגיטימציה ציבורית ל"קדימה" באמצעות חבירה, אם גם זמנית, לעומד בראשה באופן שבטווח הבינוני והלא מאד רחוק רק יחבל במאמץ של מפלגת העבודה לקום מהקרשים ובבניין כוח מחודש של המחנה הסוציאל דמוקרטי בישראל.
14 בנובמבר, 2012 בשעה 13:51
ראש ממשלה שנכשל אסור לכהן שוב, הצחקתם את ביבי וחוץ מזה ראש ממשלה צריך להבין לא רק בחברתיות או בכסף אלא העיקר הוא ביטחון וביטחון אם מופז או חימוביץ הם לא יודעים כמה זה 5+6*8= אז אתם רוצים שיבינו בביטחון הימין ניצח עוד לפני שיהיה בחירות