מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
מדוע הצטרפתי לתנועה הירוקה
התנועה הירוקה היא המפלגה היחידה המעלה על סדר היום שלה את נושא הקיימות. אין להתרשם מהמסר של אמצעי התקשורת המוטים לטובת בעלי ההון הטוענים שהתנועה לא תעבור את אחוז החסימה. לפי סקרים פנימיים של המפלגות הגדולות התנועה תקבל 2 – 3 מנדטים
מאת: נרייה גריינימן
מה שהיה ברור לפני שלוש שנים, ברור גם עתה. הבעיה הגדולה של התנועה הירוקה היא מחסום התודעה. הוא מופיע בצורות שונות, אך בראש ובראשונה שואלים את התנועה אם זה לא בזבוז להצביע לה כשאינה עוברת את אחוז החסימה (או אפילו חיזוק של הפוליטיקה הקיימת), והאם האג'נדה הירוקה אינה חופה קטנה, שאין ציבור מספיק גדול תחתיה?
אני הצטרפתי לירוקה. איך אני מצדיק את העמדה שלי למרות הטיעונים נגדה?
היסוד לתפישה שלי הוא בהבנה שכלכלה וסביבה הם נושאים זהים, או יותר נכון שכלכלה נכונה היא רק זו שתמיד לוקחת בחשבון את הסביבה. התודעה שלנו בנויה הפוך – כלכלה באה לפני סביבה. "איכות הסביבה" הוא ביטוי שאני לא אוהב, והוא מייצג מאוד את התפישה הזו. בתוך הביטוי חבויה הנחת יסוד שהבעיה הסביבתית היא רק שאלה של איכות. יכול להיות שנחיה בארץ שמלאה בזיהום וזבל בכל פינה, אבל זה לא כל-כך נורא, קודם נייצר צמיחה כלכלית, וכשיהיה לנו זמן וכסף, ננקה את מה שלכלכלנו. כך גם אני חשבתי. בתוך התפישה הזו חבויה תפישה לקויה מאוד של כלכלה, ואולי אפילו חוסר הבנה של הביטוי עצמו.
אז בואו נבין באמת מה משמעות הביטוי כלכלה. בדרך כלל המילה הזו מקושרת לנו לבורסה, מטבעות, בנקים, מניות ושאר ירקות פיננסיים. אבל משמעות המונח כלכלה הוא בפשטות, מה שאנו מתקיימים ממנו. העולם הפיננסי, ובכללו גם מושגים דוגמתיים כגון צמיחה, אינו אלא צורת ארגון כלכלית. לצורך העניין, גם בחברה שאין בה בכלל מוסדות פיננסיים, למשל חברת לקטים-ציידים יש כלכלה.
הבסיס שעליו עומדת כל כלכלה, הוא המשאבים העומדים לרשותה, ובכלל זה משאבי טבע, משאבי אנוש ומשאבים רוחניים. השאלה הכלכלית היא כיצד אנו מארגנים את שלושת המשאבים הללו כדי להתקיים. הפרדיגמה הנוכחית היא, פחות או יותר, שמשאבי הטבע הם אינסופיים, ולכן אינם מהווים שיקול. לפיה, מה שחשוב הוא כיצד אנו מארגנים את משאבי האנוש והרוח. מי שמביט על המציאות בעיניים פקוחות, אינו יכול להתעלם מחוסר הרציונאליות של תפישה זו. אם אינכם מאמינים שזו הפרדיגמה השלטת, שאלו את עצמכם את השאלה הבאה: האם קיים גוף בממשלת ישראל שתפקידו לסקור את כל משאבי הטבע שלנו, ולקצוב אותם כך שלא יגמרו? במציאות, המדינה נתנה אחריות למשאבי טבע לחברות פרטיות, תוך הבנה שהם ישתמשו בהם תוך לקיחה בחשבון של גורם אחד בלבד – רווח כספי. אבל רווח כספי הוא עניין פיננסי, איך הכלי לארגון יכול להיות המטרה?
התפישה הסביבתית אינה אלא יישור השיטה העקומה. במקום לרתום את העגלה (מוסדות פיננסיים) לפני הסוסים (משאבים), היא מבקשת לשוב ולשאול כיצד נחלק את המשאבים כך שנתקיים פה גם היום וגם בדורות הבאים. לכן עולה קרנו של ביטוי חדש, במקום "איכות הסביבה" העקום – קיימות.
אז נחזור לביקורת על התנועה הירוקה. השאלה היא בסופו של דבר, מה משמעות ההצבעה, או מה יעשה הקול שלי אחרי שאני אשלשל אותי לתוך התיבה? מבחינתי, כל הצבעה, לכל מפלגה שאינה חורתת על דגלה את נושא הסביבה, הוא לא בזבוז של הקול שלי, אלא חמור מכך – הפעלתו למען שיטה עקומה. זה נכון, אני בעד מדינה חברתית, שדואגת לאזרחים, לעובדים, לקשישים, לחינוך, לבריאות וכו'. אבל בלי חשיבה סביבתית (כלכלית) נכונה, המשאבים שלנו ילכו וידלדלו, ותלך ותשחק היכולת שלנו לדאוג לאותם הדברים. למען האמת, לדעתי היא כבר נשחקת, ולכן אנו עדים למשברים כלכליים ברחבי העולם. אין זה אומר שגורלנו נחרץ, או שסוף העולם הגיע, אלא רק שעלינו להתעשת, ולקרוא להנהגה שיודעת לקחת בחשבון את הדבר החשוב ביותר – מקורות המחיה שלנו. במילים אחרות, סוגיית אחוז החסימה לא חסמה את הצטרפותי לתנועה הירוקה, כי לדעתי אין בתוך הכנסת ולו מפלגה אחת שבאמת מבינה את הדברים כך.
למען האמת, יש עוד לא מעט תשובות על סוגיית אחוז החסימה. למשל נודע לנו שכלי התקשורת מנחים את מכוני הסקרים לא לכלול את התנועה הירוקה בסקרים שהם עורכים עבורם, כך שהסקרים אינם מעידים על הפופולאריות של המפלגה. מנגד, יש לנו עדויות על כך שבסקרים הפנימיים של המפלגות הגדולות אנו מקבלים 2-3 מנדטים בדרך כלל. צריך לקחת בחשבון שכלי התקשורת שייכים לבעלי ההון, והם מוטים נגדינו. אין זה עניין של מה בכך: הפעילים והמנהיגים של התנועה הירוקה נמצאים בשורה הראשונה במאבק נגד גורמים שמשתמשים בהון כדי לקדם את האינטרסים הפרטיים שלהם, ובדרך פוגעים בחברה ובסביבה. כך היה למשל בקמפיין של התנועה הירוקה מול מפעלי ים המלח .
בסופו של דבר, אני מאמין שאנו ננצח את ההון, שמדיר אותנו מהתקשורת ומהסקרים. מאז שקמה המדינה, ועד עכשיו, נכנסו הרבה מפלגות לכנסת. כולן היו צריכות לפרוץ את מחסום התודעה. השאלה היחידה לדעתי היא, האם המפלגה באמת יכולה להחזיק ציבור מאחוריה או לא. מפלגה כמו "שינוי", שלא אמרה הרבה חוץ ממסרים אנטי-חרדיים, לא החזיקה מעמד. מפלגה שמייצגת תפישה רחבה, כמו "רץ" למשל (שבהמשך התאחדה עם "מרצ"), הצליחה לשרוד לזמן ארוך בהרבה, והיא עדיין איתנו. עוד לא התחלנו את הקמפיין שלנו, כך שהסקרים הפנימיים שציינתי אינם לוקחים בחשבון ציבור שבקושי מודע לאופציה של לבחור בתנועה הירוקה. אני חושב שלא רק שנעבור את אחוז החסימה ונכנס לכנסת, אלא שנקבל אף יותר מ – 2 מנדטים. אני מזמין אתכם להצטרף למהפכה הירוקה.
נריה גריינימן הוא דתי, ירושלמי, בן 25, סטודנט למדע המדינה ולימודי יהדות באוניברסיטה העברית ופעיל בתנועה הירוקה
תגיות: בחירות 2012, התנועה-הירוקה, מפעלי-ים-המלח, נריה גריינימן, סקרים, קיימות
קישור קבוע
23 תגובות
Email This Post
6 במאי, 2012 בשעה 2:38
יפה מאוד נריה. קל לאנשים לא לראות את פעילותה של התנועה הירוקה. על גבול ההזוי שהתקשורת מתעלמת מעשרות חברי מועצה איזוריים מכהנים שביום אחד עוברים למפלגת התנועה הירוקה. יש כאן מועדון סגור של "סלבים" ויקירי התקשורת. אנחנו נפרוץ את גבולות המועדון ואחוז החסימה דרך השטח.
עוד על עניין הסקרים אצלנו בבלוג http://wp.me/p11jJF-zJ
אנחנו קוראים לכל מי שליבו עם התנועה הירוקה, לא ליפול שוב לשיקולי האסטרטגיה הקרה כפי שהיה בבחירות הקודמות. כבר היינו בסרט הזה. ביבי מול ציפי עכשיו ביבי מול שלי. הפעם הולכים עם הלב. התנועה הירוקה http://www.yeruka.org.il/
6 במאי, 2012 בשעה 7:08
2-3 מנדטים זה סף אחוז החסימה, המפלגה היחידה בבחירות האחרונות שחזו לה 2-3 מנדטים ועברה היתה בלד והיא עברה בעיקר תודות להצבעה מסיבית למענה בשעות האחרונות של יום הבחירות בציבור הערבי כשגם לא בוחרים ולא בוחרי בלד יצאו להצביע בלד מחשש שהיא תקרוס, מי יעשה זאת בעבור הירוקה?
מפלגות נישה מורמות בישראל בידי התקשורת אם וכאשר הן חלולות מספיק ויכולות להוות כליאה ברק חסר תוחלת לזעמו של הציבור, היות והירוקה אינה בדיחה פוליטית משרתת הון כמו הגימלאים שינוי או יש עתיד היא לעולם לא תקבל את הגב בשביל להגיע לציבור הרחב.
להערכתי הירוקה לא עוברת את אחוז החסימה, היא שווה היום כמו בבחירות הקודמות בין מנדט לשניים ובכל מקרה מתחת לאחוז החסימה (גם שני מנדטים לא תמיד עוברים). ריצה משותפת של הירוקה עם מימד גם לא תספיק, אני מקווה שהירוקה תרוץ עם מפלגה כמו מרצ או שתוותר על הזכות לבזבז בוחרים טובים לגוש שצריך להוות אלטרנטיבה וכל מנדט חשוב לו.
מעבר לכך, קיימות זאת סיסמא יפה אבל גם הירוקים בגרמניה שנכנסו בסוף לבונדסטאג והיו נורא ירוקים וחלק מהשמאל נתנו ידם לרפורמות ניאו-ליבראליות קשות כי הקיימות מתפשרת בכלכלה. לראיה לא הממשלות האדומות ירוקות של שרדר ופישר החליטו על הפסקת השימוש באנרגיה גרעינית אלא דווקא ממשלה שמרנית אחרי פוקושימה, הירוקים בלעו הרבה צפרדעים בעיקר בגלל שהם לא היו מחויבים כלכלית לכלום, כמו קיצוץ בדמי האבטלה או צמצום תקציבים חברתיים במקום העלאת מסים.
6 במאי, 2012 בשעה 7:47
שוב חוזר הניגון, שוב יבוזבזו עשרות אלפי קולות שיכולים היו לחזק את ההמרכז/שמאל.
מתי תתבגרו?
בבחירות הקודמות התקשר אלי הרב מלכיור בזעם יום לפני הבחירות וטען שהפםרסומים שלי כאן (בע"ש) ובמקומות נוספים נגד הסכנה של אובדן קולות עקב ההצבעה לתנועה הירוקה/מימד תגרום לחסרון הקולות הספורים שתזדקק להם למעבר אחוז החסימה לפי הסקרים שבידי התנועה. כשאמרתי לו שלפי כל הסקרים הפנימיים של המפלגות הגדולות אין לה צאנס לעבור זעם עלי.
התוצאה ידועה: אובדן 45000 קולות (למיטב זכרוני) רחוק מאד מאחוז החסימה.
אותו דבר יקרה הפעם.
לטעות פעם אחת זה אנושי, לא ללמוד זה טפשי.
תצטרפו לאחת מהפלגות הגדולות ביחד או לחוד ותתמודדו על המצע מבפנים ועל הכנסת חכים "שלכם".
6 במאי, 2012 בשעה 8:42
דני הירוקה קבלה 28,000 קולות, הירוקים בסביבות 10,000 וגם עלה ירוק. כל המחנה הירוק לא הגיע ל-50,000.
הירוקה גדולה בערך פי 7 עד 10 מדעם מבחינת כמות מצביעיה אבל התוצאה של קיומה זהה לזו של דעם, אובדן קולות למחנה בגלל טהרנות.
6 במאי, 2012 בשעה 10:46
עם כל החיבה לאג'נדה הירוקה, חבל מאד שהמפלגה הזו רצה לבד. אין שום הצדקה למפלגת נישה, שבסופו של יום אפילו לא תוכל לקדם את האג'נדה של עצמה. לא רק שהתנועה הירוקה, כמו עוד כמה מפלגות נישה, בכלל לא תכנס לכנסת ותבזבז קולות של מצביעים תמימים, גם אם יקרה הבלתי אפשרי ותהיה איזו נוכחות בכנסת, זה יהוך את התנועה הירוקה להיות או ספח לא משמעותי באופוזיציה, או חלק מקואליציית נתניהו. היה עדיף שהייתם מתאחדים עם מפלגה גדולה יותר ומשפיעים עליה להיות ירוקה יותר.
6 במאי, 2012 בשעה 11:02
אני אצביע עבודה אבל אין ספק שאתם צריכים לרוץ עם מרץ
6 במאי, 2012 בשעה 12:06
מפלגת התנועה הירוקה אינה מפלגת נישה!
זוהי המפלגה עם אחד המצעים הרחבים ביותר בפוליטיקה הישראלית הכולל התייחסות לכלל הנושאים בארץ.
המפלגה פשוט הופכת את סדר העדיפויות במדינה ושמה את צרכי האזרחים, רווחתם, בריאותם וסביבתם לפני צרכי בעלי ההון והפוליטיקאים.
זו המפלגה היחידה שחרתה על דגלה כבר לפני ארבע שנים את קידום כל המטרות שעלו במחאה החברתית האחרונה.
זו המפלגה היחידה אשר יש לה אגנדה כלכלית הרואה מעבר למדדי התלג והצמיחה, כמו שמתחילים לראות בכל העולם.
לגבי הטענות של ביזבוז קולות: מי שלא מצביע בעד משהו שהוא מאמין בו, מי שמתלונן כל הזמן על המצב וחוזר ומצביע לאותם מפלגות מיושנות עם מצע מ 1950, מי שלא מצביע בעד דרך ועקרונות אלה מצביע עבור אדם ולא עבור מפלגה, כל אלו מבזבזים את קולם.
השיקולים שלכם מוטעים. אתם מצביעים כאילו כל מה שאתם רוצים בעולם זה להצביע עם כולם, כדי שתרגישו שכאילו השפעתם על משהו. הצביעו עם הלב, עם עקרונות ועבור משהו שאתם מאמינים בו.
הימנעו משיקולים זרים בהחלטה. שיקולים פוליטיים וסטטיסטיים תשאירו לפוליטיקאים ומינה צמח. השיקול היחידי שצריך להנחות את האזרח זה שהמפלגה שהוא בוחר תייצג נאמנה את צרכיו, רצונותיו ואמונתו.
כל שיקול אחר מעוות את מטרת הדמוקרטיה וזכות ההצבעה ועדיף לאותו אדם ולחברה בכלל שלא יצביע.
6 במאי, 2012 בשעה 12:11
ק. טוכולסקי. נראה שהאגנדה שלך היא יותר השמצת התנועה הירוקה מאשר דאגה לכלל המערכת. כמה דברים קטנים. התנועה הירוקה כבר לא שמאל מדיני אלא מרכז (מה שהופך אותה לאופציה גם לימניים חברתיים ומאוכזבי ליכוד) ובכלכלי-חברתי יש לה מצע מפורט ואגנדה ברורה מאוד.
היא הייתה שם נגד הפרטת הרכבת ונגד העסקת עובדי קבלן ופעילה מאוד בשינוי השיטה הכלכלית בכלל משימוש במדדי התל"ג למדדים חברתיים. אני מציע למפלגת העבודה ומרצ להצליח להחזיק באגנדה שלהם כמו שהתנועה הירוקה מצליחה ולא לתמוך בעיני למשל.
אם הסוציאל-דמוקרטיה בישראל רוצה לחזור לשלטון היא צריכה לעזור לתנועה הירוקה להתחזק ולהביא לתוך המערכת חברים מהימין והמרכז ולא לריב עם התנועה על אנשים בתוך המערכת. אם התנועה הירוקה היא הבעיה של השמאל בארץ אז השמאל כנראה הבעיה הרבה יותר גדולה ממה שהוא מבין.
6 במאי, 2012 בשעה 12:15
הדבר שחייבים להבין הוא, שאם תהיה מפלגה ירוקה בכנסת, זה ייצור שינוי אמיתי לכיוון של קיימות בכל הפוליטיקה הישראלית. שינוי מחשבתי. זה בפירוש לא משהו שאפשר להשיג באמצעות השפעה מבפנים על מפלגה גדולה.
בנוסף, למה דווקא עם מרצ? למה לא גם עם העבודה, עם מימ"ד (במידה וירוצו), עם כל מפלגה אחרת שחורטת על דיגלה אג'נדה שלפחות לא עומדת בסתירה לקיימות? דובר כאן על בגרות ואחריות. אני רוצה לדעת למה רק התנועה הירוקה צריכה להיות "אחראית". לדעתי הדבר האחראי (מצד כולם, לא רק מפלגות קטנות – כן, גם העבודה) הוא לייצר גוש אחד, סוציאל דמוקרטי, אבל שהמפלגות בו שומרות על ייחודן וזהותן. ריצה משותפת, לא איחוד. מצד אחד הפעילים והמתפקדים יוכלו להרגיש שהם שייכים למפלגה שלהם, ומצד שני, לא להעמיד בפני הבוחרים ה"תמימים", דהיינו אלו שלא באמת מבינים את ההבדלים בין המפלגות בגוש, בחירה מורכבת שתגרום לאבדן קולות. אשמח לתגובות.
6 במאי, 2012 בשעה 12:19
השיקולים האסטרטגיים הביאו הצבעה של מאות אלפי קולות אבודים לקדימה.
מה יצא מזה ?
גם ביבי, וגם אופוזיציה שאין לה אידיאולוגיה.
לא עדיף כבר להצביע עם מה שאתם מאמינים בו.
ואם יהיה סקר שהתנועה הירוקה עוברת את אחוז החסימה, אז הדיון הזה מיותר ?
6 במאי, 2012 בשעה 12:42
מיכאל אם המפלגה הירוקה היא מפלגת מרכז אז אין לנו בעיות כי אני פונה למצביעי שמאל. אם אתה מתחרה עם קדימה יש עתיד והעצמאות על המרכז הישראלי דרך צלחה אני בטוח ששם המודעות הירוקה תביא לכם המון מנדטים, תחתמו גם על עודפים עם עלה ירוק שלא תפסידו כלום.
דן יש מפלגות שמאל בישראל העבודה, מרצ וחדש קולות אבודים תמיד יהיו אבל צאנס לשמאל במיוחד לאור הרנסאנס הס"ד בו יכולה להביא אותנו למקום אחר וטוב, הצבעה למפלגות מרכז כמו קדימה יש עתיד וכמסתבר מדברי מיכאל גם הירוקים לא תביא אותנו לשום מקום.
עופר אם תהיה מפלגה ירוקה בכנסת של 2-3 מנדטים ועוד במרכז היא תהיה חסרת משמעות כמו מפלגה ערבית לאומנית בכנסת עם 3 מנדטים ראה בלד או מגוכחת כמו הבית היהודי על 3 מנדטיו, סביר גם להניח שלא תהיה מפלגה שכזו, אבל יאללה הבנתי שהפנים של הירוקה למרכז, המון בהצלחה מבחינתי שירוצו כמה שיותר מפלגות מרכז שיש להן סקרים שהן עוברות את אחוז החסימה ושכולן יקבלו מנדט וחצי שתיים ולא יעברו.
השמאל צריך להפסיק להתפשר ולפזול למרכז ולחזור להיות שמאל. מי שגם כך לא נמצא שם שיתפקד למה שהוא רוצה וישחק בנדמה לי עם מי שהוא רוצה.
6 במאי, 2012 בשעה 13:08
דרך אגב, אם המצב בשמאל ידרדר באופן שבו לא ניתן יהיה להצביע לאף אחת ממפלגות השמאל בעלות המצע השמאלי הירוקה מימד תהיה הבחירה שלי והיות שתמיד קיימת האפשרות ש:
א. יחימוביץ תחבור להצרוג ומחנה ברק בעבודה לרשימה אנטי פרצית.
ב. זהבה גלאון תהפוך את מרצ ורצ.
ג. חד"ש תרוץ עם הערביות האחרות
לא תהיה לי מפלגת שמאל להצביע לה ואז אני אבחר בירוקה-מימד או דעם.
6 במאי, 2012 בשעה 13:22
לא מאמין במפלגות קטנות. מה לעשות אבל למפלגות קטנות, ויהיו מפלגות נישה מחודדות אג'נדה או מפלגות רחבות מאד, בשמאל, במרכז או בימין יש הפשעה קטנה מאד. לא האיחוד הלאומי, לא מרצ, לא חד"ש וגם לא הגמלאים העבירו איזה שינוי משמעותי במדינה. כל מה שקבלנו ממפלגות קטנות הוא הופעות טלוויזיוניות. במקרה של הבית היהודי ומרצ הן היו ראויות אבל לא חשובות, במקרה של האיחוד הלאומי, הגמלאים ובל"ד הן היו מביכות. מי שרוצה להגיד שהוא נשאר טהרן וטהור שילך למפלגה קטנה, אחר כך יגיד "לפחות ניסיתי", אבל לא תהיה לזה כל השפעה. מי שרוצה להשפיע שילך למפלגה גדולה או בינונית שמתאימה לתפיסת עולמו. הרי שני שרי איכות הסביבה האחרונים – ארדן וגדעון עזרא היו טובים מאד, ולא באו ממפלגות ירוקות. וגם דב חנין, יוחנן פלסנר, אופיר פינס ואחרים שהיו סביבתיים לא היו אנשי מפלגות ירוקות.
6 במאי, 2012 בשעה 13:25
בסוף כל מפלגות הנישה האלו, והתנועה הירוקה יכולים לטעון מה שהם רוצים אבל הם מפלגת נישה, כל הקטנות האלו נכנסות לכנסת ומתפרקות בגלל אופורטוניזם פוליטי. זה קל מאד להיות אידיאולוג נקי כפיים לפני שנכנסת לכנסת, אבל כשאתה שם אתה כבר פוליטיקאי לכל דבר ועניין. כל מפלגה קטנה שהייתה פה, נכנסה לכנסת והתחילו בה תככים ופוליטיקות קטנות – כך היה עם הגמלאים, מפלגת המרכז, ד"ש, שינוי ואפילו עם עלה ירוק שלא היו צריכים להכנס לכנסת בשביל להתפרק. אז כדי שאלון טל יהיה שר איכות הסביבה, או שר בלי תיק לא שווה לשרוק הצבעה. שווה להצביע בשביל באמת לקדם סדר יום חדש – מדיני או חברתי
6 במאי, 2012 בשעה 13:35
גם מפלגת העבודה היא כרגע מפלגה מרכז מדינית אז אל תשלו את עצמכם.
וגדעון עזרא היה שר איכות הסביבה טוב ??? כן ממש
ובכלל, מפלגת התנועה הירוקה לא מכוונת למשרד הסביבה ולהפך. את המשרד לאיכות הסביבה יש לסגור ולהכניס לתוך שאר המשרדים. התנועה הירוקה רוצה להיות איפה שב
6 במאי, 2012 בשעה 14:11
האמת שקיוויתי לתגובות בעיקר על החלק השני, לא הראשון, של דברי. אבל טוכולסקי – מחאה שלמה בקיץ שעבר, רנסאנס כמו שאתה קורא לזה, התמקדה דווקא בסוציאל דמוקרטיה ובנושאי ליבה של חברה וכלכלה, ובכוונה הניחה בצד את השאלה המדינית והמחנות השגרתיים של ימין ושמאל מדיני. אז אולי כדאי להפסיק לחשוב רק במונחים השחוקים האלה. אתה (לא מפלגת העבודה, אגב, כפי שציין מיכאל) פונה ל"שמאל", אבל לא ל"מרכז"? מה זה בכלל אומר מבחינתך?
6 במאי, 2012 בשעה 14:12
כל החקיקה הירוקה במדינה היא פרי עבודתו של חבר הכנסת דב חנין מחד"ש לכן די ברור לי למה מי שרוצה לרוץ על אותו הכרטיס מנסה לגמד את חד"ש ואת חנין.
שיהיה לירוקים בהצלחה בתחרות עם המרכז, אם הייתי בוחר בין קדימה העצמאות יש עתיד והירוקה אין לי ספק שהיהודים היו ראוים לבחירה שלי יותר מכל האחרים.
6 במאי, 2012 בשעה 14:38
טוכולסקי מפלגה עם 2-3 מנדטים היא חסרת משמעות רק אם היא מפלגת כלום כמו הגמלאים. אם היא מפלגה עם תוקף אמיתי אזי 2-3 מנדטים מקנים מימון מפלגות ומאפשרים את התקיימותה. עצם זה שהתנועה הירוקה מתקיימת כבר ארבע שנים ללא מימון מפלגות מעיד על תוקפה. 2-3 מנדטים בכנסת הבאה לתנועה הירוקה הם 20 בכנסת שלאחריה. תפיסת הקיימות היא לא נישה. מרץ היא בהחלט מפלגת נישה של "יוזמת ז'נווה + גיוס לכולם" (סליחה – שתי נישות), ובודאי שקשה לקרוא לה שמאל. שלי יחימוביץ היא אולי שמאל קלאסי אבל היא רצה עם פואד ועם הרצוג ועם מנגנונים שלמים של מפלגת העבודה של 20-30 השנים האחרונות. העבודה היא עדיין לא שמאל.
7 במאי, 2012 בשעה 1:04
[…] ארגוני? אידיאולוגי? אישי? לא. כמו שרואים בתגובות למאמר של נריה גרנימן שפורסם כאן, הן דווקא נזיפות מאנשי שמאל-מרכז על "בזבוז קולות". […]
7 במאי, 2012 בשעה 1:25
[…] העברית ופעיל בתנועה הירוקה. פורסם במקור באתר עבודה שחורה Share this:Moreדואר […]
7 במאי, 2012 בשעה 5:47
בעברי ההיתי חבר מועצת מרצ. "אפילו" מרצ לא תעבור את אחוז החסימה הפעם. הסיכוי היחידי לשמאל זה לרוץ יחד ברשימה משותפת, כמו שעושים החרדים. בדיל עם מפלגת העבודה על המקומות ה- 12 ואילך ברוטציה בינהן (מרצ, מימד התנועה הירוקה, הירוקים וכו')
11 במאי, 2012 בשעה 18:49
מה שהמגיבים כאן לא מבינים שהתנועה הירוקה לא יכולה להצטרף לא לליכוד לא לקדימה ולא לעבודה לא ליאיר לפיד וודאי שלא למרצ
א) כי האג'נדה הכלכלית חברתית של התנועה הירוקה קוראת לכלכלה ירוקה ולקבלת החלטות על סמך קיימות.
ב) התנועה הירוקה היא מפלגת מרכז מדינית ומפלגה ציונית
הליכוד דוגלים בקפיטליזם טוטאלי
יאיר לפיד ליברל
העבודה סוציאליסטים
מרצ סוציאליסטים ויוניים ביותר מבחינה מדינית
קדימה… חבורה של אופורטוניסטים ללא אידיולוגיה
אי אפשר להצטרף כשאתה מציג כלכלה אחרת לגמרי ומושגים אחרים לגמרי משל שאר המפלגות
אם אתם המגיבים רוצים לעורר את גוש השמאל תנסו אבל לצערכם כבר מרגישים בישראל ובעולם את התוצאות של הקפיטליזם ומה לעשות שכבר ראינו מה הסוציאליזם יכול… רק כלכלה ירוקה שמבוססת על קיימות מסוגלת להביא את ישראל לשגשוג
אם אתם לא מאמינים תשאלו למה גרמניה נמצאת במצב כלכלי חברתי כל כך טוב לעומת מדינות אחרות באירופה שגם להן אין מלחמות ויכלו לעסוק רק בענייני חברה וכלכלה ואופס מצבם לא טוב כמו של גרמניה?
עכשיו לכו ותחפשו כמה מנדטים היו בשנים האחרונות למפלגה הירוקה בגרמניה
13 במאי, 2012 בשעה 16:22
אני קורא כאן בתגובות קיבעון מחשבתי בעולם הפוליטיקה הישן, הפוליטיקה של שמאל-ימין ומפלגות גדולות-קטנות.
חבירה לגושים גדולים קיימים לעולם לא תביא לשינוי פרדיגמה, כזה שהציבור הראה בקיץ האחרון שהוא בשל ורוצה אותו. אם ניתן היה לבצע שינוי יסודי שכזה בעזרת הגופים הקיימים – זה כבר היה קורה, או לפחות מתחיל לקרות. העובדה שהמערכת הקיימת ממסמסת את רצון הציבור, מזלזלת בו ורוקמת עיסקאות סטייל מופז-נתניהו, רק מראה לכם עד כמה הצבעה למפלגות העולם הישן – היא ממש זריקת הקול שלכם, או יותר נכון, חיזוק הקיבעון והניוון הכלכלי-חברתי-מוסרי שמאפיין את המדינה שלנו בעשורים החולפים.
נדרש מבט מעט רחוק מגובה האף, נדרש מעוף כדי להיות חלק משינוי משמעותי, שורשי ובסיסי בתפיסות עולם מיושנות ומקובעות, הנשלטות ונדחפות ע"י בעלי הון ושחקני הפוליטיקה של יום אתמול. כל בחירה שאיננה לתנועה הירוקה, כמוה כהצבעה נגד רצון העם לראות שינוי יסודי באושיות הפוליטיקה הישנה:
– הון שלטון / שחיתות
– ניהול קצר טווח בכל גזרות המשק (=ניהול שאיננו מקיים)
– קפיטליזם דורסני השומט את רשת הביטחון שלנו, את ערכי האחווה, היושר והאחריות הקולקטיבית ומנתב את עמל כפינו לכמה חשבונות בנק
עכשיו, תחליטו האם אתם חלק מהשינוי הזה, או שאתם נותרים כלואים מאחורי המסננת שמסתירה מעינכם את האפשרות הגדולה שיש כאן…