חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

צעירי מרצ: להחרים את אגודת הסטודנטים במכללת צפת

נושאים חדשות, פוליטי ב 23.04.12 5:17

בעקבות אישור תקנון לפיו רק בוגרי-צבא יוכלו להתמודד לתפקיד יו"ר אגודת הסטודנטים קוראים צעירי מרצ לסטודנטים במכללה שלא לשתף פעולה עם האגודה

צעירי מרצ קוראים לסטודנטים במכללת צפת להחרים את אגודת הסטודנטים ובייחוד את הבחירות לאגודה, בעקבות אישורה של תקנה המונעת את התמודדותם של מי שלא שירתו בצה"ל או בשירות לאומי- דבר שימנע ממועמדים שאינם יהודים להתמודד. בנוסף קוראים צעירי מרצ להתאחדות הסטודנטים ולעומד בראשה לנקוט עמדה ולפעול לביטול ההחלטה האומללה של אגודת הסטודנטים בצפת.

יו"ר צעירי מרצ, תומר רזניק: "אנו קוראים לסטודנטים ולסטודנטיות במכללת צפת – יהודים וערבים כאחד – להחרים את האגודה ולהודיע כי לא ישתפו עימה פעולה עד שתשונה התקנה המפלה. מדובר בניסיון נואל להפלות ולהדיר סטודנטים וסטודנטיות ערבים, שמהווים רוב בקרב תלמידי המכללה. צר לי שבמקום לייצר מסר של דו-קיום בחרה אגודת הסטודנטים לפרום את התפרים העדינים של מרקם היחסים בין יהודים וערבים". עוד הוסיף רזניק כי  "מתחדדת החשיבות של הבטחת בחירות שיווניות באגודת הסטודנטים בצפת לנוכח התפקיד שמילאו אגודות סטודנטים במחאת הקיץ האחרון והתפקיד החברתי החשוב שלקחו לעצמן. המאבק לשיוויון כלכלי-חברתי כרוך במאבק לשיוויון אזרחי, כפי שהמאבק לשיוויון אזרחי כרוך במאבק לשיוויון כלכלי-חברתי.

שלשום, פנה ח"כ אילן גילאון פנה  לרשם העמותות בדרישה למנוע בחירות מפלות לאגודת הסטודנטים במכללה האקדמית צפת.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , , ,

27 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    תוך 10 דקות הייתי מבטל את התקנון הזה בבית משפט

  2. דני זמיר :

    תקנון האגודה בצפת קובע שבראש האגודה יעמדו מי ששירת שירות צבאי לאומי או שירות אזרחי מוכר אחר לפחות 24 חודשים.

    הגיוני הוגן ושוויוני- האגודה קובעת שבראשה יעמדו אדם שהוכיח מחויבות לציבור.

    מה בדיוק מפלה בתקנון הזה ? מה לא בסדר בו? מה אתם קופצים ברפלקסיביות כזו?

  3. יונתן כ. :

    דקל- לפני עשרים שנה היית מצליח היום אולי לא כי בעבר לערבים לא הייתה הזדמנות אמיתית לשרת בצבא או בשירותך לרומי ודווקא היום יש, זה יהיה דיון מעניין ולא טריוואלי.

    דני- עדיין קשה לומר שערבים יכולים גם לשרת כי הם יחטפו בסנקציות חברתיות לא פשוטות בציבור שלהם.

  4. דני זמיר :

    אז מי שאין לו ביצים (סליחה על הביטוי) לעשות שירות אזרחי לטובת הקהילה שלו לא ראוי לעמוד בראש האגודה.
    דווקא מוצא חן בעיני הרעיון הזה

  5. שחר: העמדה שלך צבועה דני :

    אם אתה מעוניין שרק מי עשה צבא יעמוד בראש אגודה כלשהי שאתה חבר בה אז תצביע בשבילו, ואל תזרוק בוחרים מספר הבחירות. מחר יחליטו שרק יהודי שומר מצוות יוכל להתמודד לאגודה, אז מה תגיד אז?
    מעבר לעובדה שמשרד הביטחון לא מעוניין לגייס ערבים ולא שולח צווים, ואין בשירות הלאומי כמעט שום תקן עבור מישהו או מישהי שאינם אשה יהודיה-דתית-לאומית.

  6. דני זמיר :

    שחר אני אל יודע בענין הצביעות אני די בטוח בעניין זה שאתה לא יודע לקרוא.

    כתבתי או צבא או שירות לאומי.
    כל ערבי שרוצה יכול לעשות שירות לאומי או אזרחי מקביל.
    אם אתה מעוניין שמשתמטים ופרזיטים יעמדו בראש אגודות סטודנטים תתנגד לתקנון.

    כל כך אופייני למרץ אוי אוי אוי דורשים גם מהערבים לקחת אחריות אז זו גזענות.

    צביעות? נכון אבל של מי?

  7. רביב נאוה :

    דני,
    אם מישהו לא ראוי לעמוד בראש אגודת-סטודנטים – שלא יצביעו בשבילו. מניעת התמודדות היא אנטי-דמוקרטית, גם אם היא נקבעה בתקנון שהתקבל ברוב-קולות.

    וכן, זה לא מקרה שהתקנון הזה עבר דווקא במכללת צפת, ולא באורנים, למשל.

  8. דליה :

    לאחרונה נתקלתי בשיטוטי באינטרנט באתר בשם "מדרון חלקלק" – רשימות מדמוקרטיה מתפוררת
    http://www.hahem.co.il/slipperyslope/
    מניעת הזדמנות שווה ליהודים ולערבים, שנראה שרבים מהם לא שרתו בצבא או בשירות לאומי, היא עוד נדבך בהתפוררות הדמוקרטיה ובשיסוי קבוצות חברתיות זו בזו.
    מועמדים לבחירות לאגודת הסטודנטים צריכים להיבחן על פי פעילותם בתוך הקמפוס, ולא על פי שירותם הצבאי או הלאומי לפני הלימודים באוניברסיטה.
    טוב עשה תומר רזניק בקראו להחרמת הבחירות.

  9. דני זמיר :

    דליה ורביב, לא הבאתם שום רציונל המתמודד עם הטיעון הפשוט שהבאתי.
    סירובם של אזרחים יהודים או ערבים בישראל לבצע שירות לאומי או אזרחי מאפשר מניעת התמודדותם בגין אי מילוי חובות. זוהי החלטה סבירה מידתית והוגנת.
    הייתי שמח מאד אם באורנים היתה מתקבלת הצעה כזו גם.
    אגודת סטודנטים מבטאת גם פריבילגיות והכרה ציבורית ולגיטימי שתקבע כללי משחק ובלבד שלא יפרו את עיקרון השוויון, ואכן עיקרון השיוויון לא מופר פה כי כל אחד יכול לבצע שירות לאומי או אזרחי (אפילו דפני ליף שלא טרחה לעשות זאת).

  10. רביב נאוה :

    לא רק דפני ליף לא תוכל להתמודד אצלך לאגודה – גם שמעון פרס.

    ועכשיו עניינית: מניעת התמודדות בבחירות בשל אי-שירות בצבא או בשירות לאומי היא לא סבירה, לא מידתית ולא הוגנת.

    לא סבירה משום שזכות ההתמודדות החופשית היא זכות יסוד בדמוקרטיה. זוהי זכות מולדת ואין להתנות אותה בקיום חובה כזו או אחרת (בניגוד, למשל, לזכות ללימודים בחינם או לדיור מסובסד – שעליהן אפשר להתווכח). אי סבירות נוספת נמצאת בכך שיש למדינת ישראל אינטרס לקרב את האוכלוסיה הערבית ולשלב אותה. סנקציות מהסוג הזה רק מרחיבות את השסע, וכמובן לא יעודדו אפילו ערבי נוסף אחד להתגייס לשירות לאומי. במילים אחרות, אנחנו(הציבור היהודי ציוני) לא מרוויחים פה שום דבר, חוץ מעוד "תקיעה" לערבים.

    לא מידתית – משום שניגוד למה שאתה כותב, יש כאן הפרה זועקת של עיקרון השוויון. משום מה, אף אחד לא מציע למנוע התמודדות ממי שנתפס בהעלמת מס למשל, ואפילו למי שהורשע בעבירה חמורה כמו שוחד או הטרדה מינית, יש תקופת קלון זמנית. רק העוול הנורא של אי-שירות מעורר דרישה לשלול מאדם לצמיתות את הזכות להתמודד (ובואו לא נעמיד פנים. מי שתומך בעיקרון הזה באגודת הסטודנטים – רוצה לראות אותו מתקיים בכל משרה ציבורית).
    היא לא מידתית מעוד סיבה: הפגיעה פה היא לא רק במועמדים שלא שירתו, אלא גם בקהל הסטודנטים – שאינו יכול לבחור במועמדים שהוא רוצה.
    אלה לא רק 55% מהסטודנטים במכללת צפת. גם סטודנט יהודי, ששירת בצבא, יכול, מסיבותיו, לתמוך במועמד כמו דפני ליף, למשל. מי אתה שתמנע את זה ממנו?

    ולבסוף, היא גם לא הוגנת משום שהסיסמא: "כל אחד יכול לשרת" שהרטוריקנים של "שירות לכולם" אוהבים לזרוק לאוויר, פשוט לא נכונה עובדתית. אין מספיק אפשרויות פתוחות לשירות, יש לחץ ציבורי במגזר הערבי נגד שירות כזה ויש בעיות אישיות וחברתיות שמונעות מצעירים לשרת.

    יש מטרה לגיטימית של עידוד שירות לאומי ורצון לראות הציבור הערבי ממלא את חובותיו כלפי המדינה.
    יש מאידך, שימוש לא הוגן במסננת של השירות הצבאי/לאומי כדרך לחסום מקומות ותפקידים מסוימים בפני לא-יהודים. בדיוק כמו אותן מסעדות שדורשות מלצרים "לאחר שירות צבאי". ההחלטה הזו של מכללת צפת משתייכת בבירור לקטגוריה השנייה.
    העובדה שאתה, בתפקידך ובמעמדך, לא מבחין בזה, היא לא פחות ממצערת.

  11. דני זמיר :

    רביב השימוש ברטוריקה של צער בגלל שאני חולק עליך היא פרקטיקה שלא עובדת על בוגרי הלינה המשותפת כמוני שהשכם ןהערב נתקלו באכזבת המטפלת על כך שאינם חושבים "כמו שצריך"…..
    לעניין עצמו: אם היתה בעיה של מקומות שבגללה ערבים המבקשים לקיים שרןת לאומי או אזרחי אינם יכולים לקבל אתמבוקשם היית צודק. מאחר שלא זה המצב אתה סתם מעלה אפשרות תיאורטית..
    באשר לדרישות סף לתפקיד: תעודת יושר בהחלט רלבנטית והיה טוב להסכים על דרישות סף שהיו מחייבות רף אישי ומוסרי גבוה למי שמבקש להנהיג ולדבר בשם ציבור.
    בסופו של יום נשאר נימוק ההרחקה ההדרה וההתלהמות כנגד המיעוט שהוא נימוק ראוי ואולי שקול לכל שאר הנימוקים והוא מן בסתם הסיבה לקפיצתה של מרץ. איני מקל ראש כלל בנימוק זה ועדיין הסלחנות והוויתור למשתמטים וםרזיטים המבקשים ליצג ציבור ולדבר בשם הוגנות וצדק חברתי נראים לי לא ראויים או יותר נכון ראויים לפסילה: יתכבד אדם הרוצה קריירה ציבורית וימלא חובות אזרח בסיסיות.

  12. דני זמיר :

    כולל שמעון דפני ושות'.

  13. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    דני: השאלה היא האם אתה רוצה לראות כאן ספרטה, שהדבר שמכשיר בה אנשים להיות אזרחים הוא שירות צבאי. זה הדבר היחיד שחשוב בחברה שלנו, לדעתך?

    יש כאן מידה של היתממות. הרי גם אתה, גם אני וגם הם יודעים שהסיבה היחידה לתקנה הזו היא כדי שלא יהיה יו"ר ערבי. וצפוי שיקרה כאן מה שקרה בכל פעם ששמו את השירות הצבאי כקריטריון (ע"ע קצבאות ילדים): כשיבואו העולים, יגידו להם 'עולים זה בסדר'. כשיבואו חרדים, ימצאו מעקף אחר. ובסוף, רק הערבים ישארו בלי זכות להיבחר.

    מעבר לזה, יש כאן עובדה קטנה ומעניינת, שעברה מתחת לרדאר של כולכם: הם לא סתם דורשים שירות אזרחי. הם דורשים שירות אזרחי *של 24 חודשים*. השירות המקובל הוא של שנה, כך שגם ערבי שהלך לשירות אזרחי לא יוכל להיבחר.

  14. דני זמיר :

    נדב כמו במקרה של דפני ליף, שוב ושוב אתם נתפסים לעניין השירות הצבאי כשבמפורש אני מדבר על שירות לאומי או אזרחי מקביל כך שטענת ספרטה לא ממש תופסת.
    אני חושב שהטמעת נורמה של שירות אזרחי נרחב אצל אוכלוסיה שאיננה מתגייסת לצה"ל כי היא מנועה לכך מכל סיבה שהיא כולל סיבות דתיות או אחרות, טובה יותר לסוציאליזציה ולתחושת השייכות של קבוצות מודרות או שאינן מרגישות שייכות, ולכן כל צעד כזה – בתנאי שזו אכן כוונתו- מבורך.
    הדרישה ל 24 חודשים, שלא ידעתי עליה, משאירה בנות שירות לאומי שביצעו רק שנה כבלתי זכאיות מה ששומט את הקרקע מתחת לטיעון האפלייה כנגד "ערבים" בלבד. בנוסף, אני מבין דרישה זו כחלק מעיקרון השוויון שהרי שירות צבאי מינימלי הוא של 24 חודשים (חוץ מחרדים ועולים מבוגרים), וניתן לבצע שירות לאומי/אזרחי של 24 או 36 חודשים (בוגרי מכינה שלי עשו זאת).
    בהנחה שלי אין עניין לפגוע במיעוט הערבי, להיפך, אני טוען שנקודת המוצא של מתנגדי הרעיון הזה בקרב מרץ ואצל הכותבים שמעלי נובעת מחוסר אמון בסיסי ביוזמי המהלך שמטרתם איננה שויון אזרחי אלא חיפוש אחר מטרה לפגוע במיעוט הערבי.
    אני לא מבטל עמדה זו גם אני חושש שזה הרציונל המהותי, ועם זאת אני שמח ששאלת השויון האזרחי עולה לדיון לא רק בהקשר של זכויות אלא גם בהקשר של חובות ולא רק בהקשר יהודים -ערבים או חילוניים-חרדים, אלא גם חילונים-חילוניים/דתיים/מסורתיים שהרי אתה מבין שהדרישה הזו לא מאפשרת לציבור רחב של משתמטים מטעם עצמם להרגיש טוב עם עצמם ולדבר גבוהה גבוהה ללא הצדקה.
    לסיכום, אני חשוב שצריך לברך על מהלך כזה אך לעדנו באופן שלא ינוצל לרעה, למשל על ידי קיבעה שיחול מעוד תקופה של שלוש עד חמש שנים, או שלאפשר למי שרוצה להתמודד להתחייב לשירות אזרחי חלופי בהמשך.
    אני באמת ובתמים מתקשה להבין את הפסול במהלך שמביא לצמצום פערי הדרישה האזרחית מחד, ואני חושב שצריך לא להתנגד סתם אלא להציע חלופה רלבנטית אחרת ובוודאי שבשונה מרביב אינני חושב שמעשיו של מועמד ליור האגודה (או ראש העירייה) כמו עמדותיו הפוליטיות אינן רלבנטיות. אם נשכיל להעלות את רף הדרישה ממועמדים למשרות ציבוריות ופוליטיות זה יעשה רק טוב לכולנו.

  15. משתמש אנונימי שאלת הבהרה :

    גם בבחירות לכנסת זה סביר להעמיד רף כזה?

  16. דני זמיר :

    לנבחרים כן.
    אם אתה כמיר מקצת חברי הכנסת ועוזריהם לא היית שואל כי מובן מאליו שזה דורש רף כזה פלוס.

  17. מעין דותן :

    השאלה היא מה המטרה? המטרה כפי שאני מבין אותה ואני מניח שתהיה עליה הסכמה די רחבה היא ליצור שותפות כמה שיותר עמוקה בין כלל הקהלים בחברה הישראלית – כולל ערבים וחרדים (הפעם בלי לנכות אותם).

    כמו שאני מבין את העולם שותפות לא יוצרים באמצעות סנקציות אלא באמצעות צעדים בוני אמון וחיוביים.

    הדבר דומה להצעת החוק של ליברמן המתנה אזרחות בהצהרת נאמנות.
    לדעתי הצעת החוק לו הייתה עוברת הייתה מקטינה את האמון ולא מגדילה אותו.

  18. משתמש אנונימי שאלת הבהרה :

    לדני
    אם אתה מסוגל לשיב ב"כן" פסקני כזה,
    מה אומר, קטונתי.
    אבל היאוש רק גדל והולך.
    (דרך אגב, אני מכירה כמה חברי ענסת ששרתו בצבא ואף הגיעו לדרגות גבוהות בו, והבנתם בדמוקרטיה שווה להבנתי בהטסת חלליות לירח.)

  19. דני זמיר :

    משתמש אנונימי תחליט אם אתה משתמש או משתמשת, סתם בשביל הסקרנות והעברית, לא כי זה משנה.
    התשובה היא שוב כן.
    מי אמר ששירות בצבא או שירות לאומי או שירות אזרחי זו ערובה לשכל ישר ולהבנה או מחויבות לדמוקרטיה?
    לעומת זאת אי שירות בצבא או אי שירות לאומי או אי שירותת אזרחי זו ערובה לחוסר במחויבות כזו.

    תמשיכי להתייאש נשמה ותמשיכי להיות אנונימית.

    מעין, מדובר כאן בדבר שהוא לא זכות אזרחית בסיסית אלא מה אני בתור אזרח רוצה לתבוע כרף מנבחר שלי. כמו שלגיטימי לקבוע שעבירה עם קלון היא רף כזה אז אפשר גם דברים אחרים.

  20. נדב פרץ-וייסוידובסקי :

    דני,
    אני חושב שהעמדה שלך היא עמדה שמציבה את יחסי אזרח-מדינה בצורה מסוכנת, שהובילה כבר לא פעם בהיסטוריה לפשיזם.

    אבל לטעמי, לא זה הויכוח הרלוונטי. אם אתה ואני מסכימים שהמטרה של האקט הזה היא לא לעצב מחדש את תפיסת האזרחות הישראלית, אלא להדיר ערבים – אז לטעמי, אתה צריך לעמוד ולהגיד בקול רם: למרות שהדרישה היא לדעתי ראויה באופן עקרוני, אני מגנה את השימוש שנעשה בה כאן. התפלפלויות עקרוניות כשהזכויות הבסיסיות של אזרחים נשללות זה לא נראה טוב.

  21. משתמש אנונימי שאלת הבהרה :

    מעבר למה שאומרים כאן מעין ודותן, כדאי לזכור שאנשים צעירים לא יכולים להישפט לכל חייהם על החלטות שעשו כשהם בני 18, למשל באמצעות התניית זכותם להיבחר בשירות חובה, גם כשהם נניח בני 25 או 43 .
    כדאי גם לזכור שצבא הוא אורגן הכרחי במצבים מסוימים ולאו דווקא מסגרת אידיאלית לחינוך לדמוקרטיה.

    מכיוון שהצבא במקומותינו הוא הכרח אבל הצבא עצמו לא מעוניין בשירותם של כל יוצאי הצבא (ווויסה ורסיה) נולדה שאלת השירות הלאומי/אזרחי.
    זה עניין שברירי שיכול להוביל בקלות למקומות מסוכנים ולשמש, כפי שמבהיר נדב, למטרות לא כשרות בעליל.

    במדינה שבה החוק נתפס הרבה פעמים כהמלצה בלבד, ומכיוון שברמת הנורמות המוסכמות החברה הישראלית רחוקה מלהיות מגובשת, כל החלטה טכנית על קשר בין שירות מחייב לבין הזכות להיבחר היא בעיני פיל בחנות חרסינה.

    בעיני זו גם גישה שמעודדת קונפורמיות על חשבון עצמאות מחשבתית.

    ודרך אגב, ישנן מסגרות שמכשירות צעירות דתיות להיות מטפלות בנכים ובקשישים במקום עובדים זרים. זה לא כל כך עובד, בגלל סיבות אובייקטיביות, אבל אולי זה ישתכלל עם הזמן.

  22. חקלאי :

    באחד מגיוסי המילואים שלי שירתתי בגדוד שמעל 90% מחייליו לא היו יהודים, כך שהטענה שרק יהודים יכולים להתגייס מופרכת מיסודה!
    לרביב – זכות ההתמודדות בבחירות אינה זכות טבעית! היא ניתנת, למשל, רק לאזרחים ואינה ניתנת לתושבים, שאינם אזרחים. הסנקציה הזו לבדה לא תורמת אלא רק מביעה עמדה עקרונית. לו תצורפנה סנקציות נוספות, כמו הגבלות בזכות לקניין (שהופעלו כבר באופן חלקי) לצד גזרים, כמו הכרה בלאום יהודי של בני דתות אחרות והסרת חסמים ע"ב דתי, יש בכך לעודד שירות כזה. בנוסף, כמה יהודים היו משרתים בצבא לו ניתנה להם הזכות לבחור עם לשרת או להימנע משירות?
    איזה באסה! ממש רציתי שאנג'לה מרקל תהיה שרת החוץ של ישראל ושאובמה יחליף את פרס, אבל הם לא ישראלים וכך נמנעת ממני הזכות לבחור מועמדים רבים שאני תומך בהם. בכלל המגבלה בבחירות הכלליות לבחור מבין 120 פוליטיקאים ישראלים (מושחתים) מצמצמת מאד את זכות הבחירה שלי!
    לכל אחד יש מערך של ערכים שהוא חי לפיהם (ומשלם על כך מחיר). מי שבוחר לסרב שירות או להימנע מתשלום מיסים צריך להכיר במחיר הכרוך בכך! דווקא בתחום המלצרות יש יסוד לדרוש שהמלצר יהיה יהודי – אם מלצר לא יהודי פותח בקבוק יין, היין מאבד מייד את כשרותו. אפשר כמובן לפסטר את היין אך אז, היין יאבד מאיכויותיו.
    יחד עם זאת, כתושב הגליל, תלמידי המכללה נתפסו באילן גבוה והם שישלמו את המחיר על כך. דרישתם ל- 24 חודשי שירות פוסלת את רוב בנות השירות הלאומי שמשרתות רק שנה אחת ואת כל משרתי ההסדר שמשרתים רק 18 חודשים. במתכונת הנוכחית האגודה תשרת ותייצג רק קומץ מבין תלמידי הקמפוס.
    דני, אתה מאד אופטימי לגבי מי שנבחרים לכנסת ומי שהם לוקחים אתם כעוזריהם. שרביב יעזור לנו – למה מגבילים אותנו בחבורת האפסים הפוליטיקאים שרצים לכנסת, כמו שפתחו את החקלאות והסיעוד
    לעו"ז, צריך לפתוח גם את הכנסת, שנביא מחוקקים ברמה מחו"ל!
    באופן עקרוני, אין בעיה להתנדב לשירות לאומי בגיל מבוגר (למשל במד"א). כפי שכתבתי קודם יש מחיר להחלטות שאנו נוטלים על עצמנו. מי שבוחר, למשל, להתנסות בגיל צעיר בסמים קלים, צריך להתמודד למשך שארית חייו עם תיק פלילי. מי שמתכנן קריירה פוליטית או בשירות המדינה, טוב יעשה אם ימלא את חובותיו בהקדם.

  23. דני זמיר :

    נדב אני חושב שאתה צודק, תגובתך נראית לי נכונה

  24. יונתן כ. :

    נדב,בקשר לתגבותך במספר 20,אפשר לטעון שאקט בנוסח "חובות כתנאי לזכויות" יובילו להגדלת ביצוע החובות וכפועל יוצא מכך להגדלת השותפות במדינה וביטול האפליה.

  25. משתמש אנונימי שאלת הבהרה :

    חוק המלווה בסנקציה ששוללת זכות יסוד כמו הזכות לבחור ולהיבחר למוסדות הדמוקרטיים בגין עבירה שעשויה להיות כרוכה בעמדות אידיאולוגיות, מהווה סכנה לדמוקרטיה.
    למשל, פלוני יתנגד להשתתף בשירות לאומי אזרחי מחשש שבכך ימצא עצמו עוזר לייבוש המגזר הציבורי.
    בשל כך יהיה מוכן לשלם אם ע"י וויתור על הטבות כלכליות שמיועדות למשרתים, או קנס, או אפילו תקופת מחבוש, אבל אי אפשר במשטר דמוקרטי לשלול ממנו לעולם זכויות יסוד שבלעדיהן לא יכול משטר דמוקראטי להתקיים.
    מדובר כאן בענין יסודי ומהותי בבסיס הרעיון הדמוקראטי.

    העובדה שמתנהל על זה כאן וויכוח מאששת את מה שידוע מן הנסיון. עקרונות הדמוקרטיה אינם קלים לעיכול ולעיתים קרובות, דווקא ברגע של מבחן צפויה להם סכנת כרסום.
    (עניין התושבות לא שייך לכאן כי הדיון עוסק באזרחים ישראלים ובאפשרות לשלול מהם כ-*אזרחים* זכות יסוד).

  26. תומר :

    אפשר לעשות שרות לאומי בגיל 30 ?
    נא את עזרתכם
    תודה רבה מראש יום טוב

  27. חבר אגודת הסטודנטים צפת :

    הבזיון אותו אתם מייצגים הוא פשוט לא ייאמן.
    60 שנים אף אחד במדינת ישראל לא מבין עדיין למה ערבים קיבלו פטור משירות צבאי או לאומי בעוד שיהודים עושים בשבילם את העבודה השחורה!
    כיום האפליה לצערי היא כבר לא כלפי ערבים, אתיופים או כל מגזר מיעוטי אחר שהיה קיים. כיום האפליה הפכה גלויה והיא מתקיימת יום יום כלפי יהודים. היום אנחנו צריכים לקבל העדפה מתקנת כדי להגיע לנקודה בה נמצאים ערבים או מגזרי מיעוטים אחרים.
    כלל המלגות בארץ ישראל, מדינת היהודים, מופנות כלפי מיעוטים- וזה בזיון בפני עצמו.
    מרוב שאתם כאלה אטומים לא שמתם לב איך אט אט אתם מופלים וחיים הרבה יותר גרוע מאלה למענם אתם נלחמים.
    אתם בושה לאנושות, בושה לישראל!
    בכל מדינה השפלים שבשפלים הם אלה הבוגדים במורשת שלהם, בוגדים במסורת. אתם אלה הבוגדים אצלנו במדינה!
    השינוי בתקנון הוא אך ורק יישור קו עם כל הרוצה להיות במעמד החשוב של יושב ראש אגודה במדינת ישראל. ייתנו יקבלו- לא ייתנו לא יקבלו!

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.