חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כמה מילים עלינו

נושאים דעות, כלכלת בית ב 22.04.12 5:30

בשבוע שבו תחגוג מדינת ישראל 64 שנים לעצמאותה, מצטיירת החברה הישראלית כאלימה, משוסעת ונעדרת סולידריות. מדוע זה כך, את מי  זה משרת – ומה אפשר לעשות כדי להתחיל לתקן?

מאת ק. טוכולסקי

בשבוע שהתחיל עם קצין שמכה כמו קוזאק, המשיך באשה שמנוצלת מינית בידי עדר ונגמר בהתפרעות המונית במגרש כדורגל, אפשר וכדאי לדבר לא רק על התופעות הנקודתיות אלא על האלימות הקמאית של החברה בישראל. שנים של הרחבת פערים, ניכור נידוי ושיסוי של מגזרים עדות ומגדרים זה בזה לטובת אינטרסים של האליטה המורכבת מבעלי הון ובטחוניסטים ושנים של כיבוש, גובות כעת בפומבי את המחיר. החברה שלנו חולה, לאומנות, גזענות, אדישות לאחר הנרמס, הם סימני ההיכר שלה ואת המחיר משלמים לא רק הנרמסים והמוכים אלא גם רוב רובם של המכים.

רק המקרה, או היד הנעלמה הביאו לכך שבשבוע שלפני יום העצמאות נחשפו ברבים בשלושה מקומות שונים מעשי אלימות קמאיים של אנשים מחלקים שונים לגמרי של החברה הישראלית. כבר אין מה לדבר על הבדלים מעמדיים דתיים ואפילו מעמדיים. האלימות של הגבר הישראלי נחשפה השבוע. הברוטליות של הכובש, היצריות העדרית של הקטין והאלימות של המון אוהדי הכדורגל. הכל נשפך החוצה בשביל להציג תמונת מראה ריאליסטית ואכזרית לחברה הישראלית. התגובה של ה"ציבור, כפי שהיא משתקפת בעיתונות מטעם (בעלי הון או שופרות השלטון) שלנו, היתה אכזרית במה שהיא שיקפה לא פחות. ההערכה של חלקים רחבים בציבור לברוטליות של לובש מדים כלפי אזרח מפגין התקבלה באהדה, חוסר ההבנה ששיקפו חלקים אחרים בציבור לסוגיה: "מה לא בסדר באשה שמקיימת יחסי מין עם קבוצת גברים בפומבי ואיש אינו טורח לבדוק עם הכל בסדר", ואפילו ההתערבות המהירה והמוסדית בפרשת האלימות במשחק בין בני לוד לפועל רמת גן, שיקפו כולם חברה אדישה שהציבור בה לא מהסס להביע עמדות לאומניות-שוביניסטיות-גזעניות-קסנופוביות או אדישות לסבלו של הזולת.

אני לא מופתע מכך שלאחר שלושים ומשהו שנות הגמוניה של הימין ומדיניות ההפרד ומשול שלו כך נראת החברה שלנו. 35 שנים שהניאו ליבראליזם וההפרטה פורמים את יסודות הסולידאריות בחברה הישראלית ומרחיבים ביד ברזל את הפערים החברתיים-כלכליים. 45 שנות כיבוש והתנחלות תורמים גם הם את חלקם. בחברה שבה אין יותר קולקטיב מעמדי משמעותי, היחיד משתייך לקולקטיביים לא רלבנטיים שרק תורמים לניכורו משותפיו למעמד: לדת גווניה ופלגיה, לעדה ולמוצא, למגדר ולמגזר, בקיצור לפלגי פלגים שלא יקדמו אותו לשום מקום ורק מונעים ממנו הכרה מעמדית. חברה שבה מנוצל ישנא מנוצל אחר כי אין להם את אותם השורשים האתניים וירגיש קרבה למנצלו כי יש להם את אותם השורשים היא חברה שבה המנצל נמצא ביתרון שמבטיח את המשך שליטתו. זה נבון לכל התופעות שמפלגות בין עמלים מנוצלים ומנצלים בישראל, יהודים-ערבים, מזרחיים-אשכנזים, עולים-וותיקים, ישראלים-זרים, וכן הלאה וכן הלאה. השלטון, האליטה הפוליטית של הימין והמרכז בישראל שמשרתים את ההון והביטחון נהנים מהמחלוקת שכן היא מאפשרת את המשך קיומה. הכיבוש על הגנרלים שתהילתם תלויה בו והתעשיינים שרווחיהם תלויים בו והמתנחלים שיכולתם לגזור לעצמם נחלה תלויה בו, מונצחים. החברה שלנו אלימה ומפגרת, כך רוצות האליטות החדשות, כך רוצים עגלי הזהב שאנחנו מפטמים מאז 1977 בהערצה עיוורת. כך רוצים בעלי הון וגנרלים, כך רוצים רבנים ועסקנים, כך רוצים מי שהפיגור שלנו,האלימות שלנו, הקמאיות שלנו והניוון שלנו משרתים.

האלימות שנשקפה מהמראה בה הבטנו כחברה, כאזרחים, כישראלים השבוע, שיקפה את האמת. גם התגובות הדי מדאיגות לתופעות האלימות. אנחנו חברה ברגרסיה, חברה שמתחת למעטה דק של סיסמאות בדבר סובלנות ודמוקרטיה מורכבת מפרטים מתוסכלים וקמאיים שהאלימות העצורה בהם הולכת וגוברת. התסכול של רוב הפרטים נובעת מדיכויים, מההכרה ההולכת וגוברת בייאוש של חייהם, מחוסר המוצא וחוסר התקווה שלהם. כל אלו נובעים מאינטרסים של שלטון מסוים, שלטון שרוצה אותנו מפוחדים, מודאגים ומבוהלים, שונאים ואלימים, אדישים ונבערים, חסרי יכולת להסתכל בבהירות על המציאות ונאחזים כסומים בדיוק במה שמנציח את הפיגור והניוון שלנו ומשרת את השלטון שמדכא אותנו. יש לנו כרוב רובם של הפרטים המרכיבים את החברה, כרוב רובם של האזרחים וכמעמד הרבה עבודה, ואם אנחנו רוצים להציל את עצמנו כדאי לנו להתחיל לעשותה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

9 תגובות

  1. יונתן כ. :

    החברה שלנו בסדר גמור.היא לא מושלמת אבל היא גם לא נוראית כמו שק. מנסה לצייר אותה.

    לא קרה שום דבר מזעזע במיוחד,זה שחייל מכה מפגין זה לא מזעזע ואם קצת כנות עצמית מותר גם להודות שזאת הכאה לגיטימית,זאת הכאה משפילה וכואבת אבל לא מרסקת עצמות או לא פרופורציונלית,ככה שוטרים מפזרים הפגנות בכל העולם,כולל בדנמרק.

    האונס שלא היה,כן אנשים לא הלכו לשאול,גיבורים גדולים מאחורי מקלדת,במצב אמת גם אתם הייתם לא הייתם מתערבים,לאנשים אין בעיה להתערב תוך סיכון עצמי כשהם מבינים מה קורה,אין לי ספק שאם מישהו היה חושב שיש שם אונס אנשים היו מסתערים כדי לעזור אבל אנשים לא הבינו,הבחורה הייתה די עצמאית,לא גררו אותה,לא איימו עליה,היא צעקה על האשה שכן ניסתה לדבר איתה,מה בדיוק אפשר לעשות? לגרור אותה מהחוף נגד רצונה?

    אלימות במגרשי כדורגל,טוב נו זה באמת דבר שלא קורה בעולם.

    די לצעוק זאב זאב! כשיבוא זאב אמיתי אף אחד כבר לא יאמין.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    ליונתן,
    יש כמה הבדלים קטנים עם מה שהיה בדנמרק.
    מדובר שם על הפגנה מקומית שפוזרה על ידי המשטרה המקומית.
    במקרה שלנו מדובר על רוכבי אופניים בלתי אלימים,ועל הכאה על ידי קצין
    בצה"ל בכביש הבקעה.
    נכון להיום ,צה"ל אינו משטרה ואינו מג"ב משטרתי ,וכביש הבקעה הוא לא בדיוק תל-אביב,ונוכחותנו בשטחים מאז 1967 אינה מוכרת על ידי החוק הבינלאומי.
    באשר ל"אונס" שלא היה והאלימות במגרשי הכדורגל, אכן הצדק עמך.

  3. יונתן כ. :

    הפואנטה היא שהפגנות לא מפנים עם חלב ועוגיות או מסאז׳ מפנק, אף כוח לשמירת סדר בעולם לא עושה את זה.

    זאת הייתה אלימות לגיטימית ובגבולות הסביר, לא נגרם שם לאף אחד נזק קשה או בלתי הפיך.

    קצת מוזר לי שעם כל הסו קולד ביקורת על עיתונות כמשרתת ההון ק. לא שם לב כמה הוא קונפורמי לקו שהותווה בתקשורת בכל שלושת הנושאים!

  4. משתמש אנונימי :

    ליונתן כ. – השימוש ברובה כנשק קר בפרצופו של מפגין לא יכול להיחשב כפעולה לגיטימית של פיזור הפגנות.
    ודרך אגב, כנראה שכן נשברו שם עצמות (למרות שאכן, שברים רבים אינם מהווים פגיעה בלתי הפיכה. לפעמים, עם קצת מזל, שבר במקום הנכון יכול במהלך איחויו לחזק את העצם, אז מה? שנשבור אחד לשני את העצמות כדי להתחזק?).
    וחוץ מזה מה שט. מתאר כאן הוא כיוון, לא אירועים חריגים. הקצין הגבוה נתפס הפעם במצלמה לרוע מזלו, אבל חוץ מזה לדעתו הכל בסדר, כפי שהוא בעצמו מסביר.
    נציג של ארגון השופטים (או המאמנים) בכדורגל מתאר אלימות של הורים כלפי מאמנים ושופטים בליגות של ילדים כמעשה שגרתי למדי.
    יכול להיות שהעולם כולו נמצא כרגע על עקומה של התגברות האלימות, ולקפיטליזם החזירי יש חלק בכך, לא רק בישראל.
    אבל כשזה מצטרף ללגיטימציה ממסדית דתית למעשי אלימות וגזענות, עם נסיונות חקיקה מקבילים בכנסת, עם כיבוש של אוכלוסיה שמ-67 נעדרת זכויות אדם בסיסיות, מדובר בפוטנציאל נפיצות מסוכן.

  5. יונתן כ. :

    ואם הוא היה מרביץ לו עם אלה זה היה בסדר? כל עוד האלימות פרופורציונלית למצב הכל בסדר.
    אולי השתמע מדברי שחשבתי שזה אירוע חריג, ברור שזה לא חריג כמו שברור שמי שהולך לישון עם כלבים מתעורר עם פשפשים, ככה מפזרים הפגנות.

    לא צריך להדביק את כל חוליי העולם כולו לקפיטליזם החזירי,די לצעוק זאב זאב.

  6. משתמש אנונימי :

    להכות מישהו עם אלה בפנים זה לא פרופורציונלי.
    להכות עם אלה בכלל זה לא פרופורציונלי. יש אמצעים מתאימים יותר.

    לא ברור לי מניין המומחיות שלך בפיזור הפגנות, אבל אם זה נראה לך בסדר, אז אנחנו לא משתמשים באותו הספר.

    כנ"ל לגבי הפרשנות שלך על הקשר בין קפיטליזם, וזה החזירי במיוחד, לבין התסכול שהוא מייצר ושמוריד את רף הפוטנציאל של האלימות.
    ט. היטיב להגדיר את זה:
    "פרטים מתוסכלים וקמאיים שהאלימות העצורה בהם הולכת וגוברת."
    לא ברור למה אתה מחכה, שאותה אלימות אצורה תתפרץ יום אחד החוצה בממדים שיניחו את דעתך?

  7. ק. טוכולסקי :

    שנים שאני עושה מילואים, 14 או 15, רוב הזמן הייתי בשטחים, קו אחרי קו, אני כבר לא סופר את המעצרים ההפס"דים, ההפגנות של כל הצדדים, המחסומים, המארבים, המעצרים הליליים. אף פעם לא התנהגתי באלימות שכזו, אני גם לא זוכר את האחים שלי לפלוגה או לגדוד, לא במילואים ולא בסדיר. אבל חברה צעירים שהגיעו לפלוגה סיפרו לנו על מעלליהם, הינו נבוכים, הצבא הולך ומתבהם.

    אבל הסיפור הזה הוא לא הנקודה, את הנקודה אפשר למצוא בחלק מהתגובות כאן שלא רק שהן מביעות את ההכרה שמה שקרה במדינת היהודים בשבוע שעבר נורמאלי ומאפיין את הגויים כולם אלא שמה שקרה לא ראוי לגינוי מיוחד, וזה מוכיח את מה שטענתי יותר מהכל. אנחנו בדרך למטה, ויש מי שמרוויח מזה ומעודד את זה. ומי שמרוויח מזה ומעודד את זה הוא אותו השלטון שמשרת את ההון בישראל.

  8. דליה :

    דוגמא נוספת לדוגמאות שהוצגו במאמר היא תגובתם של תלמידי בית-ספר להתרחשות הבימתית במחזה "גיטו" שהוצג ביום השואה בפני תלמידים. תלמידים הפריעו במהלך ההצגה והביעו הזדהות עם הנאצי המכה את היהודי.
    השחקנים אמנם המשיכו את ההצגה, אך אחד השחקנים, הופיע בסוף ההצגה והביע מחאתו בפני התלמידים על ההתנהגות הלא הולמת בעת ההצגה. אותו שחקן זכה למכתב גינוי מרכזת השכבה של אותם תלמידים שהפריעו.
    אוי לתלמידים שנהגו כך ואוי למורה שהעניקה גיבוי לתלמידיה בגנותה את השחקן. וכך נראית החברה הישראלית בימים אלה. מראה זה לא נוצר יש מאין.

  9. ק. טוכולסקי :

    ובעקבות הפוגרום בשפירא הרשו לי להוסיף לכל מי שסבורים שהכל בסדר שתוך שבועיים היו לנו:
    פוגרום במפגינים בידי הצבא
    פוגרום באשה בידי נערים
    פוגרום במהגרי עבודה בידי שונאי זרים
    אלימות בכדורגל וזלזול בתיאטרון
    יכול להיות שהתופעות האלו מאפיינות עוד מקומות, אבל כזה מקבץ רבגוני שמעיד על כל כך הרבה מרכיבים של החברה זה רק אצלנו.
    בגרמניה הרמטכ"ל הלך הביתה בעקבות הטלת פצצה על מיכלית בעקבות מידע מוטעה אבל שונאים שם זרים ושורפים להם בתים. אפשר להמשיך אבל אני חושב שהמסר ברור, החברה שלנו ממשיכה בדרכה למטה ואף אחד כבר אפילו לא מזדעזע, התרגלנו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.