חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

תגובות אחרונות

אומרים לנו שיש מס אחר

התנהלות השר שמחון – פגומה או לא?

נושאים מכתבים, שיכון ושלטון מקומי ב 23.10.08 5:10

ב-16 באוקטובר פנה איתמר כהן במכתב לשר החקלאות, שלום שמחון, וביקש את תגובתו האישית להאשמותיו כלפי עמותת אומ"ץ. תגובתו של השר הגיעה באמצעות יועצת התקשורת שלו, הגב' טלי כרמי

איתמר שלום,

ראשית, אינני מבינה מדוע אתה מלין על מסירת תגובה לעיתונאי באמצעות יועצת תקשורת. ממש כשם ששרים אינם מדפיסים את מכתביהם בעצמם, ואיש אינו מצפה מהם לכך, וכשם שהם מסתייעים בנהג בנסיעותיהם, כך נהוג ומקובל שתגובתם של שרים נמסרת לעיתונאים באמצעות יועצי תקשורת.

אנו מכבדים מאד את פעילותן של עמותות הפועלות למען טוהר השלטון, אך בל נהיה תמימים, גם בקרב עמותות אלו יש גורמים הפועלים משיקולים של יחסי ציבור, או קידום מכירות (למשל קידום ספרים הנכתבים על ידי מובילי עמותות אלו). בנוסף, עמותת אומץ נאלצת להתחרות באגודה לאיכות השלטון, בהנהגת עו"ד אליעד שרגא, הותיקה והמוכרת יותר. דבר זה מחייב את אומ"ץ להתאמץ ולהתבלט, בין השאר על ידי פניות למבקר המדינה, על בסיס פרסומים בעיתונות, בהנחה שיזכו לפחות לידיעת המשך בעיתון שפרסם את הדברים. (זוהי הנחה מבוססת למדי, שכן גם לעיתון יש עניין להוכיח כי כתבתו יצרה "הד ציבורי"),. אין בכל כל חדש. גם העמותות העושות עבודת קודש, כהגדרתך, נאלצות לפעול בעולם תקשורתי תחרותי, לחפש נישות ונושאים שייצרו כותרות עבור פעילותן, חשובה ככל שתהיה.    

לעצם העניין:

אין כל פגם חוקי או אחר בהתנהלות השר שמחון המתוארת בכתבת גלובס, המתייחסת לאירועים שקרו לפני כעשר שנים. הבקשות שהוגשו בעניין שטח מגוריו אושרו על ידי המינהל והגורמים המוסמכים, כפי שהם עצמם העידו בתגובתם לגלובס. הכול על פי חוק ומינהל תקין. שאר העניינים שהובאו בכתבת גלובס, הנוגעים למכסות מים, מכסות ביצים ועוד- הם סיפורים ממוחזרים, שפורסמו בעבר, נבדקו, ולא נמצא בהם דבר. עם זאת אנו מכבדים את זכותם של כולם להתפרנס- העיתון צריך למכור והעמותה צריכה להביא לידיעת הציבור את קיומה…

בכבוד רב,

טלי כרמי יועצת תקשורת  

הנה תגובתו של איתמר כהן לתשובת היועצת:

אני חושב שדובר של מוסד ממלכתי אמור לענות אך ורק לגופן של טענות, ולא לחלק ציונים לעמותות של מתנדבים. ומותר לאריה אבנרי לכתוב ספרים, וגם למכור אותם.

בקשר לשימוש ביועצי תקשורת – פנייתי לשר שמחון היתה כאזרח, וכחבר מפלגה. אחד הערכים החשובים ש"עבודה שחורה" דוגלת בהם הוא, ששר חייב בדין וחשבון לא רק לעיתונאים, אלא גם, ובעיקר, לציבור הרחב, שמדי מערכת בחירות הוא מבקש את אמונו; ובפרט לחברי המפלגה, שאת אמונם הוא מבקש מדי פריימריס. וכאשר מדובר בחשדות לפגיעה בטוהר המידות, מי שחייב בדין וחשבון הזה הוא השר עצמו, ולא יועצי התקשורת שלו.

 

נערך על ידי דליה
תגיות: , , ,

6 תגובות

  1. נדב פרץ :

    לשאלת יועצי התקשורת – אני לא מסכים עם איתמר. התשובה מטעם יועצת תקשורת היא, מבחינתי, תשובתו של השר לכל דבר ועניין. העובדה שיש לו מישהו שעונה על מכתבים עבורו רק מאפשרת לו גם לענות למכתבים וגם לעשות עוד דברים – למשל, להוביל את משרד החקלאות.

  2. דליה :

    נדב
    אולי היה עדיף שעוזר פרלמנטארי היה עונה? התשובה של יועצת התקשורת אינה מעמיקה לגוף העניין, אלא משמיצה את אומ"ץ ואינה מפרטת ומסבירה לגופו של ענין ולעומק את ההתנהלות בענין הנחלה. מחויבות השר היא לאזרחים שבזכות הצבעתם הוא קיבל את תפקידו. לפי תגובה זו השר אינו ממלא חובתו כלפי בוחריו. נהפוך הוא, הוא מממן יועצת תקשורת על חשבון משלם המסים, כדי להאדיר את שמו, אך לא להתייחס לעומק לפניות האזרחים.

  3. איתמר כהן :

    נדב,
    באופן עקרוני אני מסכים איתך ועם טלי, שהשר לא אמור לענות בעצמו על כל פנייה. הבעייה היא ההבדל הדק בין "עוזר" לבין "יועץ תקשורת". מודבקת למטה התכתבותי האחרונה, הנוספת, עם טלי, שרק ממחישה ביתר שאת את הבעייה.

    טלי:
    אבקש להבהיר כי אינני דוברת של מוסד ממלכתי אלא יועצת תקשורת- זוהי משרת אמון ואני רשאית להביע דעתי על פעילותן של עמותות באם אני חושבת שזה רלבנטי. אני חושבת שבהתאם עליך לתקן את תגובתך למכתבי גם לאתר עבודה שחורה. באשר לתשובתי אליך- כל תשובה הניתנת לפניית הציבור מאחד מעוזרי השר דינה כדין תשובה שניתנה על ידי השר עצמו (ואני מקווה שאינך רואה פחיתות כבוד בקבלת תשובה מעוזר במקום מהשר עצמו…) השר מקבל מאות פניות מהציבור הרחב וממילא מובן שאינו יכול לענות להן בעצמו. כל הפונים רואים חשיבות רבה לפנייתם (גם אם אינה עוסקת בטוהר המידות). כולם רוצים את התייחסות השר וטיפולו- ואכן עוזריו אמונים על טיפול בפניות אלו.

    בברכה, טלי

    איתמר:
    טלי,
    אם הייתי מקבל תשובה מעוזרת של השר, זה לא היה כל כך מטריד אותי. אני מתורגל בקבלת תשובות מעוזרים או מדוברים של ח"כים ושרים, ואיני רואה בכך פחיתות כבוד. אני מסכים שהשר לא אמור לענות על כל פנייה בעצמו.

    הבעייה שלי היא בדיוק מה שציינת: העובדה שאת – כמו כל יועצי התקשורת למיניהם – מאפשרת לכבוד השר "להיות עם ולהרגיש בלי": גם להתבטא באופן שספק אם הוא-עצמו היה מרשה לעצמו (שכן התבטאות כזו היתה פוגעת במעמדו בדעת הקהל) – וגם להגיד "זה לא אני, זו יועצת התקשורת".

    באופן עמוק יותר, תופעת ריבוי יועצי התקשורת, היועצים האסטרטגיים והספינולוגים למיניהם היא אחת הבעיות המהותיות של הדמוקרטיה הישראלית. משום מה, בשנים האחרונות, ככל שצבא "היועצים התקשורתיים" והספינולוגים שלהם גדל ועולה כפורח, המנהיגים שלנו דווקא מגלים לציבור פחות ופחות את עמדותיהם האידיאולוגיות האמיתיות (אם יש להם כאלה בכלל). כזכור לכולנו, בבחירות האחרונות המנצחות הגדולות היו מפלגה אחת, שכל כולה ספין מחושב וציני של פרסומאים מ"פורום החווה", ומפלגה אחרת, שהיא חבורה של אנשים שהיו לפני הבחירות אלמוניים לחלוטין, ושהדבר היחיד שהציבור ידע עליהם היא שהם הבטיחו "לדאוג לגמלאים".
    בכל אופן, אני שוב מודה לך ומביע את הערכתי הרבה על התגובה המהירה.
    תודה, וסוף שבוע נעים,
    איתמר

  4. נדב פרץ :

    דליה (ומבחינתי זו גם תשובה לאיתמר) – מה שיועצת התקשורת אמרה, מבחינתי כאילו יצא מפי השר. ההשמצה על אומצ הייתה יכולה לצאת מפי השר באותה מידה, ומבחינתי אכן יצאה.

  5. איתי :

    אני מסכים עם נדב (ועם טלי), ההתעסקות בכך שהיועצת ענתה ולא השר במו פיו / מקלדתו היא גם לא פרקטית בעידן בו אנו חיים וגם התמקדות בטפל במקום בעיקר.

    דברי היועץ/עוזר/דובר נחשבים כדברי השר והשר ממש אינו יכול לרקוד על 2 החתונות כפי שחושד בו איתמר. ולראייה – בנורמות הקיימות אם יועץ/דובר/עוזר יגיד משהו שאינו על דעת הבוס הוא יפוטר מיידית.

    הבעיה הגדולה בהתנהלותו של השר שמחון אינה קשורה לשכירים שעונים בשמו וגם לא לנושאי "שחיתות" שעמותת אומץ מנסה לקשור לו. כפי שמציינת טלי אומץ רואה ב"מיגור השחיתות" חזות הכל ולעתים קרובות מנפחת עניינים פעוטים לכדי מהומות עולם. זה לא אומר שכל תיק שהיא מפרסמת הוא שטויות אבל גם לא שכל תיק הוא תורה מסיני. את ההודעות לתקשורת של אומץ כמו את אלו של אחותה הגדולה המתחרה וה"מתברגנת" יש לבחון בצורה מעמיקה, כל מקרה לגופו. לאזרחים אין יכולת לעשות זאת ומי שיכול לעשות זאת הם המשטרה והפרקליטות.

    הבעיה הגדולה עם התנהלותו של השר שמחון אינה קשורה כלל לשחיתות או לעבירות פליליות, אלא לעובדה שהוא המייצג המובהק ביותר של השקר הגדול ביותר של מפלגת העבודה: מפלגה מגזרית במסווה של מפלגה "של כולם ולמען כולם".

    ההסכם הקואליציוני הנוכחי עם לבני והקודם עם אולמרט, שבהם שמחון בחש היטב, הראו זאת – מפלגת העבודה דואגת לאינטרסים של קיבוצניקים ומושבניקים הרבה יותר מאשר לאינטרסים של רוב המצביעים שלה (ע"ע שכר מינימום). הדיבורים על שינוי סדר עדיפויות לאומי, על חתירה לשלום ושמירה על הביטחון – הכל קשקוש בלבוש. בראש סדר העדיפויות של השמחונים למיניהם נמצאת הדאגה לסקטורים המיוצגים ביתר בקרב מתפקדי המפלגה. דווקא ש"ס הנתפסת כמפלגה מגזרית של חרדים-מזרחים, היא הרבה פחות מגזרית (אם מעלים קצבאות לילד חמישי זה עוזר גם לאשכנזים, לכיפות סרוגות, לבדואים וכן הלאה).

    בנוסף אזכיר את מה שציין יואב לוי – השר שמחון נבחר בפעם הרביעית לכנסת במשבצת מחוז המושבים – שם קל לו לנצח – ולא ברשימה הארצית, שם היה אמור להתמודד לפי חוקת המפלגה, מול חכים מכהנים ומועמדים חדשים המוערכים יותר ממנו בציבור, אבל שמחון יושב בוועדות הנכונות ומחובר לאנשים הנכונים…

    אבל למעשה אין מה להלין על שמחון – הוא רוצה להיבחר שוב, ולדאוג לקומץ מושבניקים וקיבוצניקים זו הדרך הטובה ביותר להיבחר.

    המושחתים האמיתים הם אנחנו, שאר האזרחים שנמנעים מהתפקדות למפלגות – כמו שציין איתמר ברשימתו המופתית "בחן את עצמך האם אתה מושחת".

    אילו פילוח המתפקדים במפלגת העבודה (וגם בקדימה ובליכוד) היה מייצג את אוכלוסיית המצביעים של המפלגה, זו היתה מפלגה טובה יותר, ולאנשים כמו שמחון לא היה בה מקום.

    הבריחה של אזרחים מהפוליטיקה היא המפתח העיקרי לחוסר קשר בין הבטחות של פוליטיקאים למעשים בשטח, ולא רק במפלגת העבודה. במצב הזה במקום להיות נאמנים לנו, הפוליטיקאים נאמנים למי שמביא אותם לשלטון – ולא משנה אם מדובר בסמי עופר אחד או בעשרים אלף קיבוצניקים.

  6. ליאת לוי :

    אכן על פניו התנהלותו של שלום שמחון הייתה על פי החוק. אולם כל הגורמים הציבוריים המעורבים במתן ההיתרים וביצוע העבודות עבור שמחון חרגו מסמכויותיהם והשאלה מדוע עשו כן האם כולם לא הבינו את המותר והאסור או שהתאמצו מעל ומעבר למותר לרצות את שמחון. אנו לעולם לא נדע האם הופעל עליהם לחץ לבצע את הפעולות החריגות או שציפו לגמול הולם בתמורה. חובתו של נבחר הציבור היתה להעמידם על טעותם ולסרב לקבל הטבות חריגות שניתנו לו.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.