חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

הד-החינוך – מעורר לחשיבה מתחדשת ב"עדה המחנכת"

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 17.04.12 0:06

בפברואר 2012 מלאו חמש שנים ל"הד החינוך – אל המאה ה-21", שהפך את כתב-העת המסורתי למשהו שונה לחלוטין
מאת: אברהם פרנק

מטלטל ומחכים
(חמש שנים ל"הד החינוך" החדש)

הד החינוך המחודש, בעריכתו של ד"ר יורם הרפז, מאופיין במספר מסרים עיקריים:

לומדים עולם: העיתון נושא עיניו אל ארצות רחוקות ואל חוקרים מכל העולם בכדי ללמוד כיצד לעשות חינוך טוב יותר. הגלובליזציה והרפורמות החינוכיות שלצדה, אשר משנות מן היסוד את העולם המערבי, מככבות כנושא מוביל במספר גיליונות. בחוברת הנושאת את השם "סוד ההצלחה של רפורמות חינוכיות" (2009/6) שואל הרפז את פרופ' דן ענבר היכן נמצאת חולשתו של החינוך הישראלי – האם בחזון, במדיניות או בביצוע? "בשלושתם", עונה ענבר, "יש לנו קושי לייצר חזון חינוכי הנותן ביטוי לייחודיותה של המדינה. […] המגזריות החברתית-תרבותית אינה מאפשרת לנהל מדיניות חינוך יציבה כאשר שרי חינוך ומנכ"ליהם נכנסים  ויוצאים כמו בדלת מסתובבת. […] והביצוע? כאשר מוצע שינוי כלשהו, הביצוע צולע באטיות במבוכי הבירוקרטיה – ואז השר מתחלף" (עמ' 35-6).

מדינת ישראל אימצה בשנים האחרונות, בעקבות ארה"ב, רמה גבוהה במיוחד של סטנדרטיזציה, לשלוט באמצעותה בבתי-הספר. האם זה נבון? הסטנדרטים עומדים בסתירה בולטת ליכולת של בית-הספר להחליט באופן עצמאי על דרכו ולהגדיר לעצמו אתוס וחזון. הד החינוך מבטא גישה ביקורתית כלפי מדיניות זאת שאימץ משרד החינוך.

למידה טובה: לסוגיית הלמידה הטובה ופיתוח החשיבה אצל הלומדים יש מקום כבוד ב"הד החינוך". שתיהן מוצגות בגיליונות מהיבטים שונים: "מהפכת הלמידה – מה אפשר וצריך ללמוד ממנה" (2008/2), "ממה עשויה הוראה טובה ואיך עושים אותה?" (2008/8), "ללמוד לחשוב – האם אפשר? האם צריך? איך עושים את זה?" (2009/4). הלמידה הטובה על-פי מרבית הכותבים היא פעילה, מה שמכונה בעגה המקצועית – קונסטרוקטיביסטית. במסגרת זאת הגיע כתב-העת גם לשאלה, שהיא במידה רבה עתידנית, מהו הקשר בין הוראה לחקר המוח (גיליון 2009/10), עליה אין עדיין תשובות מספקות.

בית-ספר טוב: השאלה "מהו בית-ספר טוב?" נעשית מרכזית יותר, כאשר מחליט משרד החינוך ליצור "טבלאות ליגה" ולפרסם ברבים את הצלחותיו של כל בית-ספר. המילה "הצלחות" היא כמובן שורש העניין: מה מכניסים לכאן ואילו קריטריונים מודדים? מזה כשני עשורים יש אצלנו כאמור דיון חשוב בשאלה "מהי הוראה טובה?"; עכשיו נעבור אל "מהו בית-ספר טוב?" – שאלה לא פשוטה כלל ועיקר – אבל לאמיתו של דבר אנחנו מצויים בשאלה הבסיסית יותר: "מהם משרד חינוך טוב ומערכת חינוך טובה?", והנה חזרנו אל הדברים שנכתבו בתחילה.

מורים טובים: לאחר דו"ח מקינזי המפורסם, שחוגג גם הוא עתה 5 שנים, יש עיסוק נרחב בשאלת מקומם של המורים במערכת החינוך אצלנו: מי הם הפונים להוראה, הכשרתם, תנאי עבודתם והיבטים נוספים הנוגעים בהם. הד החינוך מפנה בצדק מקום נרחב לנושא זה.

סוגיות מגוונות: כתב-העת מקדיש גיליונות לנושאים מכל קצות הקשת החינוכית: תלמידים ונוער בסיכון, חינוך מיני, לקויי למידה, מוטיבציה ללמידה, תכנון לימודים, מעורבות הורים, חינוך לשלום ועוד נושאים רבים שחלקם בא לביטוי כמאמרים בודדים בחוברות השונות.

לסיכום
"הד החינוך" מבקש להוביל – בעצם לדחוף – את קוראיו לחשיבה ביקורתית על מערכת החינוך, בעוד הוא מציע למדינת ישראל מגוון רחב של מודלים חלופיים למה שקיים, בעיקר מִרחבי העולם אבל לא רק, וחלוצים פדגוגיים בכלל זוכים אצלו לכיסוי נרחב. מערכת החינוך שלנו מבוססת עדיין על למידה פרונטאלית, שינון מידע ובחינות, וכתב-העת לא ממש אוהב את אלה, בלשון המעטה. תוך הצגת גישה אידיאולוגית ברורה מיטיב "הד החינוך" לשלב בין המחקר התיאורטי לבין "כיסוי" העשייה החינוכית, ואלה הופכים אותו לדעתי לביטאון החשוב ביותר בתחום החינוך בארץ.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.