חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אין להפריט משאבי טבע

נושאים בריאות ואיכות סביבה, דעות, כלכלה ותקציב, פוליטי ב 17.04.12 0:10

נייר עמדה שהוגש לועידה האידיאולוגית של מפלגת העבודה
מאת: יעקב לקס

אין להפריט משאבי טבע ויש לשקול את הלאמת אלה שהופרטו
(המקרה של הפוספטים)

פוספט הוא חומר חיוני לכל צורות החי והצומח מוירוס ועד אדם.
פוספט (זרחה) הוא תרכובת המכילה את היסוד זרחן – פוספור – שסימנו הכימי הוא P.
אדם מבוגר צורך 1 – 1.3 גרם פוספט ביום.  אנו מקבלים את הפוספט הדרוש לנו מהמזון שאנחנו אוכלים.  הצמחים הם המתווכים הממירים את הפוספט המינרלי שהם קולטים מהקרקע ועושים אותו זמין לבעלי החיים ואנו ביניהם.
חוסר יחסי בפוספט בקרקע גורם לפחיתה ביבול.
הצורה המקובלת למתן פוספט לקרקע המשמשת לגידולים חקלאיים היא כדשן כימי.
המקור העיקרי לדשן זה הוא סלעי פוספט שנוצרו כמשקע בים קדמוני לפני כ-70 מיליון שנה.
כמות הפוספט בעולם היא סופית, מה שיש יש.
(יש פוספט בריכוז קטן מאוד בים. שקיעת פוספט בכמות זניחה קורה גם כיום בכמה מקומות בעולם).

רזרבות סלע הפוספט הידועות בעולם כעת יספיקו – ברמת הצריכה הנוכחית ובעלויות הכרייה הנחשבות כיום כלכליות (עלות של כ-40 $ לטונה סלע) – ל-70 – 100 שנים.

בישראל יש כ-1.5 – 2 מיליארד טונות סלע פוספט במקומות שונים בנגב, הכמות המחושבת שניתן לכרות ללא מגבלות היא כ-180 מיליון טונות.  שאר הפוספט נמצא בשמורות טבע, בשטחי אש ומתחת לישובים השונים בבקעת ערד.  הכרייה בבקעת ערד – כך על-פי קביעות חוזרות ונשנות של מומחי משרד הבריאות – תסכן את בריאותם ואת חייהם של התושבים.

בקצב הכרייה הנוכחי – כ-7 מיליון טון סלע בשנה – יספיק סלע הפוספט הזמין בישראל לפחות מ-30 שנה.  בתום תקופה זו תהיינה ספקיות הפוספט היחידות בעולם מרוקו (125 שנות אספקה), ירדן (55 שנים, בלי הפוספט שנתגלה שם לאחרונה) וסין (120 שנה, פוספט באיכות ירודה).

כיום עיקר התוצרת מופנה ליצוא.

תמלוגים: התמלוגים הנגבים כיום הם 44 סנט אמריקאי לטונה סלע פוספט.  ערך השוק של סלע הפוספט הוא כ-100 $ לטונה והוא נמצא בעליה.  עלות ההפקה נאמדת, כאמור, בכ-40 $ לטונה.

פרופסור עמנואל מזור ממכון וייצמן הציע לממשלת ישראל להפסיק כליל את יצוא הפוספט ולשמר את היתרות האוזלות לדורות הבאים.

כריית הפוספטים בארץ החלה בשנות החמישים של המאה הקודמת ונעשתה ע"י החברה הממשלתית פוספטים בנגב.  בשנת 1995 הופרטה החברה לקבוצת אייזנברג וב-1999 הועברה השליטה לידי קבוצת עופר.  במסמכי ההפרטה לא נמצא כל רמז לכך שהיא כללה זכויות הפקה של פוספט מעבר למכרות שהיו פעילים אז והם הפעילים עכשו (מישור רותם, אורון וצין), לא ברור מתי ובאיזו צורת מתן זכויות הוחל בכרייה מועטה בדרום החתרורים בהר חתר, לא הרחק ממישור רותם.

במשך שנים רבות מככבת חברת רותם-אמפרט במקום גבוה רשימת מזהמי הסביבה בישראל.

לאור כל הדברים האלה מוצע:

  1. מפלגת העבודה רואה במשאבי הטבע של ישראל נכס לאומי האמור לשמש את תושבי ישראל לאורך זמן רב.
  2. מהאמור לעיל נובע שאין להפריט נכסים אלה – אין לתת לחברות פרטיות רשיונות להפקה ממרבצים שעדיין לא הוחל בניצולם.
  3. יש להשתדל ולהחזיר לידי הציבור את הבעלות והשליטה במשאבי טבע שהועברו לידי חברות ופרטים שאינם הציבור.
  4. מפלגת העבודה תפעל בו-זמנית לצמצום היצוא של פוספט ולמציאת פרנסה חילופית הולמת לתושבי הנגב המזרחי.
  5. מפלגת העבודה תקפיד על ניהול משאבי הטבע לפי עקרונות של כלכלה מקיימת ושמירה על הסביבה.
נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

4 תגובות

  1. עמית-ה :

    כחבר מפלגת העבודה ומזכיר סניף ראש-פנה אני חותם על כל מילה.

  2. מיכאל לינדנבאום :

    אין להפריט ויש להלאים מחדש,כל משאב טבעי או עסקי הנדרש לקיימות של החברה בישרחת ולמימון מדינת רווחה לאזרחיה.
    הכוונה הן לפוספטים,משאבי ים-המלח,כימיקלים לישראל,הלאמה של חברות הנפט והגז הממשלתיות ,חברת "פז",בנקים שהופרטו(לאומי ופועלים),חברת חשמל,ועוד "פרות מזומנים" שהועברו במתנה על ידי המשטר לטייקונים.
    אין הצדקה להפרטה בכל מקרה.זה הפתח לכל מצוקות החברה בארץ ובעולם.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    עוד סיפור "יפה" של תמר בן-יוסף על ניזקם של פושעי הקפיטל.
    http://tamarbenyosef.com/2012/04/17/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%91%D7%94/

  4. תמר בן-יוסף :

    לקסי,

    מסכימה עם הצעתך.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.