חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה: הציבי בעקרונותיך את חיזוק הדמוקרטיה והכנסת

נושאים דעות, פוליטי ב 16.04.12 0:05

דובי קננגיסר מציע לחזק את הכנסת וועדותיה לשם חיזוק הדמוקרטיה בישראל.  ישראל אינה זקוקה למה שנקרא "שינוי שיטת המשטר" ואינו אלא שינוי שיטת הבחירות.  ההצעה מוגשת לועידה האידיאולוגית של מפלגת העבודה

חיזוק שיטת המשטר הפרלמנטרית בישראל

מבוא
מאז הקמת המדינה מעיבה עננת ספק על שיטת המשטר הישראלית. שיטה זו אומצה כדי להתאים לתנאים ששררו בתקופת היישוב לפני קום המדינה, והותאמה לאורך השנים לצרכיה של מדינה מודרנית בטלאי חקיקה. על כן, אין זה מפתיע כי מדי כמה שנים עולה דרישה ציבורית לשינוי משמעותי בשיטת המשטר בישראל. עם זאת, הדרישות לשינוי שיטת המשטר לוקות לעיתים קרובות באי הבנת השיטה הקיימת, וגרוע מכך – אי הבנת השיטה המוצעת. בולטת במיוחד הנטייה להעדיף את שיטת המשטר האמריקאית מתוך אמונה שהיא תפעל לחיזוק ה"משילות", חרף העובדה שהשיטה הנשיאותית נבנתה באופן מוצהר כדי למנוע משילות ולהחליש את כל זרועות השלטון.

ליקוי אחר נעוץ בזלזול מתמשך בתפקיד הפיקוח החלש של הכנסת – זה שאינו כרוך בשינוי מדיניות, אלא בהשפעה עקיפה דרך חשיפת פרטים בפני הציבור ויצירת איום אלקטורלי על ממשלה מכהנת שלא לפעול באופן המנוגד לרצון הציבור. במילים אחרות – תפקיד הכנסת הוא ליצור "אחריותיות" (accountability) בפני הציבור. תחת זאת, הציבור רואה דווקא את התקשורת כאוחזת בתפקיד הפיקוח על הממשלה, וזאת חרף המגבלות המוסדיות, הכלכליות והעקרוניות שקיימות בפני כלי התקשורת בהקשר זה.

על כן, מוצע להלן נייר עמדה המבקש לא לשנות את שיטת המשטר, אלא לחזק את אותם גורמים בשיטת המשטר הישראלי שנחלשו לאורך השנים, ושבעקבות החלשותם נפגעה יכולתה של הדמוקרטיה הישראלית לתפקד כראוי. נייר עמדה זה מבוסס בחלקו על דו"ח ועידת הנשיא לבחינת מבנה המשטר, שהוגש בשנת 2007.

האתגר
בניגוד לדעה המקובלת, לישראל אין בעיית משילות. להפך: הרוב האוטומטי שיש לממשלה בכנסת משמעו שממשלה (מתפקדת) יכולה לעשות ככל העולה על דעתה מבחינת חקיקה. משמעות התלונות על "בעיית משילות" בישראל היא, בדרך כלל, תלונה על "סחטנות" מצד מפלגות קטנות. טענה זו מתעלמת מהעובדה שאין כל מניעה מהרוב במדינה להרכיב קואליציה (או אפילו להצביע למפלגה אחת) לבדו, בלי אותן קבוצות מיעוט שלכאורה סוחטות את הרוב. המציאות, עם זאת, היא שאין רוב שכזה. תחת זאת, יש מיעוטים בגדלים שונים. הדרישה לנטרל את כוחם של המיעוטים הקטנים משמעה מתן כוח מוחלט לאחד המיעוטים הגדולים, כפי שקורה לעיתים קרובות בבריטניה, למשל, שם מפלגה שזוכה לכשליש מהקולות בבחירות יכולה להשיג רוב בפרלמנט.

הצעות אחרות אינן מנסות לייצר רוב עבור אחת המפלגות, אלא רק לצמצם את מספר המפלגות המתמודדות. עם זאת, גם מהלך שכזה אינו צפוי לצמצם את כוח הסחיטה של המפלגות הקטנות, אלא להפך: ככל שמצטמצם טווח התנועה של ראש הממשלה באשר להרכבת קואליציה, כך גובר כוחן של בעלות הברית הפוטנציאליות. אם בכנסת תהיינה שלוש מפלגות שלאף אחת מהן אין רוב, כוח הסחיטה של כל אחת מהן כלפי מרכיבת הממשלה יהיה זהה, בלי קשר לגודלן. במקביל, הצעות אלו עלולות להביא לאובדן אמון של שדרות רחבות בציבור הישראלי במערכת הדמוקרטית ולניתוק מוחלט בינן לבין הממסד הפוליטי.

הבעיה, לפיכך, אינה המשילות, אלא תפקוד הכנסת עצמה. כאשר הכנסת אינה מתפקדת, קל יותר לראש ממשלה להכנע לדרישות השותפות בקואליציה מבלי לפחד מתגובה ציבורית. תפקידה המרכזי של הכנסת כגוף המפקח על הממשלה דורש כיום חיזוק ותיקון כדי להתמודד עם שנים של שחיקה, הן מצד הממשלה והן מצד התפיסה הציבורית של הפוליטיקה בישראל.

ההצעות שלהלן נוגעות לשלושה תחומים מרכזיים: חיזוק ועדות הכנסת, חיזוק מליאת הכנסת, וחיזוק תדמית הכנסת. דגש מרכזי בהמלצות ניתן ליכולתה של הכנסת להשיג מידע ולדון בו באופן רציני, מצד אחד, וביכולתה להפיץ את המידע הזה לציבור מבלי להיות תלויים במסננת של כלי התקשורת. הסיבה לדגשים הללו נעוצה בכך שתפקיד הפיקוח על הממשלה תלוי במידה רבה ביכולתה של הכנסת ליצור איום אמין על הממשלה. איום אמין שכזה אין משמעו יכולת להפיל את הממשלה, אלא יכולת לשכנע את הציבור לשנות את הצבעתם בבחירות להבא, כאשר מדיניות הממשלה נוגדת את האינטרסים שלהם. התפקיד המרכזי של כלי התקשורת כיום בהעברת מסרים מהכנסת מחייב רידוד של הדיון, והעברת הדגשים לנושאים פרסונליים וסנסציוניים. תלות הפרלמנטרים בתקשורת מחייבת אותם להפוך לאותה קריקטורה של פוליטיקאי שהתקשורת כל-כך אוהבת לתקוף, בעוד שאלו המחוייבים להתנהגות פרלמנטרית מכובדת נותרים ללא כל סיקור, ומעשיהם אינם מגיעים לידיעת כלל הציבור.

פתיחת ערוצי תקשורת אחרים, ישירים ועקיפים, אל הציבור וממנו היא לפיכך אינטרס מרכזי של הדמוקרטיה הישראלית.

בנוסף נידונים גם שינוי שיטת הבחירות בישראל, השלמת מגילת זכויות לישראל, ושני צעדים שנועדו ליצוב פנימי של הקואליציה באמצעות צמצום הסחר-מכר האפשרי בהרכבת הקואליציה, מחד, והגדלת מעורבותם של כלל השרים בכלל החלטות הממשלה, מאידך.

הועידה האידיאולוגית של מפלגת העבודה

תתקיים ביום א', 22 באפריל, 2012, בין השעות 15:00-21:30 באולם גאלרי פאלאס, רח' הלוחמים 1, יפו - מחלף וולפסון

לקריאה נוספת

חיזוק שיטת המשטר הפרלמנטרית בישראל

  1. מפלגת העבודה מכירה במגבלות שיטת הבחירות הקיימת, אך מתריעה מפני החפזות לשינויים משמעותיים בשיטה שיגרמו לנזק לדמוקרטיה בישראל. מפלגת העבודה תשקול לתמוך ברפורמות בשיטת הבחירות שתשלבנה מרכיב אזורי יחד עם מרכיב ארצי, ובתנאי שלא תפגע באופן מהותי הייצוגיות של השיטה, ויתאפשר ייצוג גם לקבוצות מיעוט ולמגזרים שונים. לחלופין, תשקלנה לחיוב רפורמות שמטרתן לאפשר יותר שליטה לבוחר על אופי הרשימה המועדפת עליו. מפלגת העבודה תתנגד להעלאת אחוז החסימה, או למעבר לשיטת בחירה של אזורים חד-נציגיים.
  2. מפלגת העבודה תפעל לחזק את ועדות הכנסת בפעולתן מול הממשלה.

א.      מספר ועדות הכנסת יצומצם. כל ועדה תיוחד לענייניו של משרד ממשלתי אחד או יותר (ללא חפיפה של משרד אחד בין כמה ועדות), למעט ועדת הכנסת וועדת הביקורת. כל ועדה תמנה 10-12 חברי כנסת לכל היותר. חבר כנסת לא יכהן ביותר משתי ועדות בו זמנית.

ב.       השר שעל תחום משרדו אמונה כל ועדה יציג דו"ח בפני הועדה בראשית ובסוף כל מושב של הכנסת. כמו כן, תוכל כל ועדה לזמן את השר או את מנכ"ל המשרד להעיד בפניה בהחלטה של רוב חבריה.

ג.        הצוות המייעץ לכל ועדה יורחב ויוקצה תקציב עצמאי למחקר לכל ועדה.

  1. מפלגת העבודה תפעל לחיזוק הפיקוח של הכנסת על הממשלה.

א.      יוגדל מספר חברי הכנסת ל-161 חברים.

ב.       יבוטל חוק ההסדרים. לא יבוטל חוק (במלואו) ולא ידחה ישומו של חוק (במלואו) שנחקק על-ידי הכנסת אלא בחוק יעודי בן סעיף אחד, או בחוק חדש שיחליפו.

ג.        ראש הממשלה יציג בפני הכנסת דו"ח מפורט על פעולות משרדו וסקירה של פעולות מרכזיות של משרדי הממשלה בראשיתו ובסופו של כל מושב של הכנסת.

ד.       יורחב מרכז המידע והמחקר של הכנסת.

ה.      תוקם ועדה שתבחן אפשרויות לחיזוק מוסד מבקר המדינה וסמכויותיו.

ו.        תוקם קרן מחקר שתסייע לחוקרים ולארגוני מגזר אזרחי העוסקים במחקר על עבודת הממשלה ובביקורת על תפקודה בתחומים שונים.

  1. מפלגת העבודה תפעל לחיזוק תדמית הכנסת והדמוקרטיה בעיני ציבור האזרחים.

א.      ידרש קוורום של שליש מחברי הכנסת לפחות לקיום כל דיון במליאת הכנסת, וקוורום של 40% מחברי ועדה מועדות הכנסת לקיום כל דיון בועדה.

ב.       משרד החינוך בפרט ומשרדי הממשלה בכלל יפעלו כדי לקדם ולהפיץ את ערכי הדמוקרטיה בקרב אזרחי ישראל באמצעים שונים, ולקדם הבנה רחבה יותר של שיטת המשטר הישראלית בקרב ציבור האזרחים.

ג.        תוקם קרן לסיוע לארגוני מגזר אזרחי העוסקים בקידום והפצת ערכי הדמוקרטיה בקרב אוכלוסיות שונות במדינת ישראל.

ד.       מערך האינטרנט של הכנסת יעבור עדכון מהותי שעיקרו הנגשת החומרים השונים המיוצרים במליאה, בועדות ובזרועות הכנסת האחרות לציבור בכלל ולארגוני ביקורת בפרט. בין היתר, הצעות חוק הכוללות תיקונים בחוקים קיימים תכלולנה קישורים ישירים לסעיפים המתוקנים בהצעה, כדי לאפשר ביקורת נגישה לאזרחים על הצעות החוק המוגשות.

ה.      הנחת הצעת חוק על שולחן הכנסת תכלול גם את פרסומו באתר האינטרנט של הכנסת, לצורך חישוב תזמון הדיונים בהצעות חוק.

ו.        הכנסת תפעל באמצעים שונים להפצת החומרים השונים המיוצרים על-ידה והנגשתם לכלל הציבור.

ז.        הכנסת תקים ועדות דיון נודדות מיוחדות שתזמנה אזרחים להופיע בפניהן ולשטוח בפניהן את עמדותיהם וצרכיהם בתחומים שונים. ועדות אלו תכלולנה לפחות שני חברי כנסת ותתכנסנה בערים וישובים שונים ברחבי ישראל לאורך כל תקופת כהונת הכנסת.

  1. מפלגת העבודה תפעל לחיזוק המשילות והיציבות השלטונית.

א.      לא ימונו שרים ללא תיק, ולא ימונו סגני שרים ללא סמכויות מפורשות.

ב.       יבוטלו הקבינט הבטחוני-מדיני וועדת השרים לענייני חקיקה. כל החלטות הממשלה תתקבלנה אך ורק בפורום המלא של הממשלה. הממשלה רשאית להקים ועדות משנה לצרכי דיון, התייעצות והכנת הצעות מדיניות, אך כל הצעה חייבת להתקבל על ידי רוב של חברי הממשלה. כמו כן, רשאית הממשלה להקים קבינט מצומצם בעל סמכות לקבוע מדיניות בעיתות חירום, אך ועדה זו תוגדר לפרק זמן קבוע מראש ולמטרות שתוגדרנה מראש ותאושרנה על-ידי רוב של חברי הממשלה.

  1. מפלגת העבודה תפעל לחקיקת חוק יסוד: זכויות האזרח שיגדיר במפורש את זכויותיו של האזרח בישראל בדומה למגילות זכויות במדינות דמוקרטיות אחרות ברחבי העולם.

סיכום
מדינת ישראל עומדת בפני אתגר משמעותי של שחיקה מתמשכת בדבקות בערכים דמוקרטיים ובלגיטימציה של השיטה הנהוגה בה בקרב אזרחי ישראל. התיקונים המוצעים לעיל נועדו כדי להתמודד עם אתגר זה ולחזק את שיטת המשטר הנהוגה בישראל. על מפלגת העבודה לעמוד בראש המחנה בדרישה לתיקון הליקויים שהצטברו במערכת הדמוקרטית בישראל, לחזק את יכולת הכנסת לפקח על הממשלה, ולחזק את יכולת הציבור לעקוב אחרי מנהיגיו ולהשפיע במישרין ובעקיפין על המדיניות הציבורית במדינה.

* ברצוני להודות למגיבים הרבים על טיוטת נייר העמדה שפורסמה בבלוג שלי.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , , , ,

5 תגובות

  1. דניאל גיגי :

    אני מזמין אותכם לקרוא את נייר העמדה ששמתי על שמי בנושא מעמדה של הכנסת באתר הוועידה האידיאולוגית של מפלגת העבודה

  2. לקסי :

    דני,
    שלח אלינו את המאמר ונפרסם

  3. עמית-ה :

    כדאי לזכור שהניו-זילנדים החליפו את שיטת הבחירות לפרלמנט משיטה דומה לשיטה הבריטית לשיטה דומה לשיטה הישראלית כאשר הסתבר להם שהפרלמנט מתנהג כמו בלון שנקרע לו החוט ושוכח מי מילא אותו אויר ומי אמור להחזיק בו.

  4. דובי :

    עמית – זה פשוט לא נכון. ניו-זילנד עברה לשיטה מעורבת, ולא למשהו ש"דומה לשיטה הישראלית". הסיבה למעבר היא העיוותים הקשים שהשיטה הבריטית יוצרת – בשני מקרים, מפלגה זכתה בפחות קולות אבל ברוב של המושבים, בעוד מפלגות שלישיות צברו כוח אלקטורלי בלי שהדבר יביא ליצוג משמעותי שלהן בפרלמנט.
    אני לא לגמרי בטוח מה משמעות הדימוי שאתה משתמש בו, אז קשה לי להגיב על זה, אבל שינוי השיטה לא היה קשור להתנהגות של הפרלמנט אלא לעיוותי שיטת הבחירות ולהתנהגות של הממשלות שנוצרו בגינם.

  5. עמית-ה :

    דובי, לא התכוונתי להכנס לשיטת הבחירות אלה רק לשינוי לממשלה קואליציונית אותו בקשו הניו-זילנדים.
    שורשי המאבק שהביא בסופו לשינוי שיטת הבחירות בניו-זילנד ויצירת קואליציות מתחיל עם המדיניות הכלכלית של 1984.
    באותה תקופה עלתה לשלטון מפלגת העבודה שהחלה במשא הפרטות של כל המשק הניו-זילנדי (עד אז הייתה בו כלכלה בסגנון סוציאל דמוקרטיה סקדינבית).
    אחרי כמה חילופי ממשלות אשר באף אחת מהן לא הצליחו לשנות את המדיניות הכלכלית, הובילו קבוצות חוץ פרלמנטריות לשינוי השיטה בתקווה שממשלה קואליציונית מייצגת באופן יותר טוב את כלל הדעות.
    נכון לשנים האחרונות חברי הסוציאליסטים בניו-זילנד מוצאים את הממשלות יותר קשובות לציבור.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.