חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איגודי העובדים אינם האויב

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה ב 10.04.12 1:00

ק. טוכולסקי כותב על חולשת האיגודים בישראל, אשר לאחר כל נסיון מצידם להגן על העובדים ולא להסתפק בחלוקת מתנות לחג, הם מתויגים כאויבי העם

אחד התיאורים האהובים עלי בספר 'רומן רוסי' של מאיר שלו הוא התיאור של הביצה הרוחשת מתחת לקרקע העמק שיובש. להערכתי אחת הבעיות הגדולות עם המציאות שלנו נובעת מהזיכרון הקצר של מי שהיו אמורים להיות מעמד בישראל, ומעדיפים לוותר על התענוג. חוסר זיכרון אינו מאפשר גיבוש קולקטיבי, וכפי שכתבתי כאן בעבר, מי שילך להפגנות ה-1 במאי בגרמניה יראה תמיד את הבובה של הקפיטליסט השמן עם הצילינדר והסיגר. הקפיטליסט כבר אינו שמן, ומתאמן בחדר כושר, אבל הסמל בתודעה הקולקטיבית של העובדים בגרמניה עושה את ההבדל. בכל מקרה, העובדות הן שבארץ הקודש פועל נתפס כאנכרוניזם במקרה הטוב (וכמו הזר במקרה הרע), דגל אדום נתפס כמו סמל כדורגל במקרה הטוב (וכמו סמל האויב במקרה הרע), ואיגוד עובדים נתפס כמו מתנה לחג במקרה הטוב וכזקני ציון במקרה הרע.

בראיון החג לדה-מארקר אמר ראש ממשלתנו האהוב הרחום והדואג שהאיגודים חזקים מדי. כן, במדינה שלנו – שבה עובדי מדינה מאורגנים לא גומרים את החודש, שלא לדבר על כל השאר. בכל מקום עבודה יש הפרטות, עובדים דור ב' ועובדי קבלן. ארגון העובדים המרכזי מתגלה פעם אחר פעם כגורם ניטרלי שמתווך בין המעסיקים, המדינה והעובדים, ולא כמי שמייצג עובדים, עדיין יכול פוליטיקאי להגיד דבר הבל שכזה ולקבל כותרת ראשית בעיתון שמתיימר להיות עיתון רציני ולא צהובון. האיגודים בישראל מנוונים וחלשים, ואם חס וחלילה הם עושים מה שאיגודים אמורים לעשות, קרי – להגן על העובדים ועל העבודה המאורגנת ולא מסתפקים בחלוקת מתנות לחג ובקבלת קצת כסף, בעת חיסול מקום עבודה מאורגן הם מיד מתויגים כארגוני טרור מיליטנטיים ואויבי העם.

הרי ברור שלא פקידי האוצר והתחבורה (שתכננו את הפרטת הרכבת) אשמים במצב הקרונות שנקנו במכרז מוטה, ולמרות התרעות על איכותם, אלא עובדי הרכבת. לא המדינה אשמה במצבם הירוד של בתי החולים הממשלתיים אחרי שנים של שחיקה תקציבית, אלא האחיות והרופאים. לא המדינה אשמה במצבם של בתי הספר, בתי הכלא ומערכת הרווחה לאחר שנים על גבי שנים של שחיקה וקיצוצים, אלא העובדים. ולא סתם עובדים, העובדים המאורגנים. עובדי קבלן אף פעם אינם האשמים, לכן בין השאר צריך לדעתו של ביבי הקוסם ומראייניו (ובמקרה הזה, בו הם שומעים מה שהם רוצים לשמוע, גם מלחכי פנכתו) לחסל את העבודה המאורגנת. כי העבודה המאורגנת אשמה, לא הטייקונים שודדי הנכסים, לא בעלי חברות כוח האדם והקבלן, לא מייבאי העבדים הזרים, לא פקידי האוצר שמפריטים את מקום העבודה הבא שלהם, לא מנהלי חברות הפנסיה שגוזרים שלמונים מעתידו של הציבור, ואפילו לא מנהלי הבנקים והמנכ"לים של המפעלים. מי שאשמים בכל הם העובדים המאורגנים.

אז אני רוצות להודות לנתניהו, שבזחיחותו אומר בקול רם וצלול את מה שיכול לגרום לנו להתקומם כנגד שלטונו המדכא. כי האיגודים – כמו בג"צ, ואפילו יותר ממנו – יכולים להיות כלי שמגן עלינו מפני שרירותו של השלטון. עובד בלי איגוד הוא לא יותר מעבד. עובד בלי איגוד הוא העובד שנתניהו, סמי פרץ ושאר משרתי שלטון ההון בישראל בפוליטיקה ובעיתונות מייחלים לו, סמרטוט שניתן לנצלו ואז לפטרו. נתניהו, הקוסם מאחז העיניים שיודע שאשליית הצמיחה והפריחה עומדת להסתיים בקרוב, מתכונן למערכה הבאה באמצעות הפרד ומשול, באמצעות מאבק בעבודה המאורגנת, באמצעות מאבק בשירות הציבורי. השאלה היחידה היא – האם זיהינו את האתגר, ולכן האם אנחנו מוכנים למאבק בנתניהו, האויב מספר אחד של המעמד השלישי בישראל, של העובדים והנתמכים, של שכירים ועצמאיים קטנים, של מי שרוצים לחיות ולעבוד כאן בכבוד. אם לא נגן על זכות ההתאגדות ועל האיגודים, כולנו נופקר. הבעיה היא שה"אנחנו" שלנו תמיד נופל בפח של שנא את אחיך למעמד. אם לא נדע להתגבר על ההרגל הפבלובי שלנו, נפסיד גם הפעם את המאבק לטובתם של ביבי ואדוניו בעלי ההון.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , ,

31 תגובות

  1. ל רפי :

    עוד מאמר דמגוגי, רווי סיסמאות סרק ודוגמאות שאין בהן דבר מלבד ביטוי עלוב של תסכול כנד מי וכנגד מה שאין לו דבר עם התארגנות עובדים להגנה על זכויותיהם.
    פיסקה ראשונה – נסטלגיה ספרורתית שאין לה דבר עם שיטת שלטון או יחסי שלטון אזרחים במדינה שהחליטה כבר מזמן שאין היא רואה עצמה כנציגת הסוציאליזם עלי אדמות.
    פיסקה שניה – תקיפת ראש הממשלה על שהוא הוגן ואומר מה שהוא ואזרחים רבים אחרים בישראל חושבים. הארון היציג של העובדים בישראל (קרי: ההסתדרות הכללית) תפקד בתקופת טרום המדינה כמדינה בתוך מדינה. משקמה המדינה, היה עליו להפוך לפדרציה של איגודים מקצועיים שעוסקת בתנאי העבודה והשכר של העובדים ובשמירה על זכויותיהם כעובדים (ולאו דווקא כ"פועלים"). במקום זאת היא עדיין מנסה ביותר מדי מקרים להמשיך ולהיות מדינה בתוך מדינה, ולהכתיב לממשלה הנבחרת את דרכי ניהול המשק הלאומי. זה אינו תפקידה וזה אינו בתחום סמכותה!
    הפיסקה השלישית – גיבוב דברים על עובדים ועל כך שיש קיפוח כלפיהם במגזרים שונים של המשק הלאומי. ובכן, זה במדיה כזו או אחרת נכון. קיימים בישראל ובכל המדינות הנאורות בעולם קיפוחים מסוגים שונים ובכלל זה גם כלפי עובדים. מאבק בביטול או צימצום קיפוחים אלה הוא מאבק צודק, אבל אינו מחייב החלפת השיטה הכלכלית. הוא כן מחייב מיקוד של האיגודים המקצועיים בתפקידם לדאוג לתנאי העובדים במקומות עבודתם, לעשות זאת בהגינות ובגישה שיוויונית בכל מגזרי המשק ולא רק בחברת החשמל, בנמלים ובשדה התעופה, שבהם השכר הממצוע גבוה פי 4 ויותר מהשכר הממוצע במשק. עליהם לעשות זאת תוך רגישות ציבורית לכך שמאבקם הוא נגד מעסיקים – פרטיים או ציבוריים – שמקפחים את העובדים, ולא נגד הציבור; דומה שהבדל זה נעלם מעיניהם או שאינו נחשב על ידם כלל ועיקר. אם יהפכו את המאבק למען העובדים למאבק נגד הממשלה, חזקה עליהם שיפסידו, משום שרוב הציבור בישראל עייף מהמסורת הסוציאל דמוקרטית בדור הראשון לתקומה, ומתרומתה ההרסנית לתרבות הכלכלית, הניהולית, והפוליטית של משק המדינה.
    הפיסקה האחרונה – היא תמהיל של ציניות, סארקזם, ומרה שחורה של מי שאינו מבין ואינו מאמין שבעיותיה של ישראל אינן נובעות מההגדרות הפורמליות של מבנה המשק ויחסי הכוחות הפועלים בו, אלא מהפרשנות השגויה שאזרחים רבים בישראל נותנים לתיפקודם הפרטי במסגרת הציבורית.
    כל עוד לא יובן שהממשלה משרתת את האזרחים ולא להיפך, וכי האזרחים צריכים לשאול את עצמם מה הם יכולים לתרום למדינה ולא מה המדינה צריכה לתת להם – המצב לא ישתנה, לא ב"קפיטליזם חזירי" וגם לא ב"סוציאל-דמוקרטיה אנרכיסטית".

  2. מיכאל לינדנבאום :

    נכון ל רפי,
    מליון וחצי עובדי קבלן ,ובכלל ,העובדים העניים,החולים הסיעודיים ומשפחותיהם,המובטלים,בני ה 50+ ,"צריכים לשאול את עצמם מה הם יכולים לתרום למדינה",ובמיוחד להיות מודאגים ממצבו הכלכלי של ביבי ושל הטייקונים המסכנים שצריך להתייחס אליהם "ברגישות".

  3. שלמה יונה :

    אני מתרשם שארגוני עובדים דואגים קודם כל לעצמם (לארגון) אח"כ לעובדים הפחות תורמים ולמעשה אין להם שום תרומה חיובית לעובדים האפקטיביים שלהם היה עדיף מלכתחילה להתקשר ללא תיווך ארגון עובדים בחוזה ישיר מול המעסיק ולדרוש לפי "שוויים" ולפי "תרומתם".

    לשיטתי הארגונים הללו מנציחים אי יעילות ומפריעים לעובדים להשתפר, ולמעסיקים לתת שירות טוב ללקוחות שלהם.

    למעסיקים רעים או מושחתים לא יעזור ארגון עובדים שיתווך — יעזור רק שאנשים יפסיקו לעבוד אצלם ויבחרו לעבוד אצל מעסיקים אחרים.

    אני מודע שלא כל עובד יכול לבחור היכן לעבוד וזה מסיבות שונות — אבל אינני מצליח למצוא תועלת בהתנהלות של ארגון עובדים.

  4. מיכאל לינדנבאום :

    לשלמה יונה,
    אני מפנה תשומת ליבך שאפילו השוטרים רוצים ועד עובדים.
    אם אין לך הכח של האיגוד המקצועי, המעסיק משחק איתך כמו שבא לו,עובד קבלן,מיקור-חוץ,קיפוח בתנאים סוציאליים ולבסוף מפטר אותך בגיל 45-50 כדי לקבל "בשר טרי" של אנשים צעירים ,זולים ונאיביים שחושבים שהמעסיק לא יחפש דרך למצוץ ממך את המקסימום בשכר מינימום.

    אשרי המאמין שיש תקומה לשכירים ללא ארגון עובדים חזק.

  5. שלמה יונה :

    למיכאל לינדנבאום,

    המעסיק אינטרסנט אך כך גם העובד. לשני הצדדים כדאי להתאמץ להרשים זה את זה. לגבי בשר טרי וכו' — בשביל זה צריך ללמוד, להשתכלל ולהתפתח, לפעמים גם למקצוע אחר.

    ועד פותר בעייה של בינוניות מינוס ולא של מצטיינים.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    לשלמה יונה,
    זוהי בדיוק הנאיביות של אנשים צעירים,שאומרים אני אצטיין ,ארשים את המעסיק ,אקרע את התחת,וגורלי לא יהיה כגורל כל האחרים שלטעמך הם בינוניים מינוס.
    כדאי מאד שתבדוק מה קרה למרבית המצטיינים שרצו להראות כמה הם מיוחדים .
    יהיו לך לצערי הפתעות…

    אל תשכח כלל זהב! אתה תמיד בידיים של המעסיק ולא להיפך.

  7. שלמה יונה :

    למיכאל לינדנבאום

    הכל עניין של היצע וביקוש לטעמי, וכמובן אנושיות של המעסיק ושל העובד.

  8. מיכאל לינדנבאום :

    לשלמה יונה ,
    ההיצע והביקוש נשלט על ידי הצד החזק "במשחק",והוא המעסיק.
    הוא ישמח מאד שתצטיין אצלו בתור אדם צעיר במינימום הוצאה בשבילו,והוא ישמח לא פחות להחליף את הסוסים בגיל 45-50 באנשים צעירים נאיביים וונלהבים להצטיין….

    בדרך כלל המעסיק מעוניין למקסם רווחים,ואם אתה רוצה שיהיה אנושי ,אתה חייב שיהיה מולו כח נגדי שיאזן את כוחו,וכח זה הוא ועד העובדים והאיגוד המקצועי.

  9. אאאאא :

    הערה למר ק. טוכולסקי,

    כתבת: "הרי ברור שלא פקידי האוצר והתחבורה (שתכננו את הפרטת הרכבת) אשמים במצב הקרונות שנקנו במכרז מוטה, ולמרות התרעות על איכותם, אלא עובדי הרכבת."

    סליחה רבה,

    אוכל לומר לך כי הנך טועה, טעות יסודית.
    מי שאשם הוא אך ורק פקידי האוצר והתחבורה.

    כולי תקווה, שיבואו ימים בהירים יותר מהתקופה השחורה בה אנו חיים. כאשר במשרדי הממשל יתפקדו פקידים בעלי רקע מקצועי בתחומי ההחלטה או לחילופין ימים בהם יתייעצו פקידי הממשל והשרים עם אנשי המקצוע המתאימים, לפני שייקחו החלטות.

    כל הפיאסקו בשנים האחרונות בנושא הרכבת, הינו פרי בורותם המקצועית של הפקידים כולל השרים, בנושא תשתית רכבתית.

    כמהנדס בעל מומחיות בתחום, פניתי מספר רב של פעמים בשנים האחרונות, והתרעתי שוב ושוב, על הכשל אותו המדינה מפספסת. על הכשל שבגינו אנשים ישלמו בחייהם.

    אך לשווא, קיראותיי נפלו על אוזניים אטומות, אולי אפילו יהירות ומזלזלות.

    התוכנית המוצאת היום לפועל, מקורה בהגיגי אמוק, ללא שום בסיס מקצועי.
    סתם יריה באוויר.
    על-ידי מי נעשתה התוכנית?
    האם יש למציעי התוכנית ידע בתשתית רכבת? לא.
    האם יש להם ידע בהנדסה? לא.
    האם התוכנית בראש ובראשונה נותנת מענה לעניין הבטיחות? לא.
    האם יש בתוכנית מענה לתאונות? לא.

    צר לי רבותיי,
    מדינה שלמה רצה אחר הכדור, כדי להכניס אחד לשני. ובסוף מחפשים מנצחים.
    אבל כשתתעוררו תבינו כי השחקנים ששיחקו לפניכם עד עכשיו, שיחקו במגרש הלא נכון.
    לא מדובר במשחק, לא מדובר במנצחים ומפסידים, לא מדובר בכדור ולא בשערים.

    יש כשל ויש לו פתרון הנדסי פשוט, אבל מי רוצה להקשיב למהנדסים במדינת ישראל?
    אין בזה שום דבר מעניין, אין בזה כסף קל, אין בזה כח.

    יום יבוא ותבינו את גודל הטעות, את הכספים המבוזבזים, את החלמאות ואולי תזכרו לנחם גם את משפחות ההרוגים.

    אולי יום יבוא, אולי.

  10. מיכאל לינדנבאום :

    לאאאאא,
    מה עם האינטרסים הכלכליים הברורים של ברוני המשטר שלא מעוניינים להקשיב לך ולאנשי מקצוע חסרי פניות.
    הכל פוליטיקה,אין מה לעשות.

  11. אאאאא :

    ל-מיכאל,

    אני מתנצל בפניך, אך דעתי היא:

    לברוני המשטר כפי שהנך מכנה אותם אין אינטרסים כלכליים כפי שהנך רומז.

    מי שנותן להם ציון כזה, רק עושה עמם חסד.

    מדוע?

    מאחר והדבר היחיד המניע אותם הוא הבורות המקצועית.
    אין להם שום חוכמה תכנונית לגבי עשיית כסף או אינטרס כלכלי אחר.

    החברה האלה שנבחרים, מקבלים הפקדה חשובה ביותר בידייהם, אך מה הם עושים?
    הם נעזרים בפקידים שנמצאים שנים במערכת, ללא מעוף, ללא הבנה מקצועית בסיסית, העולים בסולם הדרגות ומקבלים מינויים.
    מעבר לעשית כלום, הם גם גורמים נזק כםי שעשו ועושים בנושא הרכבת.

    אין להם מושג וגם לא איכפת להם ממנהל תקין.

    לדעתי, מהעובדה שאומרים להם, שהם בעליי אינטרסים, הם רק מתחזקים, ומכים בבורותם בחזרה.

    צריך להפסיק לתת להם ציונים ורמיזות של בעלי תעלולים חכמים, מאחר ובדיוק ההפך הם.

    אוסף של בורים מסוכנים, אשר הרגו אזרחים וימשיכו להרוג.

    אנא ממך, בדוק לרגע, את מי מאשימה המדינה בתאונת הרכבת לפני שנה וחצי ליד קיבוץ גת (הפרדה מפלסית 252)?
    בדוק,
    כיצד הפרקליטות משנה כתבי אישום ומורידה מואשמים בתאונות כמו ליד כפר יהושע.

    המדינה מתנהלת על ידי אוסף של בורים, דוחפי ניירת, שלא איכפת להם למצוא את שורש סיבת הכשל.

    לכן, התאונות המשיכו לבוא, ולצערי התאונות ימשיכו לבוא ולגבות חיים.

  12. מיכאל לינדנבאום :

    ל-אאאאא,
    לגמרי במקרה,ראש הממשלה,שר התחבורה ומר אורי יוגב מהדירקטוריון הם אנשי הליכוד,ומפריטנים מועדים.

    למיטב הבנתי הם ה"קובעים את המוזיקה" ברכבת,והם גם האחראים לקיומם של ה"בורים המסוכנים" כהגדרתך.
    זכותך כמובן לחשוב שהדברים קורים בגלל "דוחפי ניירות".

  13. שלמה יונה :

    למיכאל לינדנבאום,
    כנראה שנצטרך שלא להסכים.
    אתה חושב שצריך לחייב מעסיקים להעסיק עובדים גם אם זה לא כדאי להם וגם אם העובד לא מספיק טוב. אני חושב אחרת.
    אולי מגיע לך לעבוד מכוחו של ארגון.
    שלמה

  14. מיכאל לינדנבאום :

    לשלמה יונה,
    ומה קורה עם אותו עובד שמעסיקו "גילה" שהוא "לא עובד מספיק טוב",דווקא בהיותו בן 45 עם אשה ו-3 ילדים?

    ומה קורה שאותו עובד "לא יעיל" ,הוא במקרה חברך החרשן בעבודה ,והוא לגמרי לא חשב שהוא מיותר?
    .
    החיים קשים,ורצוי לחשוב על ההשלכות של הכח העודף הנמצא ביד המעסיק.

  15. יונתן כ. :

    יש לנו מערכת יחסים מאוד לא בריאה בין איגודי עובדים למעסיקים.

    רה"מ לא טועה לחלוטין,יש איגודי עובדים חזקים מדי כמו עובדי חברת חשמל,הנמלים והרכבת.

    יש גם איגודים חלשים ויש מקומות רבים בהם אין בכלל איגודים למרות שהעובדים היו שמחים אם היה להם גב שישמור עליהם.

    אגב אני שמעתי טענה לפיה אחת הסיבות לריבוי עובדי הקבלן התחיל מכך שהם בהגדרה לא מוגנים על ידי איגוד עובדים ולכן הרבה גופים ממשלתיים ועסקיים מעדיפים עובדי קבלן ולא עובדים במפעל.

  16. מיכאל לינדנבאום :

    שאלה היפוטטית ל-15 ,
    בהנחה שהמגיב שכיר, יש שאלה המתחלקת ל-3.
    א.האם היה רוצה להיות עובד קבלן?
    ב.האם היה רוצה להיות "מוגן" על ידי ועד חלש ומשת"פ.
    ג.האם היה רוצה להיות מוגן על ידי ועד חזק כמו בנמל?

  17. יונתן כ. :

    הייתי שמח לארגון חזק כמו ועד עובדי הנמלים,הייתי גם שמח למצוא מזוודה עם מליון דולר.

    ועד זה דבר מצוין וטוב שיש אותו אבל כמו כל דבר בחיים צריך שיהיה חזק במידה הנכונה.

    ועד עובדים שמרגיש שזכותו לגרום למשק כולו(קרי גם לאנשים שלא קובעים את תנאי ההעסקה שלו) נזקים של מיליונים,שגורם לכך שהדרך היחידה להתקבל לחברה מסוימת זה להיות בן של חבר ועד זה ועד שגורם נזקים גם לחברה,גם לחבריו ובסופו של דבר לכל העבודה המאורגנת.

    הבונוס העיקרי לחברות ממשלתיות שעוברות הפרטה זה שמפחיתים את כוחו של הועד.

    ועד בחברה עסקית כמו "פרי גליל" זה דבר מעולה,ועד שיושב על עורק החיים של המדינה כמו עובדי הנמלים זה אסון שמוביל לשחיתות מאורגנת(ע"ע תמריץ הסטייקים ,החשמל חינם והאייפדים לנהגי קרונות).

    בתכל'ס מי שנגד הפרטה כדאי לו לפתוח עיניים ולהבין שלא כל הועדים אותו דבר ושזה שחברה מסוימת היא ממשלתית לא אומר שהיא לא צריכה לעמוד באותם סטנדרטים של התנהלות כמו חברה בשוק החופשי.

  18. מיכאל לינדנבאום :

    ל-17 ,
    ומה סטנדרט ההתנהלות ב"שוק חופשי"?
    להרוויח שכר רעב בפרי הגליל,או להיות עובד קבלן,או מיקור חוץ,או חוזה אישי שבהם המעסיק זורק אותך מהעבודה מהיום להיום??.
    שיהיה לבריאות ……..

  19. שלמה יונה :

    למיכאל לינדנבאום,
    עובד יכול להתפטר עם הודעה מוקדמת מתי שיחפוץ והמעסיק יכול לפטר עובד מתי שיחפוץ. מי שמבין שאין כזה דבר ביטחון תעסוקתי ושאם יש דבר כזה אז הביטחון התעסוקתי מגיע מתוך ערך מוסף שנותן העובד למעביד, יודע להתקדם ולהשתכלל וללמוד ולהשתפר כל הזמן וגם מתכנן לו מקצוע נוסף ליום סגריר. זה יכול לקרות מחר, או בגיל 45 או בגיל 66 וחצי.

    אני סבור שארגון שמאלץ מעסיק להעסיק עובדים שאינם משתלמים לו הוא דבר פסול שאינו בריא לא לעובד ולא למעסיק — את העובד זה משאיר בתרדמת ואת המעסיק מכניס לצרות.

    כנראה שלא נסכים על כך.
    כל טוב.

  20. מיכאל לינדנבאום :

    לשלמה יונה,
    ומה קורה כשעובד מופלא כזה שלומד ומשתפר כל הזמן וגם רוכש לו מקצוע נוסף,נוכח לדעת להוותו שמבחינת עולם ההעסקה הוא כבר לא רלבנטי בגלל גילו המופלג(45+).
    מה קורה לחי המשפחה שלו,לעתיד ילדיו,בעולם בו התעסוקה הולכת ומצטמצמת ממילא בגלל "תהליכי" גלובליזציה מוכתבים על ידי הפלוטוקרטיה הבינלאומית?

    אולי זאת תהיה הליכה מכאיבה לתוך הלילה כאשר באופק מחכים החידלון וחיים אמריקאים של חסר-בית?.
    מי שחש בנוח עם פרספקטיבה מייאשת זאת,שיהיו לו בריאות וחיים ארוכים..

  21. מנחם לוריא :

    יונתן כ. (הודעה 17) מתאר את המצב קרוב למציאות.

    יש 4 סוגים של מקומות עבודה (בהקשר לועד עובדים):

    1. כאלה שאין ועד עובדים בכלל ואם ינסו להתאגד המעסיק יבעט להם בישבן.
    2. כאלה שיש ועד עובדים אבל הוא נטול כוח והשפעה.
    3. כאלה שיש ועד עובדים אבל הוא מצליח לשמר זכויות עובדים וגם להלחם עליהן (מעט מידי מאלה לטעמי)(למשל חח"י דואר ישראל ולאחרונה הצטרף ועד עובדי הרכבת 🙂 ).
    4. יש ועד עובדים שמזמן שכח את תפקידו והוא שיכור כוח ועושה מה שטוב ליו"ר הועד ולא לעובדים.

    הבעיה בישראל היא שהלכו מהקצה האחד לקצה השני. מועדי עובדים שיכורי כוח ושאצים "לסגור את השלטר" בכל הזדמנות להעדר ועד עובדים עד כדי חשיבה שהדבר בזוי לחלוטין.

    האמת היא איפה שהוא באמצע.

    הדוגמא הטובה ביותר להמחיש,באמצעותה,את הירייה ברגל שועד עובדים יורה לעצמו – אבל צריך אותו כמו אוויר לנשימה – זה ועד עובדי חברת החשמל.

    חשמל חינם? לא ממש תבדקו בדוחות הכספיים של חח"י ותגלו שחינם הוא לא ממש. הסברים של הועד על זה מעולם לא ניתנו – וחבל.
    הורדת השלטר? ועד עובדי חברת החשמל מעולם לא השבית את יצור החשמל. זו אגדה אורבנית. אבל איים גם איים לעשות כן ותמיד במטרה להשיג את רווחיה ואת יעילותה של החברה. אבל לא הסביר עצמו כמו שצריך.
    הפרטה? ועד החברה גם נלחם בהפרטה וגם נכנע לה,ולא פעם,על מנת לשפר את התוצאות העיסקיות שלה ודווקא משיג הישגים לא רעים – אבל להסביר לא טרח.

    רוב אזרחי המדינה,בגלל שטיפת המוח של נתנינהו ודומיו,רואים בועד של חברת החשמל אבן נגף ואחראיים לכל הצרות של משק החשמל. המציאות היא ההיפך הגמור מכך אבל הועד לא טורח להסביר את עצמו ושומעים עליו רק כשנוצר סכסוך ושמים בפיו איום להורדת השלטר – איום שאפילו בית הדין לעבודה לקח ברצינות מבלי לבדוק ופסק נגד הועד ועכשיו כספי הפנסיה של העובדים (וגם הכספים שהופרשו לטובת "חשמל חינם") בסכנה.

    אותו דבר נכון לועד עובדי הרכבת ובדיוק באותה הצורה ובדיוק באותן השגיאות. ועד עובדי הרכבת הגדיל לעשות ורץ להשבית את השירות וחטף מדעת הקהל סנוקרת לפרצוף,כמעט נוק-אאוט אבל התעשת.

    אין שום דבר רע בעובדים מאורגנים גם לא בישראל 2012. יש הרבה דברים רעים בהתנהלת של הועדים הגדולים ואם הם לא יתאשתו הציבור ירוץ לכלפי ויתן לנתניהו הזדמנות שנייה לסיים להפריט את מה שלא הספיק בקנדציה הנוכחית (חח"י,רכבת,נמלים,תחבורה ועוד).

    מנחם.

  22. מיכאל לינדנבאום :

    מעניין מי זה ה"ציבור"?
    חבר'ה ש"מתים" שהטייקונים ישחילו אותם עד הסוף בתור עובדי קבלן,מיקור חוץ,שער מינימום,עושק הפנסייה ועושק הטיפול הרפואי בכלל והסיעודי בפרט?
    אולי זה בכלל חבורה של טובקיסטים "אנונימיים" לפקודתם של ביבי ופושעי ההפרטה?

  23. מנחם לוריא :

    מיכאל,

    חג שמח.

    אל תזלזל בציבור אנחנו עדיין דמוקרטיה ולו נערכו הבחירות בעב פסח נתניהו היה חוזר,ובגדול,להמשיך ולהפריט את מה שלא הספיק וגם לחבוט באירנים וכו גו'.
    כל זה,כמובן,בתנאי שהסקרים משקפים משהו.

    אסור להתעלם מדעת הקהל ואסור להדיר ממנה רגליים. דעת הקהל חושבת שאת ועד עובדי הרכבת צריך להגלות לאירן ולגולג אחר את ועד עובדי חברת חשמל. בשני המקרים במונחים של צדק ושיוויון דעת הקהל טועה אבל במונחים של דמוקרטיה וחופש הבטוי,עדיין,דעת הרוב היא זו שקובעת גם אם בסוף יסתבר שנתניהו שכח לשם וזלין…. 🙁

    הציבור בישראל,לפחות רובו או זה שמשתתף בסקרים ומגב בעיתונות וגם כותב בה (למשל בדהמרקר), חושב שועד רכבת ישראל צריך להגלות אותו לאירן כי כל מה שהשיג זה עוד שכר מהקופה הציבורית. זה נכון שיש הישג כזה אבל הוא ההישג הכי פחות חשוב ויש הרבה השגים הרבה יותר חשובים והעיקרי בהם – לועד הרכבת יש חופש פעולה למנוע הפרטה עד כדי השבתת הרכבת למרות ואף על פי שחתם על איסור כזה והועד שם עומד עם יד על החור בסכר לפני שיתפרץ והרכבת תלך לאבדון.

    הציבור מחא כף לבית הדין לעבודה שביטל שביתה של עובדי חח"י ואיפשר לחברה לשם יד על כספי הפיצויים/פנסיה שלהם וגם על הפרשות החברה ל"חשמל חינם".

    כמו שהעיר לי,פעם,משהו מהמשתמשים באתר הזה,וכמדומני אפילו מגיב גם פה,לא כל מי שעומד בפינת הרחוב וצועק הוא צודק – אבל כן צריך להקשיב.

    לועד הרכבת הכה בזוי בעיני הרוב בישראל יש השיגים יפים מאוד והוא מנע,חלקית,את הפרטת הרכבת.

    לועד ה"בזוי" של חח"י יש בעיה רצינית כי בכספי הפנסיה הלא מבוטחים שלהם הממלשה (באדיבות כבודה נילי ארד) איפשרה לחברה לשם את היד. אם יקרה נס או תרמית חשבונאית או שניהם ביחד אז בדוחות הכספיים של 2012 לא תופיע אזהרת "עסק חי" לחברת החשמל. אם לא יקרה נס או לא יעשו תרמית חשבונאית כבר היום חח"י היא עסק תחת אזהרת עסק חי שכן חובתיה בהווה והאקטואריים גדולים משווי הנכסים וההכנסות של החברה. ועכשיו גם כספי הפנסיה וה"חשמל חינם" של העובדים נשפכים לבור החובות ללא אבטחה כלשהי לעתיד העובדים.

    הציבור,בשני המקרים טועה. הועדים בשני המקרים מתנהלים לא נכון ומאפשרים לציבור להפוך אותם ללא לגיטימיים.

    הממשלה ממשיכה להפריט או לפחות לתכנן הפרטות בשני המקרים ובמקרה של חח"י זה עוד עלול לעלות לנו באזהרת עסק חי על חברת החשמל – ומי שחושב שזה טוב והיא תעבור לידיים פרטיות טועה כי אף אחד לא קונה חברה בחובות – ראה ערך התע"ש,וראה ערך הפרטת הסיבים האופטיים של חח"י שנתקעה ונמשכה על ידי המציעים בגלל חובות החברה(לא רק אבל גם).

    מנחם.

  24. עמי וטורי :

    קורט התיאור במאמר פסימי ונופל לפח שמנסים לצייר מעצבי דעת הקהל בשירות הימין. רוב הציבור רוצה וועדי עובדים אצלו בעבודה ורואה בארגוני העובדים כוח חיובי. יש לזה גם ביטוי בשטח בכמות הפניות להתארגן. פניות המצריכות אומץ רב ולכן מעידות יותר מכל סקר מפוקפק. וגם מסקרים שכן עוסקים בנושא בכל זאת עולה תמיכה בערכים של ארגוני עובדים. אפילו וועד עובדי הרכבת זכה לגוש יציב ומשמעותי בין עשרות אחוזים באותם סקרים שהביעה בו תמיכה למרות כל קמפיין השנאה נגדו.
    ביבי שונא ארגוני עובדים זה לא חידוש. טוקבקיסטים ימניים שיכול להיות שכולם מוצאם באותו מחשב גם זו חדשה לא מרעישה. היתר לדעתי חושבים אחרת.
    בזמן המאבק של וועד עובדי הרכבת, מספר הלייקים והפוסטים האותנטיים שהביעו בהם תמיכה עלה משמעותית על זה של חובבי ההפרטה. וזאת בלי משרדי פרסום ויח"ץ שעבדו כנראה שעות נוספות בניסיון לצייר גל שנאה עממי לעובדי הרכבת ואל מול הקמפיין המתוזמר מלמעלה של ידיעות וישראל היום שגם הם דחפו לאותו מקום.

  25. אאאאא :

    ****************לא כל מי שעומד בפינת הרחוב וצועק הוא צודק – אבל כן צריך להקשיב.****************

    חברה,
    אל האדונים נכבדים:
    מיכאל לינדנבאום
    שלמה יונה
    מנחם לוריא
    ושאר חברי האתר והדיונים

    ברשותכם,
    הגעתי לאתר לפני מספר שבועות, מתוך תקווה למצוא אולי אוזן מדרכת, אשר תנסה לעזור להשמיע דברים, הבאים לתקן ולא להתלונן.

    האם מישהו מהדוברים, מוכן לנסות לעבור לשיחה פרודוקטיבית?
    זה בסדר גם להביע דעות, בהחלט.

    אבל, כפי שמנחם הזכיר, האם יש מקום גם להשמיע דברים (אולי בצעקה אולי בנועם הליכות) ע"מ לשנות דברים לטובת כולנו?

    אנני חושב שהכל פוליטיקה או/ו הכל שחיתות, אני עדיין חושב שיש מה לשנות לטובת תיקון פה ושם במדינה.

    האם אפשר לקבל תגובות, המציעות פעולה פרודוקטיבית?

    הנושא בו אני מבקש סיעור מוחות לכיוון הפרודוקטיבי הינו נושא הרכבת.

    בידי תוכנית, המראה כיצד יש להציב את גורמי הרכבת במערכת רכבתית וממנה אפשר גם ללמוד מה השינוי המתבקש במדינה שלנו.
    התוכנית מתבססת בראש ובראשונה על נושא הבטיחות ופוטרת באופן מוחלט את כול המלחמה שנערכה בשנים האחרונות כולל לאחרונה.

    השאלות להן עדיין אין לי תשובה פרודוקטיבית:
    כיצד לשכנע את הגורמים המוסמכים בשלטון, לבדוק במה הדברים אמורים.
    זה הכל.

    לא כל אחד שצועק, צודק.
    ואני גם לא צועק.

    בבקשה, חג שמח

  26. מיכאל לינדנבאום :

    ל-אאאאא,
    מאחר שדרכי הנועם שלך לא מצאו מסילות ללב בכירי הרכבת שהם מינויים של המשטר,אולי יש מקום לשיטה השניה.
    במקום שאתה צודק-ועוד איך-יש לך בהחלט את זכות הזעקה והצעקה.לצאת לתקשורת ולהרעיש עולמות בגין האזרחים שיקפחו חייהם בגלל מחדלי השלטון .

  27. מיכאל לינדנבאום :

    למנחם מודעי-חג שמח!,
    כתבת בקשר לחברת חשמל:"אף אחד לא קונה חברה בחובות – ראה ערך התע"ש,וראה ערך הפרטת הסיבים האופטיים של חח"י שנתקעה" .
    כאשר הממשלה רוצה להפריט נכס ציבורי ולשבור את ארגון העובדים שלו,הרי כלל אין לה בעיה של מחיר.היא נותנת מתנות לטייקונים חביביה-עיין ערך חברת "פז" והמחיר בה "נמכרה".
    דבר דומה בהפרטת הסיבים האופטיים של חח"י.אלא מאי,הממשלה לא מעוניינת לפגוע בטייקוני התקשורת של בזק והוט,שממשיכים להינות מביזת הציבור בדואופול החצוף שלהם.
    לכן אני חושב שאתה אופטימי מידי כשאתה אומר שהפרטת חח"י נתקעת רק בגלל החובות.
    עם קצת סבלנות תראה שהאחים עופר,או תשובה,או דנקנר,או אריסון, יקבלו אותה ושחובותיה יימחקו.

  28. אאאאא :

    תודה מיכאל,

    את מי בתקשורת זה יכול לעניין?

    כתבתי לרבים מהכתבים שעשו כתבות בנושאי תחבורה, תאונות רכבת, רכבת ישראל וכד'.

    השתמשתי במייל שלהם, אך לא קיבלתי תגובה.

    אני מתאר לעצמי שהם מקבלים מאות מיילים ולכן קשה להם לעבור על כולם.

    האם אתה מכיר מישהו ספציפי?

    תודה.

  29. ק. טוכולסקי :

    אאאא הכתיבה שלי תינית ואם לא הבנת שאני מתכוון שהשלטון אשם ולא העובדים באו בבתי החולים, אני מצטער שלא הייתי ברור.
    עמי, מה פסימי? תיארתי מה אויב המעמד מנסה לעשות ולמה צריך להתנגד. פסימי אוי כי האתר הכי חשוב שכותב דברים בסגנון זה הוא עבודה שחורה מול ההתקפה נגד האיגודים בתקשורת.

  30. מנחם לוריא :

    אאאא,

    בקשר לפוסט מספר 25,שני דברים:

    1. הכפפה שזרקת לא תישאר על הריצפה ולא פה המקום לסכם על הדברים האלה. אצור איתך קשר.

    2. בבקשה תבחין הבחנה חדה בין מאמרים לתגובות אליהם. המאמרים פה בע"ש מגיעים גם לכנסת. התגובות לא ולא פעם או שהן מובילות לשום מקום (סליחה מחברי הכותבים) או שהם מניבות מאמרי תגובה המשך וכו או שמתפתח דיון בתגובות ותגובות נגד וכו וגו אבל התגובות הם מוצר הלוואי.
    הדברים שכן משפיעים קורים במאמרים הראשיים כשהם מופיעים בדף הבית של האתר. לכן אל תרים ידיים בגלל תגובות פה.
    תגובות לא טוקבקים ויש הבדל מהותי בין השניים אבל עדיין זה שיח קהילתי ולא עושה את מה שצריך כמו מאמרי מערכת שמופיעים בעמוד הראשי. הרבה מאוד אנשים קוראים את המאמרים מיעוטם מגיבים ומיעוטם משתתפים בדיונים.

    והערה וממש לא צינית: אני כותב בזהותי האמיתית גם פה בתגובות וגם בפרסומים שלי. השם שלי מופיע ומתחתיו קו לסמן שמדובר בלינק. אם תקיש עליו בדף שתגיע בצידו הימני יש מייל שלי – אם תרצה אתה מוזמן לעשות בו שימוש.

    מנחם.

  31. אאאאא :

    מנחם תודה רבה,

    אני אעשה כפי שהדרכת.
    אצור עמך קשר במייל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.