מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
חוק יסוד: החקיקה – הצעה בעייתית ומסוכנת
תזכיר חוק יסוד: החקיקה מאפשר לכנסת לבטל החלטות של בג"צ. לדעתו של עו"ד יהונתן קלינגר, מדובר בניסיון לשנות את השיטה באצטלה ממלכתית
הדיון על תזכיר חוק יסוד: החקיקה הוא הרבה יותר מהדיון הפוליטי בנוגע לממשלתו של נתניהו; לכן, לפני הכניסה לשאלה המשפטית המעניינת מאוד בדיון בתזכיר, צריך לדון גם בתזמון של התזכיר. כזכור: אחת הסיבות בגללה מעריכים רבים כי ממשלתו של בנימין נתניהו לא תשרוד הרבה מעבר לקיץ היא לאו דווקא המחאה, אלא שתי החלטות של בית המשפט העליון: ביטולו של חוק טל (בג"צ 6298/07 יהודה רסלר נ' כנסת ישראל) והדרישה לפנות את מאחז מגרון (בג"צ 8887/06 יוסף מוסא עבד א-ראזק אל-נאבות נ' שר הבטחון). נגד שתי החלטות אלה של בית המשפט יצאו מימין, כרגיל, והאשימו. בלי ביטול שתי החלטות אלה לנתניהו אין כנראה יכולת להמשיך למשול.
לכן, נתניהו היה צריך, ומהר, להרים הסדר שיאפשר לו להמשיך למשול. ההסדר, בקצרה, אומר כי אם בית המשפט העליון יבטל חוק של הכנסת, הרי שהכנסת תהיה מוסמכת להשיב את החוק על כנו, לתקופות של חמש שנים בכל פעם, ברוב של 65 חברי כנסת. לכן, תזכיר החוק אמור היה להביא ללגיטימציה ושיח טוב, כפי שמסביר פרופ' אייל גרוס ב'הארץ': המנגנון הוא דו-צדדי, לבית המשפט העליון תינתן הסמכות לבטל חוקים, אך במקביל תיווצר לגיטימציה על ידי כך שהכנסת תוכל גם להכיר בסמכות זו וגם לאפשר, במקרה ספציפי, את המשך החוק ותביא לכך שהבוחרים יחליטו האם לבחור שוב לפחות 65 חברי כנסת שיתמכו בחוק הלא-חוקתי או לאו.
אלא, שהבעיה האמיתית עם התזכיר היא הטקסט היבש שלו (וכאן, אגב, אדם שנער ב'טרקלין' לא עלה על הנקודה הנכונה); סעיף 24 לתזכיר נועד להסדיר את סמכותו של בית המשפט העליון לפסילת חוקים; בקצרה, תחילתו היא "רשות שיפוטית לא תקבע כי חוק אינו תקף, זולת בית המשפט העליון בהרכב של תשעה שופטים לפחות" וסופו, אחרי לא מעט דיונים פרוצדוראליים שאינם במקומם כאן, הוא "הוראות סעיף זה יחולו גם לענין שאלת תוקפו של חוק-יסוד בשל פגם שנפל בהליך חקיקתו". כלומר, תזכיר החוק יאפשר לבית המשפט העליון אכן לבטל חוק בשל היותו סותר את חוקי היסוד, אך לא יאפשר ביטול חוק יסוד בהיותו סותר את עקרונות השיטה או את זכויות האדם והאזרח; חוק יסוד יבוטל או יפסל רק אם נפל פגם טכני בחקיקתו. זה הלאו שמעיד על ההן.
הסינדול הזה הוא סינדול טכנוקרטי וסמנטי. יכול להיות שמשרד המשפטים כל כך מיהר להוציא את החוק ולכן לא דן בשאלה האם בית המשפט העליון מוסמך לבטל חקיקת משנה (נניח, תקנות, כמו בג"צ 2651/09 האגודה לזכויות האזרח נ' שר הפנים) ויותר הגיוני שאותו משרד משפטים רוצה לעשות כלדקמן: קודם כל לקבע את השיטה, ורק לאחר מכן לומר: לא ניתן לבטל חוקי יסוד שאינם חוקתיים, ולכן את שינוי השיטה ללא-דמוקרטית, למגבילת חירות ביטוי, התאגדות, עיסוק, חופש דת וכדומה, נעשה באמצעות חוקי יסוד. את חוקי היסוד לא יוכל בית המשפט העליון לבטל.
כמובן שיכול להיות שזו קונספירציה או טעות סופר; יכול גם להיות שזו אי-הבנה שלי של תזכיר החוק. אלא, שנראה זה יותר כמו יד מכוונת, כמו נסיון לשנות את השיטה באצטלה ממלכתית של הסכמה רחבה; שכן, כל אחד יסכים שראוי כי בית המשפט יפסול חוקים ויאפשר לכנסת לתקן את הפגם באמצעות קונצנזוס רחב. הבעיה היא, שבמקרה כזה בית המשפט העליון יוכל להמשיך לייצר אבנים כל כך כבדות שהוא לא יכול להרים, ויפסול את חוק היסוד שגורע את סמכותו לפסול חוקי יסוד.
תגיות: בגצ, בנימין-נתניהו, חוק יסוד, חקיקה, יהונתן-קלינגר, משרד-המשפטים
קישור קבוע
5 תגובות
Email This Post
9 באפריל, 2012 בשעה 13:49
מירב מכאלי (הארץ: http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1682285) תוקפת את הצעת החוק ממקום אחר ומציינת שעד היום בג"צ פסל 10 חוקים בלבד וכולם היו חוקים שפגעו בחופש הפרט.
גם אם הנתונים של מיכאלי לא מלאים מדובר בכמות מאוד נמוכה של פסילת חוקים בבג"צ אבל יש המון פסקי דין שנפסקו והממשלה פשוט – לא אוהבת אותם,כפי שיונתן ציין במאמר שלו.
לאט לאט בישראל מתפתחת שיטת דמוקרטיה חדשה,שאין לאח ורע בעולם המערבי . זה מתחיל בזה שתקציב המדינה הוא לשנתיים ולא שנתי,ממשיך בזה שהבחירות הבאות מכונות בחירות לראשות הממשלה ולא לכנסת ונגמר בזה (בנתיים) שהכנסת רוצה להפר את האיזון העדין מול מערכת המשפט ולהיות היא האחרונה שפוסקת בעניין חוקיותם של חוקים או לאו.
כל זה מוביל אותי לדאגה פשוטה: ככל שנתקרב לבחירות כך יותר ויותר אנשים יחליטו שלא ללכת לקלפי מתוך תובנה (לא לגמרי הזוייה) שממילא השלטון עושה מה שהוא רוצה ורק צריך לתת לו את המנדט שכן השלטון – לא באמת מיצג את הבוחרים. אחוזי הצבעה נמוכים הם אסון בדוק לדמוקרטיה שלנו,ולא צריך דימיון מפותח לתאר למה ומה יקרה.
אגב: יש פה עוד דבר פסול מאוד והוא שהכלב ירדוף אחרי זנבו כלומר: ברגע שחוק כזה יתקבל,כהצעתו, אז אף אחד לא יוכל אי פעם לבטל אותו. ואין דבר כזה בדמוקרטיה הסמכות לשנות חוק חייבת להיות מילתה האחרונה של מערכת המשפט. אם לא סומכים עליה או חושבים שהיוא מוטה פוליטית אז שיחליפו את השופטים ואת שיטת הבחירה שלהם. או..אולי.. יביאו שופטי קבלן מהודו,סין או השד יודע מאיפה (אפשר להציע? אירן…:)
מנחם.
9 באפריל, 2012 בשעה 16:50
נםלא!
גם בגרמניה של השנים 1933-45,בית המשפט העליון והמערכת המשפטית בכלל, פעלו כמכונה משומנת בשירותו של המשטר.
קדימה למשטר עריצות הרוב שכל כך מקובל אצל שכנינו .
9 באפריל, 2012 בשעה 18:23
הבעיה היחידה היא ש65 ח"כים זה רוב נמוך מדי.
דווקא טוב שהכנסת תוכל לשוב ולאשר חוקים שבג"ץ פסל,בג"ץ לא מייצג את העם ויש חוקים שהיו על סף פסילו שלו נפסלו המדינה הייתה בבעיה קשה כמו חוק האזרחות שבג"ץ לא פסל על חודו של קול.
הבעיה היחידה היא שקל לגייס 65 ח"כים(פשוט מטילים משמעת קואליציונית) ולכן יהיה קל יחסית להתגבר על בג"ץ.
בג"ץ לא פוסל חוקים בקלות ראש והכנסת לא צריכה לשוב ולאשר אותם בקלות ראש אבל כן צריך שתהיה לכנסת את היכולת הזאת.
9 באפריל, 2012 בשעה 19:50
יונתן כ.
א. אני על הכנסת הזו לא סומך אפילו אם תאמר שכרגע השמש שוקעת. צר לי את האמון שלי בה איבדה וחוקים כאלה חשובים עדיף שלא יעלו בתקופת כהונתה הנוכחית.
ב. שום בית משפט בשום מדינה איננו נבחר העם. זה לא אומר שאם בית משפט חושב שחוק לא טוב אסור לו לפסול אותו להיפך.
ג. משפסל חוק כזה או אחר: תפקידה של הכנסת/פרלמנט לתקן את העיוות. איך מתקנים?
ד. כותבים את החוק מחדש כך שיעמוד בכללי הצדק,הרווחה וחירויות הפרט ונטול אגנדה פוליטית הפרט.
ה. מה זה (ד.) שונה מהחוק המוצע? פשוט חוקים אינם תולדה של דוקטרינת ממשל אלא של צורך להסדרה של "כללי המשחק" בחברה. אם בית המשפט חושב שהחוק איננו עומד ב"כללי המשחק" ותוך כדי הסדרת לקונה אחת פוגע בחירות אחרת (או עלול לפגוע) צריך לתקן – בפרלמנט.
ו. הכנסת (פרלמנט) תפקידו לחוקק ולא הממשלה. תפקיד הממשלה לבצע. ואם אי אפשר בגלל מגבלה משפטית הכנסת צריכה לחוקק. בישראל 2012 (כנסת 18) מעט מאוד חוקים באו מהכנסת והרבה מידי,ומאוד לא טובים להשקפתי הן מהפן הפוליטי והן מהפן המשפטי/חברה/צדק, באו בספסלי הקוהליציה/ממשלה ולא פעם כתוצאה ממאבי כוח,אגנדה פוליטית ושמור לי אשמור לך על הכיסא בממשלה ו/או וגם על הכיסא במועצת המנהלים לאחר תום ימיה של הכנסת ה -18.וזה לא בסדר שכן אלה חוקים מכוונים אגנדה פוליטת שב 2013 אולי סוף סוף תרד מהבמה הציבורית או אולי לא.
ז. בהצעת החוק הזו יש עודף כוח לכנסת משום שאנחנו יודעים שחוקים שמפלים חלקים באוכלוסיה לא עברו (וניסו לא אחד) ומאחר והם באו מבית המדרש של הממשלה – לפי הצעת החוק – הם פשוט,כאמור,יטילו משמעת קוהליציונית ומה שבית משפט פוסל בשל חוסר עמידה בכללי המשחק הממשלה תעביר. שם לב עוד פעם: הממשלה תעביר בגלל שיש לה את היכולת לגייס רוב בכנסת ובגלל שיש לה את הכוח. זה מעשה הפרת האיזון העדין הדרוש לדמוקרטיה שגם רוצה לחוקק חוקים.
ח. האם לא צריך להגדיר בחוק גם את חוקי היסוד/חוקה (נו הגיע הזמן אחרי 6 עושרים +) והאם לא צריך להגדיר בחוק את סמכויות בית המשפט? צריך גם צריך. הדעת איננה סובלת שבית המשפט העליון פוסל חוקים בשל תקדימים שהוא עצמו יצר. האיזון בין מערכת המשפט למערכת החקיקה/כנסת חייב להיות ממוסד בחוק מאוד קשיח,צר סמכויות ומאוד דמוקראטי. הצעת החוק לוקה בחסר הזה + חוסר האמון שיש בכנסת הזו ובממשלה הזו – ורצוי לקבור את הצ"ח הזה עמוק במגירה – או לפחות עד אחרי בחירות וזה צריך להיות נושא לשיח במערכת הבחירות (לכנת בישראל לא בוחרים ראש ממשלה – עד כמה שאני יודע).
ט. אין לישראל חוקה (וספק אם אי פעם תהייה למעט עשרת הדיברות ופרושי הפרושים שלהם לפי הנוחות סביב שולחן הממשלה) אבל חייבת להיות הסדרה חוקית בצד של ביטול חוקים וגם שינויים בחוק. החברה הישראלית היא חברת מהגרים ומאוד דינאמית בהשקפות העולם שלה. הכנסת כבר נזקקה להליך ביטול חוקים – למשל חוק משכב זכר שאבד עליו הקלח והוסר מספר החוקים,כמו למשל חוק האוסר על הפרט להתאבד וכמו חוקים,לא מהקודקס הפלילי,שבהם מדינת ישראל היא אחת היחידות בעולם (ומאוד יפה) שמסדירה את הסתלקותו של אדם הערוב ימיו בעת שנזקק להחלטה האם להמשיך להחיות באמצעים טכניים או לתת לטבע לעשות את שלו (אחד החוקים הכי יפים והכי מצוטטים של מדינת ישראל ואין להם הרבה חיקויים בעולם המערבי). לכן חובה על הכנסת גם לבצע היררכיה פנימית בתוך החוקים,קרי: אילו חוקים יכולים להתבטל ברוב יחסי,אילו ברוב קשיח ואילו בכלל לא כמו מה שאמור להיות חוקה. כל עוד זה לא קיים מי שיש לו את הכוח הפוליטי יחוקק ויחליט מה טוב ומה רע וזה מערב פרועה לא דמוקאטי מסוכן ואסור שיקרה בדת שיש לה מדינה….
מנחם.
10 באפריל, 2012 בשעה 0:05
אני חושב שאת תשובתי המלאה והטובה ביותר תוכל לקבל מהספר ״אזרחים בישראל״ עמודים 124 – 327.
החוק המוצע גם מבהיר מהן סמכויות בית המשפט לפסול חוקים.
אני מצטער אבל לא הבנתי מה רצית לומר בקשר לפוליטיקה וחקיקה,כל חקיקה היא פוליטית והממשלה מנסה להעביר חוקים בכנסת וככה זה בכל דמוקרטיה קל וחומר במדינתנו בה לא יכול להיות פרלמנט העוין את הממשלה.