חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

"יוצאים לדרך אזרחית" – עידוד להסתה ולגזענות

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 5.04.12 0:42

ספר הלימוד באזרחות בשם "יוצאים לדרך אזרחית" מטיל ספק בחוק השבות ומעודד להסתה ולגזענות. מן הראוי היה מצד מערכת החינוך לבדוק את הספר לפני שיצא לאור, ולדאוג למנוע תופעות כאלה של חינוך לגזענות

מאת: אשר רוכברגר

משרד החינוך מעודד הסתה וגזענות

אין ספק שאחת מהמטרות החשובות ביותר של מערכת החינוך היא לעצב תודעה אזרחית בקרב התלמידים. אחד הכלים הוא המקצוע אזרחות, מטבע הדברים, ספר הלימוד בו התלמידים לומדים על המדינה, החברה, המשטר והמגזרים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית.

  מה הייתם חושבים על הציטוטים הבאים: " העלייה מ… משום שהיא לא דתית, היא גם לא ציונית, משום שסיבת ההגירה מ…היה מצב כלכלי ירוד. לעומת זאת, לעלייה מאתיופיה , להבדיל מעליה…הייתה זיקה לישראל וליהדות. רוב העולים מ…הם לא יהודים, אלא נוצרים ורבים שהגיעו מ…החליטו לשמור על תרבות מולדתם ממנה לאלצו להגר. והנה עוד ציטוט "…העולים מ…עונדים צלבים ומחפשים את הזהות היהודית שלהם בשנאה כלפי הערבים ובתמיכת מפלגת ישראל ביתנו…"

 אני מקווה שכבר הבנתם שבכל מקום ששמתי את שלוש הנקודות היה כתוב "רוסיה" או "ברית המועצות" ו"רוסים". הציטוטים נלקחו מספר לימוד בשם  "יוצאים לדרך אזרחית" שיצא לאור ע"י משרד החינוך באוגוסט 2011. בנוסף למה שצוטט, הוא גם מטיל ספק בחוק השבות וטוען שהחוק הזה טומן בחובו הרבה בעיות ערכיות ומוסריות. ברוב המקרים הוא גם קורא לאנשים "מהגרים" ולא "עולים".

  התגובה האינסטינקטיבית הראשונה, היא "הנה עכשיו אני אוכיח, עם המספרים והשמות והסטטיסטיקות, שכל זה לא רק אינו נכון, אלא גם שקר גס. אבל, במחשבה שנייה אני שואל את עצמי – למה לעזאזל אני צריך להצטדק. עברו כבר יותר מ – 20 שנה ועל כל התמורות החיוביות של העלייה מברית המועצות נכתב כל כך הרבה, שאין צורך להוסיף.

  אבל עדיין יש צורך לבדוק, איך ספר לימוד שכזה יוצא ממשרד החינוך הישראלי? אם היה מדובר על מאמר פובליציסטי כמו אחד המאמרים של ד"ר יריב בן אליעזר (נכדו של בן גוריון) באתר "מעריב" , ממנו צוטטו חלק מהדברים, היה אפשר להתייחס לזה כאל כל מאמר דעות פובליציסטי או כהבעת חופש ביטוי אקדמי. כידוע, גם במדעים המדויקים וקל וחומר במדעי החברה, לצד הדעות המרכזיות והמקובלות על פי הרוב, תמיד יש כל מני דברים שבשוליים, ויש חוקרים שנאחזים בהם, ואולי בדיון אקדמי זה בסדר.

  בימים אלה הוגשה עתירה לבג"ץ נגד שחרור מהדורת הספר "תורת המלך", שעוסק בין היתר בהריגת גויים במלחמה. אולי למישהו זה קצת יצרום, אך לדעתי בין שני הספרים יש הרבה משותף. שניהם מאופיינים בפסאודו- דיון פסאודו אקדמי ופסאודו הלכתי. שניהם מסיתים נגד ציבור שלם. שניהם מציגים דעות שבשוליים כזרם מרכזי.

  חשבתי לתומי שספר לימוד היוצא מכותלי משרד החינוך חייב להיות ממלכתי, וחייבת להיות צנזורה במובן הטוב של המילה. ולמי שלא אוהב את  המילה "צנזורה", נקרא לזה "ביקורת עצמית" או "ביקורת פנימית". תארו לעצמכם, אילו בספר לימוד כזה היה כתוב שכל הציבור הערבי תומך בטרור ובהשמדת ישראל, עוסק בסחר בסמים, מפעיל אלימות במשפחה, או למשל, שכל יוצאי אתיופיה נושאי איידס ולא ידעו מה זה מקרר וניאגרה. ואם ניקח מקצוע אחר, כמו ביולוגיה למשל, מה היו אומרים אם כל הבלונדיניות היו מוגדרות כטיפשות.

   יכול להיות שחוק השבות במתכונתו הנוכחית אינו אידיאלי ויש בו הרבה פרצות או אי התאמות למצב הדמוגרפי היום בתפוצות ישראל. יתכן ודרוש תיקון החוק, או שלא…זה נושא לגיטימי לדיון אקדמי, ציבורי, פעילות בכנסת, אבל כל עוד החוק קיים כפי שהוא, יש לקבל אותו כאחד הפירות של התהליך הדמוקרטי.כאילו זה החוק היחיד  שרצוי (לפחות לפי חלק מהדעות – לשנות אותו). אני גם רוצה לראות איזו קואליציה תרשה לעצמה להכניס שינוים בחוק השבות, בכל הקשור לסעיף הנכד. פירוש הדבר , גט כריתות לכל הקהילות היהודיות ברחבי התבל

  אין ספק שבין יותר ממיליון איש שהגיעו לארץ מברית המועצות לא כולם טלית שכולה תכלת. אבל אסור להכתים את כולם. מה עדות אחרות לא שומרות על תרבותן? שומרות ועוד איך. אם כמה ממשפחות הפשע המפורסמות בארץ הם מעדה מסוימת, אז כל העדה כמותם? האם סבא של אותו דוקטור בן אליעזר היה מאוד דתי והאם הבילו"ים ואח"כ אנשי הפלמ"ח שמרו על קוצו של יו"ד קלה כחמורה?! בוודאי שלא.

  יש לזכור כי בסופו של דבר כל תלמיד חייב להיבחן על פי המידע המסית והמקומם הזה. איך ירגיש תלמיד  שעלה או שהוא דור שני לעולים מברית המועצות, והוא יהודי, ומן הסתם אין לו צלב, והמשפחה שלו לא הצביעה בבחירות האחרונות לישראל ביתנו? או , מצד שני, תלמיד אחר, יכול להטיף כהנה וכהנה דברי הבל, ולטעון שהוא רק חוזר על החומר הנלמד בביה"ס ושהוא קיבל ציון גבוה בבגרות על זה, אז כנראה הדברים נכונים.

  אינני מכיר את כל השרשרת המנהלית של אישורי ספרי לימוד. מהיכרותי השטחית עם המשרד, אני מניח, שזה עבר כמה וכמה גורמים – ועדת היגוי, המפקח הארצי של המקצוע, המזכירות הפדגוגית ואולי עוד משהו. איך לאף אחד מן הגורמים המאשרים לא נדלקה נורה אדומה? מלשכת שר החינוך נמסר ע"י יועצו לענייני התקשורת ברוסית, ש"...בספר הלימוד המוזכר לעיל קיימים אי דיוקים רבים. כעת ספר הלימוד עובר בדיקה וההחלטה לגביו תתקבל בקרוב" . לדעתי מנהל תקין דורש שקודם כל ספר לימוד כלשהו יעבור בדיקה, ורק אחר כך יוצא לאור ויופץ בין בתי הספר.

  מה שללא ספק הפגינו מחברי הספר העלוב הזה, הוא העדר כל מקצועיות. כל אדם באופן אישי יכול לסמפט או לא עדה זו או אחרת, דעות כאלה או אחרות, אך אסור שהמסרים הממלכתיים יהפכו למסרים שמאוד דומים למה שהיו עושים הפוליטרוקים של הצבא האדום. בימים אלה הממשלה מציינת 3 שנים למשילותה, לכן ראשי משרד החינוך מנועים מלטעון שקיבלו את זה בירושה מקודמיהם. מעניין אם השר הממונה מסכים עם המסרים של אותו ספר? ובמיוחד אם הוא מוכן להזדהות איתם, כאשר מדובר על עמיתיו בכנסת או בממשלה שהם ממוצא רוסי.

 כאשר אנו מרבים ובמיוחד בימים אלו, לפני חג הפסח לדבר על אחדות וכאשר כל ארבעת הבנים מתאספים סביב שולחן אחד, אין אלא להצטער שמתחת ידו של משרד החינוך יוצאות תקלות חמורות שכאלה.

אשר רוכברג הוא פעיל חברתי סוציאל דמוקרט. חבר בשדולה נגד הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות שהקימה ח"כ מרינה סולודקין. עבד בסוכנות היהודית בתחום החינוך והזהות היהודית לדוברי רוסית בארץ ובחבר המדינות.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

19 תגובות

  1. אבו אלמוג :

    הטלת ספק היא מהותה של הדמוקרטיה. חוק השבות הוא חוק בעייתי ביותר, שיש להטיל בו ספק. אזרחות נכונה היא לדון בו, לבחון את הנחות הבסיס שלו, לבדוק האם פעולתו אכן תואמת את הערכים שהוא אמור לקדם, והאם הערכים האלה אכן תקפים במציאות ימינו. אם כך עושה הספר, הרי שהוא עושה את מלאכתו נאמנה. באשר לעולים מברית המועצות, איני מכיר את הניסוח המדוייק, והוא לא הובא במאמר הזה. רק מי שרואה פסול בשוני תרבותי יכול לומר שדיון בעובדה שחלקם של העולים אינם יהודים וחלקם נושאים צלב 'גזענות' ו'הסתה'. גם כאן יש מקום לדיון אמיתי, המבוסס על עובדות, ולהסתכל למציאות בעיניים. אם כך עושה הספר, הרי שהוא עושה את מלאכתו נאמנה. כך צריך להיות ספר אזרחות.

  2. רביב נאוה :

    אני לא אתווכח עם הכותב לגבי האיכות של הספר, כי לא קראתי אותו. העניין הוא, שנראה לי שגם הכותב לא. את כל תלי-התילים של הפרשנות הוא מבסס על מאמר של יריב בן-אליעזר ועל ציטוט אחד מתוך הספר, ללא הקשר ובלי שהוא, כאמור, קרא אותו ישירות.
    הרטוריקה הזאת אופיינית לעוד כמה פעילים בשדולה "למניעת הוצאת ילדים ממשפחות נורמטיביות" שלמעשה עוסקת בחתירה מתמדת נגד השירותים החברתיים והעובדים הסוציאליים ואין בה שום דבר סוציאל-דמוקרטי.
    נשאר רק לקוות שתהא החלטת משרד החינוך באשר לספר אשר תהא, הם יהיו קצת יותר רציניים בהתייחסות שלהם.

  3. דליה :

    לתגובה 1
    כותב המאמר הציג ציטוט לגבי העולים מרוסיה. הנה הוא: : " העלייה מ… משום שהיא לא דתית, היא גם לא ציונית, משום שסיבת ההגירה מ…היה מצב כלכלי ירוד. לעומת זאת, לעלייה מאתיופיה , להבדיל מעליה…הייתה זיקה לישראל וליהדות. רוב העולים מ…הם לא יהודים, אלא נוצרים ורבים שהגיעו מ…החליטו לשמור על תרבות מולדתם ממנה לאלצו להגר. והנה עוד ציטוט "…העולים מ…עונדים צלבים ומחפשים את הזהות היהודית שלהם בשנאה כלפי הערבים ובתמיכת מפלגת ישראל ביתנו…"
    האם אתה מגיב 1 מסכים עם הניסוח הזה?
    נכון. צריך להטיל ספק, לעורר חשיבה, לעורר דיון. אבל הניסוח המצוטט הוא גזעני ומקומם.

  4. דליה :

    רביב
    אינך מתייחס אל הציטוט. האם בשביל להבין את המשתמע ממנו צריך לקרוא את כל הספר?
    ומה הקשר בין הפעילות בשדולה לבין ההתייחסות אל ספר האזרחות? האם אתה פוסל את הכותב ואת מאמרו בשל פעילותו בשדולה?

  5. דליה :

    ספר האזרחות המדובר יצא בהוצאת רכס. בשנות עבודתי כמורה נתקלתי רבות בספרי רכס, המוציאים לאור ספרים בכל מקצועות הבגרות, כולל ספרי שאלוני בגרות. בכל שנות עבודתי נמנעתי מלהשתמש בספרי ההוצאה בתחום ההוראה שלי, ונמנעתי מלהמליצו בפני תלמידי.

    בעבר, משרד החינוך היה אחראי ישירות על ספרי הלימוד, ובדק אותם לפני שהופצו ללמידה. כיום, השוק חופשי, וכל הוצאה המעוניינת להפיץ ספרי לימוד, יכולה לעשות זאת. אני מבינה שקיים אגף ספרי לימוד במשרד החינוך המאשר את הספרים, ונותן מספר אישור לספר. אך אין ללמוד מכך שקיימת בחינה מדוקדקת על כל ספר. המפקח על המקצוע יכול להתייחס לספרי הלימוד, אם הוא רוצה בכך.

    ובתוספת לכל זאת, נא עיינו ברשומה שפורסמה בזמנו בעבודה שחורה http://www.blacklabor.org/?p=40173
    יש בה התייחסות לענייני המפקחים ולספרי הלימוד. הרשומה מתייחסת לספרים בהוצאת רכס, וגם להנחיה של האגף לספרי לימוד להימנע מקידום ספרים בהוצאה פרטית. אך זה אינו מונע שימוש בספרים כאלה. מורה המעוניין בכך, משתמש בספר.

    ולגופו של הציטוט המופיע ברשומה זו. הוא אכן גזעני ואינו ראוי, ורצוי שיימחק. לגבי חוק השבות. רצוי שהתלמידים ילמדו ויבינו את החוק. ולאחר מכן, אפשר להתווכח, לדון, להטיל ספק.

  6. רביב נאוה :

    דליה, התשובה היא "לא לגמרי". לא ההשתייכות של הכותב לשדולה הביאה אותי להגיד שהוא מדבר שטויות, אבל אם הוא מצא לנכון לאזכר את ההשתייכות הזו, אז כן – היא רלוונטית.

    לגבי הציטוט – הייתי רוצה לכל הפחות לדעת באיזה הקשר הוא מובא בספר. האם כעובדה או כדעה, האם ישנן התייחסויות נוספות לעולים מרוסיה, אולי סותרות? ספר לימוד באזרחות צריך להביא מגוון דעות וזה שציטוט הוא מקומם זו לא סיבה לא לפרסם אותו. להיפך. אני מרשה לעצמי להניח שציטוט בנוסח: "העולים מרוסיה עונדים צלבים ומחפשים את הזהות היהודית שלהם בשנאה כלפי הערבים ובתמיכת מפלגת ישראל ביתנו" לא מופיע בספר לימוד כעובדה מדעית. מהפוסט ניתן להבין שבקרוב תופיע בבחינת הבגרות השאלה: כיצד מסווים העולים הנוצרים מרוסיה את זהותם הלא-יהודית". זה לא המצב. ממי שמעלה את הנושא לדיון מופה לפחות להביא את העובדות כהווייתן.

    אין ספר אזרחות שאינו מלווה בויכוחים. הויכוח על ה ספר "להיות אזרחים בישראל" נמשך כבר שנים (תקציר: ישראל הראל וגופים שונים טוענים שיש בו תכנים פוסט ציוניים: http://www.izs.org.il/default.asp?catid=208).
    אפשר להתווכח או להסכים אתם, אבל הם לפחות קראו את הספר ומספקים בסיס לדיון.
    ציטוט אחד, ממקור שני לא יכול להיות בסיס להאשמת כל הגורמים במשרד החינוך ב"הסתה לגזענות". זה פשוט לא רציני.

  7. אבו אלמוג :

    רביב עשה לי את כל העבודה. אנא ראי את תשובתו כתשובתי.

  8. איתי :

    דליה,

    קשה לי להאמין שיש עד כדי כך "שוק חופשי" בתחום. האם את יכולה לצטט חוזר מנכל שמעיד על דה-רגולציה של ספרי הלימוד?

    אני מצרף כמה עדויות שלא תואמות את הטענה שלך:

    1. חוזר מ-2006 מזכיר מפורשות צורך באישור המפמ"ר לספר, בנוסף לחוות דעת אקדמית

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/applications/mankal/arc//sf3ak6_3_8.htm

    2. כנל כאן באתר האגף

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/sifreilimud/Talich/Eshur.htm

    עם זאת יכול להיות שהיתה בעבר דה-רגולציה והבינו שזה גרוע:

    http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/sifreilimud/Talich/EshurSifriLimud.htm

    3. אני מכיר אישית את הכותב של הספר הזה

    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1290356

    ושנינו מכירים את האדם ש"הלשין עליו" למשרד החינוך – אודי מנור
    (ראי כאן http://www.akizel.net/2009/10/blog-post_21.html)

    המקרה מראה שלמשרד החינוך יש בפירוש כוח רגולציה משמעותי מאוד על השוק (לפחות נכון ל-2009).

    בכל מקרה אני לא מאמין שאת מציעה שעובדי משרד החינוך יכתבו את הספרים (זה הרי לא קרה גם לפני 1977), לכן השאלה המעניינת היא מה צריך לתקן בנהלים או באכיפתם.

  9. פנינה :

    עיסוק בנושא זה הוא מגמתי ולא מקצועי. דברים דומים באשר לעליה ממדינות חבר העמים פורסמו בספרי לימודיבהסטוריה אשר ניכתבו ע"י כותבים שונים ונילמדים כבר מספר שנים. האם כולם שוגים?

    יש בהחלט מקום לדון בדברים. ראשית יש לברר את הדברים באופן אדקמי וכן כבכל דיון אזרחי יש מקום לשמוע ולהביע דעות שונות ומגוונות כל עוד הן בגבולות החוק. כך הדבר גם בנושא ז

  10. משתמש אנונימי :

    לאיתי
    לא לגמרי ברור למי אתה מתייחס: "אני מכיר אישית את הכותב של הספר הזה".

    לעניין כתיבת הספרים, הנושא הזה הוא פרובלמטי כבר הרבה שנים ולמיטב ידיעתי כל מיני נסיונות להסדיר את הבעיות רק הוסיפו בלגן.
    דרך אגב, יש ספרים שכן נכתבים ע"י אנשי המשרד ולא ע"י הוצאות חיצוניות.
    וחשוב להבחין בין הכותבים לבין המוציא לאור.

    ובעניין הציטוט-כפי שהוא מופיע –
    הוא בעייתי בלשון המעטה ולא בגלל שמוצגות בו לכאורה דעות שעלולות/עשויות להיות שנויות במחלוקת.

    יש בו בציטוט הזה טענה אחת מביכה במיוחד ומתקשרת היטב לספרו החדש של פרופ' שלמה זנד.
    אורן נהרי שוחח היום עם זנד בתכנית הכל דיבורים ברשת ב'.(8.4.12 ) (אין באזכור הזה הבעת דעה כלשהי על ספרו של זנד).

  11. מרדכי שער :

    כרגיל במקרים כאלה מתמקדים במספר שורות שצוטטו בידיעה במעריב והופכים את הדיון בהן לאידאולוגיה. א. מה לעשות שבאמת רוב העולים מחבר העמים בגל האחרון אינם יהודים ו/או ציונים ? נכניס לבית הסוהר כל מי שיטען כך ? זה לא אומר כלום על תרומתם, שבצד החיוב יש בה גם כמה דברים שליליים, כמו בכל עלייה. ב. זה ציטוט מתוך מאמר של בן אליעזר המבטא עמדה אחת. מותר לחלוק עליו. הוא אמצעי מתודי ולא הצעת חוק. זה יותר טוב ממה שאפשר להגיד על חלק מתרומותיהם של ח"כים מסוימים בכנסת.

  12. דליה :

    מרדכי שער
    האם יש לך מספרים המאששים את אמירתך שרוב העולים מחבר העמים אינם יהודים?
    אם הם אינם יהודים מדוע אושרו לעלות לישראל לפי חוק השבות?
    מיהו יהודי?
    מדוע אתה כורך יחד יהדות וציונות? האם אין הבדל בין יהדות וציונות?
    מיהו ציוני?

  13. דליה :

    מרדכי שער
    האם הציטוט מתוך הספר הוא הבעת עמדה? אם זוהי הצגת עמדה, מדוע היא מוצגת כעובדה?
    האם פסה מן הארץ ההבחנה בין עובדה לדעה?

  14. דליה :

    בתכנית הערב של לונדון וקירשנבאום הופיעו ח"כ אלכס מילר, יו"ר ועדת החינוך, וד"ר אסף מצקין, אחד מכותבי הספר "יוצאים לדרך אזרחית". מילר כעס על האמירות בספר המתייחסות לעולי חבר העמים לשעבר. מצקין הסביר שבספר הוצגו ציטוטים ממקורות שונים בנושא היחס לעולים. אחד הציטוטים היה אותו ציטוט שקומם את מילר.
    הבנתי ממצקין שההקשר הוא הצגת ציטוטים ממקורות שונים לגבי עולים או עולי רוסיה, כנראה במטרה לדון עם התלמידים בתפיסות סטריאוטיפיות הנובעות מהם.
    הראיון עם השניים היה בעקבות דיון בועדת החינוך שנערך היום על הספר ועל לימודי אזרחות ומפמ"ר אזרחות.

  15. אלון :

    איתי:
    נכון, אין לגמרי שוק חופשי. אך למה אתה חושב שמי שמאשר את הספרים אכן ראוי לאמון שלו הוא זוכה?
    במהלך הימים האחרים אלקין ומילר חותרים תחת המפמ"ר במטרה ברורה להדיחו ולאחר מכן להציב מפמ"ר התואם את עמדותיהם הפוליטיות. במצב עניינים שכזה *חובה* לתהות על מהות הרגולציה והיומרה שהיא יכולה לקבוע מהו חינוך ממלכתי ראוי.

  16. יהודית :

    בס"ד

    רגע. כפי שהבנתי מטענות של מגיבים הביטויים הגזענים מופיעים בספר בתור ציטוט של יאיר בן אליעזר המהווה נושאה לדיון פתוח בכיתה.ולפי רב התגובות למאמר המופיעים לאיל זה דבר דמוקרטי ולגיטימי לחלוטין. יופי! למה לא? נושא מעניין לדיון.
    אני רואה כזה שיעור- המורה נכנסת לכיתה ואומרת: נו, תלמידים מה אתם חושבים על טענותיו של מר פרופסור על "מהגרים" מרוסיה? אתם מסכימים אתו שהם כולם גויים, לא ציונים וכו'? לא להתבייש! תגידו דעתכם.
    אבל יושבת בכיתה בחורה בשם אולגה ומה לעזאזל צריכה להרגיש אותה ילדה בדיון כזה? וזה נקרא דמוקרטיה? O.K. אז חסרים בספר גם ציטוטים לא מחמיאים על עדות אחרות.
    על זה שפרסים כמצנים ורמאים, תימנים מתחתנים עם קטינות בנות 9 ומקיימים יחסי מין לפני שהן מקבלות וסת הראשונה, שמרוקאים ברברים מופרעים. הכל מותר – זאת דמוקרטיה. נשפוך את הסטיגמות. לכיתת ב"הס
    תתביישו אתם מחברי הספר! על מה לדון? על סטטיסטיקה דמוגרפית? על מחקר מדעי? לא! על כתב פלסתר של גזעני אחד! וכל זה מתייחס לילדים! לא סטודנטים בוגרים!
    אז לא פלא לשמוע שיחה הבאה. אני נכנסת לעמדת רב קו בפ"ת וילד של פקיד (לא מצאו לו קייטנה) רואה אותי מדברת עם אמה שלי ושואל:
    -אבא, איזו ספה הן מדברות?
    – רוסית.
    -זה לא בסדר. הם גויים! הם בוגדים!
    הספר הזה תורם להסתה ושנאה וריבוי של מקרים דומים. במיוחד כואב לחשוב על תופעות כאלו היום ביום השואה! היטלר היה צריך לקרוא את ספר הלימוד הזה. למה הוא לא ידע שאין יהודים בברית המועצות? נו, נו.רבותי,לתמוך בספר הזה – כאילו להגיד לניצולי שואה, שהם סתם עברו מחני ריכוז, הרי הם גויים!

  17. משתמש אנונימי :

    בלי להכיר את הספר, קשה לדעת במה מדובר.
    אבל אפילו כך, הציטוט שמובא כ"נושא לדיון" איננו יכול לשמש נושא לדיון רציני כלשהו מהסיבות הבאות:
    1. הוא מערבב דעות ועובדות (הם אינם ציונים, הם אינם יהודים, הם עונדים צלבים).
    2. איך מבררים את ה"עובדות" המובאות בציטוט? האם הן בכלל נכונות? איך בודקים?
    3. ומה זה "לא יהודי"? אם האבא שלך יהודי והאמא לא, האם אתה יהודי או לא? לפי ההלכה לא. אז?
    4. ומה זה ציוני? אם האבא שלך יהודי והאמא לא ואתה בכל זאת חושב עצמך יהודי, זו ציונות או לא?
    5. מה זו ציונות? מי הוא ציוני? האם האתיופים יותר ציונים כי עלו לארץ בהשראה דתית?
    אולי הציונות נועדה קודם כל לאותם יהודים שהרגישו ככאלה לא מבחינה דתית אלא מבחינה תרבותית? (יהדות דתית יכולה להתקיים בכל מקום כל זמן שאינה נרדפת. יהדות תרבותית-הסטורית לא יכולה להתקיים אקס טריטוריה גם אם אינה נרדפת מבחוץ).

    6. לא ברור איזה הדרכה מלווה את ה"הצעות לדיון" לכאורה בקטע הפרובלמטי הזה.
    אם מתעקשים, הערך היחידי שלו מבחינת אופציה לדיון היא ההצבעה על הבלבול ועל זיבול השכל שהוא מיצג.

  18. על חשיבה ביקורתית וצביעות – מדוע הדחתו של אדר כהן מוצדקת? | ריאל פוליטיק - הבלוג של יורי גנקין :

    […] בספר "יוצאים לדרך אזרחית"  נכתב בין היתר כי "העליה מרוסיה אינה ציונית וזאת משום שמניעיה היו כלכל…. זוהי לא חשיבה ביקורתית – זהו סילוף ועיוות עובדתי […]

  19. מיכאל לינדנבאום :

    להבנתי,לימוד אזרחות מיועד קודם כל להדגיש ולקרב בין חלקי האוכלוסייה השונים,ולא לשסותם אלה באלה.
    השיסוי וההסתה נעשים כבר ב"הצלחה" על ידי שלטון הליכוד מזה 30 שנה כדי לכסות על הדבר האמיתי ,מפעל הבזיזה והפשע הגדול בתולדות המדינה–ההפרטה.

    תפקיד האזרחות הוא לחנך לסובלנות ודמוקרטייה וכיבוד הזולת ,אם באופן פרטני ואם כקבוצה.

    התוצאה אם מרצון או באקראי,היא שינאה או מתפרשת שכזאת,הרי לא מדובר על אזרחות,או חינוך לערכים דמוקרטיים,אלא פשוט על התבהמות ופשיזציה של החברה שגם כך לא מתברכת בסובלנות יתרה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.