חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

העקרון שנשכח בדרך לקואליציה

נושאים פוליטי, פותחים שבוע ב 19.10.08 6:10

ברק צריך להבין שהתואר סגן בכיר רק מגחך אותו ואינו מוסיף לו דבר. כוחו טמון באישיותו וביכולתו להשפיע מהותית על ההחלטות המדיניות ביטחוניות, ואין זה משנה מה כתוב בהסכם הקואליציוני

מאת: דניאל בלוך

לפי הבדיחה היהודית הידועה הצליח אהוד ברק במו"מ הקואליציוני עם קדימה גם לאכול דגים מעופשים, גם לספוג מלקות, גם להיות מגורש מן העיר וגם להפך ללעג ולקלס ומפלגתו למשל ולשנינה. אם לא תוקם קואליציה בסופו של דבר יהיה זה בגלל הסחטנות המופרזת של ש"ס ואם תוקם ממשלה יהא זה בשל כניעת ליבני-בראון לדרישות ש"ס ו/או יהדות התורה. מפלגת העבודה לא השיגה שום הישג שלא ניתן היה לסכם במפגש קצר אחד. הרי ברור מראש לליבני ולברק שאם לא תוקם ממשלה חדשה בצלמה ובדמותה של הממשלה היוצאת, בתיקונים קוסמטיים קלים, האלטרנטיבה היא בחירות שתוצאתן הברורה היא ממשלה חדשה בראשותו של ביבי נתניהו. לכן, למשל, כה מגוחכת הדרישה של ברק לתיקון החוק כך שיו"ר האופוזיציה אינו חייב להיות חבר כנסת. הרי בכנסת הנוכחית הוא כבר לא יהיה יו"ר אופוזיציה. או שיהיה בממשלה או בממשלת מעבר ובכנסת הבאה הוא כבר יהיה ח"כ או שר בממשלת נתניהו.

כל סיפור התארים של סגן בכיר אינו אלא פורים-שפיל שחל בחול המועד סוכות. מורי ורבי פרופסור דב סדן נהג לומר שכוחו והשפעתו של מנהיג אינו קשור לתואר שהוא מחזיק בידו. ברל כצנלסון, יצחק טבנקין, מאיר יערי ויעקב חזן היו מנהיגים ללא תואר ומשרה פוליטית רשמית. ישראל גלילי השפיע כשר בלי תיק יותר מהרבה שרים בעלי תיקים כבדי משקל. יגאל אלון איבד הרבה מיוקרתו בשל התעקשותו על התואר של סגן ראש הממשלה.

ליצני התקופה טענו אז שאלון לא יסכים להיות ראש ממשלה אלא אם יהיה בעת ובעונה אחת סגן ראש הממשלה. לכן יש להתייחס בגיחוך ל"הישג" של ברק בהשגת התואר של סגן בכיר לראש הממשלה. נו, באמת. בין מ"מ ראש הממשלה, שיהיה ככל הנראה, מופז, המשנה לראש הממשלה, חיים רמון, והסגנים – אלי ישי ואולי עוד ראשי סיעות אחרים, מה מעלה או מוריד התואר בכיר, למי שכבר מחזיק בתיק הביטחון רב העוצמה והחשיבות.

בשנות ה- 80 שירתי בשגרירות ישראל בוושינגטון. כאשר היה מגיע נשיא המדינה או ראש הממשלה לביקור רשמי היה כל הסגל הדיפלומטי נדרש להתייצב לקבלת פני האורח בשדה התעופה הצבאי אנדריוס והכל נעמדו לפי הדרג ליד השטיח האדום כדי לקבל את פני האורח רם המעלה וללחוץ את ידו. לפי כללי הטקס השגריר היה ראשון, הציר המדיני – שני ואחריהם כל ממלאי התפקידים הבכירים. היה מגוחך לראות את הנספח הצבאי, הציר הכלכלי, ציר ההסברה, הציר לענייני הקונגרס והקונסול הכללי נדחפים כדי לעמוד יותר קרוב יותר לראש השורה. בצד עמד אז נציג המוסד שנשא בתואר דיפלומטי של ציר -יועץ. אמרתי לו בחיוך: "למה אתה לא נדחף"? והוא השיב: "מי שצריך לדעת מה חשיבותי יודע ועל כל השאר לא אכפת לי".

ברק צריך להבין שהתואר סגן בכיר רק מגחך אותו ואינו מוסיף לו דבר. כוחו טמון באישיותו וביכולתו להשפיע מהותית על ההחלטות המדיניות – ביטחוניות ואין זה משנה מה כתוב בהסכם הקואליציוני. כוחו בממשלה הוא בהיותו עומד בראש הסיעה השנייה בגודלה שבידה ההכרעה על עתיד הממשלה ועל יכולתה להעביר חקיקה ותקציבים בכנסת. אם הוא מפעיל כוח זה בשכל, בטעם ובעיתוי הנכון הוא על הסוס. אם לא – אין כל חשיבות לתואר או לסעיף קטן ג' בהסכם כלשהו.

בכל סערת השטויות של ברק לא שמנו לב שבכל המו"מ המגוחך ושלל הדרישות האבסורדיות נשכח לחלוטין נושא טוהר המידות. לא הועלה במו"מ שבין העבודה לקדימה נושא המאבק בשחיתות והשאלה כיצד נוהגים באיש ציבור, שר או ראש ממשלה שנתון תחת חקירה. האם ניתן למצוא דרך לטפל בנושאים כאלה מבלי לחולל כל פעם סערה ומשבר וכיצד למנוע מצב שכל תלונה, ולו חסרת שחר, תשתק לחלוטין את יכולת התפקוד של הממשלה. בירור נושא זה חשוב קצת יותר מן השאלה האם יהיה לעבודה עוד נציג בוועדה למינוי שופטים.

אהוד ברק אינו מבין שהוא לא ייבחן בבחירות הבאות בתארים או בהישגים על הנייר אלא במעשים. האם שיקם את יכולת ההרתעה וההכרעה של צה"ל? האם עשה כל שאפשר למען חידוש תהליך השלום? האם קידם סדר יום חברתי? דאג לתיקון העוול לקשישים, נכים, חולים, נוער וילדים? האם מנע יוזמות הרסניות לפגיעה במערכת המשפט ואכיפת החוק? כל השאר אינו אלא בבל"ת וכסת"ח, בכיר כזוטר. כמי שלא תמך בברק בהתמודדות האחרונה איני מאוכזב. הגיע הזמן שגם תומכיו יתפכחו מן האשליה, יבינו שאין במפלגת העבודה שלטון יחיד וירסנו את הפארסה של ברק.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , ,

5 תגובות

  1. לקסי :

    ברק משדר לכולנו שאינו צריך את המפלגה, אלא בימי פריימריס.
    הגיע הזמן שאנחנו, חברי המפלגה, נראה לו שאנחנו לא צריכים אותו.
    בפריימריס האחרונים פספסנו הזדמנות והוא מרבה להוכיח לנו את עצמת הפיספוס.

  2. עמית-ה :

    ברק הוכיח את חוסר יכולתו בשנת 2000, לא צריך ראיות מסייעות.

    אני חושב שמה שצריך היום זאת הנהגה משותפת של שלושה, (כן אפילו אם יקראו לזה טריומווירט) לדעתי רק הנהגה כזאת תזכה לאמון חברי המפלגה והבוחרים בבחירות הבאות.

  3. דני בלוך :

    מי השלושה?

  4. איתי :

    שלישיה ס"ד:

    ברוורמן
    פרץ
    יחימוביץ

    שלישיה בעלת פוטנציאל אלקטורלי (= לסחוב קולות רבים ממפלגת הקדימלאים)

    פינס
    ברוורמן
    אילון

    ואפשר צירופים של 3-6 מתוך הנ"ל

    אבל הבעיה האמיתית כלל אינה מי עומד/ים בראש, שכן במפלגת העבודה בעיות מבניות שיכשילו גם את ההנהגה הראויה ביותר:

    1. אחוז החברים במחוז הקיבוצי, המושבים הערבי והדרוזי – אינו מייצג את התפלגות האוכלוסיה והתפלגות מצביעי המפלגה. זו מפלגה מגזרית (ע"ע ביקורת שוחט על ההסכם הקואליציוני) החייבת להיות בקואליציה בכל מחיר
    2. הפרדה בזמן בין בחירות לרשימה לכנסת וליור ובין בחירות למוסדות – מוסדות לעומתיים שמתווים ליור את הדרך (ע"ע פרץ וישיבה עם ליברמן) או את הדרך החוצה (מצנע)
    3. חוקה סבוכה למבינים בלבד ובה סעיפים תמוהים ואנכרוניסטיים ואנשי מפתח השולטים במנגנון – מערכת שלא רוצה להשתנות.
    4. חובות עצומים לבנקים יוצרים תלות בהם ובבעלי הון.
    5. תדמית שלילית בקרב ציבורים גדולים באוכלוסיה (כולל המון מצביעים לשעבר) שלא ניתן לכבסה ע"י החלפת ראשים.

  5. דני בלוך :

    אז איך מרבעים את המעגל?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.