חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

סגל זוטר, עמיתי ההוראה הם הפרולטריון האקדמי

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, חינוך ותרבות ב 27.03.12 14:14

אחרי לימודים בחו"ל והוראה במוסדות אקדמיים בארץ הבינה ד"ר אמנה בריק-אהרוני שהיא בעצם "פרולטריון אקדמי".  ותוך-כדי תהייה מצאה המרצה ללימודי נשים ומגדר שגם בענין הזה נשים מופלות לרעה

אני דוקטור ללימודי נשים ומגדר, כן, אני יודעת גם אותי זה לפעמים עדיין מצחיק. מי בכלל שמע על לימודי נשים? זו הרי לא דיסציפלינה מוכרת. איך בכלל הגעת עם זה לאוניברסיטה ומה זה בכלל לימודי נשים?
כשהגעתי ללמד באוניברסיטה, אחרי שקיבלתי את הדוקטורט שלי הרגשתי ממש בת מזל. התקבלתי על תקן של עמיתת הוראה, וחשבתי שהנה, אני על המסלול.עכשיו אני רק צריכה לפרסם ולהוכיח את עצמי מבחינה אקדמית, ואני בפנים.
אבל אז התחילו להגיע ההערות. ההערות והסיפורים של חברותי החדשות באקדמיה הישראלית, כי אני למדתי בחו"ל.
כשהצגתי את עצמי בגאווה ובשמחה, נשאלתי: ותקן?

–          עוד לא, השבתי באופטימיות, בינתיים אני עמיתת הוראה.

–          למה בינתיים? עמיתת הוראה זה לנצח.

–          לא, השבתי בשמחה, אני כותבת! אני אפרסם!

–          לי יש 6 מאמרים, ואני עמיתת הוראה כבר 7 שנים. אנשים שהתקבלו על תקן, עברו למרצה בכיר עם פחות מאמרים ממני.

–          אני מלמדת ב-3 אוניברסיטאות ומכללה אחת.

–          אה, עמיתת הוראה, זה פרוליטריון אקדמאי, לא חשוב כמה תפרסמי ואיזה ציונים תקבלי בסקרי הוראה, את פה לכל חייך האקדמאיים.

–          אבל זה עניין של הצטיינות ומצויינות, ניסיתי לטעון, הרי פרופ' כרמי כתבה.

–          כן, אבל פרופ' כרמי לא הייתה מעולם עמיתת הוראה.

אז מה, נחזור לשאלתנו מהתחלה. מה זה בכלל לימודי נשים?
לימודי נשים זה לשמוע את הדברים, להסתכל על המצב ולברר איך הדברים מתחלקים לפי מגדר.
אז פניתי לנציגי הארגון ושאלתי. התשובה הראשונה הייתה שסגל זוטר מתחלק בערך חצי חצי לנשים וגברים*. כן, התעקשתי, אבל יש כל מיני סגל זוטר, אני רוצה להבין איך זה מתחלק בפנים.
ואמנם יש עוזרי מחקר ויש מתרגלים, שהם לרוב סטודנטים לתארים גבוהים שעובדים באוניברסיטה בזמן לימודיהם. ויש מורים מן החוץ, אנשים שמחזיקים במשרה נוספת שבה הם מרוויחים יותר מהמשכורת הממוצעת במשק (שכולנו יודעים שזה לא ממש הרבה, אבל זה יותר ממינימום), ויש עמיתי הוראה א-נשים, שהאוניברסיטה היא מטה לחמם המרכזי, זה לא בינתיים, לזמן הלימודים, וזה לא בנוסף, כתוספת לעוד הכנסה טובה ממשרה אחרת, זה, זה! זה מה שהם/הן עושים לפרנסתם.
וראו זה פלא, בתוך הקבוצה הזו, יש הרבה יותר נשים. כ-70% מכלל הקבוצה הזו הן נשים. למה? כי רק נשים אפשר לנצל בצורה כזו לאורך זמן. כי עוזרי מחקר ומתרגלים יודעים שזה עוזר בזמן הלימודים, שהם מקבלים הקלות בשכ"ל, ועובדים ולומדים במקום אחד, עד שיסיימו ללמוד. ומורים מן החוץ, עובדים במשרה אחרת, שבה הם מקבלים יותר. ורק עמיתות הוראה, נמצאות בעבודה שהן מקוות שהיא לתמיד, והן היו שמחות לעבוד רק בה ולהתקדם, אבל המציאות טופחת על פניהן ומראה להן שלמגדל השן של האקדמיה, המהפכה הסוציאליסטית עוד לא הגיעה, והן הפרולטריון האקדמי, שלא משנה כמה יצטיין וכמה יוכיח את עצמו לפי פרמטרים אקדמיים, ימשיך לדרוך באותו מקום, ללא ביטחון תעסוקתי וללא אפשרויות קידום, כי כולם יודעים שנשים מוכנות לקבל את התנאים האלה. כי נשים הן יותר מחצי מעובדי הקבלן במדינה שלנו, ונשים הן יותר מחצי מהעניים במדינה שלנו, ונשים תמיד מסיימות את ה"עבודה" ואז ממהרות הביתה לטפל בבית ובילדים, כי אין מספיק מעונות מסובסדים, או הכרה בעוזרת/מטפלת לנשים שכירות, ורובן גם לא מרוויחות מספיק כדי לאפשר לעצמן את העזרה הזו. ונשים תמיד עסוקות מדי בלשרוד בין המטלות של עבודה בשכר ועבודת אהבה, מכדי שיהיה  להן זמן ופנאי, למחות ולהילחם על זכויותיהן הבסיסיות.
אז, הבנתי, שלמרות השמחה שהתקבלתי לאקדמיה, ולמרות נכונותי להצטיין, בדיוק לפי המדדים הנדרשים, התקבלתי על תקן נשי, שאומר שאני אעשה את העבודה העיקרית של הוראה ולימוד ולא משנה כמה אצטיין מבחינה אקדמית, אשאר כנראה באותו מסלול, ללא ביטחון תעסוקתי וללא אפשרויות קידום ריאליות, ואחזור הביתה לטפל בביתי ובילדי. וזה לימודי נשים, ההבנה שהמסלול הזוטר הספציפי הזה שמור לנו, הנשים. שוב נבצע את המטלה של דאגה לזולת, ונצטרך להסתפק בכך ולשמוח בחלקנו.

*במהלך הבדיקה שלי, הסתבר שגם בתוך הסגל הזוטר באוניברסיטת חיפה, החלוקה היא לא של חצי/חצי, אלא של 40/60%, כשרוב הסגל הזוטר הוא נשים.

נערך על ידי מערכת עבודה שחורה
תגיות: , , , , ,

3 תגובות

  1. יוחנן :

    מדהים אותי כל פעם מחדש שאנשים משכילים שבילו בתוך האקדמיה כ 10 שנים מחייהם, ובתארים גבוהים היו באינטראקציה יום-יומית עם חברי הסגל לא מצליחים להבין את מבנה העסקה המאד-מאד בסיסי של האקדמיה. תמיד היו שני מסלולים.

    מסלול אחד המוביל לקביעות (Tenure Track) שהקבלה אליו מאד סלקטיווית, הצפי מהמועמד לרקורד מרשים במחקר (ובעיקר הפוטנציאל למימון). מי שלאחר 6 שנים של גיהנום עובר את וועדת הקביעות – מקבל את הקביעות המיוחלת.

    המסלול השני הוא "עמיתי הוראה" (Adjunct) שבו הצפי מהמועמד הוא פשוט ללמד (בעיקר קורסי יסוד שלאף פרופסור יש כח ללמד). לא מחקר ולא בטיח.
    כל המטרה של המורים האלה היא להוריד מעומס ההוראה של הסגל הקבוע כדי שאלה יוכלו להתרכז בדבר החשוב באמת – כתיבת בקשות למלגות והכנסת כסף לאוניברסיטה.
    תהליך הקבלה למשרה כזו הוא פשוט ביותר. כל מה שצריך זה תקציב למשכורת וחתימה של הדיקן. לא וועדות בדיקה ולא נעליים. באופן טבעי אלה משרות שתלויות בתקציב השוטף, מספר הסטודנטים וטוב ליבו של הדיקן.

    לכן קשה לי להבין את הטענה להפתעה פה. בסופו של דבר כך פועלת האקדמיה מימים ימימה (אבא של אשתי השלים הכנסה כ Adjunct כבר לפני 40 שנה). ואם במשך 10 שנים של שהיה בין כתלי המוסד המכובד לא רואים את זה…..

    לגבי היחס של נשים/גברים.
    ללא השוואה באיזה מקצועות יש יותר עמיתי הוראה, לנתון הגלמי הזה אין משמעות, ובטח הוא לא מראה באופן מובהק על הדרת נשים.
    במדעים המדוייקים ובהנדסה קשה מאד לגייס עמיתי הוראה כי מי תלך ללמד עבור חופן שקלים עלובים אם בעבודה בתעשייה היא תקבל פי 10 (וגם שם אין קביעות).

    לעומת זאת, במדעי הרוח והחברה המצב התעסוקתי במקצוע מחוץ לאקדמיה אינו מזהיר (אפשר לשאול כל עו"ס). העבודה כעמית הוראה הופכת יותר אטרקטיבית באופן יחסי.

    אם נסתכל על חתך מקבלי התארים הגבוהים במדעי הרוח נראה שהרוב המוחלט הוא נשי. מה הפלא אם כך, שמרבית עמיתי ההוראה הן נשים?

  2. רפי אבידן :

    תהיה

    מקווה שאני לא טועה כשאני כותב לך אבל למדתי מתמטיקה אצל צבי בריק ושירתתי כחובש תחת פיקודו של ד״ר דוד בריק בחיל הים. שניהם היו דמויות מאד מיוחדות והצטערתי קשות לשמוע על מותם. סיקרן אותי לדעת מה הקשר שלך אליהם. לא זכור לי שלדוד ויהונתן יש אחות.

  3. אמנה :

    שלום רפי
    אני אכן בתו של צבי ואחות של דויד.
    אני שמחה לפגוש אותך פה.
    תודה על המכתב ששלחת לגיסתי, לפני הרבה שנים.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.