מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
יאיר לפיד ובחינות הבגרות – הצעה פופוליסטית ולא-ישימה
במשך שנים מדברים מומחים ומחנכים על הנזק שבשעבוד מערכת החינוך לבחינות הבגרות, אבל רק הצעה, לא ריאלית, של הכוכב החדש בפוליטיקה גררה תגובה מיידית של שר החינוך בדמות הקמת וועדה לבחינת הנושא. שושי פולטין מקנאת ביאיר לפיד
שוב זו הקנאה ביאיר לפיד האוכלת אותי, שוב זו הקלות הבלתי נסבלת שבה הוא מקבל תגובה. בפעם קודמת זו הייתה חלופת המכתבים בין לפיד לשרה יולי תמיר שעוררה את קנאתי, הפעם זו התגובה המהירה לה זכה בעקבות הצהרתו כי "כשר החינוך אבטל 262 מבחני בגרות"
בעוד אני מנסה כוחי שוב ושוב בין שרה לשר, בין מנכ"ל למנכ"לית בין יו"ר המזכירות הפדגוגית היוצא, סגניתו ואחרים הרי ש"פחות מיממה לאחר שיאיר לפיד הצהיר כי כשר חינוך יפעל לביטול כל הבגרויות למעט שלוש, נודע כי גדעון סער יקים ועדה שתבחן את הנושא" (כאן).
אין ספק, ההצעה של לפיד פופוליסטית ולא ריאלית , אבל למי אכפת? זה יאיר לפיד ומה שהוא אומר ראוי להקשבה, כך מתברר מהתגובה המהירה של השר.
זה לא סוד שאני מאוד לא מרוצה ממה שמתרחש היום בנושא בחינות הבגרות – רק לפני שלושה שבועות כתבתי למנכ"לית החדשה בנושא מערך בחינות הבגרות ו…: "מכתב זה נכתב מתוך תחושה קשה, שלי כמורה לביולוגיה ושל מורים אותם אני פוגשת בעבודתי כמנחה אזורית. התחושה הקשה היא תוצאה של צורך לתמרן במערכת סבוכה של אילוצים ובסיטואציות בלתי אפשריות הנובעות בעיקר ממערך בחינות הבגרות.
הטענה שאני מעלה, ולא בפעם הראשונה, היא שהתלמיד עסוק רוב השנה בהיבחנות ולא בלמידה. שמערך בחינות הבגרות – ריבוי בחינות וריבוי מועדים – פוגם במבנה שנת הלימודים, מקצר את השנה, פוגע ברצף הלימודים ופוגם קשות באפשרות ללמד את תכני הלימוד כפי שגובשו בעמל רב בתוכניות הלימודים. ההתמודדות מובאת לפתחם של המורה והתלמיד, ללא מענה, מבלי שיינקט הצעד המתבקש של שינוי במערך בחינות הבגרות…"
מעבר ל"תחושת הקיפוח" מתברר שיאיר ואני אפילו מסכימים. גם אני כמוהו חושבת ש"ללמוד לבגרות זה ההיפך מללמוד" כך זה לפחות היום, גם אני כמוהו חושבת שמי ש"לומד על מנת להבין יאהב את מה שהוא לומד". אבל כאן פחות או יותר נגמרת ההסכמה בינינו.
מי שאין לו אפילו תעודת בגרות בדרך לדוקטורט ובדרך למועמדות להיות שר חינוך, מצהיר הצהרה על צעד שכוונתו להסיט את המטוטלת בעוצמה לכיוון המנוגד למצב היום. זו ללא ספק הצעה לא ריאלית של מי שחי לכאורה בעולם המנותק מהמציאות.
למידה מתוך אהבה היא רעיון נפלא אולם מעטים התלמידים אשר ילמדו ללא כל הבחנות, ובוודאי אי אפשר לשנות זאת באחת. מעטים גם התלמידים אשר גדלים בבית מעשיר כמו זה שגדל בו יאיר לפיד, להורים אשר הביאו אותו למה שהוא כיום למרות העדר תעודת בגרות. ההבחנות היא אמצעי מעורר מוטיבציה חיצונית על מנת לחשוף את התלמיד למגוון רחב של מקצועות מהם ייבחר את האהוב עליו. באורח אבסורדי הדוגמא שנותן לפיד להישגים אליהם מגיעים התלמידים היא צה"ל -"הם עושים קורסים שהם פי אלף יותר תובעניים, דחוסים וקשים, ופתאום מתברר להם שהם מסוגלים". לפיד רק שכח לבדוק את מספר המבחנים היומיומיים שעוברים החיילים בקורסים השונים. הוא גם שכח שאותם תלמידים שהופכים לחיילים נמצאים בשלב אחר בחייהם, בוגרים יותר ותחת משטר משמעת תובעני הרבה יותר .
בפוסט בו עסקתי ב"שינוי שיטת הבונוסים – צעד לגיטימי והכרחי" הצבעתי על כך ש"רק 'כוח חיצוני' יכול להביא לשינוי אמיתי במספר המקצועות הנלמדים כיום, משום שהחלטה פנימית במשרד החינוך מעוררת התנגדויות של מפקחים, מורים, ארגוני מורים וכו' ובצדק מבחינתם..
החלטת ור"ה הייתה אמורה להיות אותו 'כוח חיצוני' אשר יפעיל את 'כוחות השוק', וייצב את המערכת במספר מקצועות יותר שפוי. אלא שגם להחלטה זו קמו מיד קולות אשר קראו לאשר מקצועות נוספים כמו ערבית,רוסית , מדעי המחשב, אזרחות ובכל מקרה ההחלטה הוקפאה בגלל התנגדויות. התגובות מראות עד כמה הצהרתו של לפיד לא ריאלית במערכת האילוצים הקיימת.
אז מה כן?
אין לי ספק שיש להפחית לאלתר את מספר השאלונים, גם באותו מקצוע, ומספר המועדים (מועדי ב', מועדי חורף), כך שניתן יהיה להפוך מחדש את שנת הלימודים בכיתות י' יא' לשנה מלאה ובכיתה יב' לשנה ארוכה יותר (ראו פוסט "עיוותים מצטברים במערכת החינוך"). יש להפחית את מספר המקצועות, אולם אי אפשר להתעלם ממקצועות כמו היסטוריה,ספרות, תנ"ך או המקצועות המדעיים.
יש לדאוג לרצף לימודים (ללא הבחנות) אשר יאפשר להשקיע בתהליך הלמידה, בהעשרה והגברת העניין (להיות לא רק ממוקדי בגרות), יאפשר פעילויות חברתיות המעשירות את עולמו של התלמיד ויאפשר לעסוק בהקניית ערכים.
ההצעה של לפיד מתבססת על צורך אמיתי וצריך אומץ ציבורי לשנות את המצב הקיים, אולם בצורתה הנוכחית הצעתו היא לא נכונה ולא ריאלית ולא יותר מאשר פופוליסטית. התגובה המהירה לה זכה יכולה להצביע על כך שזו הדרך שבה ניתן לעורר את תשומת הלב – יאיר לפיד הוא בראש ובראשונה איש תקשורת ובזה הוא ללא ספק מבין.
תגיות: בחינות-בגרות, גדעון-סער, יאיר-לפיד, משרד-החינוך, שושי פולטין
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
22 במרץ, 2012 בשעה 23:52
רק כדי להמחיש עד כמה קשה להעביר החלטה באשר לשינוי מקצוע – הסאגה בנושא שינוי הבונוסים במקצועות השונים נמשכת.
לאחר שנערכו בועדת החינוך של הכנסת דיונים נפרדים בנושא מקצועות הערבית, רוסית מחשבים
נערך דיון נוסף הפעם כנגד הכוונה לא להעניק בונוס מוגבר למקצועות מדעי החברה.
http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/chinuch/2012-02-28-05.rtf
כמובן ללא החלטה.
23 במרץ, 2012 בשעה 10:54
אין לי מושג מקצועי בחינוך, אך יש לי תעודת בגרות בריטית עם, שומו שמים, 3 מקצועות, שניתנה לי ע"י ועדת הבגרות של אוניברסיטאות אוקספורד וקימבריגד' oxbridge board (השם שונה כיום אך המסגרת עדיין קיימת). הרמה וספרי הלימוד היו של שנה ראשונה באוניברסיטה. דהיינו ספרי היסטוריה/ספרות וכו' לא מעובדים לתלמידים. התמודדנו עם הטקסטים ולמדנו לכתוב חיבורים essays. הבגרות עצמה היתה ניתוח השוואתי.
בשיטה הבריטית ישנן 2 רמות של בחינות A ו – O levels
התקבלתי על סמך התעודה ללימודים באוניברסיטה העברית.
אולי לפיד נשמע פופוליסטי אך ניתן לגרד את שכבת החשדנות ולנסות להתמודד גם עם חשיבה קצת שונה.
23 במרץ, 2012 בשעה 14:27
אילת
יאיר לפיד הוא לא פופוליסט הוא בדרן וקשקשן.
גם בדרנים וקשקשנים יכולים לומר דברים נכונים בדיוק כמו ששעון שנגמרה לו הבטריה מראה את השעה הנכונה פעמיים ביום.
הבעיה עם בדרנים קשקשנים איננה כאשר הם נושאים נאומים אלה כאשר הם באים להוביל מדיניות מושכלת כמנהיגים.
על כך שנו רבותינו: "במושב לייצים אל תשב"
23 במרץ, 2012 בשעה 17:31
לאילת,
אין לי ספק שזה אפשרי, הכל עניין של תרבות.
אנחנו הגענו לאבסורדים שלא יתוארו מבחינת כמות הבחינות ומספר המקצועות. רק שהיום אני ראלית ואני רואה את המציאות מסביבי. כפי שכתבתי ההצעה של לפיד היא להזיז את המטוטלת לצד האחר, מבלי הרבה מחשבה מעבר. לא אפשרי במחוזותינו כיום.