מחירי המזון, זה לא הקוטג' והפסק זמן, זו השיטה

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 12.03.12 0:26

הסיבה לעליית מחירי המזון היא "המשחקים המלוכלכים" של המגזר הפיננסי בכלל וקרנות הגידור בפרט
מאת: ארז רביב

בזמן שמדינת ישראל מגרשת פליטים לדרום סודאן, כאשר נשקפת סכנה לחייהם, אנחנו מוצאים פנאי לאקטיביזם נגד מחירי החטיפים. אינני בא להטיף על הבחנה בין עיקר וטפל, אלא דווקא להראות את המכנה המשותף בין התופעות.

לפני שמעלים פליטים על המטוס בחזרה, כדאי לדעת שדרום-סודאן לא סובלת רק מבעיות ביטחון, אלא גם מעוני, מה שיגרום מליונים מתושביה לסבול מרעב ממשי בשנה הקרובה. חקלאי העולם מייצרים כיום מספיק מזון כדי להאכיל את כלל אוכלוסיית העולם ולכן עוני הוא בעצם הגורם הראשי לרעב.

הקשר בין עוני לרעב הוא הקשר בין גובה ההכנסה לבין מחירי המזון.  המהומות בעולם הערבי פרצו לאחר שמחירי המזון הגיעו לגובה כזה, שהממשלות בעולם הערבי לא יכלו יותר לסבסד את המוצרים הבסיסיים להמוני אזרחיהן.

רעב לא רק גורם לנזקים מוחיים להתפתחותם של ילדים, אך גם למהומות, לאלימות, לזרם קבוע של פליטים ולמוות המוני של כ-4,000 איש מדי יום.

בישראל ראינו כיצד המחאה החברתית יכולה להסיר לעיתים את מסך הערפל מאחורי נושא "המחירים". אם נשים בצד את הזוית הצרכנית של  "מי עושה עלי קופה?" ואת המוטיבציה של "לא לצאת פראייר", נגלה שלמחירי המזון באופן כללי יש השפעה ממשית על החיים של כולנו.

הבריאות שלנו מושפעת ישירות ממחירי המזון הטרי, אבל איך נקבע המחיר שלהם?

לא מדובר רק ברשתות שיווק רודפות רווחים, או בשליטה של קרן אייפקס הבריטית על תנובה. ישראל נשענת על יבוא דגנים והמחירי המזון המיובא זינקו מ-2008 בצורה מהירה מאוד, ומאז הם נשארו גבוהים. הדגנים הם מוצרי יסוד שקובעים את מחיר הלחם, אבל גם את מחיר החלב והבשר (בשל מרכיב מזון הבהמות), ועוד שורה ארוכה של חומרים שמופקים מהם למזון מעובד, סוכר-תירס למשל.

איך פועל שוק המזון העולמי ?

בתיאוריה מדובר בשוק חופשי של היצע וביקוש: עליית מחירים תוביל לייצור מוגבר ובעקבותיו לירידת מחירים עד לנקודת האיזון, אלא שבמציאות רק חלק קטן מעליית המחירים קשור לגורמים ריאליים כמו עליית מחיר הנפט או אסונות טבע. אלו אנשי הפיננסים שאוהבים לעשות תעלולים. למשל, כשבנק ההשקעות האמריקאי גולדמן-סאקס קנה חיטה בכמויות עתק, הוא למעשה רוקן את השוק העולמי ממלאי והקפיץ את המחיר, ולאחר מכן מכר את המלאי ברווח מוערך של מליארד דולר מחיטה ו-5 מליארד דולר מסחורות בכלל. כל עליית המחירים הזו מגולגלת אלינו – במחיר הקמח, במחיר התזונה של בעלי החיים, ולא רק אלינו. היא מדרדרת אוכלוסיות שלמות במקומות עניים יותר מישראל למצב של רעב מחפיר.

השאלה הגדולה היא איך הרשינו לגורם הכי בסיסי בקיום שלנו – ייצור מזון, להפוך להיות מקור לרווח פיננסי, שלא קשור כלל לכמות התוצרת או לביקוש למזון?

כדי שלא להדרדר למצבי רעב המקובלים באפריקה, לא מספיקה לנו תשתית של ייצור וטכנולוגיה מתקדמת, או חרם צרכנים נגד רשת שיווק ספציפית. המחאה החברתית בישראל הצליחה לרסן חלק קטן בלבד מעליית המחירים. כדי באמת להשפיע, אנחנו חייבים להבין ולהיות מעורבים במנגנונים הכלכליים העולמיים שקובעים את המחירים. רק לימוד של סוגיות כלכליות חושף את השיטות שמונעות מימוש של צדק חברתי, ומחירי המזון היא סוגייה קריטית.

הכותב הוא חבר בתנועת דרור-ישראל ומרצה על תופעת הרעב העולמי בימינו.

לפרטים על הרצאות בנושא: http://lectures.drorisrael.org.il/#

נערך על ידי לקסי
תגיות: מחירי-המזון, עוני, קרנות גידור, רעב

קישור קבוע תגובה אחת

תגובה אחת

1. מנחם לוריא :
   12 במרץ, 2012 בשעה 14:26

   אם לקרוא את המאמר כפשט אז… שממשלת ישראל תקנה את מלאי החיטה המוצע,תגרום לעליית המחיר ואח"כ תמכור ברווח. שימרו על זה… בסוד זה עוד עלול לקרות.

   אנשים שבעים יוצאים לעבודה ומיצרים. אנשים שבעים הם גם בריאים. זה אינטרס שלנו כציבור שמזון יהיה נגיש פיננסית לכולם – בלי יוצא מן הכלל. הדרך לעשות זאת הוא בפיקוח הדוק על המחירים ובסיבסוד המזון והפסקת המס העקיף שיש בו.

   יוניליבר ודנונה הן שתיים מחברות המזון הגדולות בעולם.שתיהן פעילות באירופה ושתיהן ריווחיות. ובאירופה,כולה או רובה,המזון מסובסד על ידי שמדינות – זה לא מפריע לבעלי המניות של יוניליבר או דנודנה – למה בישראל זה צריך להיות שונה.

   מנחם.