חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

רכבת ישראל חיבת לנוע על מסילות של עבודה מאורגנת

נושאים דעות, זכויות עובדים ותעסוקה, תחבורה ב 12.03.12 0:23

על ההתנגשות בין אורי יוגב, קבלן ההפרטות, לבין גילה אדרעי יו"ר ועד עובדי הרכבת
מאת: איתן קלינסקי

מבחנה של הסתדרות העובדים כיום, האם היא תוכיח נאמנות לערכי היסוד שלה, אם היא תדע להגן על אישה אחת אמיצה, מזכירת ועד עובדים, שנזרקה למאבק מול נחשול דורסני שהחליט לשבור את העבודה המאורגנת ברכבת ישראל להפריט ולהכריז מעל כל במה שלא מדובר בהפרטה.

האישה האמיצה היא גילה אדרעי. מולה התייצב בחודשים האחרונים יו"ר רכבת ישראל, אורי יוגב, מנהל עם קבלות מוכחות ביישום מדיניות הפרטה ברוטאלית כבר באותן שנים, בהן כיהן מנהל אגף התקציבים.

לאורי יוגב יש מדיניות מוצהרת, ולזכותו ייאמר שהוא מאמין בה, הוא משוכנע שהיא טובה ונחוצה לכלכלה ולחברה.  כך בימי כהונתו כמנהל אגף התקציבים הוביל להקמת בית סוהר פרטי, שרק בית המשפט מנע את מימושו ממש כמה דקות לפני שעת האפס.

כמנהל אגף התקציבים הוא הצהיר חזור והצהר, ואף עשה הכל כדי לממש את הצהרותיו, בדבר זכותו של מנהל בית ספר לשכור מורים בחוזים פרטיים ולעודד רכישת שירותי הוראה מחברות פרטיות.  ברכישת שירותי הוראה פרטיים ראה פתרון מוצלח לכל בעיות החינוך הציבורי בישראל.

את הסיוט הזה בחזון ה"חינוכי" של אורי יוגב הצליחה העבודה המאורגנת של ארגוני המורים להסיר מסדר היום לפחות בשלב זה.  לא נעשה לראשי ארגוני המורים רצח אופי, כפי שעושים כיום לגילה אדרעי, למרות שהם זרקו לפח האשפה חלק הארי מרעיונות העוועים של אורי יוגב.

גילה אדרעי נשלחה בודדה למערכה מול נחישותו של אורי יוגב המשמש קבלן הביצוע של ההפרטה ברכבת ישראל.  יוגב הוא המוח המתכנן של ההפרטה.  הוא מקבל את מלוא הגיבוי בגילויי  דורסנות ואלימות מילולית של שר התחבורה, ישראל כץ, נגד העבודה המאורגנת שלדבריו אשמה במותם של נוסעים.  העובדה שמבקר המדינה הטיל את האשמה על החברה שמכרה את הקרונות היא רק פרט זניח.

אורי יוגב בתפקידו כמנהל אגף התקציבים חזר פעמים רבות על הצורך במכירת בתי חולים ממשלתיים לגופים פרטיים.  הוא זה שהתגאה על מפעלו בהקמת המפלצת שקוראים לה תאגידי מים וביוב, שניפחה את מחירי המים לצרכנים.

עוד טרם כניסתו לתפקידו כמנהל הרכבת בנובמבר 2011 הוא היה נאמן לגישה החברתית, הרואה בעבודה המאורגנת משקולת על המשק ולדבריו, גורם לבינוניות ולחוסר מקצועיות.

על גילה אדרעי הוטל להיכנס למו"מ עם אסכולה של אדם שיש לו משנה מסודרת בדבר העברת פעילות ונכסים משליטת הממשלה למגזר הפרטי.  הוא נאמן לגישה שהמדינה חייבת לקנות שירותים מחברות פרטיות ולא לספק אותם בעצמה, לרבות שירותים חברתיים, חינוך, בריאות ותחבורה.

גישה מובנית זו נכנסה למשא ומתן עם נציגי העובדים, כשהיא אינה מותירה סיכוי לגילה אדרעי וחבריה להצליח במשא ומתן.  המשא ומתן לווה על ידי מערכת משומנת, שהצליחה להפעיל את התקשורת להסתה פרועה נגד דבקותה של גילה אדרעי בעיקרון העבודה המאורגנת, אותו מבקש מר אורי יוגב לנפץ לרסיסים.

העובדים ניצבו מול  אורי יוגב.  אדם שלא הזיז לו ולא הזיז לשרים שמעליו שדוד תדמור, מי שהיה ממונה על ההגבלים העסקיים, קבע שאורי יוגב, כמנהל בזק הבינלאומי ב-1997, פעולתו היתה על גבול החוקיות תוך הטעית צרכנים.

גילה אדרעי נשלחה למשא ומתן מול אורי יוגב, שדחף  בעבר כבולדוזר לפירוק מנהל מקרקעי ישראל ולהעברת האדמות ברשותו לבעלות פרטית.

כן, זה היה אורי יוגב, שלא יצליח למחוק את המלים שהנפיק ל-YENT ב-5.5.2004 לחני גולדשטיין, שעדיף מונופול בבעלות פרטית על פני שליטה ממשלתית.

גילה אדרעי עמדה מול אורי יוגב , שעוד טרם המינוי שלו למנהל רכבת ישראל היה נוכח-פעיל בעל עניין רב בצוות המשא ומתן מטעם רכבת ישראל עם יצרנית הקרונות בוומברדיה בגרמניה, שם הציעה החברה את עלות העיסקה בסך 1.25 מיליארד שקל.

גם אם נקבל את טענתו שהוא נסע לגרמניה על חשבונו  ושאין ממש בהסתייגות המוחלטת של התנועה לזכויות האזרח מהפגמים בפעולתו, הרי ברור שהדיאלוג שניסה לנהל וועד העובדים בראשות גילה אדרעי עם הנהלת הרכבת הפך למונולוג של אורי יוגב.

מול הדורסנות של הנהלת רכבת ישראל חייבת הסתדרות העובדים לעמוד לימינה של יושבת ראש וועד עובדי הרכבת גילה אדרעי, שלוחמת כלביאה, שרכבת ישראל תנוע אך ורק על מסילות של עבודה מאורגנת.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

10 תגובות

  1. אאאאא :

    1. אני מסכים הנאמר שצריך לחזק את ידיה של גב. אדרעי.

    2. לא ברור לי מדוע מדינת ישראל, מעסיקה כמנהל הרכבת, אדם שלא יודע לתפעל אותה? ובאמת כפי שנאמר ע"י מר קלינסקי, מנהל שבמקום לתפעל קונה את העבודה מהחוץ? האם בשביל זה צריך מנהל?
    יוגב לא יודע וכך גם משרד התחבורה, מה תפקידה וייעודה המקצועי של רכבת ישראל.
    אם היו יודעים מה תפקידה, היו יודעים לתפעל אותה.
    בנתיים רכוש המדינה שהוא חברת רכבת ישראל, נמסר לידיים שהורסות אותה, מורידים את ערכה ופוגעים בשרות לציבור ובנתיים על הדרך הורגת באזרחים (ראו תאונות אחרונות כולל זו בהפרדה מפלסית 252).

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    ועל זה נאמר הון ושלטון בחסות ממשל
    לוקה.

  3. אורה :

    איתן , "חזק ואמץ" , נשארת אותו איתן כמו באותם ימים רחוקים בקן השומר הצעיר בפתח תקווה , באותם ימים , שנולדה לנו מדינה , ימים שחלמנו על ישראל שוויונית .

  4. מנחם לוריא :

    "אורי יוגב בתפקידו כמנהל אגף התקציבים חזר פעמים רבות על הצורך במכירת בתי חולים ממשלתיים לגופים פרטיים."
    בית החולים היחידי שעתיד להיבנות בישראל הוא באשדוד והוא יבנה יתוחזק וינוהל על ידי חברת אסותא – חברה בת למכבי שירותי בריאות חברה פרטית שהתאגדה בע"מ לצורך מתן שירותי בריאות בתשלום ולא במסגרת ביטוח הבריאות. יוגב הצליח גם בזה.

    אורי יוגב הוא יו"ר מוועצת המנהלים של הרכבת ולא מנהל הרכבת,יש אדם אחר שהוא מנכ"ל הרכבת. כל הנהלת הרכבת סרה למרותו ולאגנדה הפוליטית שלו אלא שלא פוטרו בחודשים האחרונים.

    העליהום הציבורי על גילה אדרעי ועל עובדי הרכבת קרה לא מעט בשל ההתנהלות הלא נכונה של ועד העובדים. זה מאוד חבל אבל עובדה.

    לו אני הייתי עותונאי שמכסה את תחום העבודה וגם את הרכבת גם אני הייתי מצטרף לעליהום הציבורי על גילה ועובדי הרכבת כי זה מוכר את העיתון – ומה נכון יותר מלמכור את היתון לקהל שבא בבוקר לתחנת הרכבת ונתקל בשלט"כאן שביתה". אותו דבר לגבי יוגב. בכל מה שהוא נגע היה חשד לשחיתות ו/או בוצע ברשלנות. אתן לו להוריד את הרכבת מהפסים ולעיתון שלי יהיה הרבה מה לומר על זה ולהימכר במקום זה של המתחרה. זה שם המשחק.

    השר כץ הוא צרה צרורה אבל הוא פוליטקאי ואפשר להיפטר ממנו בבחירות הבאות. יוגב הוא צרה צרורה מכופלת ומשולשת כי הוא איננו נבחר ציבור אלא בריון שחושב שחושב שהצדק טמון רק באגנדה הפוליטית חברתית שלו עצמו. בדרך למשילות התאגידית של יוגב (איפה שלא היה) עוברת דרך מקורבים שלו. במקרה דנן מנכ"ל בובמרדייה ישראל,יוסי דסקל,שירת יחד עם מר יוגב בצבא ועתה גומל לו הפריץ על הקשרים והגשרים שמתח עבורו בהפרטת רכבת ישראל.

    מנחם.

  5. ל רפי :

    סליחה, חברים: רכבת ישראל חייבת לנוע! זה התנאי והסיבה היחידים לקיומה. היא אמורה לספק שירות טוב (יעיל, זמין, אמין, במחיר סביר וכו')לציבור, ועמידה ביעד זה הוא מבחנה היחיד. בינתיים, עוד בטרם נכנס אורי יוגב לתפקידו, היא אינה עומדת כראוי במבחן זה. על כן המסקנה המתבקשת היא שדרוש שינוי. האחריות ליצירת שינוי זה הוא של ממשלת ישראל (הבעלים מטעם הציבור) ושל השר הממונה על הרכבת מטעם הממשלה; לא ההסתדרות ולא העובדים, עם כל הכבוד לכולם.
    פתרון רצוי ואף חיוני הוא הסדר בין הבעלים לעובדים, שישנה את איכות תיפקוד הרכבת – זמינותה ויעילותה – ויפסיק את השרשרת האינסופית של סיכסוכים, השבתות ונזקים כלכליים, בין ההנהלה לעובדים.
    על הממשלה כנציג הבעלים מוטלת החובה להציע פתרון שעובד וליישמו בהקדם. ישתפו העובדים פעולה עם הממשלה בעיצוב משופר של השירות הציבורי התחבורתי הזה – מה טוב, לא ישתפו פעולה – חייבת הממשלה להציע, חד-צדדית, חלופה שעובדת. אין לעובדים בעלות על הרכבת, אין להם זכויות וטו ואין להם רשות לפגוע שוב ושוב בנכסי הציבור ובזכויות הציבור לשרותי תחבורה.
    מותר להם כמובן להאבק על זכיותיהם כעובדים עפ"י הסכמי העבודה והחוק בישראל, מותר להם לנהל מו"מ לשיפור תנאיהם כאשר יש לכך יסוד משקי, אבל אסור להם לנהל את בעלי הרכבת! ואסור להם לפגוע בציבור פגיעות לא מידתיות.
    להערכתי, זו כיום עמדת רוב הציבור, אשר מבקש כבר זמן רב לראות ברכבת שירות הסעות ותובלה אמין וזמין ומצפה מהממשלה לספק זאת. זכויות העובדים אינן תקפות יותר מזכויות הציבור, המקיים ומממן את הרכבת, וראוי לזכור זאת.

  6. תשובה לרפי :

    לרפי שלום

    "אתם רק עובדים במערכת , ולא מנהלים את המערכת… יש מי שמנהל את המערכת , ועליכם לקבל את מרות הניהול…" | אלו המלים שאמר מר יוגב למורים , שטענו כי הם לא יעברו לסדר היום , אם יונהג ההסדר של קנית שירותים בחינוך .

    "אתם העובדים , ואין לכם זכות להתערב בחוזי העבודה הפרטים שיקבע המנהל", כך גרס אורי יוגב , וטוב שהרפורמה "החינוכית" שלו , או ליתר דיוק הפרטה גסה וברוטאלית, נזרקה לפחי האשפה , בינתיים.

    הסגנון הזה של יוגב , נשמע היטב מגרונך ,מר רפי, כאשר אתה פונה לעובדי הרכבת _"אתם העובדים ואין לכם זכות להתערב בניהול".

    אני מסתייגת מעבודת היחצ"נות שלך למר יוגב . זו יחצ"נות רדודה .

  7. מנחם לוריא :

    אני חושב שרפי צודק:

    כשחברת אל-על לא הצליחה להביא את התשואה להון לבעלי המניות ב 2011 היא שלחה הבייתה את הדיילים הלא יעילים שלה.

    כשבן-דוב רכש את פרטנר והתשואה להון של העובדים בהעסקה ישירה הייתה גבוההמידי,לטעמו, הוא שלח אותם הבייתה.

    כשחברת סלקום הבינה שיש גבולות לחליבת הלקוחות שלה בכל מיני סעיפי "בעזרת השם" היא שלחה הבייתה את העובדים בהעסקה ישירה שהיו אצלה.

    עובדי הרכבת אינם יעילים נשלח גם אותם הבייתה ונקבל רכבת יותר טובה.

    גם הנהגים של מדינת ישראל הם מופרעים ובנוסף לזה הורגים זה את זה אז נמכור למלמ-תים את אכיפת חוקי התעבורה זה בהחלט יעיל יותר ומי שלא יתרצה ישלם מס.

    עובדים בהעסקה ישירה הם צרה צרורה: נהג קטר שהופך לעובד קבוע לא בא לעבודה כי ממילא יקבל את כספו הוא קבוע. ואם בא הוא נח ליד ההגה ולפעמים הרכבת מתנגשת באחרת או זתם יורדת מהפסים או עולה באש.

    המוקדן של סלקום בא לעבודה אבל בגלל שהוא עובד בהעסקה ישירה הוא לא עונה מהר ויעיל לטלפון עובד הקבלן דווקא כן אז לא צריך אותו,נביא מקדני קבלן הם יעילים יותר.

    הנהג הישראלי הוא רוצח בפוטנציה אז ישלם כנס אם יעיז לנוע במהירות שחורגת מהמהירות שבחוק,ואיפה שהיא קצת גבוהה קצת נוריד אותה כדי שילמד לקח.

    העובדים של מפעלי ים המלח – חם להם והם לא חוששים למקום עבודתם ולהונו של בעל הבית,כי הם בהעסקה ישירה אז נשלח אותם הבייתה ונביא במקומם עובדי קבלן שפוחדים לנשום אחרת יעיפו אותם ממקום העבודה ויביאו עובד קבלן אחר.

    העובדים של רשת הסופר של דנקנר עלולים להרדם על הכיסא בקופה ולכן גם נשלח אותם הבייתה נביא עובדי קבלן ונסלק את הכיסאות – הם יכבדו את הלקוח בקימה,לא ירדמו ויהיו יעילים יותר.

    עם צדק של רפי לי – יש רק בעיה אחת: אני לא מכיר עסק שיכול להתקיים רק בגלל שיש לו בעל בית, יו"ר מועצת מנהלים ומנכ"ל. צריך עובדים לקוחות קבלנים וספקים.

    עובדי הרכבת,רפי,הם לא הבעיה בכלל.אי אפשר לזרוק אבן ברחוב והיא תיפול על טכנאי אחזקה של קרונות,אי אפשר לזרוק אבן ברחוב והיא תיפול על נהג קטר,אי אפשר לזרוק אבן ברחוב ולמצוא אתת שיצא מרחם אימו ובראשו חוקי האיתות הנהוגים בעולם הרכבות. כל אלה הם עובדים מתמחים אין מהם בהמוניהם ולגמרי במקרה יש אותם ברכבת ישראל אחרת לא היתה זזה מילימטר אחד על אפו וחמתו של היו"ר יוגב. ולכן הטיעון שהעובדים לא יעילים ונביא במקומם אחרים זולים ומן הסתם עובד קבלן – לא מחזיק מים.

    בבריטניה היו כמה וכמה סיבות לכישלון הפרטת הרכבת אבל,רפי,תשמע משהו: לפני ההפרטה הרכבת סובסדה על ידי משלם המיסים -(פוי גועל נפש). היא לא הייתה בחינם גם הנוסעים שילמו עבור השירות. הכסף שהתקבל מהנוסעים הספיק לשכר ותחזוקה שוטפת אבל לא הספיק לא לרכש של ציוד חדש ולא להקמת מסילות וקווים חדשים – את זה מיננה המדינה באמצעות הסובסידיה – אוי! איך אפשר לקרוא דברים כאלה?

    כשמכרו את,לפי משקל לפאונד,את הרכבת הסתבר שישנה בעיה: התקבול של הנוסעים עלה אבל הספיק רק לתחזוקה השוטפת. לצורך רכישת ציוד והקמת קווים נדרש וידרש ונידרשו סכומי עתק שאף גוף פיננסי לא יכול היה (לא יכול היה לא לא רצה לא יכול היה) להלוות לחברות הקבלניות שזכו במכרזים ולכן לא היה רכש של ציוד חדש וחסכו מכל הבא ליד. הרכבות ירדו מהפסים,תרתי משמע, והולאמו.

    זה אותו הדבר בישראל: אין בישראל אף גוף בסקטור הפרטי שיכול לממן רכבת – מדובר בסכומי עתק של מליארדי דולרים פרוסים על פני תקופות ארוכות עם החזרי השקעה השואפים לאפס מכיוון האפס המוחלט שבו האטומים מפסיקים לנוע. רכבת רווחית יש רק בהזיות של כץ וחבריו לשולחן הממשלה.

    את העובדים לא צריך. נשלח אותם הבייתה ונמצא ברחוב אתתים,טכנאי תחזוקה ונהגי קטרים. את זה כבר פתרנו אבל מאיפה יבוא הכסף לפיתוח לשיפור והגדלת הצי… גם את זה נמצא בפינת הרחוב או שמא בשוק העבודה – אם כן גלה לי אני מאוד אשמח לשם את ידי על קצת מזה – סתם לעצמי,הרי לשיטתך להיות עובד לא כדאי כי עובדים הם מזיק (במלעיל) אחד גדול במיוחד אם,לא עלינו,עובדים בהעסקה ישירה ועוד (שומו שמיים) מאוגדים.

    אם הכסף לפיתוח מסילות ולרכש יבוא ממני וממך,כמו עכשיו,אז מה אתה רוצה מהעובדים של הרכבת. נכון את השם הרע שלהם הם קנו ובזול זה לא אומר שהם מזיק (במלעיל) ולא אומר שצריך להיפטר מהם ובתמורה נקבל רכבת טובה יותר כי ההיפטרות מהעובדים היא הפטרות מהאחריות של המדינה לספק לנו,האזרחים שלה,רכבת יעילה זולה ובטוחה ומניסיונם של אחרים ומניסיון שלנו בארבעת העשורים האחרונים מה שנקבל זו רכבת שמי פעם בפעם עוצרת בבית העלמין…

    לא איכפת לי שדסקל ויוגב יתעשרו מצידי שישדדו בנקים כל יום,שלא יעשו את על חשבון הרכבת שבנתיים,נכון להיום,בכלל שייכת לי שילכו לחפש את האתונות בסקטור הפרטי המקודש ואת הרכבת,העובדים שלה והציוד שלה ישאירו בידיים שלי/שלנו.

    ושורה תחתונה: מנהלים טובים ועובדים שיש להם ביטחון תעסוקתי הם יעילים ותורמים לעצמם,לפירמה ללקוחות,לספקים ולחברה הסובבת אותם. מנהלים שכל מה שחשוב להם זה ערך המנייה והחזרת ההשקעה לבעלים לא שווים פרוטה – לא בישראל ולא בשום מקום אחר על פני הפלנטה הזו – ואת זה אפשר להוכיח בהינף מקלדת.

    מנחם.

  8. מנחם לוריא :

    הינה,בבקשה,היעילות הבלתי מתפשרת של הסקטור הפרטי:
    http://www.blacklabor.org/?p=43610

    מנחם

  9. עמית-ה :

    גילה אדרעי היא לא רק גיבורת מעמד הפועלים (נכון שעשתה טעויות אבל זה לא מוריד מגבורתה), היא היום האצבע של הנער בסכר ההפרטה של הרכבת.
    כמו שמי שמציל בכל פעם את פרי הגליל הם העובדים כך גם ברכבת מזלנו שישנם שם עובדים מקצועיים שאינם נותנים לכול המינויים הפוליטיים בהנהלה לקלקל את הרכבת.
    אילו היו בישראל חוקי עבודה סבירים אפשר היה להשבית את כול המשק ולדאוג שמערכות נוספות יולאמו וינוהלו כראוי.

  10. מנחם לוריא :

    מסכים.

    עניין פרי הגליל טרם הסתיים:המתחרים פנו לשר האוצר ולממונה על ההגבלים העסקיים בטענה של תחרות לא הוגנת.

    בישראל יש חוקי עבודה.לא מצויינים והם די אות מתה לצערי.

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.