חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כוחנות מול אנושיות – מספר התלמידים בבית הספר כמשל

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 5.03.12 1:00

למרות היתרונות הברורים לבתי ספר קטנים, משרד החינוך מעדיף להגדיל את המוסדות הקיימים. קרית החינוך במועצה המקומית גזר היא דוגמא אופיינית להעדפה של שיקולי כלכלה וכוח על פני שיקולים חברתיים

מאת: גיל גרטל

מספר התלמידים הרצוי בבית ספר אינו מוגדר בהנחיות משרד החינוך. השאלה לא נחקרה בישראל והיא חסרה לחלוטין בשיח הציבורי אודות מערכת החינוך. זאת, בניגוד לדיון הער בשאלת מספר התלמידים הרצוי בכל כיתה. ממצאי מחקרים שנערכו בארצות הברית מצביעים על היתרונות החינוכיים והחברתיים הגלומים בהגבלת גודלם של בתי הספר: היסודיים עד 400 תלמידים, והתיכוניים עד כ-600 תלמידים. האמונה הרווחת היא שבתי ספר גדולים יכולים, בזכות איגום משאבים, להציע לתלמידיהם שירותים טובים יותר. התברר שלא כך הדבר, וכמעט בכל מדד נמצא יתרון ברור לבתי ספר קטנים:

  • תלמידים הגיעו להישגים טובים יותר במבחני שפה ומתמטיקה.
  • תלמידים משכבות סוציו-אקונומיות נמוכות הגיעו להישגים גבוהים יותר בכל התחומים.
  • אחוז הנשירה של התלמידים קטן יותר, ומכאן שבתי ספר קטנים מקטינים את הפערים בחברה.
  • עמדות תלמידים כלפי בית הספר וכלפי הלימודים חיוביות יותר.
  • מספר אירועי המשמעת ומשך הזמן המוקדש לטיפול בבעיות משמעת קטנים יותר.
  • מעשי אלימות ומקרים של פשיעה חמורה נדירים יותר.
  • ההזדהות של צוות המורים עם ערכי בית הספר ופעולותיו גבוהה יותר.
  • העיסוק בסוגיות חינוכיות-ערכיות, בצד למידה ושינון, גובר.
  • האוטונומיה של המורים גדלה, ולכן קל יותר לגייס ולשמר למשך זמן מורים טובים יותר.
  • תלמידים, מורים והורים מדווחים על קשרים בין אישיים טובים יותר.

קשה שלא להתפעל מסל זה של יתרונות לבתי הספר הקטנים. הסיבה לכך היא שבבית ספר קטן שוררת אווירה אינטימית, מתוקף העובדה שכולם מכירים את כולם. התפקיד והתרומה של כל אחד ואחת (מורים ותלמידים) בתוך המערכת מוחשיים יותר. אנשים מרגישים שייכים ורצויים ולכן גם מחויבים יותר. ולמרות כל אלה, מערכות השלטון מעדיפות להגדיל את בתי הספר הקיימים על פני פיצולם למספר בתי ספר קטנים. שיקול אחד הוא ודאי כלכלי. זול יותר להפעיל מערכת המונית ודחוסה. אולם, אני מבקש להציע, לצד השיקול הכלכלי עומד גם שיקול כוחני. גדול זה כוח. השליטה בהמון קוסמת ומפתה מנהלים ופקידים.

אחד מבתי הספר השיאנים בעניין זה היא קריית החינוך שביישוב בית חשמונאי במועצה האזורית גזר. כאן לומדים בבית הספר היסודי (א'-ו') 1,052 תלמידים, ובתיכון הצמוד 1,144 תלמידים. על פי המספרים המומלצים לעיל, היה ראוי מבחינה חינוכית לפצל את קריית החינוך בבית חשמונאי לחמישה (!) בתי ספר נפרדים. בזכות ההתעוררות החברתית בקיץ האחרון, ניסו הורים לתלמידים בבית הספר לעורר דיון ציבורי בשאלת גודל בית הספר. אולם, המערכת הבירוקרטית ברשות המקומית ובמשרד החינוך, הצליחו להתישם באמצעות התעלמות מוחלטת, תשובות שאין בהם התמודדות של ממש עם הסוגיה ובעיקר – משיכת זמן.

פנייה לראש המועצה לא נענתה. גם שתי הפגנות רחוב ברישיון, שארגנו ההורים, לא זכו לתגובה כלשהי. פנייה ליו"ר וועדת החינוך ברשות לא נענתה. מנהל מחלקת החינוך ברשות השיב (בין השאר) ש"מערכת החינוך במועצה האזורית גזר היא מהטובות והמוערכות בארץ". גם פנייה למשרד החינוך, מנהלת מחוז מרכז, לא נענתה. לאחר יותר משלושה חודשים של חילופי מכתבים, לרבות עם האגף לפניות הציבור במשרד החינוך, התקבלה תשובה מתנערת ממפקחת בית הספר במשרד החינוך: "תכנית אב של מערכת החינוך הינה בסמכות הרשות המקומית".

כך מונע השלטון מן האזרחים את הזכות לערער על אחת ההכרעות החשובות של חיינו המשותפים במדינה: התקווה ששיקולים חברתיים יגברו על שיקולי ממון וכוח. שר החינוך מתפאר בפעולתו להשתית את מערכת החינוך על בסיס "סטנדרטים ברי מדידה". הנה לך שר החינוך – מספר התלמידים בבית הספר: סטנדרט שקל מאוד למדוד אותו, שכל כולו בשליטה מלאה של פקידי המשרד והרשויות, ושנמצא בקשר ישיר עם הישגים, ערכים, אווירה, צמצום פערים, מורים טובים, ומעל הכול – צדק חברתי.

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , ,

6 תגובות

  1. גליה :

    גיל, ולמה שלא נשאל "איפה הכסף?" ולא בשביל להעביר מסר סמוי…
    שהרי מועצה אזורית גזר מתקצבת גם את קריית חינוך שעלבים ושם בתי הספר קטנים עד זעירים.
    http://www.gezer-region.muni.il/htmls/page_7746.aspx?c0=29454&bsp=29450

  2. גיל גרטל :

    אכן גליה קיים חוסר שיווויון. אבל הרי אין לנו עניין שגם הדתיים ילמדו בבתי ספר המוניים, אלא מטרתנו שקרית החינוך החילונית תפוצל. חוץ מזה יש פה משהו "סודי" שלא מדברים עליו: כסף, והרבה כסף, שההורים שם משלמים לחינוך מעבר לתשלומי חובה. וזה באמת נושא למחאה נפרדת.

  3. איתי :

    גיל, אהבתי מאוד את התגובה שלך.

    הדרך הכי קלה להרוג את המאבק על מדינת רווחה אוניברסלית זה להסב אותו למאבק של "למה להם יש ולנו אין" – נגד החרדים, נגד המתנחלים, נגד הממלכתי דתי, נגד קיבוצים וכו'.

  4. גליה :

    לא במקרה מדובר בחרדים.
    אבל אם דנים מחקרית אזי גם בתי ספר זעירים – מתחת ל 200 תלמידים – סטטיסטית (בלבד) פחות מוצלחים.

    מדינת רווחה אוניברסלית לא יכולה להרשות לעצמה פערים לא סבירים בין בתי הספר. והעובדה היא שהפערים האלו קיימים באופן מאוד בולט. בין דתיים (לא חרדים בהכרח) לחילונים, בין ערבים ליהודים, בין פריפריה למרכז. אי אפשר לטאטא את העובדות האלה כל הזמן מתחת לשטיח, להאבק על מדינה אוניברסלית שהיא סקטוריאלית- ללא מענה תקציבי – ניתן כמובן להעלות את הארנונה במועצה האזורית גזר.
    בית ספר שיש בו 200 תלמידים (והוא לא ח"מ או במצפה רמון) = בזבוז משאבים ע"ח תלמידים אחרים.

  5. גיל גרטל :

    אתי תודה.
    גליה – אני לא מכיר את הטענה לגבי בתי ספר שמתחת ל 200 תלמידים. תביאי שנלמד בבקשה

  6. גליה :

    A school must be independent, with all that the word implies,
    with control over a sufficient number or para-meters that count—budget, staffing, scheduling,
    and the specifics of curriculum and assessment, just to mention a few. And power indeed to put
    toilet paper in bathrooms. And mirrors, too (1995, 115).

    חשוב לציין שמדובר בבתי ספר ציבוריים ולא של העשירון העליון (שגם הם כזכור לא הצליחו להחזיק את בית החלומות חברותא). לכן אם אתה לא רוצה להיות עסוק בחיפוש אחר תרומות, אתה חייב בסיס תקציבי סביר שיאפשר לך להוציא את תלמידך לטיול שנתי, להזמין הצגה או שתיים, להחזיק ספריה צנועה, שתהיה לך מערכת הגברה נורמלית, נייר וצבע למדפסת וזרעים לגינה החקלאית. תוסיף לעניין זה את העובדה המעציבה שלא כל ילדי ישראל יכולים לשלם תשלומי ב"ס.
    עד כאן העניין הכלכלי שיש לו משמעויות פדגוגיות חינוכיות אקסטרה-קוריקולריות.
    להלן המחקר על גודל ביה"ס שמתחיל ב 200 תלמידים.
    Not surprisingly, exam performance is maximized at a
    lower level for 11–16 schools (around 1,200 than for 11–18 schools
    (around 1,500). With a class size of 30
    http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/1468-0084.00102/pdf
    ראה עמ' 315 תיאור גרפי חביב.
    חשוב להדגיש שמדובר בחטיבה-תיכון.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.