חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

ממשלת ישראל – אשרו בדחיפות את הרפורמה להבטחת הזכות לאשפוז וטיפול סיעודי

נושאים בריאות ואיכות סביבה, מכתבים ב 28.02.12 6:08

הקואליציה להכנסת האשפוז והטיפול הסיעודי לסל הבריאות לרה"מ ולשרים: אשרו בדחיפות את הרפורמה להבטחת הזכות לאשפוז וטיפול סיעודי

                                                                                                26 בפברואר 2012

לכבוד                                                   לכבוד

מר בנימין נתניהו                                   השרים חברי הממשלה

ראש הממשלה

שלום רב,

הנדון: בקשה לאישור הרפורמה באשפוז וטיפול סיעודי של משרד הבריאות (סגן השר ליצמן)

בהמשך למכתבנו מחודש דצמבר 2011 בנושא זה, אנו, קואליציית ארגוני החברה האזרחית למען אשפוז וטיפול סיעודי, שבים ופונים אליכם בבקשה, כי תביאו לדיון ותאשרו בדחיפות את הרפורמה המקיפה שמוביל משרד הבריאות, בראשות סגן השר ליצמן, להבטחת הזכות לאשפוז וטיפול סיעודי. המדובר ברפורמה חשובה ונחוצה עד מאד ואנו קוראים לכם לתמוך בה ולקדמה.

רקע – מדוע הסיעוד לא בסל הבריאות ומה ההשלכות הכלכליות הקשות של מצב זה

בשל נסיבות היסטוריות מקריות ולא ענייניות, נשאר תחום הטיפול הסיעודי מחוץ לסל הבריאות. במשך שנים ארוכות דובר על כך שתחום זה, כמו יתר התחומים שנשארו מחוץ לסל (שיניים למשל), חייבים להיכלל בסל ולהיות חלק ממנו, כי הדבר מתבקש באופן טבעי. זהו תחום בריאות שאינו שונה מכל תחום בריאות אחר – אנשים נזקקים לשירותי בריאות כל חייהם ובגיל מבוגר גם לשירותים מיוחדים אלה.

באופן מצער ביותר, למרות הצעות שונות שעלו במהלך השנים, התחום לא נכלל בסל. אחת התוצאות העקיפות היא העובדה שההוצאה הלאומית, ובמיוחד ההוצאה הפרטית, וביתר שאת זו הקשורה לביטוחי בריאות וסיעוד פרטיים, עלתה פלאים עם השנים. אחד מכלכלני הבריאות הבכירים, פרופ. צ'רניחובסקי, אף הראה כי  העלייה בנפח ביטוחי הבריאות הפרטיים גורמת לאינפלציה מלאכותית המשפיעה על שוק הבריאות כולו.

הביטוח הסיעודי הפרטי וזה הנמכר כביטוח "'קולקטיבי" אינם נותנים פתרון של ממש לצרכי האוכלוסייה במעמד הביניים ומותירים אותה חרדה לגורלה, ובצדק. השערורייה האחרונה בתחום ביטוחי הסיעוד הקולקטיביים (הגבלת האפשרות להעברת זכויות נצברות כאשר מבוטח עובר קופה וכן העלאת פרמיות באופן חד צדדי ומקפח) רק הדגימה את חוסר האפשרות של שוק הביטוח הפרטי לתת מענה של ממש לצרכי האוכלוסייה. דווקא מעמד הביניים הרוכש ביטוחי סיעוד פרטיים, מתקשה לקבל שירות ציבורי שכן עליו לעבור מבחני הכנסה חודרניים ומשפילים, חלקם כוללים בדיקת הכנסות של ילדים. למעשה, מעמד הביניים הופקר לגורלו על ידי המדינה, לאחר ששילם כל חייו מיסים ובתוכם גם מרכיב המיועד לסיעוד בתוך מס הביטוח הלאומי.  העניים ביותר אינם מסוגלים לשלם באופן פרטי עבור שירותי סיעוד בבית או בקהילה והם נדחפים בעל כורחם לעבר האשפוז. זהו מצב אשר פוגע באופן ישיר בכבוד האדם.

המצב כיום – צרכי האוכלוסייה והמענה הלקוי שניתן

מספר הקשישים הזקוקים לגמלת סיעוד הגיע לאחרונה לכ-140 אלף איש, ומספר הקשישים המאושפזים במוסדות סיעודיים אשפוז ממושך מגיע לכ-20 אלף נוספים. יש להניח כי המספר האמיתי של הקשישים הזקוקים לטיפול סיעודי בבית, בקהילה או במוסד אשפוזי, גדול יותר וזאת בשל הכשלים שנציין למטה, שתמציתם העדר זכאות עבור חלק מהקשישים וקושי רב לממש זכאות עבור השאר. מדובר במאות אלפי משפחות בישראל המתמודדות יומיום עם אדם במצב סיעודי. כיום, רבים נותרים בלא הזכות הבסיסית לקבל טיפול הולם. רבים נאלצים להתאשפז, למרות שיכלו להמשיך ולתפקד בקהילה, בשל מצב כלכלי ותוך התעלמות המדינה ממחויבויותיה.

כיום, "מערך הסיעוד" מורכב משורה של מענים שונים, בלתי קשורים או מתואמים ביניהם:

א.      ביטוח לאומי מעניק גמלת סיעוד – באמצעות מבחני כשירות קשים, חודרניים ומשפילים קובע המל"ל אם קשיש זקוק לגמלת סיעוד, אשר ניתנת בצורה של שעות טיפול שבועיות לקשיש בביתו ובמרכזי יום. כאשר המקסימום נכון להיום, הוא 22 שעות שבועיות.

ב.      משרד הרווחה נותן מענה בתחום עובדי הרווחה בקהילה שמטפלים בקשישים, וכן מספק מענה אשפוזי לתשושים, לרבות תשושי נפש – המדובר במקרים שאינם מצריכים השגחה רפואית, כמו מקרים של שיטיון וכיו"ב.

ג.        קופות החולים מטפלות במקרים של סיעודיים מורכבים – דהיינו כאשר אדם זקוק לאשפוז בבית חולים כללי – למשל, במקרה של שבר בצוואר הירך – אבל הוא גם סיעודי, אז הקופה מממנת אשפוזו במחלקות מיוחדות עד שיחזור למצבו הסיעודי הכרוני. טיפול זה כרוך בהשתתפות עצמית פרוגרסיבית וסבירה של המבוטחים.

ד.      אשפוז סיעודי באמצעות קודים של משרד הבריאות – מספר הקודים מוגבל מאד, ומבחן ההכנסה כולל הכנסות של ילדים. כתוצאה מכך, שכבות רחבות בקרב המעמד הבינוני לא ייחשבו זכאיות או שיצטרכו לשלם תשלומי השתתפות גבוהים במיוחד עד כ-10,000 ₪ בחודש. רבים כלל אינם ניגשים להליך זה ביודעם את תוצאותיו הצפויות. אין זה פלא שבערך שליש ממיטות האשפוז הסיעודי בארץ משולמות באופן פרטי לחלוטין על ידי משפחות מעמד בינוני הכורעות תחת הנטל שכן אשפוז פרטי לחלוטין עולה בין 11 ל-16 אלף ₪ בחודש.

מצב זה יוצר כשלים ותמריצים שליליים וכן השלכות קשות ביותר על הציבור, בין השאר:

  1. הקשיש הסיעודי ומשפחתו נאלצים להתנהל בין מספר מערכות מדינתיות מורכבות, כל אחת ומבחני הכשירות וההכנסה המיוחדים לה. מציאות זאת יוצרת סבל ניכר בשל אי התאמה בין המערכות.
  2. הפיצול בין הגורמים שנותנים מענה מביא למצב שחסרים תמריצים כלכליים שיגרמו לקופות להשקיע בטיפול הרפואי ומניעת התדרדרות החולה.
  3. במצב הנוכחי קיים כשל כלכלי, אשר מביא לבחירה בין אשפוז סיעודי או טיפול בבית, לא בהתאם לצרכים, אלא בהתאם למצב הכלכלי של המטופל ובני משפחתו. המעמד הבינוני מנסה להחזיק את הקשיש בביתו וכורע תחת הנטל הכלכלי. כאשר יש ביטוח סיעודי, צריכה המשפחה להתמודד עם הביטוח, וגם במקרה כזה, הזכויות בדרך כלל מתמצות בתוך 3-5 שנים, בעוד תוחלת החיים הולכת ועולה.
  4. המערכת הקיימת מספקת מענה חלקי מאד ובלתי מספק בתחום שעות הסיעוד והטיפול בבית ובקהילה. העניים נותרים לעיתים קרובות עם אופציה של אשפוז במוסד בלבד – דבר שפוגע בכבודם ומטיל עול כבד על הציבור כולו.

מה מוצע ברפורמה של משרד הבריאות –

הרפורמה נותנת מענה, גם אם לא מושלם, לכשלים העיקריים של מערך הסיעוד הקיים היום בישראל ויש בה כדי לשפר באופן דרמטי את המצב הנוכחי, אשר מגלם פגיעה מתמשכת באוכלוסיית נזקקי הסיעוד בישראל. עיקריה של הרפורמה הם כדלקמן:

א.      הבטחת הזכות לאשפוז סיעודי לכל, תוך התאמה סבירה ליכולת הכלכלית של האדם (ללא קשר לילדיו), וכן קביעת תעריפי מינימום ליום אשפוז סיעודי וכך מניעת התדרדרות השירות בשל ירידת מחירי האשפוז מתחת לקו האדום של המוסדות הסיעודיים ;

ב.      כתובת אחת לטיפול בנושא הסיעוד מקל עד המורכב,כאשר קופות החולים ימלאו את התפקיד כפי שהן אחראיות על אספקת כל יתר שירותי הבריאות בישראל;

ג.        הרחבה של מסגרות הטיפול בקהילה באמצעות מרכזי יום, פיקוח רפואי על הטיפול הסיעודי בבית באמצעות קופות החולים, תוספת של עד 50% לשעות הטיפול השבועיות (עלייה מ-22 ל- 33) בבית – כל אלה ייתנו תמריץ למצוא פתרונות לסיעודיים בקהילה – דבר הנחוץ לשמירה על כבוד הפרט ומהווה חסכון משמעותי לקופת הציבור כולו.

ד.      תמיכה בבני המשפחה המטפלים בקשיש (הבראה לצורך רענון, תמיכה נפשית ועוד);

ה.      האחדת מבחני ההכנסה, תוך ביטול מבחנים חודרניים ומשפחתיים;

ו.        הכנסת מבחני הכשירות תחת קורת גג מנהלית אחת;

ז.       סל שירותים מוגדר בחוק.

לסיכום, הרפורמה של משרד הבריאות, היא רפורמה חשובה ונחוצה בדחיפות לטיפול בתחום המוזנח של זכויות המטופלים הסיעודיים. נשמח להבהיר עמדתנו, להעביר עוד מידע ואף להיפגש. אנו קוראים לכם להביא הרפורמה לדיון בממשלה ולתמוך בה בדחיפות.

בכבוד רב – בשם הקואליציה לאשפוז וטיפול סיעודי,

עו"ד דבי גילד-חיו

האגודה לזכויות האזרח 052-8282444

העתקים:

ח"כ הרב יעקב ליצמן – סגן שר הבריאות

ח"כ חיים כץ, יו"ר ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

פרופ' רוני גמזו – מנכ"ל משרד הבריאות

חברי הכנסת

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

5 תגובות

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    חתמתי על העצומה המבקשת להבטיח את הזכות הבסיסית לאישפוז וטיפול סיעודי.
    לצערי, מצבה של מערכת הבריאות הציבורית כל כך קשה, עד שאינני בטוחה שנעשה חסד עם מי שכבר "זוכה" לאישפוז או טיפול סיעודי – אולי מוטב למות בבית, או לשלם ןלנסוע לשוויץ ולזכות שם להמתת חסד.
    מערכת הבריאות הציבורית מונשמת ומורדמת כבר שנים ארוכות, ואינני רואה שמישהו נזעק או לוקח אחריות.
    אני מציעה לסגן השר ליצמן, ואפילו לכבוד ראש הממשלה ושר הבריאות, מר בנימין נתניהו, להגיע לבתי החולים ולדבר עם החולים ובני משפחותיהם, אולי אז הם יבינו כי מצבנו נואש, ואיננו מסוגלים לתת אמון שישועה תגיע מגורם כשלהו במערכת. אולי תעורר אצלם חמלה למצבם החולים, האזרחים הפשוטים, שאין להם קשרים או יכולת לפנות לרפואה הפרטית.
    בינתיים, אני שהאמנתי בכוחו של האדם לשנות ולשפר, מתפללת וממתינה לחסדי שמים.

  2. יונתן כ. :

    סעיפים א,ה ברפורמה בעיתיים קצת(אם הבנתי נכון).

    סעיף א' בעצם מייתר את תמיכת המשפחה,לא משנה אם הקשיש יכול להתמך על ידי ילדיו או לא,זה בעייתי כי זה מעלה את עלויות הרפורמה והאמת שאין סיבה שילדי המטופל לא יתמכו בו אם הם מסוגלים(אם הם לא מסוגלים ברור שהמדינה צריכה להתערב).

    סעיף ה' בעייתי מסיבה דומה.

    אנחנו לא חברה של אינדבדואלים ואם לאדם יש משפחה שיכולה ומוכנה לתמוך בו(כלומר אין ביניהם נתק או ניכור) צריך להסתמך קודם כל על תמיכת המשפחה ואז להשלים את מה שחסר,אי אפשר לומר שהמשפחה בכלל לא משחקת כאן תפקיד(אלא כנזקקת בלבד).

    ואחרי שזה נאמר,הלוואי שיקבלו את שאר סעיפי הרפורמה.

  3. לקסי :

    באותו עניין

    הפצצה שלא מדברים עליה – מאת יצחק הרצוג

  4. איתי :

    יונתן,

    לפי העיקרון שהצעת אפשר גם לבטל את חוק חינוך חינם ולהגיד שהחינוך יהיה חינם לעניים ובתשלום למעמד הבינוני.

    כנל תבטל רפואת ילדים/משפחה/נשים ללא תשלום לבני המעמד הבינוני, ותבטל סבסוד אוניברסלי של תרופות בסל.

    קצבאות זקנה ונכות? גם אותן אפשר לתת רק לעניים.

    אפשר לחסוך ככה עשרות מיליארדים.

    קוראים לזה מדינת רווחה שאריתית, וככה עובדים (או לא עובדים) העניינים באמריקה.

    הויכוח פה הוא בין מדינת רווחה אוניברסלית (סקנדינביה) למדינת רווחה שאריתית. הראשונה בהחלט עולה יותר (מיסוי יותר כבד), אך הטענה הבסיסית של הכותבים כאן היא שמדינת רווחה כזו מייצרת יותר רווחה ויותר לכידות חברתית.

  5. הרפורמה בטיפול ובאשפוז הסיעודי: כנס בכנסת ב-3 ביולי 2012 :

    […] חומר רקע לקריאה כאן […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.