חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דה –מארקר – שופר של בעלי ההון

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 21.02.12 2:01

דה מארקר נראה כמו מה שישרת את העובדים והחלשים ובפועל משחק לטובת תאגידים ובעלי הון. דה-מארקר מתיימר להיות מה שהוא לא. הוא מתיימר לדבר אל קוראיו כאל אחים למעמד, והוא לא

מאת: קורט טוכולסקי

 מה שלא סיפרו לנו על פרוטקציוניזם בדה מארקר

לקרוא דה-מארקר זה תמיד תענוג. מן תערובת של עובדות עם מדע בדיוני וכמובן גם הפינה של ג'קי לילד שמשולבת בכל מאמר דעה.  אכן, בכל מאמר דעה בדה-מארקר, מתחת למלל שעשוי להראות הגיוני צריך הקורא לאמץ את מוחו בכדי לגלות מה חסר. היכולת המופלאה של המוסף הכלכלי של הארץ לתאר את ה"מציאות" באופן כל כך הגיוני וברור מחייבת את הקורא להתאמץ בכדי לגלות מה חסר, מה מסתירים ממנו ואת מי ב"הארץ" משרתים.

אחת הבעיות שיש עם הארץ בכלל והדה מארקר בפרט היא שהעיתונים הללו כבר לא מזוהים לגמרי פוליטית. אני קורא עכשיו ספר שעוסק בישראל בשנות ה-50, שם הזיהוי שבין הארץ ומפלגות כמו הפרוגרסיביים והציונים כלליים ברור, הארץ היה מהתומכים הגדולים באיחוד של שתי מפלגות אלו ויצירת המפלגה הליבראלית, האות ל, בצירופים גח"ל ומח"ל. למעשה העיתון המכובד הוא עיתון מרכז ימין שרק בישראל המטורפת, בה הימין של אתמול הוא השמאל של היום, עיתון כמו הארץ נתפס כמשהו אחר. הארץ למי שעוד לא הבין הוא עיתון בעל אוריינטציה ליברלית אזרחית וליברלית כלכלית. הוא לא מחובר ישירות למפלגה, הוא בנושא אחד באותו קו עם השמאל הרדיקלי ובנושאים אחרים (ומהותיים יותר) ביחד עם הימין הרדיקלי, אבל בסוף היום הוא לא עיתון שמאל והדה מארקר הוא לא עיתון כלכלי, הוא עלון פרסומי של מפרסמים ובעלי הון.

בואו ניקח את העיתון של יום שישי האחרון בו שטחו כותבי הדעות של העיתון את דעתם לגבי יוקר המחיה והאחריות של האוצר לאסון הכרמל בעמודים הראשונים. לא צריך באמת לקרוא דה מארקר בשביל לדעת שכמובן שהאוצר אינו אשם בשריפה בכרמל והעובדה שפקידים סחטו את הממשלה ואת שירותי הכבאות וניסו לכפות רפורמה לא הגיונית כתנאי לתוספות תקציביות אינה משנה. לא הדה מארקר יודה אי פעם שמדיניות ניאו-ליבראלית מוטת רפורמות והפרטות בכל מחיר היא מעשה שלא יעשה. עמוד וחצי אחרי ההגנה על האוצר, סמי פרץ מסביר לנו למה לא צריך להגן במכסים על תוצרת מקומית גם במחיר של אבטלה. כמובן שההסבר של פרץ לא כולל אפשרות של פיקוח על מוצרים מקומיים כהשלמה למכסי מגן וכמובן שהמאמר שלו אינו כולל את העובדה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בכל העולם, שחיסול תעשייה מקומית מוביל אחר שלב ההיצף לשלב עליות המחירים (וראו את עליית מחירי הוורדים בעקבות חיסול הענף בישראל), זה לא מעניין את פרץ, הוא מתעניין בלשכנע אותנו שהורדת מחירים עכשיו בכל מחיר. הוא לא דורש למשל פיקח על מחירים או קביעת רווחי מקסימום במעבר בין סיטונאי לקמעונאי, מה פתאום?!? לבטל את המכסים ולהציף את השוק זה הפתרון, מדהים שהפתרון של דה מארקר נראה תמיד כמו מה שישרת את העובדים והחלשים ובפועל זה תמיד משחק לטובת תאגידים ובעלי הון, גם עכשיו.

כי הדה מארקר נגוע בפרוטקציוניזם ומהסוג הגרוע ביותר, הוא נגוע בפרוטקציוניזם של העדפת בעלי היכולת והחברות ויותר מכך הוא נגוע בהעדפת המפרסמים. הדה מארקר הוא גרסת הנייר של יאיר לפיד, הוא מסוכן כי הוא מתיימר להיות מה שהוא לא. הוא מתיימר לדבר אל קוראיו כאל אחים למעמד, והוא לא. הדה מארקר הוא שופר של בעלי ההון שרצים לשלם פחות מסים ולהעסיק עבדים ולנצל את טובה של הארץ, הוא לא מציע שום אלטרנטיבה רק מרגיע את הקורא המודאג שקפיטליזם זה הכי טוב ויום אחד יהיה בסדר ואפשר להיות שבדיה או דנמרק בלי סוציאל דמוקרטיה ומדינת מרווחה ועוד כהנה וכהנה הבלים.

אין מדינה מפותחת אחת שלא מגינה בדרך זו או אחרת על התעשיות שלה וענפי היצור האחרים שלה, רק ישראל, את זה מראים לנו פעם אחר פעם ובצורה מעולה פה באתר, לדוגמא במאמריה מאירי העיניים תמר בן יוסף, אבל על זה לא תקראו בדה מארקר. אה כן ושלא יעבדו אליכם!

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , ,

27 תגובות

  1. איתן :

    תקשיבו, נשבע שאני לא שטוף מוח ולא ניאו-ליברל בעור סוציאליסט. לא שאני חושב שאני סוציאליסט, אני מחשיב את עצמי פשוט בן אדם שנהנה לקרוא את האמת, ואת זה דה מרקר מספק.

    עכשיו, ברור שיש לו אג'נדה ליברלית-כלכלית, זה לא סוד. אבל המטרה הסופית היא צדק כלכלי, בשלב שלפני צדק חברתי. ומהבחינה הזאת, מי יכול עליו? תסתכלו על מסעות הצלב שהוא הוביל בשנים האחרונות- על הרווחים של הסלולר, על רווחי הגז, על המחאה החברתית, עכשיו גם הוא זה שדוחף את שנאת הלוביסטים. זה מה שאני מסוגל לחשוב עליו בשעה הזאת של הלילה.

    אז ברור שהם שופר, כי הם עיתון. וברור שזה שופר של הקפיטליזם, כי זה עיתון כלכלי. וברור שאתם לא תאהבו את זה כי אתם אתר סוציאליסטי שמסתכל על האמת והערכים שמעבר לכסף ושיטה כלכלית. כלומר, אתם כותבים על כסף, אבל המטרה היא מעבר לכסף, לא? בכל מקרה, דה מרקר כותב על כסף, ודיבור תכל'ס על כסף הוא תמיד מגעיל וחסר פשרות, אבל לפחות הדיבור שם הוא נכון. הם מדברים ודוחפים חלוקה הוגנת יותר של כסף. לא?

  2. ק. טוכולסקי :

    איתן, דה-מארקר מקדם אינטרסים של מפרסמים ובמקום להודות עד היום בכשלונות שלו או בכך שהוא פרסם את הבורסה עד שהיא קרסה ואחר כך עזר לנפח את ההיסטריה בשוק הנדלן ועל כך שהוא מטיף לכולנו כנגד כל ההוכחות בניסוי הכושל של הקפיטליזם לאושר הוא ממשיך בהטפה.
    ברור שהוא לא יגיד אני תומך בקפיטליזם בשביל להעשיר את העשירים (מה שהעיתון באמת מקדם, כבר שנים), גם הליכוד לא אומר לבוחרים שלו אני מזיין אתכם. אבל את הלוקשן שלו לא צריך לאכול. כך לדוגמא את מה שקורה עכשו עם הרכבת, כל עיתונאי יכול לראות את השחיתות אבל הדהמארקר מתקיף את הוועד, אחר כך הם כבר יפרסמו כתבות תחקיר על האסון , שוב בלי לקחת אחריות על החלק שלהם בהבניית התודעה שאפשרה אותו.

  3. עמית-ה :

    הכי אהבתי את מוסף הדה-מרקר שסיפר לנו שסקנדינביה היא תערובת של שוק חופשי ומדינת רווחה.
    אתם מבינים זה כמו חמור עם מנוע, או ספורט כורסה, או פשוט המציאות ודה מרקר.
    יושבת קבוצת עיתונאים שמחר ימצאו את עצמם מחפשים אוכל בפחי האשפה ומספרים לנו את אגדות השוק לחסידים שוטים.
    כמו שהמעמדות הנמוכים תמכו במשך שנים בפיאודלים כך העיתון הזה מקדם מדיניות לטובת האלפיון העליון בשכנוע פנימי עמוק.
    כשהם מנהלים "מאבק" הם מדברים על ריכוזיות כאילו שזאת תופעה לא טבעית בקפיטליזם.
    או שהם מסבירים כי מה שצריך זאת תחרות בתחום הדלק/סלולר/מוצרי חלב/רשתות שיווק כאילו שהם לא יודעים שבשוק חופשי אין תחרות.
    הם מנתחים את שוק ההון בפוזה של מי שיודע, כאשר הטלת מטבע (10 אגורות) נמצאת נכונה יותר פעמים מהתחזיות שלהם.
    ההטפה האחרונה להפחתת מכסים עליה מדבר ק. נועדה לאפשר לעובדים בתעשיה הישראלית לקנות קרטוני מגורים תוצרת סין במחיר מבצע וקוראים לזה דיור בר השגה.

  4. מנחם לוריא :

    ק.

    מה יש לך דה-מרקר? הוא לא המציא את זה ולא שונה ממש מהעיתונים האחרים. כולם,,בלי יוצא מן הכלל,מוטים לטובת המניות של בעל או בעלי הבית ודיווח עיתונאי אובייקטיבי כבר מזמן אין – למעט כמה,מעטים,ויוצאים מן הכלל.

    אל תשכח: עיתון מעוניין למכור,או להכניס קוראים לאתר כי הוא מוכר פרסומות. והפרסומות בעיתון יכולות לבוא רק מהחברות הגדולות והעשירות וחסר לעיתון שלא ישא חן בעיניהן – זה עולם של כסף עוד כסף ורק כסף ואין שום אלוהים אחר.

    תקרא את מתי גולן בגלובס ותראה את התתיחסות שלו ל"זכיה" של יעל דיין והועבדה במשפט הדיבה…. כך נראים הדברים.הינה: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000723534

    בקיצור: העיתונים רוצים למכור…פרסומות והם לא יעשו דבר שלא ימצא חן בעיני הפריץ/בעל הבית/בעל המניות וגו.

    מנחם.

  5. ק. טוכולסקי :

    מנחם הבעיה שלי עם דהמארקר ועם הארץ בכלל היא ההתיימרות. מהצהובונים אין לי ציפיות. דהמארקר זה מה שאנשי הפוטנציאל של השמאל קוראים והוא כלי חינוכי ממעלה ראשונה בטינוף מוחם. לכן אני רוכב על הדהמארקר. דה מארקר מתיימר, לממון או כלכלה או כלכליסט אין יומרות.

  6. מנחם לוריא :

    ק.

    השאלה שלי (מה יש מדה-מרקר) לא התכוונה למשהו אישי אלא כדי לומר/להזכיר שבישראל יש עיתונות yes man אחת גדולה. יש לדה-מרקר זוועה אחות שנקראת ואללה שם קורה אותו הדבר וואללה זה אתר החדשות הנצפה ביותר בארץ כלומר: קולע לדעת הקהל הרחבה ועל זה אני מעדיף,כרגע,לשתוק.

    דה-מרקר אכן מתיימר להיות מה שהוא לא. אגב,במקור,הוא אמור היה להיות חקוי של עיתון אמרקאי בעל שם זהה – חיקוי לא מוצלח.

    אני מסכים איתך שדה-מרקר ממצב את עצמו על בסיס יומרות שאיננו מצליח "להרים את הכפפה" אבל האחרים לא ממש שונים ומעניין היה לראות את "יישור הקו והשורות" בקרבם בעת השביתה של ההסתדרות בשבוע שעבר.

    את העיתונות הכלכלית בארץ צריך לקורא בעין מאוד בוחנת ומאוד ביקורתית אחרת…עוד נאמין להם…

    תודה על המאמר ועל התשובה.

    מנחם.

  7. ק. טוכולסקי :

    מנחם אפילו בכל פעם שאני מפרסם פוסט שתוקף את העיתונות הכלכלית וקורא אחד בלבד משתכנע עשיתי את שלי.

  8. מנחם לוריא :

    "וקורא אחד בלבד משתכנע עשיתי את שלי."
    🙂
    מנחם.

  9. שאול :

    " העובדה שהוכיחה את עצמה פעם אחר פעם בכל העולם, שחיסול תעשייה מקומית מוביל אחר שלב ההיצף לשלב עליות המחירים (וראו את עליית מחירי הוורדים בעקבות חיסול הענף בישראל)"

    ואללה? פעם אחר פעם? למשל מחירי הטקסטיל הגבוהים בארץ? או מחירי המכוניות (אני מתגעגע לסוסיתא…)? או מחירי או … טוב די. איך אמר מי שאמר:
    Data is not the plural of anecdote.

    והדוגמא הכי טובה שהייתה לך (אני משער שהיא הכי טובה, כי אם נתת רק אחת, וזו היא, אז היא בטח הכי טובה) היא – אתם יושבים – מחירי הורדים! הו, גורל האנושות. מחירי הורדים עלו! אגב, גוגל לא מצא התייחסות לאסון הלאומי של עליית מחירי הוורדים, יש לך קישור לנושא. אני סקרן. בין השאר כי על פניו, זו תעשייה שמאד קל לשקם.

    ובקשר למדינה בעולם שלא מגינה על התעשייה המקומית, לצערנו אכן אין כזו. בכל מדינה יש בעלי הון שמצליחים לגרום למדינה להגן על רווחיהם. אבל שים לב לסעיף 4 כאן למשל:
    http://en.wikipedia.org/wiki/Nordic_model

    ולמי שאין כוח ללכת ללינק, מדובר על המודל הכלכלי הנורדי/סקנדינבי, וכך עקרון מספר 4:
    Low barriers to free trade.[3] This is combined with collective risk sharing (social programmes, labour market institutions) which has provided a form of protection against the risks associated with economic openness.[2]

    ושאול אומר – בדיוק!

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) :

    שאול
    יום אחד פורסם מכרז בין לאומי לבנית מבנה משרדים גדול בארץ נורדית.
    הזוכה במכרז חברה פולנית הגיעה למקום שכרה משרד והחלה לעבוד.
    כמה ימים לאחר מכן הגיע נציג ה-LO אירגון עובדי הצווארון הכחול.
    הוא הציג את עצמו והגיש למנהל החברה הפולנית תיק שמכיל את כלל ההסכמים הנוגעים לעבודה, שכר, וטובין שמקובלים באותה ארץ.
    הפולני הסביר לו שמדובא בחוזה בין לאומי ובכוונתו לשכור פולנים במחיר פולני ובתנאי עבודה פולניים.
    לאחר מספר חודשים כשהתברר לחברה הפולנית כי אפילו את הבטון תצטרך להביא מחוץ לארצות סקנדינביה החליטה לוותר על הפרוייקט.
    להבדיל מהצהרות של ויקיפדיה וגליון דה מרקר שעסק בנושא הלכלה הנורדית מנוהלת, מפוקחת ובעיקר מתוכננת משרוך נעל ועד נתך פלדה של אקליפס – http://www.triplesteelix.se/swedish_steel_producers_association
    לבוא ולומר ששיתופי הפעולה והתיכנון הנורדי הם דוגמה לשוק חופשי היא ההוכחה לכשלונה של מערכת החינוך הישראלית בהנחלת הבנת הנקרא/נשמע/נראה.

  11. איתי :

    את דעתי על האובססיה נגד דה-מרקר הבעתי כאן

    http://www.blacklabor.org/?p=35306
    גם בטוקבקים

    מנקודת מבט מרקסיסטית, ברור שזה עיתון ניאוליברלי שמשרת את השיטה, אבל כמו שכתב איתן, למה כבר אפשר לצפות מעיתון כלכלי שפונה לקהל יעד של העשירון העליון? שייראה כמו עלון של "מאבק סוציאליסטי"?

    אבל מנקודת מבט שקצת פחות מחפשת את הדוגמאות שתואמות את התיאוריה שלך, שווה לשים לב גם לאלף ואחת דוגמאות אחרות שבהן דה מרקר מאז המשבר העולמי של 2008 נוהג בדיוק ההיפך מהמצופה מעיתון עם אג'נדה ניאוליברלית.

    האם עיתון ניאוליברלי היה מוביל מאבק להעלאת תמלוגי הגז הטבעי?

    האם עיתון ניאוליברלי היה ביקורתי כל כך כלפי הטריקים המסריחים של חברות הסלולר במאבקן בשר כחלון (ובאינטרס של הצרכנים)?

    האם עיתון ניאוליברלי היה מפרסם ניתוח כמותי של עלות הקוטג' שמראה שמקור המחיר המופקע בחמדנות של רשתות השיווק הגדולות ולא ב"חוסר יעילות" של הרפתנים?

    האם עיתון ניאוליברלי היה טוען שבעשורים האחרונים המאיון העליון פתח פערים עצומים על כלל החברה, ושבפועל הוא משלם פחות מס מהמעמד הבינוני, ובהתאם וקורא להעלות את מס החברות ואת המס על רווחי הון?
    [מ. ארלוזורוב]

    האם עיתון ניאוליברלי היה אומר שהמשך הורדת המיסים ייצור ממשלה רזה מדי שלא תוכל לספק שירותים? [מ. ארלוזורוב בראיון רדיו]

    האם עיתון ניאוליברלי היה מודה בפה מלא בכל שמדינות סקנדינביה עם מיסוי גבוה ומגזר ציבורי גדול מתפקדות טוב יותר מאמריקה עם המיסוי הנמוך?

    ואני יכול להמשיך עוד ועוד עם דוגמאות.

    האם יש סיכוי שיום אחד דה-מרקר יעריץ לא רק את הממשלה הרחבה בשבדיה ואת מיסוי הגז בנורבגיה אלא גם את איגודי העובדים החזקים שיש בסקנדינביה? כנראה שלא, אבל צריך לדעת להתאים ציפיות, ולשמוח על כל אסימון שנופל להם.

    אם רוצים להאיץ את תהליך הלמידה אצל כתבי דה-מרקר, הדרך הטובה לדעתי היא לתפוס אותם בטעויות עובדתיות, ולהעיר להם על כך במייל אישי, או בפוסט.

    לדוגמה, גיא רולניק טען אחרי ביקורו בסקנדינביה שבשבדיה מערכת החינוך טובה ומופרטת ברובה. אחרי ששלחתי לו קישור לאתר התאחדות בתי הספר הפרטיים ("עצמאיים") בשבדיה ובו נתונים שסותרים לחלוטין את המיתוס (רק כ-10%-15 מהתלמידים בבתי"ס פרטיים) וטענה של ראש פרויקט פיזה השבדי לקשר מדאיג בין תהליכי הפרטה וסגרגציה ובין נסיגה בהישגי החינוך השבדי, הוא הבין שיש בעיה במאמר.

    הניצחון על הניאוליברליזם לא יושג במניפסטים זועמים אלא בהצבת העובדות על השולחן (תמיד עם רפרנס אמין, כדי שלא יוכלו לתפוס אותך בטעות, ע"ע ההערה של שאול).

    אם נתפוס את רולניק, ארלוזורוב וכו' לא בתור שליחי הרשע אלא בתור אנשים חושבים שיכולים גם ללמוד מאיתנו, אם רק נדבר אליהם בכבוד ובגובה העיניים, אנחנו בהחלט יכולים להשפיע. פשוט צריך להיכנס לגישה של מחנכים ולא לגישה של לוחמים. במלחמה חזיתית של הטוכולסקים נגד הדה מרקרים במילא תפסיד, בדיוק כמו שכל הגדעון לוים בעולם לא יכולים על רוני דניאל.

  12. שאול :

    אנונימי ידידי – long time…

    איך אומרים בויקיפדיה – דרוש ציטוט. חוצמזה, אני לא מבין בכלל הפנים של המודל הנורדי, ולא מדבר על שוק חופשי או לא. רק בנושא המכסים שלהם. והם עצמם מתגאים בכמה שהכלכלות שלהן פתוחות למסחר, תוך דאגה למי שנפגע ממנו.

    http://www.sweden.gov.se/sb/d/3086/a/118563

    שמע, כנראה שהבנת הנקרא שלי ממש, אבל ממש בקאנטים. כי כאשר אתר רשמי של הממשלה השוודי אומר:
    Sweden's trade policy:
    Sweden's trade policy is based on free trade.
    אני מבין מזה, אולי אני סתום, שמדיניות הסחר השוודית נשענת על סחר חופשי.
    אז אולי דנמרק תהיה יותר ברורה? הנה אתר רשמי של הממשלה הדנית:
    http://um.dk/en/politics-and-diplomacy/international-trade-policy/

    אבל גם כאן, אוי להבנת הנקרא שלי, איך לפרש את המשפט:
    Denmark’s international trade policy fundamentally aims at allowing more free trade on a global basis.

    בקיצור – אתה חושב שמכסים או היטלי היצף הם על הכיפאק – סבבה. אבל אם אתה מחפש שותפים לעמדה הזאת בארצות סקנדינביה, אני לא בטוח שתמצא.

  13. עמית-ה :

    שאול
    האנונימי זה אני, ולא בגללי כי אם בגלל האנומליה המוזרה של האתר.
    לגבי הציטוטים שאתה מביא הם מצויינים אבל אסור לשכוח מה אמר רוה"מ לפני כמה ימים בנושא עובדי קבלן.
    העובדות הן כפי שיכולת לראות בקישור על התאחדות ייצרני הפלדה ישנו שיתוף פעולה הדוק ייצרנים/עובדים/ממשלה.
    אני מכיר מקרוב את נושא השיווק / יצוא החקלאי מישראל.
    במשך 3 עשורים הוא היה מתוכנן ומאורגן באופן שמקובל בכלכלות מתוכננות.
    בשנות ה-70 היווה 14-16% מסה"כ היצוא הישראלי, עם פירוק המערכת ע"י ממשלת הליכוד ואריק שרון ירד ל- 10% מהסה"כ בשנת 1980.
    בשנים האחרונות הוא עומד על כ- 2%, בתקופה שבה השיווק היה מאורגן לא היה כל צורך במכסי מגן.
    ניהול הייצור, הקצאת מכסות, השקעה במו"פ, סיבסוד, ניהול השיווק כולם היו במסגרת ממלכתית ועבדו מצויין.
    כלכלה כמו כל דבר דורש ניהול, יש להגדיר יעדים, שיטות, אסטרטגיות ולפעול, שוק חופשי פשוט לא מסוגל לספק רווחה ויעילותו כפי שהראתה פרופ' אלינור אוסטרום נמוכה.

  14. ק. טוכולסקי :

    איתי הדה מארקר מסוכן כי הוא לא מכוון לעשירון העליון אלא למעמד הבינוני הוא העיתון שיבנה ביחד עם הארץ את יאיר לפיד כמו שהוא בנה את קדימה ושינוי. הוא עיתון כלכלי שמתייחסים אליו ברצינות ושסטודנטים לכלכלה קוראים. הוא העיתון הכיאלו שמאלני והוא העיתון שבסופו של יום תומך תמיד בעשירים ובחזקים נגד החלשים והחלשים שמעזים להתארגן.

    בדיוק כמו שקדימה יותר מסוכנת לנו מהליכוד במאבק על בוחרים. כך גם דהמארקר מזיק יותר מהכלכלה של ישראל היום או מעריב.

  15. שאול :

    אממ… לפי הכתבה הזו, ולפי דברי החקלאים עצמם, הבעיות בענף הפרחים הן מגוונות, ואכן מחירי הפרחים עלו אבל אף אחד שם לא מזכיר יבוא. מזכירים את זה שמכריחים אותם לשלם זכר הוגן לעובדים זרים. משכירים את החורף. מזכירים את ההתקדמות של ארצות אחרות בתחום. מזכרים את ירידת הביקוש באירופה. לא יבוא.

    ובכלל, מה שעושים המגדלים, כך עולה, הוא לגדל גידולים אחרים, רווחיים יותר. מצוין. אני לא יכול לדמיין סיבה טובה שהממשלה תוציא כסף על המטרה התמוהה שחקלאי ישראל יגדלו פרחים ולא תותים.

    http://www.themarker.com/markerweek/1.1648319

  16. ק. טוכולסקי :

    שאול אפשר ליבא כל מוצר יותר בזול לישראל בעיקר חקלאות ובעיקר כי במקום אחר מסבסדים לדוגמא חלב או ירקות או בשר באיחוד האירופאי וארצות הברית.
    אפשר גם לגור במקום אחר כי יותר זול שם ובכלל לסגור את הבסטה

  17. שאול :

    טוכולסקי, אל תיקח לריאות. אתה דוחף, תמיד, לאותו כיוון, ויש בזה ערך. אנשים שדוחפים מגרים למחשבה וזה טוב. גם זה חלק ממה שהוציא אנשים לרחובות בקיץ.

    אבל אל תשכח מה שאול עושה פה בתגובות – הוא רק משקף בשבילך מה אנשים חושבים כשהם קוראים את מה שאתה כותב. זה שרובם לא כותבים תגובות לא אומר שהם לא קיימים. כן, יש הרבה משוכנעים שמהנהנים בהתלהבות. אבל יש גם אחרים. חשוב שתדע גם איך הם מגיבים כשהם קוראים את מה שאתה כותב. אחרת, הדיון מתנוון.

    ואגב – לא. אי אפשר לייבא כל מוצר יותר בזול לישראל. למשל פרחים, מסתבר שאנחנו דווקא מייצאים. גם תותים.

  18. ק. טוכולסקי :

    ביום האהבה יבאו ורדים לישראל כי כבר לא מגדלים בארץ, גם זה התפרסם בעיתונות הכלכלית והמחיר של ורדים עלה. זה מה שקורה כשמחסלים יצור מקומי. תותים אנחנו מייצאים לרצועה כמו כל עודף תוצרת אחר שלנו, זה לא בדיוק יצוא. אני המלצתי בכמה טורים פה בעבר לקרוא סקירות של מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע לתמיכות בחקלאות, אני ממליץ שוב.

  19. עמית-ה :

    שאול
    יש כל מיני עסקאות מורכבות בהן אנחנו מייצאים ומייבאים תוצרת חקלאית.
    כמו למשל ייבוא תפוחים מארה"ב תמורת ייצוא של שזיפים, או ייצוא כחלק מרכש ההדדי (קונים שם כלי מלחמה מייצאים אגסים).
    או שהייצוא הוא חלק מסל שלם שבחלקו הייצרן מפסיד ובחלקו מרוויח.
    למשל תוסף תזונה שמייצרת טבע שמחירו בישראל פי חמישה מאשר בארה"ב אבל הוא חלק מסל ייצוא.

  20. משתמש אנונימי :

    בגדול עיתון דה-מרקר הוא בעד קפיטליזם "תקין".
    ככזה הוא מתנגד למונופולים ולקרטלים, מה שמסביר חלק מהדוגמאות שהציג איתי.
    ככזה הוא גם מגלה עניין במעמד הבינוני שמיצג את כוח הקנייה בשיטה הקפיטליסטית.
    ככזה הוא בעד רשת ביטחון לעניים (מדינת רווחה שאריתית).
    לפיכך יש מקום להתווכח עם דה-מרקר הן ברמה העקרונית והן ברמת הפרטים כהשהמידע שהעיתון מתבסס עליו אינו נכון או איננו מדויק.
    מכיוון שאף שיטה כלכלית איננה מושלמת (אפילו בהנחה שמנהלים אותה אחד לאחד לפי הספר), הבחירה בין קפיטליזם לבין ס"ד כרוכה בוויתורים על יתרונות מסוימים לטובת יתרונות אחרים ובהעדפת חסרונות מסוימים על-פני חסרונות אחרים.
    הדרישה מדה-מרקר שלא ינסה להתחפש כאילו הוא מטעם האו"ם או המדע הטהור, היא יותר מלגיטימית.

    ודרך אגב, לא מצאתי בשום מקום שהס"ד מתנגדת באופן גורף לסחר חופשי על כל צורותיו המוכרות.
    לכן דוגמא מהסקנדינביות שהן בעד סחר חופשי, בלי להזכיר את המכלול (מעמדם של ארגוני העובדים למשל וחלק החזקתם בהון), איננה ממעלה ומורידה בדיון כאן.

  21. איתי :

    ק,

    1. אני מתרשם שהארץ/דה מרקר דווקא מאוד עוינים ליאיר לפיד, שהוא "פוליטיקאי הבית" (תרתי משמע) של בית ידיעות אחרונות, עיתון שקידם בעבר את "קדימה".

    2. קדימה מסוכנת יותר מן הליכוד? אני חולק עליך.

    זה נכון שקדימה (והגמלאים, ושינוי ודש וכו') גזלה את הקולות של העבודה+מרצ מן האלקטורט הבורגני האשכנזי, אבל זה קרה בעיקר באשמת העבודה ומרצ. קדימה (ודש וכו') היא העונש הראוי לשמאל-מרכז הציוני.

    האתגר האמיתי הוא להוריד את ביבי מהשלטון, ובזה קדימה (ויאיר לפיד) יכולה להיות שותפה, עם אלקטורט שבחיים לא יאמץ את המצע הכלכלי שלך או את המצע המדיני של חד"ש/מרצ.

    תשים לב שמי שגורס שקדימה מסוכנת יותר מן הליכוד לא יוכל לענות לכל מי שאומר אותו דבר עליו, אבל משמאל. לא מעט מצביעי מרצ וחד"ש חושבים שהעבודה מסוכנת יותר מקדימה והליכוד, וחד"ש עסוקה כל קמפיין בחירות ללכלך בעיקר על מרצ. יש מעט מאוד חשיבה ועשייה לשכנוע מצביעי ימין.

    בדיוק קראתי בסיכום קורס במחשבה מדינית על אבי הסוציאל-דמוקרטיה ברנשטיין. אחת המחלוקות שלו עם המרקסיסטים האורתודוקסים היתה בעניין הליברלים. האורתודוקסים ראו בליברלים אויב בורגני שיש להילחם בו בשצף קצף, ברנשטיין ראה בהם בני ברית פוטנציאליים.

    כזה צריך להיות לדעתי היחס לאגף הליברלי בקדימה וליאיר לפיד, והסוציאל-דמוקרטיה צריכה להפסיק להתקוטט איתם על אותו אלקטורט רמת-שרוני שבע, ולפנות בעיקר לאלו שנפגעו הכי קשה מעידן ההפרטה.

    3. לדעתי הכתבות של דה-מרקר בפירוש הרבה פחות מזיקות מאלו של ישראל היום.

    מחאת הקיץ – ישראל היום גימד, דה-מרקר עודד (גם אם ניסה לקחת לדגשים שלו)

    מיסוי הגז – דה מרקר קידם מאוד

    בדה מרקר ראית ביקורת על הקלות מס למאיון העליון, על בעיית מס עקיף/מס ישיר וכן הלאה

    יש שם בפירוש נימה אוהדת לעובדים חלשים כמו עובדי קבלן. הם לא סובלים את העובדים החזקים של הנמלים, חברת חשמל והרכבת, אבל בכך הם לא שונים מכל עיתון אחר, ובעצם אומרים את מה שכל ישראלי כמעט חושב ממילא. הבעיה פה אינה בדה-מרקר אלא בחוסר היכולת/רצון של "הוועדים החזקים" להסביר את עצמם ולהתנהל בצורה מעוררת אהדה. אילו הייתי יור ועד עובדי חברת חשמל הייתי מסביר לעובדים שחשמל חינם זה דבר שמגביר את תמיכת הציבור בהפרטה, וכנל לגבי ההשבתות התכופות ברכבת (כמו שטען אמנון פורטוגלי).

    וגם זה שהם מציגים את סקנדינביה כעדיפה על אמריקה זה מצוין מבחינת ההסברה הסוציאל-דמוקרטית.
    עכשיו צריך ללכת על הגל שהם התחילו ולגלות דברים על סקנדינביה שהם רוצים לטאטא מתחת לשטיח.

  22. מיכאל לינדנבאום :

    ל (20),
    לא מבין את הצביעות של "דה מרקר" שבעודו מצדד בקפיטליזם יצרני,תחרותי ו"תקין",הרי עתון זה ו"הארץ" אביו מולידו,הוא אחד התומכים הגדולים ביותר של ההפרטה מבית היוצר של הליכוד מאז 1977 .
    להזכירך,להפרטה אין שום קשר עם קפיטליזם יצרני ויזמי,וכל כולה מבוססת על בזיזת נכסי וכספי הציבור.
    "זכייני" ההפרטה ,מעולם לא עשו דבר
    חיובי מימיהם ולדבר עליהם בנשימה אחת עם קפיטליזם,זה כמו לכרוך את הגנגסטר אל-קאפונה עם ביל גייטס..

    זכורני היטב מאמר מערכת של הארץ מ1994-5 בו הוא מדבר בהתלהבות על הפרטת "פז",ועל שיתוף הפעולה של העובדים שמבינים שהפרטה זה טוב.

    כל זאת בזמן שבריוני הצדיק זכיין ההפרטה הלכו וזרקו עובדים מהיום להיום,כאילו לא עבדו עשרות שנים בחברה..
    התמיכה של "הארץ" בטירור נגד העבודה המאורגנת לא פסקה יום אחד.

    יש רק לשאול את אנשי ועד "הארץ" בנושא הטירור נגד עובדים.

  23. עמית-ה :

    מיכאל
    אני דווקא מתקשה לראות את ההבדל בין גייטס לאל-קפונה מעבר לעובדה שאחד משתמש בחוק והשני האבק בו.
    בכל מקרה אתה צודק בדברייך שודדי הקופה והעוזרים שלהם מכנסיית האוצר לא הועילו בדבר לחברה ולכלכלה.

  24. ק. טוכולסקי :

    איתי
    דה מארקר היום בכותרת שלו הציג את השגי המחאה, כולל את ההסכם על עובדי הקבלן. שקרים והטעיות. לא היו השגים לעובדי הקבלן והמאבק לא היה קשור במחאה. אבל הויכוח הזה ביננו הוא חסר טעם.
    אתה חושב שקדימה היא לא סכנה, סבבה, אני כן. הליכוד לא לוקח בוחרי שמאל בשביל עתניאל שנלר, אבי דיכטר ורונית תירוש, קדימה כן. אבל תרגיש חופשי לחשוב ככה.
    אני מצטער אין גזירה שווה, יש שמאל ואני מבקר את הטהרנות של השמאל באותה מידה שאני מבקר את המתחזים להיות שמאל, היות שאני מודרניסט אין לי בעיה לעשות זאת, אני יודע מה האמת.
    20-קפיטליזם תקין זה כמו סטליניזם טוב, יש להם כמה מרכיבים שאולי נבחנו פעם והשיגו משהו בגדול זה לא קיים וזה לא עובד וזה משרת מטרות זוועתיות.
    מהפשרות של ברנשטיין עם הליברלים נולגה הדרך השלישית של שרודר ובלייר. לא תודה, אני מוותר. יש מקום להרבה שיתופי פעולה אבל יש גם גבולות. הליברליזם הישראלי הוא לא הליברליזם השמאלי שכבר לא קיים דרך אגב בצרפת או גרמניה זה הניאו ליברליזם האנגלו-אמריקני במלוא כיעורו ומסוכנותו.

  25. עמית-ה :

    ק.
    שכחת לומר שהם מציינים גם את ועדת הריכוזיות, עוד חרטא מבית המשיח הקפיטליסטי ז"ל.

  26. ק. טוכולסקי :

    שכחתי הרבה דברים אבל על המאבק בריכוזיות כתבתי כאן כמה פוסטים, בקצרה, הם מנסים ליצור מעמד איתן של בעלי הון, 200 משפחות במקום 20. כי הדהמארקר והארץ כולו הם משרתים נאמנים של המעמד שלהם כלי תקשורת שלמעמד שלנו אין.

  27. משתמש אנונימי :

    ק. נכתב קפיטליזם "תקין".
    בסופו של דבר, ההנחה שיש שיטה שהיא באופן "מדעי" מוצלחת יותר לא הוכחה עדיין. השאלה היא איזה שיטה עובדת טוב יותר לטובת מעמד העובדים, שזה בהכרח על חשבון בעלי ההון.

    מיכאל, מכיוון שהקפיטליזם מעודד משק ציבורי קטן ומעורבות מינימלית של הממשלה בשוק (השמן והרזה), ההפרטה היא אחד המהלכים המתבקשים.

    כל תיאוריה כלכלית מנסה להוכיח שהיא טובה יותר לטובת הכלל – המדינה, המשק, החברה, היחידים.
    אבל בתאכלעס תלוי את מי שואלים. ברגמן למשל, ניסה להתחמק מתשלום מיסים בשבדיה, ז"א שבעיניו השיטה שם היתה ממש לא צודקת. צ'פלין ניסה לחמוק ממיסים בארה"ב, כנ"ל.

    רולס ניסה לשכלל את התשתית ה"מדעית", שמנטרלת כביכול את האינטרסים האישיים המעמדיים. התרגיל הפילוסופי הזה תרם למחשבה אבל לא פיצח את הבעיה.
    והבעיה היא שאנחנו ככלל (לא אתה ק) מפחדים לדבר בשפה מעמדית מחשש שמיד יודבקו לכך תוויות לא נעימות כאילו כל דיבור בשפה הזאת הוא בהכרח בתוויות הישנות שאינן ניתנות לעדכון וחידוש.

    במצב הזה דה-מרקר קובע את השיח ולא ראיתי שהו דורש החזרת עובדי קבלן להעסקה ישירה.

    אולי המחאה של המעמד הבינוני היא התחלה בכיוון הנכון ואוליזה עוד סוג של טשטוש.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.