חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המאגר הביומטרי – עתירה לבג"צ נגד

נושאים זכויות אדם, חדשות ב 20.02.12 15:29

עו"ד אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח, עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ' קרין נהון מהאוניברסיטה העברית וביה"ס למידע בוושינגטון ודורון אופק, מומחה לאבטחת מידע, הגישו בג"צ נגד הקמת המאגר. הקמת המאגר תהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך

 עתירה לבג"ץ נגד החוק להקמת המאגר הביומטרי:

מסכן את בטחון הציבור והמדינה ופוגע קשות בזכות לפרטיות

האגודה לזכויות האזרח עתרה היום (20.2) לבג"ץ יחד עם שלושה עותרים נוספים בדרישה לבטל את החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי, ואת הניסוי למאגר שאמור להימשך בשנתיים הקרובות. לדברי העותרים: ניתן להנפיק תעודות "חכמות" ואף ביומטריות עוד היום ללא קשר למאגר. הקמת המאגר תהווה פגיעה חמורה בפרטיות ובביטחון הציבור ודליפתו תגרום לנזק בלתי הפיך.

האגודה לזכויות האזרח, התנועה לזכויות דיגיטליות, פרופ' קרין נהון – תושבת ואזרחית ישראל, חברת סגל בבית הספר למידע באוניברסיטת וושינגטון והאוניברסיטה העברית ודורון אופק – תושב ואזרח ישראל, מומחה לאבטחת מידע ולתוכנה חופשית, עתרו היום לבג"ץ נגד החוק המורה על הקמת מאגר ביומטרי ממשלתי. העותרים מדגישים שהם יוצאים נגד הקמת המאגר אך תומכים בהנפקת תעודות ביומטריות.

בעתירה מציינים עורכי הדין אבנר פינצ'וק מהאגודה לזכויות האזרח ויהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות, ש"מאגר המרכז מידע ביומטרי של כל תושבי המדינה הוא משאב מידע רגיש ואדיר, המהווה מנגנון מעקב ושליטה חסר תקדים. הוא מסב פגיעה קשה ובלתי נחוצה לכבוד האדם, לחירותו ולזכותו לפרטיות. הוא חותר תחת אושיות הדמוקרטיה, ובנוסף הוא מהווה סכנה לשלום הציבור ולביטחונו."

העותרים מסבירים כי למרות שהחוק נחקק במטרה למנוע זיוף תעודות זהות, מאגר ביומטרי מרכזי אינו נחוץ וגם לא נועד למנוע זיוף של מסמכי זיהוי, לשם כך די בהנפקת תעודות "חכמות" היכולות להכיל גם אמצעים ביומטריים. לדבריהם, "מדינת ישראל כרכה שלא לצורך את התכנית להקמת המאגר ביחד עם ההנפקה של תעודות זהות 'חכמות', ובכך הפקירה את בטחון אזרחיה במשך שנים ונמנעה מלהנפיק תעודות זהות שכאלה. כעת עומדת המדינה וסוחטת את האזרחים להשתתף בניסוי הביומטרי אם אלה רוצים להימנע מזיוף מסמכים ולקבל תעודות חכמות."

כזכור, החוק המורה על הקמת המאגר הביומטרי התקבל בכנסת בדצמבר 2009, אך בעקבות מאבק ציבורי עיקש הוא הותנה בניסוי "וולונטרי" שאמור לבחון את נחיצות המאגר ואת אופן השימוש בו. העותרים מבקשים לבטל הצו המורה על הניסוי הביומטרי, מה שמכונה "הפיילוט", וטוענים שהוא יוצר בדיקה למראית עין בלבד, וכי התוצאות ידועות מראש.

לטענתם, הצו אינו מפרט את הנושאים שהכנסת ציוותה לבדוק, וממילא לא קובע את המדדים ואת הערכים שילמדו על הצלחת הבדיקות. הפיילוט "נתפר" על-ידי משרד הפנים ורשות האוכלוסין ומנוהל על ידם באופן שיאפשר להם להציג "הצלחה" למראית עין, ולפקח בעצמם על תכנון הפיילוט, ביצועו ותוצאותיו.

להבדיל מישראל, מדינות רבות בעולם נסוגות מהרעיון של הקמת מאגר ביומטרי. כך, החליטו לאחרונה הממשלה ההולנדית וגם הבריטית לחסל את המאגר הביומטרי ולמחוק את הנתונים הביומטריים מחשש לנזק בלתי הפיך. גם ממשלת גרמניה, המנפיקה דרכונים ביומטריים, דואגת שלא לרכז את הנתונים במאגר מרכזי מחשש לריכוז סמכויות וכוח.

לדברי העותרים, "רשות האוכלוסין מנסה להפחיד ולשכנע את הציבור שלא לצורך כמה כדאי לו לקחת חלק בניסוי הביומטרי וכמה בטוח יהיה המאגר. היא רק שוכחת לציין שבעידן הויקיליקס וההאקרים אין כזה דבר מאגר הבטוח מפני דליפה. הפגיעות הצפויות, אם וכאשר יזלוג מידע מן המאגר, רק מחמירות את עוצמת הפגיעה שהוא ייסב לפרטיות הציבור בעצם קיומו."

לעתירה (בג"צ 1516/12):

למידע נוסף על המאגר הביומטרי

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , , , , , , , ,

4 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    כדאי לקרוא את דברי ההסבר לעתירה (קצת ארוך) כדי להבין כיצד מתנהלת המדינה בקשר לשמירה על פרטיהם של אזרחיה.

    כמה נקודת מדברי ההסבר,בקיצור נמרץ:

    1. יש צורך בתעודה זהות ביומטרית אבל אין צרןך במאגר עצמו.
    2. קודם נתנו לזכיין (חברת HP) את האישור למהלך ואח"כ חוקקו את החוק.
    3. ח"כ שיטרית לא היה מוכן להתייחס לחלופות למאגר וטען שמדובר בהפחדה רבתי של הציבור.
    4. הנסוי,שלפי החוק הוא לשנתיים,לא כולל מדדי איכות והצלחה – בקשתו של הסטטיסטקאי הלאומי (יש כזה) להתערב בחקקית המשנה על מנת להסדיר מדדי הצלחה נדחתה בהינף יד.
    5. לא ניתנה הדעת לעובדה שממשלה מבקשת לאגור ולהשתמש בפרטים שבן אדם נולד איתם והם יחודיים לו ולא ניתנים להחלפה (טביעת האצבע והזהות הביומטרית),ואינם נרכשים כחלק מהאזרחות עצמה.
    6. המשטרה ושאר גופי הבטחון לא בקשו את המאגר אבל אם כבר יש אז למה לא להשתמש בו.
    7. עלות הפרויקט איננה ידועה. במדינות אחרות שבהן נעשה ניסיון להחיל מאגר ביומטרי הוא ירק מהפרק גם בגלל עלויות כספיות של מליארדים שקלים.
    8. הועדה של ח"כ שיטרית פעלה במקביל לדיוני התקציב של 2008 וחלק מהאנשים שנבחרו (בקפידה יש לומר) או שלא יכלו להשתתף בדיוני הועדה או שבכלל לא ידעו שהם חברים בה.
    9. כשדעת הקהל התרעמה ערב ההצבעה על החוק הוא נמשך על ידי הממשלה ותוך פחות מיממה נמצא פיתרון – קרי המאגר יהיה וולנטארי לשנתיים.
    10. לחברת HP אישרו להנפיק 5 מליון תעודות חכמות והמדינה התחייבה לרכוש אותם בכל מקרה ובכל מצב. שוב: זה נעשה לפני שהחוק חוקק.

    את שאר הדברים קראו והסיקו לבד. עצוב שכך מתנהל מהלך כה פוגעני ומסוכן לאזרחי המדינה.

    הקישור לעתירה מצויין בתחתית המאמר.

    מנחם.

  2. מפלגת העבודה – יהונתן קלינגר ודובי קננגיסר רצים לפריימריס :

    […] על על כמה דברים שהתרחשו השבוע בפוליטיקהמנחם לוריא על המאגר הביומטרי – עתירה לבג"צ נגדיפואית על מיכאל מירו מנהל הרדיו – האם המינוי פוליטי? […]

  3. ל רפי :

    שיטה פסולה מיסודה

    השתלטות המשפטיזציה על החיים בישראל היא מהמלכים הניאו-ביורוקרטים והסופר-פסולים שמתרחשים כאן כבר חצי יובל שנים ומעלה.
    כל מי שיש לו כסף או מיומנות משפטית, מבקש באמצעותם להחליף את הדיון הציבורי ואת השיטה הדמוקרטית ע"י שימוש בבתי המשפט כאמצעי כפיה על כלל הציבור ועל הרשויות הנבחרות על ידו; בלתי נסבל בעליל.
    מותר לחשוב שמאגר ביומטרי הוא דבר טוב ורצוי ומותר לחשוב גם להיפך. בית המשפט אינו מוומחה בנושא זה, ומה שיוכל לעשות, יכולים לעשות גם תומכי המאגר וגם מתנגדיו – להיוועץ במומחים. מאחר ובית המשפט לא ישמע את "כל חכמי הדור", ממילא תהיה החלטתו תלויה באיכות מי שיופיעו לפניו וברמת השכנוע בהם מצויידים עורכי הדין הטוענים. אלה גם אלה אינם תחליף לדעת הציבור ולרצון הציבור ולפיכך הפניה לבג"צ בנושא זה פסולה מיסודה.
    עודף המשפטיזציה בו אנו לוקים יותר ויותר, יביא בסופו של דבר לשלוש תוצאות רעות: א. פגיעה באמון הציבור בבית המשפט; ב. גידול בלתי נסבל בביורוקרטיה ופגיעה בלתי נסבלת במשילות שהיא בסמכותם של הגופים האקזקוטיביים שנבחרו לשם כך; ג. פגיעה קשה בדמוקרטיה ע"י נטרול מעורבות הציבור בעיצוב כללי המשחק וההתנהגות הציבוריים.
    בית המשפט יכול למנוע את כל הרעות הללו, אם יגביל עצמו מרצון מהתערבות בנושאים ניהוליים, ארגוניים, מוסריים, ופוליטיים במהותם, ויחזיר אותם לזירה הציבורית. הכנסת יכולה למנוע התפתחויות שליליות אלה ע"י הגבלה חוקית של עיסוק בתי המשפט לנושאים שבהם בית המשפט מפרש את החוק אך נמנע מכניסה לתחומי סמכויותיהן של רשויות אחרות.
    ההסחפות הבלתי מרוסנת של חוגים שמנסים באמצעות שליטתם בכלים המשפטיים לכפות את רצונם על כולנו, תוך ניצול לרעה של הפרוצות הקיימות בתיחום סמכויותיו של בית המשפט, תביא במוקדם או במאוחר לאחת משתי התגובות הנ"ל או לשתיהן, אלא שהנזק שיגרם עד לאותו מועד עשוי להיות חמור וממושך ביותר.
    הגיע הזמן להתעשת. דיון ציבורי ולא דיון משפטי הוא נשמת אפה של הדמוקרטיה.

  4. מנחם לוריא :

    רפי,

    על מה אתה מדבר? קראת את הבג"צ המלא (הוא מלונקק בסוף הכתבה).

    אם תקרא תראה שני דברים:

    1. לא מבקשים לבטל החלטה של הכנסת/לא מבקשים לבטל חוק.
    2. מבקשים להחזיר את החוק לכנסת לדיון ציבורי רחב היקף לרבות הצורך במאגר,העלות הכספית שלו,דרך הניסוי ואופן הניסוי והסקת המסקנות וכו וגו.

    אין פה שום משפטיזציה יש פה בקשה דמוקראטית בסיסת: החזירו את החוק לכנסת לדיון מחדש – זה ואין בלבדי.

    מנחם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.