תכנון, בריאות וסביבה – מבט שונה על טובת הציבור

לאחרונה, ההיבט הבריאותי החל להיכנס למערכות התכנון בארצות הברית. בישראל לעומת זאת, כשלה הצעת החוק של משרד הבריאות שנועדה לשלב תסקירי בריאות בחוק התכנון והבנייה
מאת: ד"ר בתיה רודד

למדיניות תכנון שמעצבת את הסביבה הפיזית והחברתית יש תפקיד מכריע בקביעת מצב בריאות הציבור ובאפשרותה לקדם את מצב הבריאות ולדאוג לפיתוח בר-קיימא. מטרת ההערכה הבריאותית היא לקדם שיפור בבריאות הציבור, ולמנוע או למזער פגיעה בבריאות הציבור ואי-שוויון בבריאות העלולים להיגרם מביצוע התכנית, הפרויקט או המדיניות. הערכת השפעה על הבריאות נשענת על שיתוף הציבור ובעלי עניין, וכרוכה בהתייחסות מיוחדת לקבוצות פגיעות ולפיתוח בר-קיימא.

ההשפעות הבריאותיות של תכניות בנייה, ובייחוד של תכניות להקמת מיזמי תשתית ותעשייה גדולים, עלו לדיון הציבורי בשנים האחרונות פעמים אחדות, למשל בהקשר של הקמת תחנת כוח פחמית חדשה באשקלון והקמת תחנת כוח מונעת בגז באזור התעשייה באר-טוביה. אך עושה רושם שבעלי העוצמה בישראל אינם נוטים לקחת אחריות על תוצריהם המזהמים והמדינה אינה מעוניינת לקחת על עצמה אחריות על בריאותם של אזרחיה. לשתדלנים בפרוזדורי השלטון אצה הדרך לממש את התוכניות – בלי ירוקים ובלי מומחים לבריאות הציבור. שקיפות ושיתוף הציבור הם יסודות זנוחים בדמוקרטיה הישראלית.

בהקשר זה עולים בתקשורת לא מעט מקרים המחזקים טענה זו: מזה שנים מתנהל משפט בו תובעים עובדי קריית המחקר הגרעיני בדימונה (קמ"ג) או שארי בשרם, הכרה בהם כחולי סרטן בשל עבודתם במקום בשנות ה-60-70. המדינה מעדיפה להוציא מיליוני שקלים על עורכי דין ממולחים, סחבת משפטית, עדויות מוטות ובלבד שלא תצטרך להכיר בעובדה שאלה אשר חרפו נפשם למענה זכאים לפיצוי על כך. דוגמה דומה נוספת היא המקרה של התחלואה בסרטן בקרב חיילי השייטת שצללו בקישון.

האם קיומו של תסקיר בריאותי היה מאפשר את הזיהום הנורא שנגרם למי התהום ולקרקע באזור מפעל תע"ש ברמת השרון? יש לשער שגם החשיפה של תושבי נהרייה לאבק אזבסט הייתה נמנעת והוא הדין גם לגבי התהליך הארוך והמייגע של שיפור פליטת המזהמים מאתר הפסולת הרעילה ברמת חובב.

לו היה התסקיר לבריאות הסביבה מחויב המציאות כחלק מחוק התכנון והבנייה, הקמתו של שדה פוספט בערד לא הייתה מגיעה לדיון ולתכנון, לא במסגרת תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (תמ"א 14ג') ולא בוועדת גרוטו מטעם משרד הבריאות. היא הייתה נדחית על הסף בשל הקרבה הרבה לעיר וליושביה. החלקיקים הרדיואקטיביים הזעירים שירחפו לעבר בתי התושבים, במקרה כזה, מבטלים כל אפשרות של קיום מכרה ועיר באתר אחד. אך בעלי המאה הם כפי הנראה גם בעלי הדעה ותסקיר כזה יקטין את רווחיהם או יעלה את דמי הנזיקין שיצטרכו לשלם ולכן נמנע עיגונו בחוק.

כפי שאומר פרופ' אבנר דה שליט בהקשר של רעיון התנועות הירוקות[2]: "הבעלים עצמם גרים כמובן רחוק מהמפעל ולא נפגעים מהזיהום שנפלט ממנו, ולכן הם לא טרודים במיוחד מבעיית הזיהום. מי שנפגע ממנו באופן קשה אלו באופן טבעי הפועלים. מחקרים הראו כי אצל אנשים עניים באירופה קיימות יותר מחלות לב וריאה משום שהם חשופים יותר לזיהום אוויר", ואידך זיל גמור.

ד"ר בתיה רודד, תושבת ערד חוקרת הנגב, מרצה בחוג לגיאוגרפיה ותכנון סביבתי, הקמפוס האקדמי אחווה


Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , ,

3 Responses to “תכנון, בריאות וסביבה – מבט שונה על טובת הציבור”

  1. ד הגיב:

    כתבה רצינית. נושא שדה בריר אכן מדגים היטב את חשיבות התסקיר
    אך לא ברור מה הקשר בין משפט עובדי קמג לחוק התכנון והבנייה
    את יוצאת מהנחה שכל עובד שחלה בסרטן בקמג זה בגלל עבודתו
    וזה מאד לא מדעי
    וגם לא מדויק

  2. טוביה הגיב:

    "לשתדלנים בפרוזדורי השלטון אצה הדרך לממש את התוכניות – בלי ירוקים ובלי מומחים לבריאות הציבור"

Leave a Reply