מנוי דוא"ל
RSS
בפייסבוק
בטוויטר
הון ושלטון – הבעיה אינה בלוביסטים אלא בשיתוף הציבור
0.
קשה לי להתייחס ללוביסטים כמקשה אחת. חלק מהזמן גם אני נמצא בכנסת ומנסה לשדל חברי כנסת לעבוד למען אג'נדה מסוימת; אני עושה את זה כחלק מהפעילות ההתנדבותית שלי וללא כל מטרת רווח, אני עושה זאת כי אני דואג למען עתיד המדינה, והכי חשוב: אני לא מקבל מאיש כסף למען העשיה הזו. אבל גם אני מנסה לשכנע חברי כנסת לשנות את דעתם; אני עושה זאת בצורה פומבית וציבורית, אני גם עושה זאת מתוך אמונה שמה שאני הולך לעשות הולך להטיב עם הציבור כולו. אבל היי, גם הלוביסטים יכולים לומר שהם מזדהים במאה אחוזים עם הלקוחות שלהם (ואני מכיר כמה כאלה).
1.
אז אתחיל מהסוף: כן, יש לוביסטים טובים, יש לוביסטים שאני מכיר שהם אמנם משרתים לקוחות, אבל הם בוחרים את לקוחותיהם בפינצטה ודואגים שלא יהיו קומבינות, כסף מלוכלך או ג'ובים. הם גם יודעים להעריך את העובדה שלעיתים אני אומר להם "חברים, עד כאן האינטרסים שלנו היו זהים, החל מעתה הלקוחות שלכם והמאבק שאני מעורב בו אינם בקנה אחד" ולעצור לעבוד ביחד, בלי רגשות רעים. אבל רוב הלוביסטים אינם כאלה.
2.
לוביסט, למי שלא מכיר, הוא "אדם המבקש לגייס תמיכה בקרב חברי הכנסת למען לקוחו. הוא נוקט פעולות לשכנוע חברי הכנסת בכל הקשור להצעות חוק, לחקיקת משנה, להחלטות הכנסת או ועדותיה, למינוי אדם או לבחירת אדם לתפקיד על-ידי הכנסת או על-ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו" (מקור, אתר הכנסת). חוק הלוביסטים (?חוק הכנסת (תיקון 25)) מגדיר לוביסט גם כך: "מי שדרך עיסוק או בתמורה למען לקוח, נוקט פעילות לשכנוע חבר הכנסת בקשר להצעות חוק ולחקיקת משנה בכנסת או בוועדותיה, להחלטות הכנסות וועדותיה ולמינוי או לבחירה של אדם לתפקיד על ידי הכנסת או על ידי גוף שנציג הכנסת חבר בו". העובדה שלוביסט (שדלן) הוא רק מי שעוסק בכך היא חשובה ומשמעותית ומונעת מצב בו פעילים מארגונים חברתיים שבאים לכנסת מטעם הארגון הופכים ללוביסטים.
3.
בשבוע שעבר, במסגרת התכנית 'עובדה' נחשפו חלק מהסודות הידועים מעולם הלוביסטים; הפעילות לא היתה ממש סודית, בהתחשב בכך שעוד בשנת 2006 פרסם גלובס תחקיר מעניין על עבודת הלוביסטים. באותו תחקיר הסביר גלובס על עבודת חקיקת חוק האפוד הזוהר, ועל המעורבות של משרד גלעד בהליך החקיקה, שנועדו לקדם אינטרס של אחד מלקוחותיהם, אשר מייצר אפודים זוהרים. וובכן, מעת לעת שומעים על עוד ועוד מקרים כאלה, ואף אחד לא נדהם: תמיד יש איזה חבר מרכז במפלגה שמייצר מוצר כלשהוא שצריך ביזנס. ככה זה, וככה זה אמור להיות.
4.
אבל כאן בדיוק הבעיה: משהו מסריח בכך שבעלי ההון צריכים צינור כדי להגיע לשלטון: הרי לפני הגעת הלוביסטים והסדרת העיסוק בתחום היו לא מעט דרכים להגיע; אף אחד לא ימנע מחברת גז כלשהיא להביא את נציגיה לדיון על עתיד הגז, וזו תשמור על קשר ישיר עם חברי הכנסת. אז למה חברה כזו הולכת ללוביסט? היא הולכת ללוביסט כדי לעיתים להסתיר את הפעילות; מה שבעייתי הוא שמסתירים את הלקוח שמקדם את הצעת החוק (כמו שהיה עם סימון המחירים לפני חודש). אין שום בעיה עם לוביסטים כמקום וכמרכז, הבעיה היא העדר השקיפות.
5.
לוביסט אינו נבחר ציבור. בכך הוא נבדל מחברי הכנסת שלנו; אם הלוביסטים היו מחויבים באותה הסדרה כמו נבחרי הציבור, בשקיפות, בניהול תקציבי, בפרסום תוצאות המאבקים שלהם ובדין וחשבון לציבור, אולי הכל היה נקי יותר. אבל יש עוד דרכים לנקות את העניין: אני לא חושב שצריך לאסור עליהם לעבוד (הרי השוק יסדר את עצמו בכל מקרה וימצא הגדרה אחרת למאכערים), צריך להסדיר את הליך החקיקה בכלל. הסיבה שיש לוביסטים היא כי עבודת הכנסת אינה מאפשרת לציבור הרחב להשתתף. אם כל הדיוט היה יכול לבוא ולהשתתף בתהליך, ולהציג את דעתו, אולי לא היינו צריכים לוביסטים.
לבלוג של יהונתן קלינגר
תגיות: ארגונים-לשינוי-חברתי, בעלי הון, הון-שלטון, חוק הלוביסטים, חקיקה, יהונתן-קלינגר, לוביסטים, רגולציה, שיתוף-הציבור, שקיפות
קישור קבוע
4 תגובות
Email This Post
13 בפברואר, 2012 בשעה 10:16
שקיפות לציבור היא דבר מבורך.
הבעייה עם הלוביסטים שהם מייצגים טייקונים ובעלי הון שקונים פשוטו כמשמעו את חברי הכנסת.
יש לאסור כניסת הלוביסטים של ההון,ולאפשר לציבור הרחב לבוא לכנסת בכל עת שירצה.
13 בפברואר, 2012 בשעה 14:36
[…] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]
14 בפברואר, 2012 בשעה 10:36
מאמר מצוין ומוצדק בהרבה מובנים.
אם לא היו הלוביסטים, היו פגישות ליליות עם בעלי הון כמו שהיה עד שנות ה-80
24 באוגוסט, 2022 בשעה 16:51
כתבה נרחבת ומחדשת יידע בתחום .
יישר כוח .