חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מפלגת העבודה – מה אני מצפה ממנה?

נושאים דעות, פוליטי, תא אופק ב 8.02.12 1:06

כדי להציב אלטרנטיבה לשלטון הימין, מפלגת העבודה צריכה מנהיגות שתדע לקרוא לפעולה גם אותנו – האזרחים

מאת דור בלוך

בבחירות הקרובות אני אצביע למפלגת העבודה.

אני אצביע לעבודה, כי היא המפלגה היחידה העומדת לבחירה ותואמת את ערכיי: סוציאל דמוקרטית מבחינה כלכלית-חברתית, ליברלית מבחינת חירויות הפרט ומאמינה בפיתרון שתי מדינות לשני עמים כאינטרס ציוני מהמעלה הראשונה.

אני מקווה שבבחירות הקרובות אני אוכל להצביע למפלגה, שתעמיד כמועמדה לראשות הממשלה מועמדת שתדרוש מאתנו הקרבה ותיתן לנו את התחושה שההקרבה הזאת ראויה.

מאז כהונתו של מנחם בגין כראש ממשלה, מנהיגי מדינת ישראל הפסיקו לדרוש מאתנו האזרחים ואנחנו מצידינו הורדנו את הציפיות שלנו מהממשלה. פחות מ-2/3 מאיתנו הולכים לצבא, ולא, לא מדובר רק על חרדים ושמאלנים תל אביבים. פחות מ-50% מהגברים עושים מילואים, ואחוז אפסי מהנשים. שיעור המעורבות החברתית והפוליטית בישראל, ההשתתפות בהפגנות (להוציא מחאת הקיץ), החברות במפלגות, אחוזי ההצבעה בבחירות הם מהנמוכים ביותר בעולם המערבי.

זה לא מקרי, שהתהליך הזה התחולל במקביל לירידתו של השמאל הישראלי ושלטונו הכמעט הגמוני של הימין ב-35 השנים האחרונות. ימין, בכל מקום, מתבסס על שילוב של הפחדת האזרחים מפני איומים זרים אמיתים ומדומים ועל אידיאולוגיה לפיה ככל שהממשלה תתערב פחות כך ייטב לאזרחים. שהאזרחים לא צריכים לצפות לדבר מהמדינה ומנגד המדינה לא מצפה מהם לדבר. מיסים נמוכים, תקציבי רווחה נמוכים, ממשלה קטנה, הפרטה. אלו המגמות הכלכליות השולטות במדינת ישראל בעשורים האחרונים.

אפשר לקוות, שבמחאת הקיץ האחרון, מספיק ישראלים השתכנעו שזהו כיוון הרסני לחברה הישראלית. אבל כרגע התחושה הרווחת בחברה הישראלית היא שאין אלטרנטיבה מנהיגותית ראויה. קדימה גמרה את תפקידה ההיסטורי, לא ציפי ליבני ולא שאול מופז יוכלו לשקם אותה. גם יאיר לפיד לא נתפש בציבור כמועמד להנהגה וזאת אפילו לפני שהציבור הבין עד כמה האג'נדה שהוא מקדם זרה לאג'נדה שבבסיס המחאה.

עד הבחירות יש עוד כשנה, עד אז אני מקווה שיו"ר מפלגת העבודה תצליח לבסס את עצמה כקול מנהיגותי אלטרנטיבי  משמעותי ואמין לשלטון הימין שנתפס כרגע כבלתי נמנע.

היא יכולה לעשות זאת אם היא תתחיל לדרוש מאיתנו.

לדרוש מאתנו להתפקד למפלגות, לצאת לרחובות ולהצביע בבחירות כי אף אחד חוץ ממנה לא יעשה שינוי פוליטי עבורינו.

לדרוש משלושת העשירונים העליונים לשלם יותר מס, ולהבטיח לו שבתמורה הכסף שלו לא ילך לכבישים עוקפים חסרי תכלית בשטחים או לישיבות שמסיתות נגד הדמוקרטיה, הם ילכו לבניית תשתיות, כלכלה בריאה ומדינת רווחה אמיתית שתיטיב עם כל האוכלוסיה, כי פערים חברתיים מזיקים בסופו של דבר לכולם.

לדרוש מהמגזרים הערבי והחרדי להתרחק מהקיצוניות, לציית לחוקי המדינה, להשתלב בשוק התעסוקה ולהבטיח להם שיזכו לשוויון מלא ואמיתי, שחרדים לא יופלו בקבלה למקומות עבודה ולא יתקלו בחומה של שנאה וחוסר הבנה, ושביוב לא יזרום עוד ברחובות של ישובים ערביים ובדואים.

לדרוש מכולנו לשרת, בצבא, בשירות לאומי או בשירות אזרחי כל אחד לפי יכולתו ובהתאמה לצרכים הלאומיים ולהבטיח שלצידינו ישרתו באחת המסגרות הללו אחינו החרדים ובני דודינו בני המיעוטים.

או-אז, נוכל כולנו להתברך באלטרנטיבה אמיתית לשלטון הימין שמוביל אותנו להפוך לחברה שיבטית, מנוכרת ומסוכסכת במקום לחברת מופת.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

4 תגובות

  1. גל :

    מה לגבי ביטחון? אני לא יודע איך לא ציינת את זה, זה נושא די מרכזי כאשר אתה מוקף במדינות וגופי טרור שמנסים להשמיד אותך (וזאת עובדה)… ראוי להתייחסות

  2. עמרי די-נור :

    קריאה לפעולה על בסיס חידוש הדרישה ההדדית בין האזרח לבין המדינה היא למעשה חידוש האמנה החברתית הבלתי כתובה שבין העם לבין המדינה. ישר כוח דור ידידי

  3. נמרוד :

    דברים כתובים כלבבי.
    אני חושב שהאמונה בשלום ובשתי מדינות לשני עמים לא מספקת.
    צריך לצאת מהדטרמיניזם שכופה עלינו הימין.
    ללכת לשלום.
    אם יו"ר העבודה לא יכולה לעשות זאת, שתמנה מי שיעשה זאת עבורה. ויפה שעה אחת קודם.

  4. חבר מפלגה לשעבר :

    במשך 15 שנה, מאז הייתה לי זכות בחירה, הצבעתי למפלגת העבודה. זו מפלגה שעל הנייר תואמת את כל סולם הערכים שלי ואני חש הזדהות עמוקה עם ההיסטוריה והשורשים שלה.
    זו מפלגה שבפועל בגדה ב-15 השנים האחרונות בערכיה, במצביעיה ובחבריה כמעט בכל הפעולות שנקטה. הייתה סמרטוט רצפה של ראשי ממשלות בשם האחריות הלאומית, העדיפה כבוד וכיבודים על פני מאבקים ומחאות, הפקירה את הזירה הפרלמנטרית לקפיטליסטים ולימנים קיצוניים. עובדה שאנחנו רואים מדי יום ביומו בכנסת.
    עם כל הכבוד לשלי יחימוביץ' ולכוונותיה הטובות, מפלגת העבודה הוא גוף אכול סרטן ושנאה, שכל עוד ימשיך להתקיים, השמאל המתון ימשיך להתפורר. ולמרות שכולם מנסים להציג זאת, אהוד ברק לא היה הבעייה של מפלגת העבודה. הבעייה עדיין קיימת וזורמת בדמה. הפתרון היחיד לחזרתה של הסוציאל דמוקרטיה והשפיות למערכת הפוליטית הוא פירוקה של מפלגת העבודה והקמת גוש מרכז שמאל חדש בהשתתפות כל הגורמים הקיימים.
    מפלגת העבודה ראוייה לעונש ולא לחיזוק.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.