חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

החינוך בפינלנד, העתקה ממה שאנחנו היינו לא מזמן

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 2.02.12 0:38

בת שבע מיליס, ישראלית פינית שמתגוררת שם, בפינלנד, כבר קרוב ל-30 שנה, הגיבה לפוסט פינלנד וישראל – שתי פרדיגמות מתנגשות והכתירה את תגובתה כך: כשנדע להשתמש בשיטות ישראליות כמו שהפינים משתמשים בהם

השיטה שהוכנסה לשימוש בפינלנד בשנים האחרונות, ותוצאותיה לא נבחנו מעבר למבחני המיצב הבינלאומיים, היא השיטה הישראלית של למידה משותפת. כאשת חינוך ישראלית-פינית ומומחית לתקשורת בין-תרבותית, אני לא בטוחה שהשיטה היהודית כל כך מתאימה לתרבות הפינית. אני מתגוררת ועובדת פה קרוב ל 30 שנה.
אם מאזינים לתכנית המאד רדודה שהוצגה על החינוך בפינלנד, מבחינים במה שאמר המנהל (זה שדבר אנגלית ראויה, לא זה שהציג עלגות לאומית) – התלמידים הפינים הצליחו משום שנבחנו במה שלמדו. אילו היו לומדים בשיטה אחרת, לא היו מצליחים.
המצב לאשורו, בשטח, שונה ממה שהישראלים שמאד אוהבים להלקות את עצמם מנסים לספר לעצמם. אנחנו מאד אוהבים פתרונות מקסמיים. אז אולי, אם השיטות שלנו כל כך טובות, נתחיל לישמן?
הרי את שיטת ההערכה שדובר בה פיתח פרופסור פויירשטיין (שזכיתי להיות תלמידתו) ואת שיטת הלמידה השיתופית לא המציאו במקום אחר…
נכון, מורה פיני משכיל יותר מישראלי, במובחן, והוא גם משתכר היטב ומעמדו החברתי יציב משל עמיתו. ועוד, הכיתות בדרך כלל באמת יותר קטנות, הרבה יותר קטנות מאשר בישראל ולמרות שמבכים כאן את הצורך לקצץ במספר הסייעות, יש גם מהן בכיתה.
שיתוף פעולה הוא זר לתרבות הפינית, הרבה יותר מאשר לתרבות היהודית, למרות שבישראל של היום יש ממנו פחות במובחן ממה שהיה לפני 30 שנים ויותר. אני בכלל לא בטוחה שההצלחה תשפיע על תחומים שמעבר לבחינות המיצב. למשל התחום הערכי חברתי.
מצד שני, יש למערכת החינוך הפינית בעיות קשות להתמודד אתן, האחת היא העובדה שתלמידים אינם מאושרים בבית הספר, ובמדד זה הם בין הנמוכים ביותר, והשניה היא הבריחה מהתיכון העיוני למקצועי, ושלא יספרו לכם שזה נעשה מעודף חריצות או שמעמדו של התלמיד המקצועי טוב כשל בוגר התיכון העיוני. לא, החברה לא ממוקדת בהישגים. תלמידים מעדיפים לרכוש מקצוע כמה שיותר מהר ולהתחיל להרוויח כסף. ילדים פינים עוזבים את הבית בדרך כלל בגיל צעיר מאד ומתנתקים.  יש בעיה קשה מאד של אלכוהוליזם ושימוש בסמים בקרב הנוער. עד כדי כך שבחטיבת הביניים מי שלא שותה לשכרה הוא יוצא מהכלל.
אני חושבת שהגיע הזמן להירגע, להתרכז בעושר הפנימי שלנו ולהשתמש בשיטותינו לפני שאנחנו ששים כל כך לצאת ולרעות בשדות זרים, ולגלות אז שמה שאנחנו בעצם כל כך מעריצים בהם כי הם זרים, זה מה שהם רכשו מאתנו, רק שאנחנו היינו עוורים.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , ,

11 תגובות

  1. משתמש אנונימי :

    מעניין איך התמונה משתנה כשפותחים את הזום. פתאום החינוך בפינלנד לא נראה כל כך וורוד.

    וזה בכלל קצת מצחיק להשוות את ישראל לאיזה יצור מדיני על הגלובוס.
    ישראל היא מדינה מלאת סתירות וקשה להגדיר בה מהי הנורמה ומהי הסטייה.
    בפרמטרים מסוימים היא מזכירה מדינת עולם שלישי ובפרמטרים אחרים היא נמצאת במקומות די מכובדים (מחקר, היי טק, פטנטים).

    אם אני לא טועה, ישראל היא החברה היחידה באו"ם (או לפחות בין היחידות) שמיום הקמתה אין לה מערך שלם של גבולות בינלאומיים מוכרים, ואם ניכנס לבי"ס ממוצע (אם יש דבר כזה) ונשאל את המורים מהם גבולות המדינה, נקבל תשובות בערך כמספר המשיבים.
    ישראל מנהלת למעלה מ-40 שנה שתי מערכות שלטוניות לפחות, אחת כאילו דה-יורה ואחת כאילו דה-פקטו. (רק לאחרונה הושלמו שני מינויים חשובים בנצי ליברמן במינהל מקרקי ישראל ושאול גולדשטיין ברשות שמורות הטבע, ושניהם גרים בתחום השטח שהוא ישראלי דה-פקטו בלבד, אפילו על-פי ה"חוק" הישראלי).

    בהקשר הזה בהחלט מעניין הדיבור על אוטונומיה של מנהלים.
    🙂

  2. שושי פולטין :

    מה שרואים משם לא רואים מכאן.
    הכתבה הזו מחזקת את הבעיה של מערכת החינוך היום – כאשר המדידה הפכה לחזות הכל משווים רק לתוצאות הפיזה TIMSS ודומיהם,
    למי אכפת מהיתר?…

  3. אברמלה פרנק :

    כללית, לא ממש ברור לי מה בת-שבע אומרת כאן בדבריה. אני מכיר כמה מאמרים וסרטים על החינוך בפינלנד (רובם לא ישראלים), והם כולם מדברים באותה לשון. חוות דעתה של בת-שבע נראית שונה מכל אלה.

  4. משתמש אנונימי :

    למשל –
    "יש בעיה קשה מאד של אלכוהוליזם ושימוש בסמים בקרב הנוער. עד כדי כך שבחטיבת הביניים מי שלא שותה לשכרה הוא יוצא מהכלל".

    כאשר יש מדד אחד ויחיד לבחינת הצלחה, והתעלמות ממדדים אחרים, כמו למשל בעיות שכרות קשות בגיל צעיר, או רמת המחקר האקדמי, אחוז המשכילים באוכלוסיה, יצירתיות וכיו"ב, אין להשוואה הרבה ערך.
    וזה עוד לפני שהזכרנו את ההבדלים הגדולים בין החברה הישראלית לחברה הפינית.

    זה לא הופך את מצב החינוך בארץ למעולה. זה רק אומר שחיפוש פתרונות מתחת לפנס הוא חלק מהבעיה ולא חלק מהפתרון.

  5. איתי :

    תודה לבת שבע על ניפוץ המיתוס המושלם, זה חשוב מאוד.

    במסגרת עבודתי קראתי כמה וכמה סקירות אקדמיות על מושג הלמידה השיתופית, אף אחת מהן לא ייחסה את המצאת השיטה לחוקרים ישראלים או לבתי ספר ישראליים, ונראה לי שהטענה הזו קצת לוקה באתנוצנטריות.

    יותר מזה, להגיד "העתקה ממה שאנחנו היינו לא מזמן" זו הגזמה פראית.

    עד "עידן האינטגרציה" (שנות ה-80, אחרי המהפך) ועידן ההפרטה, התקיים בישראל חינוך ציבורי שהיה יכול להיות אור לגויים, אבל למעטים.

    זה היה עידן ההסללה.

    בשנת 1980 רק 20% היו זכאים לתעודת בגרות כלשהיא, ומתוכם כמובן רק חלק יכלו להשתמש בתעודה כשער ללימודים אקדמיים.

    ההסללה גם היתה תלויה מאוד במוצא/לאום/מגדר (היום היא יותר קשורה בכסף, שזה לא יותר טוב, אבל לפחות אם אתה ערבי אמיד או מזרחי אמיד מצב ילדיך עדיף ממה שהיה מצבך)

    פוליטיקאים (מאיר שטרית בדה מרקר http://www.themarker.com/opinion/1.1602948ועיתונאים נוהגים להיזכר בנוסטלגיה בשנים שבהן ישראל ולא פינלנד היתה בצמרת המבחנים הבינלאומיים, אך הם לא יודעים שאז המבחנים נערכו על מדגמים מאוד לא מייצגים.

    איך עושים חינוך שהוא מצד אחד איכותי ומצד שני מיועד לכלל האוכלוסיה ולא רק ל20% כמו בעידן טרום-הרפורמות, זו שאלה לא פשוטה.

  6. משתמש אנונימי :

    צריך להיזהר גם בנתונים יבשים.
    החינוך החרדי מדיר את תלמידיו מהבגרות באופן אידיאולוגי. (בודדים נשלחו להשלים אותה באקסטרני. למשל אחיניתו של עובדיה יוסף שסיימה לימודי תיכון בבית יעקב ללא בגרות, עוד לפני 1980). זה גם נכון במידה רבה לבנות ערביות באותה תקופה.
    גם בקיבוצים לא נהגו להיבחן לבגרות ורק חלק מהתלמידים השלימו בגרות באופן אקסטרני.

    אז השאלה היא – 20% ממה זכו לבגרות ב-1980 .

  7. בראבה :

    עוז לתמורה-תכנית אופל של אדם אחד.

  8. איתי :

    אנונימית, הנקודות שהעלית דווקא מחזקות את טענתי. התיכון העיוני בעידן טרום-ההפרטה היה מוסד שחלק גדול מן האוכלוסיה הודר ממנו או הדיר את עצמו ממנו מרצון (חרדים וקיבוצים).

    מבחינה מתמטית, אני מסכים שהנתון ללא חרדים הוא הנתון ה"נכון יותר". לא מצאתי נתונים כאלה בחתך שנים, אבל עדיין אני טוען שזה רק מחזק את מה שאמרתי.

    מ- 20% ב-1980 לעומת 47% בהווה כולל חרדים נקבל כמובן אחוזי זכאות גבוהים יותר אם נחשב ללא חרדים, נקרא להם X ל-1980 ו-Y להווה, אבל העובדה שאחוז התלמידים החרדים בשכבת גיל הולך וגדל משנה לשנה (בגלל רמת פריון) משמעה שהפער בין 1980 להווה יהיה עוד יותר דרמטי אם נחשב ללא חרדים.

    דוגמה תיאורטית מוקצנת, אם ב-1980 תלמידים חרדים היו 20% מכל מחזור אז אחוז הזכאות המתוקן הוא 25 (20 לחלק ל-80), ואם בהווה התלמידים החרדים הם 30% אז האחוז המתוקן הוא 67%.

  9. משתמש אנונימי :

    אף אחד לא אומר שהיה כאן פעם מושלם.
    אבל לצורכי החישוב המקורב צריך להכניס גם את הבנות הערביות שלא נשלחו ללמוד לבגרות, והילודה אצל האזרחים הערבים במרכז ובצפון דווקא יורדת מאז.

    בכלל נתוני הבגרות הם לא רק כמותיים אלא גם איכותיים.
    נדמה לי שדווקא לזה התייחסה בת-שבע.

  10. איתי :

    אכן הכמות באה על חשבון איכות, לכן אני ממש לא טוען שאפשר להסיק מאחוזי הזכאות משהו על איכות המערכת.

    אין לי ויכוח עם בת שבע, יש לי ויכוח עם הכותרת.

    התוכן של דברי בת שבע אומר שמה שמספרים לנו על החינוך בפינלנד הוא לא כל האמת וזה הסיפור האמיתי פה.

    העורך לקח את דבריה לכיוון אחר – כאילו הפינים למדו לאחרונה את מה שאנחנו ידענו פעם והספקנו לשכוח – וזה להבנתי ממש לא נכון.

  11. משתמש אנונימי :

    אם קוראים את דבריה בסוף המאמר:
    "אני חושבת שהגיע הזמן להירגע, להתרכז בעושר הפנימי שלנו ולהשתמש בשיטותינו לפני שאנחנו ששים כל כך לצאת ולרעות בשדות זרים, ולגלות אז שמה שאנחנו בעצם כל כך מעריצים בהם כי הם זרים, זה מה שהם רכשו מאתנו, רק שאנחנו היינו עוורים", אז הכותרת בהחלט לגיטימית.
    אולי היא לא הסבירה עצמה מספיק בקטע הזה, אבל ברור שזה מה שהיא טוענת.

    בכל מקרה היא בהחלט פתחה זום רחב יותר והציבה תמונה בפרספקטיבה אמינה יותר.
    אין פטנטים בחינוך שהוא ענין מורכב ותלוי תרבות, גם בעולם גלובלי מוכוון שורה תחתונה (ראינו מה קרה ל"שורה התחתונה" כשהיא התרסקה במשבר המשכנתאות בארה"ב שהיה רק קצה הקרחון הסדוק לכל אורכו).

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.