חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מצוקת הדיור – פינוי מדירות עמידר

נושאים זכויות אדם, פוליטישוק, רווחה ושירותים חברתיים ב 29.01.12 6:00

המאמר מתייחס לעוד מקרה בו מפנים דיירת עמידר שהוריה היו זכאים לדיור ציבורי, אך היא לא. לאחר שנפטרו, עמידר הוציאה נגדה צו פינוי. אם חד הורית עם שני ילדים מושלכת לרחוב ללא חלופת דיור וללא התחשבות. מדינת ישראל מפרה את הערך הבסיסי של הזכות לקורת גג
מאת: הני זובידה

הקלות הבלתי נסבלת של הפינויים…

זה קורה, זה קרה וזה יקרה, מפנים אנשים מהבית שלהם. חלקם מסתדרים, אם אפשר לקרוא לזה להסתדר, חלקם אפילו מתים, כן חברות וחברים חלק מהמפונים וחסרי הבית מתים מרחוב בקור! ואז מתעוררים להם כמה פוליטיקאים, כמו למשל ראש עיריית תל אביב יפו, ומאשרים לאנשי המגזר השלישי מתנדבים וסתם אנשים שעדיין לא איבדו את הלב והמוסר שלהם, להקים איזה אוהל או מחסה זמני עד יעבור זעם או החורף או הסובלנות שלהם לפני שהם ישברו הכול שוב וישלחו את האנשים למות ברחוב או לפשוע או לפשוט יד.

אולם, היות ובעיית חסרי הבית מתחילה היכן שהוא, היום ברצוני לחשוף טפח מהבעיות, פינוי של אנשים מדירות בהם חיו כל ימי חייהם בשל "אי עמידתם בקריטריונים של זכאות…" מכבסת מילים לפינוי כפוי של אנשים מדירותיהם. אותן דירות בם הם וכל משפחתם גרו כל חייהם, אולם מסתבר כי בישראל זו נזקפת כזכות רק לחלק מהאוכלוסייה.

הסיפור הוא סיפורה של רחל לו מיבנה, אישה שעלתה לארץ ממרוקו עם הוריה בגיל 3. רחל, והוריה הועברו לעיר יבנה, ושוכנו בבית דירות של עמידר. כל חייה גדלה רחל בבית זה. שם נפטרו שני הוריה, אמא של רחל נפטרה לפני כעשור, אולם רחל למרות נסיונות להשתכר די, היא עבדה כל ימי חייה, לא הצליחה לצאת ממעגל העוני, ונשארה בבית הוריה והתגוררה עם אמה וגידלה שם את שני ילדיה כאם חד-הורית לאחר גירושיה. כיום, רחל, היא בת יותר מ-40 אם חד-הורית לשני ילדים ומדינת ישראל ועמידר, בחסות בתי המשפט וייצוג משפטי לקוי החליטו שהגיע הזמן להוציא את רחל מביתה.

זהו ביתה של רחל לאחר שפונתה והוא נאטם

מדוע? ובכן, כאמור, אמה של רחל נפטרה לפני כעשור, היות והדירה ניתנה לאמה ואביה של רחל עם עלותם לארץ על ידי המדינה והחברה המשכנת עמידר, טענה עמידר כי הדירה אמורה לחזור לרשותה, ואכן מזה כעשור מנסה עמידר* להוציא את רחל מבית הוריה משום שהיא, לפי הקריטריונים הקבועים בחוק אינה זכאית לדיור מטעם עמידר. מה שקרה הוא שרחל "הפסידה" בבית המשפט (לא שציפינו לדבר מה אחר מבית המשפט) והוצא נגדה צו פינוי שמומש לפני כשלשה ימים.

אולם, אליה וקוץ בה, מדוע? ובכן, ברצוני להציג לכם סצנריו חלופי. שוו בנפשכם משפחה אחרת שמגיעה לישראל, ולא בהכרח ממרוקו, ו"התמזל מזלה" ומשפחה זו קיבלה בית בקיבוץ סמוך לעיר יבנה או אילו במושב סמוך, נגיד גבעת ברנר, או אולי מושב כפר הנגיד, וההורים שקיבלו את הבית נפטרו במהלך השנים, מה היה על ילדיהם? ובכן הנה הפרוט, כל ילד היה מקבל נחלה או בית בקיבוץ, כמובן שמושב הם גם היו יורשים את נחלת ההורים, וכל אלו ללא קריטריונים או שטויות אחרות! לא היה עולה על דעתם של אף אחד לגרש אותם מביתם! ובנוסף, רוב הסיכויים שהם היו מרוויחים לא מעט כסף מהרחבות ומכירת אותו משאב נדיר ששייך לכולנו, האדמה, שניתנה להם לחקלאות, לקבלנים שהיו עושים המון כסף ומעשירים את אותם "בנים ובנות ממשיכות וממשיכים…"

ובכן מה הייתה טעותה של רחל, כנראה שהיא ממשפחה ממוצא מרוקאי שהגיעה, מה לעשות, ליבנה ולא לקיבוצים….כנראה שיש במדינת ישראל שווים יותר ושווים פחות. כנראה שבנים ובנות של בני קיבוצים ומושבים שווים יותר מבנים ובנות של תושבי עיירות פיתוח וערים מוחלשות. וזה מביא את המדינה ערלת הלב שלנו על נציגנו הכה 'מוכשרים' לשלוח את אותן משפחות לרחוב, ואולי למותן!

היות ונושא זה עלה בתוכנית הרדיו שאני משדר, ביקשנו מעמידר תגובה שעוד יותר הרתיחה את דמי, אולם קודם תגובת עמידר בנושא:

"גב' לוי פונתה בעקבות פסיקת בית משפט שקבע כי מדובר בפולשת שמתגוררת שנים בדירת עמידר בניגוד לחוק. ארבע ועדות שונות, בהן ועדה מיוחדת במשרד השיכון והבינוי, קבעו כי היא אינה זכאית לזכויות חוזיות על הדירה הנ"ל וכי היא אינה עומדת בקריטריונים לדיור ציבורי. חשוב לציין כי בקרוב מאוד תאוכלס הדירה במשפחה מרובת ילדים מהעיר יבנה אשר נמצאה כזכאית לדירת עמידר וממתינה זה זמן רב לדירה בעיר".

אסכים כי לפי לשונו היבשה של החוק ישנה בעיה, אולם ברור לכול כי חוק זה אינו מוסרי וחוקי אם לא מטעם ההוצאה של משפחה באמצע החורף לרחוב ללא חלופיות דיור, הרי מטעם חוסר השוויוניות ואי הסימטריה בטיפול במשפחות מערים מוחלשות לעומת משפחות מקיבוצים ומושבים. אולם הנקודה שפשוט הוציאה אותי מדעתי, היא הציניות שבה עמידר השתמשה על מנת להסביר את המטרה להוצאתה של רחל לוי מביתה היחיד כל ימי חייה. עמידר, לאחר שיחה עם גורמים בחברה, החליטה לשפץ את הדירה במהירות הבזק וכבר בשבוע הבא להכניס לדירה משפחה ממוצא אתיופי מרובת ילדים…ובעוד שבוע תשאלו מדוע יש בעיה בערים עם ריכוזים מזרחים מול הקהילה יוצאת אתיופיה, כי הממסד משסה את האוכלוסיות החלשות זו כנגד זו בו בזמן שבניה ובנותיה 'היקרים' של האליטה חיים להם בתוך הגדרות שלהם עם הבריכות שלהם והשטחים העצומים שלהם מחכים לאקזיט הנדלני הבא שלהם.

קריטריונים, חוקים או איך שלא יקראו להם, הזכות הבסיסית לקורת גג אינה מקוימת כיום על ידי מדינת ישראל, ועל כן חובה היא של כל הציבור להתקומם נגד המדינה ולקחת בחזרה את מה ששייך לנו ומגיע לנו ללא חשש, ובניגוד לביטוי הידוע "המשכיל בעת ההיא יידום" בעת זו כל המחריש הוא ערל לב, וחסר בינה. הגיע הזמן לממש את האמנה החברתית שלנו, ואם לא להחליף את השלטון בישראל ויפה שעה אחת קודם לפני שימותו עוד רבים בשל אי קיום זכויותינו הבסיסיות.

לבלוג של הני

________________
*

כך נראה נסיון הפינוי שנמנע בזכות התארגנות של פעילי החזית העממית למניעת פינויים, התנועה לחיים בכבוד בהנהגת יוסי יעקב
[email protected] 0526373381
אחרי הנסיון הזה הם "הצליחו" לפנות את רחל מביתה.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

33 תגובות

  1. אבשלום :

    מעניין. אני מכיר לפחות משפחה מרוקאית אחת שכן הגיע לקיבוץ. אני יודע שהיו עוד, כי גם במרוקו היו גרעינים של תנועות ציוניות-חלוציות שהלכו לקיבוצים. מי שלא הלך לקיבוץ לא הלך לקיבוץ בגלל שלא היה מעוניין בדרך החיים השיתופית (ובד"כ הפריפריאלית הזו), לא בגלל מוצאו. אני לא בטוח עד כמה תועלת נדל"נית תצמח לאותה משפחה מרוקאית מהנכס שאותו "קיבלה, תמורת דורות של עבודה על פסגת הר בגבול הצפון. אבל אם כבר ענייני ירושה ואחרים, במה כחול יותר דינם של בני הקיבוצים והמושבים מדינם של יורשי דירה במרכז ת"א? אי הסימטריה היא בין משפחות מוחלשות (אני לא אוהב את הביטוי הזה, אבל מילא) לבין משפחות "מבוססות". הניסיון לצבוע אותו במניעים עדתיים, וחמור מכך, שיתופיים, הוא הסחת דעת נואלת מהבעיה האמיתית.

  2. ק. טוכולסקי :

    אין במדינת ישראל שום זכות לקיום בכבוד חוץ מזכותם של הטייקונים והתאגידים להתעשר. זאת הזכות היחידה שבתי המשפט מגינים עליה. הם מגינים על קבלי כוח האדם וסוחרי העבדים בשם חופש העיסוק. הם מגינים על עבריינים כמו סוחרי סמים ועברייני צאוורון לבן בשם כבוד האדם וחרותו. בבתי המשפט לחלש אין לא כבוד ולא צלם אדם.
    לטעון שבמדינת ישראל יש זכות לדיור זה לזרות חול בעיני הציבור. עד שלא ניקח לעצמנו את הזכויות לא יהיה לנו כלום, רק הזכות לעבוד בשביל שכר נמוך מדי ולחיות ברמת חיים הולכת ופוחתת בזמן שהאלפיון העליון מתעשר.

  3. הני זובידה :

    אבשלום, התשובה. היחידה שיש לי אליך היא כנראה שאנחנו. חיים המדינה אחרת. הצורה בה כתבת את דבריך מסמנים שאתה חי בפלנטה אחרת או לחלופין אני לא אשתמש במילה נואל אבל אתה לא רחוק מהכחשה היסטורית של עובדות ברורות לכולם. הצעה לתיקון תן מבט בספרי היסטוריה או אם אתה רוצה בקיצור תולדות הזמן תן מבט בבלוג הצטטת יש מצב שתראה שמה שכתבת הוא בטל בשישים ודרך מעוותת מאוד להציג את ההיסטוריה הישראלית ובעיקר המזרחית. ההשוואה לתל אביב היא מצויינת עוד דירות שנקנו ברובן מכספי שילומים וניתנות מדור לדור ללא מיסוי. דרך אגב ובשביל הצדק ההיסטורי כספי שילומים לא ניתנו למזרחים גם כאלו שחוו את השואה, לפחות לא בשנות החמישים…
    נ.ב. אני מוכן לבדוק את הדברים אמפירית ולראות עד כמה אתה טועה/מטעה, יודע מה אולי זהו כן נסיון נואל שלך הפוסל במומו פוסל….

    טוכולסקי, אנחנו חוזרים לתמות הידועות בינינו. אולי יש מצב שתסכים איתי שמצבה של רחל לוי המפונה מיבנה היה טוב יותר והיה לה בית וילדיה אם היא הייתה בת קיבוץ, הלא כך? תסכים עימי שדרי הדיור הציבורי נמצאים במצב גרוע יותר מבני הקיבוצים שמקבלים את בתיהם, הלא כך? אני יודע כולנו מנוצלים אבל לפחות לחלקנו יש בית לגור בו אחרי יום של ניצול….

    אבל כמו תמיד יש מצב שאני טועה….

  4. ק. טוכולסקי :

    הני אולי תסכים איתי שמצבה היה יותר טוב אם היא היתה בת מושב? עם נחלה בשפלת יהודה, בעמק יזרעל או בגליל? תסכים איתי שבני הדיור הציבורי נמצאים במצב הרבה יותר גרוע מבני המושבים.
    אם רחל היתה בת קיבוץ שעבר הפרטה יכול להיות שילדיה לא היו מקבלים כלום. אם ילדיה היו בוחרים להיות לא חברים בקיבוץ ישן הם גם לא היו מקבלים כלום.

    אבל למה אנחנו מתווכחים בכלל? הרי שנינו רוצים זכויות ליורשים בנכס. מושבניק שהוריו עלו מתימן, קיבוצניק דור שלישי בארץ עם שורשים בפולין או דייר בדיור הציבורי.

    אנחנו מסכימים שצריך עוד דיור ציבורי, אנחנו מסכימים שצריך לשמור על יעוד הקרקע מפני ניצול לרעה. אנחנו מסכימים שיש פערים לא הגיוניים במדינת ישראל ושהגיע הזמן לצמצם אותם. מספיק לא?

  5. דליה :

    עמידר מכונה החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ. מה משמעות "לאומית" אם היא חברה בע"מ? לא הבנתי.
    אם היא ארגון לאומי לשיכון, מדוע היא מסלקת דיירים משיכון?
    למערכת עבודה שחורה הגיעו כבר מספר פניות בעניין סילוק דיירים מדירות עמידר. במערכת נוצר כבר נוהל,
    לשלוח לח"כ חיים אמסלם את הבעיות והוא ממשיך בטיפול מול עמידר. היווצרותו של נוהל זה מלמדת שתופעת
    סילוק דיירים מדירות עמידר הוא נפוץ. אז עמידר שהיא דואגת לעמי לדור תחת קורת גג, מתנהגת כחברה
    המסלקת דיירים ולא משכנת.
    המקרה האחרון שהגיע למערכת היה פנייה של משפחה בת חמישה ילדים, שאחד מהילדים נכה, ולכן המשפחה
    זקוקה לדירה בקומת קרקע. בקרוב יתנהל דיון משפטי על פינוי המשפחה מהדירה.
    הנה הקישור לדף הבית של עמידר. שמו של המנכ"ל הוא יעקב ברוש. ירון קליין הוא יו"ר מועצת המנהלים.
    http://www.amidar.co.il/wps/portal/!ut/p/c1/04_SB8K8xLLM9MSSzPy8xBz9CP0os_gQAzdTQ09LYwMDP0s3AyM_z5BAX3MvA3dfI6B8JE55AyMjinQbUqDb3dccn25XY_1wkF_xux0kb4ADOBoQ0G-IV97dzAS_PND9fh75uan6BbmhoREGmZ5ZJo6KAO-GA2k!/dl2/d1/L2dJQSEvUUt3QS9ZQnB3LzZfVDBGNTFJOTMwME45RjAyTklUUU03SjAwMjE!/

    הקוראים מוזמנים לשלוח מכתבים אל אישים אלה בעניין פינויים מדירות עמידר.
    איך אפשר לזרוק משפחות ודיירים לרחוב, כאשר אין הצעות חלופיות לפינויים?
    מה עם הזכות לדיור של כל אזרח במדינה?

  6. דליה :

    מפנים דיירים המתגוררים שנים בדירות עמידר, ומסלקים אותם לרחוב ללא פתרונות חלופיים
    מפנים דיירי אוהלים, שאין להם דירות, בתל אביב, בבאר שבע, ובערים נוספות.
    דיירי אוהלים אלה לא נשארו לצורך מחאה. אין להם דיור, ואין להם מקום אחר.
    איך מפנים אותם ללא פתרונות חלופיים?
    והימים ימי חורף קרים במיוחד. היכן יגורו?
    זרים ופליטים שמגיעים לתל-אביב, לא מאפשרים להם להתגורר בדירות. הם ישנים בגן לוינסקי בימי
    חורף קרים אלה.
    זרים ואזרחים, לכולם אותו דין. לא מכבדים את זכותם לדיור.
    לאן הגענו?
    איפה החמלה?

  7. עמית-ה :

    הני
    אני אמנם גדלתי במושבה אבל נולדתי בקיבוץ, לקח עשרות שנים עד שגיליתי שהשמות שהכרתי בילדות בקיבוץ כמו אלפסי, חצירה, ועוד, הם שמות של אנשים שעלו לכאן מארצות דוברות ערבית.
    רק כשהגעתי לשנות העשרים שלי הבנתי למה חלקם שינו את השמות הפרטיים שלהם, הייתי עיוור לצבעים האלו.
    חלק מהאנשים האלו שגדלו איתי בקיבוץ בלי קשר למוצאם הם היום ללא זכויות דיור בקיבוץ שהופרט באופן ברוטלי.
    אני מסכים עם ק. שצריך לדאוג לשינוי של החברה הזאת שבה אנחנו חיים ואני מסכים איתך שצריך להלחם בהפליה.
    אני לא חושב שצריך להביא את דוגמת ההתישבות העובדת באופן שלילי, אני חושב שצריך לומר: בחלק מהמקרים מדינת ישראל נהגה ביושר ובצדק כמו במקרים של הורשת זכויות במושבים וחלק מהקיבוצים.
    על הצדק הזה יש להחיל צו הרחבה לכל המקומות ולכל האזרחים (להזכירך מי שנידפק כאן הכי הרבה הם ערבים שהועברו מול ביתם).
    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9B%D7%A4%D7%A8_%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%A2%D7%9D

  8. הני זובידה :

    טוכולסקי, מסכימים, אולם חשוב לציין כי רוב בני הקיבוצים למרות ניסיות (מטופשים אני חייב לציין) הם ממוצא אשכנזי ולא מזרחי! רובם גם היו, וחלקם עדיין, גזענים בצורה מחפירה נגד מזרחים! ולמרות ההפרטה רובם במצב טוב הרבה יותר מבני הדיור הציבורי! ועד אשר לא נפנים זאת למרות ההכסמות המאוד רחבות ביני ובינך, לא ישתנה דבר, ולא נצליח לרתום אף אחת או אחד לנושא החברתי מהמזרחיות והמזרחים בישראל!

    עמית, ואללה שלפת את הקלף של הערבים גדול, והשמוץ, בכלל גדול ונכון גם אני הני זובידה מרצה באוניברסיטה! אז מה? מה זה אומר? שיש שיוויון באקדמיה? שיש 6% מרצות ומרצים מזרחים לעומת 92% יוצאות ויוצאי אירופה אמריקה…מה זה אומר על הקיבוצים? האם צר עולמך כעולם הנלמה? מה זה שאני לא רואה יוצאי אירופה אמריקה בדיור הציבורי אומר שאין בכלל? מה המשמעות של התגובה המאוד שטחית שלך?

    דליה, אני מסכים עם כל מילה, למרות הניסיון שלך לעשות "סניטציה אתנית" לנושא, עמידר היא חברה ממשלתית שנשלטת על ידי ההגמוניה שיש לה גוון ברור, ומי שנדפק בעקבות מעשיה הם אנשים ממוצא די ברור, האם את רואה את זה?

    בברכה
    הני

  9. קיבוצניקית :

    הני יקר, בדרך כלל אני לא מגיבה למאמריך. אך הפעם אחרוג ממנהגי.
    אני דור שלישי לחלוצי גבעת ברנר שקנו את הקרקע לפני קום המדינה ! ההרחבה (שלא הצליחה לכסות את החובות העצומים) נבנתה על שטח פרטי !. למרות שסבי וסבתי הקימו את הקיבוץ ואבי נולד בו ומתגורר בו אין לי עדיין זכויות מלאות על דירתו הצנועה. אני גרה בדירה שכורה וכדי לחזור להתגורר בקיבוץ אני צריכה לעבור ועדות קבלה בדיוק כמוך.
    לעומת זאת, גיסי עלה לארץ עם משפחתו בשנות ה70 הם קבלו דיור ציבור ולפני עשור זכתה אמם לרכוש את דירתה במחיר מיוחד (חוק הדיור הציבורי 1988).
    אולי כדאי לי לתבוע אותך על הוצאת דיבה, לשון הרע you name it ולקנות סוף סוף דירה ?!

  10. הני זובידה :

    קיבוצניקית לא יקרה!
    את מוזמנת לעשות זאת! אני בטוח שממה שאין לך אצליח לקחת עוד קצת! בבקשה, הרשות ניתנה לך…
    מעניין מנייין הפטרונות הזאת והרצון לאיים עלי? אולי את יודעת יותר ממני? או שאת מבינה טוב יותר ויש לך הנתונים?
    הנה אחתולתמיד, תפאדלי (בעברית בבקשה) אשמח לקחת אותך למנקים!!!! חצופה!!!! לזה הגענו, מישהי עלומה (מעניין למה?!) מאיימת עלי בתביעה. בחייך, חכי אני מסיים לפחד ואמשיך לתכתוב.

    טוב, את יודעת מה, סליחה…בחייך, הצחקת אותי!!! זה מה שנותר לך? לאיים עלי? טוב, את יודעת מה, את צודקת מעתה אתחיל לכתוב על בני הקיבוצים והמסכנות שם…חכי אני מתחיל שיר רחמים על כך שלך יש עוד בית, נכון בקושי ושאתם מלאים בחובות….טוב? זהו?

    ואם בתשובה את מעונינת, ולא לבדוק אם אני חושש מעלומי שם שמסתתרים מאחורי כינויים….אני מציע שתעשי סטטיסטיקה מי נמצא במצב גרוע יותר בני הקיבוצים או אולי בנות ובני הדיור הציבורי! מעניין שלך יש דירה, ושלא מתעתדים לפנות אותך ממנה!!!! מעניין מה יש לילדיך? (ואל תספרי לי שהם השיגו הכול בעבודה קשה…)ומעניין מה יקרה לחובות העצומים שאת מתארת, מי אחראי עליהם, והאם יפנו אותך מדירתך בעקבותיהם…תחשבי על כל אלו שוב, ואז נשוחח על התביעה או אולי ניפגש בבית משפט, אני מוכן, ואת?

    אז אני מציע לפני שאת מרימה את עטך לכתוב עם דברים ריקים, חשבי שוב…ואני מציע ללא איומים ריקים!

    איך אמר מזרחי ידוע "If you want to shoot, shoot, don't talk!"

  11. מיכאל לינדנבאום :

    החברה הממשלתית עמידר נשלטת על ידי ממשלת ישראל שהיא כבר 30 שנה ממשלת הימין-הליכודי וגרורותיו-הניאו-ליברלי.
    יש כתובת פוליטית לבעיה ואני מצפה שהטענות הנכונות מאד יהיו מופנות אליה.

  12. איתי :

    הני,

    אני מסכים איתך שבהגמוניה הציונית-סוציאליסטית-אשכנזית היו הרבה מאוד תופעות של אפליה וגזענות.

    הרבה מזה קיים גם היום, רק שינה צורה: רוב האשכנזים אינם סוציאליסטים, והסוציאליסטים הם כבר מזמן לא ההגמוניה.

    עכשיו בתור בן תערובת שחונך ע"י אבא עם תודעה מזרחית (כמו ילדיך אם אני לא טועה) אני חושב מה הלאה.

    אם המטרה שלנו היא לפקוח את עיניהם של המזרחיים שההגמוניה דופקת אותם, אולי כדאי לנו לצייר את המטרה סביב מי שהם הגמוניים בהווה לא סביב מי שנושלו מעמדותיהם. רובם אמנם אשכנזים (ביבי, ברק, נוחי) אבל גם כמה מזרחיים (תשובה, בינו). אם נפגעי עמידר יעלו מחר על גבעת ברנר כאילו זו הבסטיליה לא ייצא להם מזה הרבה. כבר עדיף בהרבה לעלות על מתחם הבורסה בת"א.

    לעומת זאת אם המטרה שלנו היא לפקוח את עיניהם של שניים וחצי הסוציאליסטים האשכנזים שעוד נותרו במדינה (אבשלום, טוכולסקי, וכו') לכך שהם חלק ממגזר שחטא וחוטא בגזענות ובאפליה, אני חושב שזו מטרה חשובה מאוד, אבל אולי כדאי לחשוב על דרך יותר אפקטיבית.

    למה הדבר דומה? לכך שחלק גדול מהמאבק (הצודק אבל "ראש בקיר") נגד הדרת נשים במגזר החרדי גורם לכל המגזר החרדי להתאחד סביב עמדות חשוכות, במקום לקדם בתוך המגזר החרדי גישות מתונות ושוויוניות יותר, שמתחילות לנבוט בו.

  13. הני זובידה :

    מיכאל, אני מסכים! יאללה יחד, נכיר בבעיה של הדיור הציבורי נדבר על הנפגעים העיקריים מהתופעה ויחד נצא למגר אותה! מה דעתך? מסכים?

    איתי, אני חושב שאני וטוכולסקי מסכים על העקרון אולם השאלה שעדיין נותרה ועומדת בעינה היא מדוע לא יכירו בעניין המזרחי והבעיה שעומדת בבסיס הגזענות נגדם, ונגררת כיום גם לכיוון האתיופים? למה מדברים על קרית מלאכי ולא על ה"יישובים הקהילתיים"? והיות ואני לא מסכים עם הנושא האחרון שהזכרת, אני גם לא מסכים עם הניסיון לטמון את הראש בחול בכול הנוגע למזרחים ומזרחיות בישראל….

  14. איתי :

    אני ממש לא נגד לטמון את הראש בחול.

    האתיופים נדפקים פעמיים
    (א) הממסד של מערכות הרווחה והחינוך נוהג כלפיהם בהתנשאות שמזכירה מאוד את הסיפורים של דור ההורים שלנו על שנות החמישים, לא למדו כלום.
    (ב) המזרחיים בשכונות ובעיירות הפיתוח מתנהגים כלפיהם באותה גזענות שהם חטפו מהאשכנזים בשנות החמישים.

    אני מוצא באתר הזה שתי גישות שאיני מתחבר לאף אחת מהן.

    האחת – "משקפיים אדומות": לטמון את הראש בחול ולהגיד שמעולם לא היתה גזענות/אפליה, שיש פה "רק" מלחמת מעמדות של עניים נגד עשירים ללא הבדל גזע ועדה, ושכל מי שטוען אחרת רק מפלג את החלשים ומשרת את בעלי ההון.

    השניה – "משקפיים שחורות" (מלשון הפנתרים השחורים) – לדבר רק או בעיקר על העניין של מזרחים עניים נגד אשכנזים עשירים, תוך התעלמות מכל מה שלא מתאים לתיאוריה, ובכלל זה:
    – נפגעי הזנחת הדיור הציבורי שאינם מזרחיים/אתיופים
    – מזרחיים רבים שניצלו את משטר ההפרטה וטיפסו יפה למעלה (בימי המונופול של מפאי-הסתדרות וההגמוניה האחוסלית לא היה להם צ'אנס). נכון שבאקדמיה ובביהמש העליון עוד לא רואים את זה, אבל בשכונות וילות ובדירות יוקרה בפרברים בהחלט רואים.
    – תחולת העוני בקיבוצים המופרטים, זקנים חולים שאין להם פנסיה וצריכים לעבוד
    – אם אתה רואה באחוסלים כמגזר אחראים לגזענות ולאפליה, מה עם אחריות המזרחיים להצבעה שלהם עבור מפלגות (ובראשן הליכוד בשליטה אשכנזית) שרק העמיקו את האי שוויון?
    – איך זה ייתכן שגם מתוך המעמד הבינוני המזרחי המשכיל (שאתה משתייך אליו, ואני רק למחצה) וגם מתוך המנהיגות הכריזמטית של הפנתרים ויורשיהם לא צמחה עד היום תנועה פוליטית בת קיימא, עם מצע סוציאלדמוקרטי אבל בלי ההתנשאות המפאיניקית?

  15. על הזכאות לדיור ציבורי בתקופה של משאבים מוגבלים « הטרקלין :

    […] עדיף היה שלא תיטענה. באתר "עבודה שחורה" מובא מאמר של האני זוביידה המתאר מקרה של פינוי אישה מדירה בדיור הציבורי, לאחר […]

  16. הני זובידה :

    אני חושב שכבר דנו בעניין זה, זה קצת דומה למה שקורה כיום עם הגברת שהוטרדה מינית במשרד ראש הממשלה ומבקשת שלא להעיד על מנת שלא להרוס את הקירייה שלה והמשך חייה…הכי קל להפנות אצבע מאשימה לקורבנות….הייתה תגובה והיא ההצבעה לליכוד וחלק ניכר מהמזרחים אומרים תמות נפשי עם פלישתים…על מנת לשנות זאת חשוב מאוד להכיר ואז לתקן, וכפי שאתה רואה זה לא בדיוק קורה כאן, וזו הסיבה שגם אותי לא תמצא בין שורות המקהלה שיוצאת מבין נשות ואנשי אתר זה…

  17. מיכאל לינדנבאום :

    אויבם של מדינת הרווחה,של קורבנות ההפרטה,בהם נזקקי הדיור הציבורי,המובטלים המבוגרים, ועובדי הקבלן,הוא אשכנזי מוגדר מאד ושמו ביבי-קבלן הביצוע של הטייקונים.

    כל זמן שמתעלמים משלטון הליכוד,אז בעצם אנחנו לא מקדמים את נושא מדינת הרווחה היקר לכולנו.

  18. הני זובידה :

    לא מסכים איתך, זה לא רק ביבי, ואם תמשיך לכוון רק אליו תמשיך לדרוך במקום!

  19. דליה :

    הני
    אני מוחה על שימושך בביטוי "סניטציה אתנית". יש לו ריח של תאי גזים.
    במקום להתמקד בבעיה הספציפית של הפינוי מדירות עמידר, ולעודד
    קוראים לחשוב על מהות הבעיה ועל פתרונה, אתה מחייב את הקוראים
    להתמקד בבעיית האפליה בין אשכנזים ומזרחיים, ואינך מוביל לפתרון קונסטרוקטיבי.
    אם מגיב אינו מתייחס לבעיה שאתה מציג, הוא עושה "סניטציה אתנית". אני
    מבינה שמעצם הבעיה שאני אשכנזייה, אני פסולה בעיניך, ומתעלמת מבעיית האפליה. גם זה הוא סוג של אפליה וגזענות.
    שם המשפחה של המפונה מדירת עמידר הוא לוי. לא ברור אם השם אשכנזי או מזרחי. אם השם היה פרידמן, לא היו מפנים אותו מדירת עמידר? אני בספק. אותו דין חל על
    כולם במקרה כזה.
    ואם אתה רוצה להתייחס לבעיית הפינויים מדירות עמידר בצורה בונה, עליך להתייחס אל החוקים שמחוקקת הכנסת, ולבדוק את התנהלות שר השיכון בעניין. לצעוק אפליה
    ולהשמיץ את מי שלא מתייחס אליה, לא מוביל לשום מקום.
    המאמר שפורסם בטרקלין (תגובה 15) מבהיר את הבעיה, והוא יכול להוביל למחשבה על
    דרכים לפעילות ציבורית כדי לעזור במשהו לפתרון הבעיה.

  20. מיכאל לינדנבאום :

    אני לא מבין.
    אם לא ביבי ,ראש הממשלה,
    האיש שאחראי על המדיניות התקציבית והפיסקאלית,
    על כל נושאי תשלומי ההעברה,
    אז מי כן?

  21. ק. טוכולסקי :

    משקפים אדומים, משקפים שחורים. 25% מהילדים עד גיל 10 בישראל הם מעורבבים עדתית וזה רק הולך ומתגבר.
    בדור הבא או בזה שאחריו כבר יבינו כמה מגוחך הדיון העדתי ויתעסקו בעיקר, במעמד.
    אנחנו יכולים לעשות את זה כבר היום, אבל אין חובה. בואו נמשיך להתכתש בתוך המעמד לכל מצהלות בעלי ההון.
    פתרון הבעיה העדתית לא תתן מענה לבעיה המעמדית. פתרון הבעיה המעמדית יפתור כל בעיה אחרת, עדתית/דתית/מגדרית וכו. אבל זה בסדר בואו נריב על הדירה של הקיבוצניק. מה זה משנה שהילד שירש את דירת הקיבוץ שלי כבר אין לו עדה (ויש לו חלק במה ששווה כנראה 60,000 ש"ח ל-70 מטר) אבל זה כבר באמת סיפור אחר.

    כשקראו את הקריאה פועלי כל העולם התאחדו ציפו מהפועל היהודי לסלוח לפועל הגוי על שנים של פרעות ואנטישמיות. ליהודים במפלגות הסוציאליסטיות ובבונד במאבקים על שינוי העולם היתה גדלות לעשות זאת באופן שכנראה לנו שבטי ישראל בארצנו ובדורנו אין.

  22. הני זובידה :

    ראשית, את יכולה למחות, אך לא לשים מילים בפי!מעולם לא פסלתי אדם על שום מוצאו! את אינך פסולה בעיני על שום היותך אשכנזיה (מי שמכיר את חברי ואת דעותי יודע זאת!) את פסולה על שום דעותיך בלבד ומה שאת כותבת!!! זה די והותר להבין מה את חושבת וכיצד, גם אם היית מזרחית הייתי אומר את אותו הדבר.
    שלישית, את מה שאת אומרת שכתבתי (נושא הסניטציה) כתבתי באתר אחר את יכולה להעלות את זה לדיון כאן אולם אני יכול שלא לענות לך כאן! וכמו כן, אוסיף ואומר שמה שאת טוענת הוא באוזני ה"משתמש"!

    רביעית, כמובן, שמה שאת כותבת הוא נכון, אין לי כלל ספק שלא משנו מהו מוצאו של האדם אם היו רוצים לזרוק אותו מהדיור הציבורי היו זורקים אותו, אולם!!!!! הבעיה היא שרוב משתכני הדיור הציבורי הם מזרחים! ממש אותו הנושא עם המעברות, נכון יוצאי אירופה גם עברו במעברות, בדיוק כמו המזרחים, ההבדל הוא שהם בבמוצע שהו שם שנתיים לעומתם, המזרחים נמצאים שם עד היום!!!!

    את תכבתי בטרקלין ואם ארצה אגיב…אל תערבבי מין שלא במינו…

  23. הני זובידה :

    ולפני ביבי היה אולמרט, ולפניו היה שרון, ולפניו ברק, ולפניו שוב ביבי, ולפניו היה רבין וקצת פרס ועוד! הבעיה לא התחילה בביבי ולא נגמרת בביבי עד שלא תבין זאת כולנו בבעיה….

  24. הני זובידה :

    לא רק כ-10%, מרוקאי עם תימני זה לא "מעורב"…לפחות לפי הבנתי את הקונטקסט…ומי שיודע כבר אז רק לסיבור האוזן, נישואים מעורבים הם בעלי הסיכויים הגבוהים ביותר לגירושין…יכול להיות שהם יבינו, אני מעריך ש"אמרו את זה קודם לפניך (אתה) זה מאוד משנה!!!" וזה לא קרה כבר דור רביעי, אתה תלוש! אני מזמין אותך לבוא שבת עימי ואנשי הפריפריה ותבין כמה אתה לא רואה את מה שקורה בשטח, וחבל לי, כי ליבך אין לי כלל ספק הוא במקום הנכון!
    הנקודה היא שפתרון הבעיה העדתית יפתח פתח עצום להתחלת הדרך המשותפת לפתרון הבעיה המעמדית, עד שזה לא ירקה, אל תעשו פני תמימים ותשאלו מדוע המזרחים מצביעים לביבי!! זה עדתי!!

    אין לי בעיה לסלוח, כל שאני מבקש הוא עד שנגיע לשיוויון חלקו את המעט שיש בין כולם בצורה שיוויונית…אני יודע קשה להבין זאת מהצד השבע והמלא, גם אם זה לא הרבה, כולה דירה בקיבוץ, זה הרבה יותר ממה שיש לכמה נשים וגברים במאהלים חסר הברירה (רובם מזרחים שלא למאר 99%)…

  25. מיכאל לינדנבאום :

    הבעיה היא משטר ההפרטה שייצר הימין בשלטון מאז 1977 .

    עכשיו ביבי במשמרת של משטר ההפרטה ולכן הוא הכתובת.

    אני מסכים איתך שהבעייה לא נגמרת עם ביבי אלא בהפלתו של משטר הניאו-ליברלי,יהא מי שיהא בראשות הממשלה.

  26. ק. טוכולסקי :

    אז רגע, לי יש דירה בקיבוץ 70 מטר, שווה 60,000 מישהו שזכאי לקנות דירה בדיור ציבורי בעיר צריך להתחלק איתי כי הדירה שלו בירושלים ובקטמונים מוכרים היום דירות כאלו ב-800,000 ש"ח (ותודה ליד 2)? זה ההיגיון?

    החוכמה היא לקחת ממי שיש לו הרבה לא לריב בין חסר הכל ובעל המעט, זה הרעיון של המעמד השלישי, של ה-99%, ביחד למרות שלי יש משהו ולשני אין כלום כנגד הבעלים של ההרבה.

    הבעיות הן לא פרטניות לישראל אלא בעיות שמאפיינות חברות הגירה. תמיד דופקים את מי שבא אחרי ובדרך כלל דור ראשון של מהגרים חזקים דופק גם את האוכלוסיה הילידה. את זה צריך לפתור. הפתרון הוא מעמדי.

  27. הני זובידה :

    מוסכם…להפיל…לדעתי הם התחילו את ההפרטה אולם ניאו-ליברליזם היה חלק ממשנת העבודה, לא כל כך ברברי אבל היה.

    טוכולסקי, מסכים צרי לקחת מהעשירים. אבל עד שזה יקרה, תחלק מה שיש בין כולם…מה אתה אומר?

  28. ק. טוכולסקי :

    לכן שאלתי מה זה אומר לחלק בין כולם, לי יש דירה 3 חדרים ששווה 60,000 איך אני אמור לחלק אותה ואם אני מחלק אותה מי שיש לו דירה ששווה 800,000 יתחלק איתי?

    ברצינות הני, מה המטרות שלנו, להעיבר עכשו מחוסרי דיור לפריפריה שיחיו בקיבוצים שאחרי ההפרטה גם בהם יש עוני ופערים או לפתור את הבעיה כל אחד במקומו? כי אם אפשר להעביר מחוסרי דיור לפריפריה אז אפשר לתת דירות שעומדות ריקות בידיור הציבורי בפריפריה למחוסרי הדיור שרוצים פתרון בערים שלהם.

    המטרה להשיג צדק חברתי לא תושג באמצעות חלוקה בין החלש לחלש קצת פחות כשהחזק ממשיך להתעשר על חשבונם…

  29. דליה :

    הני
    לא הבנתי את תגובתך 22, אם הייתה מיועדת אלי. תסתכל על תגובה 8 שלך. שם כתבת "סניטציה אתנית". כינוי זה לא בטרקלין, אלא פה בע"ש.

  30. הני זובידה :

    כן אליך, אבל לגבי התגובה הטרקלין…לגבי המושג סניטציה עניתי, באוזני השומע…אני באותה מידה יכול להגיד שכל מה שנאמר כאן על אי רלוונטיות האתנוס מזכיר לי מכחישי שואה…לא שאני אומר זאת…

    טוכולסקי, מפריטים ובונים, האם אתה מסכים לזאת? אז המקום הפריט לבנות במחיר עלות לבני הפריפריה…ובא לציון גואל…מה דעתך?
    המח

  31. ק. טוכולסקי :

    אני אומר:
    א. בניה ציבורית ובנוסף רק:
    ב. בנייה במחיר למשתכן
    ובנוסף:
    ג. איסור על בניה צמודת קרקע
    ד. השלמה תוך שנה של הליכי התכנון לכל הרשויות המקומיות והאזוריות.
    ה. בחינה מחדש של גבולות הרשויות המקומיות והאזוריות וחלוקת השטח וההכנסות ביניהן.

    חוץ מזה אני כבר עמוק בדיון על עניים עובדים, אתה מוזמן להצטרף

  32. הני זובידה :

    אני איתך…גם בנושא הבנייה וגם בנושא העניים העובדים אם שמעת אתמול את הספיישל ברשת בית….
    תגיד איפה ומתי 🙂

  33. עמית-ה :

    ק.
    לעשות חלוקה של שטחי ארנונה בין רשויות = לחלוקת כסף.
    אז במקום לייצר תחרות ניאו-ליברלית בין רשויות מי בונה/הורסת יותר שטחים פתוחים (כי הם בזול) בוא נלך על סידור סוציאל דמוקרטי.
    המדינה מחליטה מה עלות הסל המוניציפלי שכל אזרח צריך לקבל, ומספקת אותו.
    רשות שהכנסותיה גבוהות יותר ממכפלת הסל במספר התושבים + עסקים מעבירה את העודף למדינה.
    רשות שהכנסותיה נמוכות יותר (90% מהרשויות) משום ששטחי מגורים מכסים רק 25% מעלות הסל (נכון להיום) מקבלת מהמדינה.
    רשות שאחוז המשתמטים (החלק ימדד פר תושב לא פר כסף) מתשלום ארנונה בה עולה על 15% תמונה לה ועדה קרואה.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.