חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

מה היא אסטרטגית הבחירות הרצויה למפלגת העבודה?

נושאים דעות, פוליטי ב 18.01.12 1:05

מפלגת העבודה השיקה קמפיין שמטרתו להשיב אליה את בוחריה או במילים אחרות לחזר אחרי מצביעי קדימה.  עדי אדמית, צופה אכזבה גדולה ומציעה ליו"ר מפלגת העבודה חה"כ שלי יחימוביץ לחזר דווקא אחר בוחרי הליכוד, באותם אזורים שהעבודה הפסידה בצדק לאורך שנים כמו נתיבות ושדרות

כמאמר הקלישאה, הבחירות בפתח ועולם כמנהגו נוהג. ביבי מקיים כנס בחירות בעיר הדרומית נתיבות לקראת הפריימריז בליכוד, ומפלגת העבודה משיקה קמפיין שמטרתו "להשיב אליה את בוחריה".

כפי שמצטייר, התפיסה שמובילה את מפלגת העבודה היא כי שחיקת כוחה בשנים האחרונות נבעה מהתחזקות קדימה על חשבונה, ולכן יש צורך בקמפיין שיסביר לבוחרים שערקו מה טוב להם. כניסת יאיר לפיד והסקרים האחרונים שמתפרסמים טורפים את הקלפים מוכיחים  כי למפלגת העבודה בגלגולה  הנוכחי אין מה להציע לבוחרים שמשוועים לאדם בדמות לפיד שיציל אותם מלפיתות החנק של החרדים, כפי שהוכיחה ההתגייסות האדירה (וחוצת המפלגות) של פעילים רבים לסבב המהומות האחרון.

נראה כי במצב כזה העבודה לא מסוגלת ליצור יתרון ולהיות זו שתרכיב את הממשלה הבאה. במידה וישוריין ללפיד מקום של כבוד בקדימה, קדימה עשויה להיות זו שתרכיב את הממשלה הבאה בראשות לבני ולא שלי יחימוביץ'. כך שנראה שלמפלגת העבודה אין הרבה סיכוי עם התרחשויות השבוע האחרון ובמקרה שלא יהיה איחוד מפתיע מאד עם מרץ, מפלגת העבודה עלולה להיות אכזבת הבחירות הבאות אם יתקיימו עוד השנה.

לכן הפתרון למצב חייב להיות לקיחת קולות דווקא מהליכוד שנלחם על קולות השכבות החלשות- וכפי שכבר נכתב באתר: שהם הם קהל היעד האמיתי של מפלגת שמאל מרכזית אמיתית, בהתאם לנהוג באירופה ובארצות הברית.

במקום לחרוש את סניפי העבודה בירושלים- תל אביב- גבעתיים, יחימוביץ צריכה לחזר דווקא אחר אותם אזורים שהעבודה הפסידה בצדק לאורך שנים כמו נתיבות ושדרות, ושהיא ספציפית הפסידה בפריימריז האחרונים לעמיר פרץ.

נערך על ידי גליה
תגיות: , , , , ,

22 תגובות

  1. מיכאל קורדובה :

    קודם כל ולפני הכל על שלי להתנער מחולדאי. אחר כך באמת לפנות לאנשי הליכוד ( פשוט כי כרגע נראה שהעבודה הופכת למרכז מדיני ) ולפחות תוכל להציל קצת את המצב החברתי שמצביעי הליכוד הביאו אותנו אליו רק בגלל החזית המדינית. ולבסוף גם לחתור לבניית חזית עם התנועה הירוקה ומימד. ( אני אישית אתמוך בכך מתוך התנועה הירוקה רק אם שלי תתנער מרון חולדאי ). הייתי ממליץ גם לחזק את הקשר עם הקהל הרוסי

  2. אלעד הן :

    מסכים מאוד עם הכותבת. רק שנראה לי שאין הרבה סיכוי שיחימוביץ תשנה אסטרטגיה…

  3. תמר בן-יוסף :

    מסכימה לגמרי עם התפישה שלעיל.

    ויותר מזה: הסיכוי של העבודה לנצח בבחירות טמון בניסוח מצע כלכלי סוציאל-דמוקרטי. לא מצע "חברתי", אלא מצע שמניח תשתית לשינויים כלכליים מהותיים.מצע כזה גם ישכנע את מאוכזבי הליכוד מערי הפיתוח והשכונות שהעבודה מתכוונת באמת לשנות את המציאות הכלכלית.

  4. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    כרגיל,

    אסטרטגיה המתבססת על דמיון מפותח … מפלגת העבודה צריכה להחזיר הביתה מאות אלפי מצביעי שמאל שלא רק שמצביעים לקדימה אלא בכלל לא יוצאים מהבית להצביע (בדקו את אחוזי ההצבעה בבחירות האחרונות והיכן היו נמוכים).

    כל עוד מפלגת העבודה לא תדע לפנות לקהל "הבית" שלה, בודאי שלא תצליח "לגנוב" קולות ממפלגות אחרות שמציגות אידאולוגיה שונה לחלוטין (ויסלחו לי כל אלו שטוענים שהליכוד, קדימה והעבודה זהות).

    יתר על כן, מבחינה כמותית הכותבת לא טרחה לבדוק – כמה מצביעים אפשר להביא מנתיבות ושדרות … גם אם תגיעו שם למאה אחוזי הצבעה למפלגת העבודה … זו שכונה אחת בתל-אביב, חיפה וכו' … ובפרט שמי שעומד בראש המפלגה הוא לא עמיר פרץ – שאם כבר, אז רק לו היה איזשהו סיכוי להביא מצביעי ליכוד לעבודה.

  5. איתי :

    בהמשך לדברים של תמר והפרולטר

    1. מצע כלכלי-חברתי טוב הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק. צריך לחשוב גם על מצע מדיני, מצע בציר דתי-חילוני ולא פחות חשוב – הרכב ההנהגה.

    לראייה, מנקודת המבט של עובד קבלן תושב נתיבות המצע הכלכלי הסוציאליסטי של חד"ש קרוב הרבה יותר למה שהיה רוצה מאשר המצעים של כל המפלגות שמימין לה, כולל מצע העבודה בעידן פרץ, ועדיין אף אחד בנתיבות לא שוקל אפילו להצביע חד"ש.

    2. כלל לא ברור שהציבור הזה שברח בעשורים האחרונים ממפלגת העבודה מעוניין בסוציאלדמוקרטיה אמיתית.

    בואו נחשוב על עורכת הדין הבורגנית-ליברלית-אשכנזית מרמת השרון שהוריה היו מצביעי אמת, וגם היא הצביעה פעם אמת, עד שנואשה בשלב כלשהוא ממפלגת העבודה והלכה לשינוי/קדימה (מתלבטת עכשיו בין שלי/לפיד/ציפי). מצע סוציאלדמוקרטי אמיתי עלול להיות מרתיע מאוד בעיניה:
    1. היא תשלם יותר מס הכנסה/מס חברות ומס על רווחי הון.
    2. היא תיאלץ לשלם שכר גבוה יותר למועסקים שלה ולהפריש עבורם יותר לביטוח לאומי.
    3. היא תיאלץ להעסיק יותר עובדים בהעסקה ישירה ולא כעובדי קבלן, ועד העובדים החדש במשרד לא יעשה לה חיים קלים.

  6. מיכאל לינדנבאום :

    בהנחה שיש לעו"ד מספיק עובדים כדי להקים ועד,אז יכול להיות שה"דם הרע" שלה יפוצה על ידי הצטרפות עובדיה לעבודה…
    בקשר לעובדי הקבלן,רק אלהים יודע מה יצביעו,ואם כבר,אולי זה יהיה לטובה שיצביעו אריה דרעי למשל…

  7. מעין דותן :

    אסטרטגיית הבחירות הרצויה למפלגת העבודה היא רב-כיוונית והיא צריכה לפנות לכל מי שהאינטרס המעמדי שלו הוא שתהיה מדיניות סוציאל-דמוקרטית.

    יש שני מהלכים מרכזיים ששלי יחימוביץ' עושה בצורה אינטנסיבית ובהצלחה והם גם חשובים לא פחות (וגם לא יותר) מאשר מהלך שיכוון לעיירות הפיתוח. שני המהלכים הם:

    1. הבאת צעירים בכמויות גדולות למפלגה. על ההצלחה תעיד כמות הצעירים הפעילים במפלגה כיום, התפתחות המשמרת הצעירה בתקופת מיכל בירן וכמות המתפדים הצעירים החדשים.

    2. ניעור מעמד הביניים ולגרום לו להתפכח מהאשלייה שהניאו-ליברליזם מיטיב איתו.

    אל שני מהלכים אלה מצטרף מהלך אחר צנוע יותר בהיקפו אבל חשוב כשלעצמו.

    המהלך הוא פנייה אל הציונות הדתית המתונה, זאת שנמאס לה מסדר יום פוליטי שמסתכם ברמת גלעד ויצהר.

    המהלכים שצריכים לצרף אל המהלכים הקיימים והם חולשות היסטוריות של מפלגת העבודה שלא ייפתרו במערכת הבחירות הזאת הם:

    ככלל, פנייה למעמדות הנמוכים עם דגשים שונים:

    1.פנייה לבני עדות המזרח

    2. פנייה אל הקהל הרוסי

    3. פנייה אל ערביי ישראל

    4. פנייה לחרדים

    פנייה שכזאת צריכה להתבצע בגובה העיניים ומתוך דיאלוג ולא בצורה חיצונית ומתנשאת.

    לצורך כך, יש צורך במנהיגות פנימית בכל אחד מהמגזרים האלה שיהווה פרטנר ליצירת שיח כזה.

    ההיגיון שמנחה פנייה ראשונית לצעירים ולמעמד הביניים אינו שהם חשובים יוותר מקהלים אחרים אלא שהם קהלים שיש בהם פחות התנגדות להצבעה למפלגת העבודה.

    ולכן כשלב ראשון הרעיון הוא יצירתה מחדש של מפלגת העבודה כמפלגה סוציאל-דמוקרטית מובהקת וגדולה שמהווה אלטרנטיבה שלטונית למדיניות הקפיטליסטית של הימין.

    אם תהיה עקביות בשמירה על מסרים סוציאל-דמוקרטיים ועשייה בהתאם ובמקביל גידול בכוחה של המפלגה יהיה ניתן לשכנע ציבורים אחרים שלא נהגו בעבר להצביע למפלגת העבודה כי יש כאן אלטרנטיבה אמיתית למדיניות שמרעה עימם באופן קבוע.

  8. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    איתי (5) – ברור שאתה לא מכיר את הציבור שאתה מדבר עליו … רמת השרון מצביע באופן עקבי (בעבר ובהווה) לנציגי גופים סוציאל-דמוקרטים.

    או, בלשון עממית – היא עיר אדומה.

  9. איתי :

    פרולטר,

    אולי זה דווקא אתה שלא מכיר את ציבור "הערים האדומות" שאתה מתיימר לפענח אותו, כי הן כבר מזמן לא אדומות בהשקפתן אלא רק בהיסטוריה שלהן.

    רמת השרון ב-2009: 41% לקדימה, 20% לעבודה בראשות ברק, 19% לליכוד. פה עוד אפשר להגיד – הם אדומים, אבל הם שנאו את ברק.

    רמת השרון ב-2006: 38% קדימה, 19% לעבודה בראשות פרץ (סוציאלדמוקרט ומרוקאי), 9% לגמלאים (השלישית בגודלה בעיר).

    רמת השרון אומרת לא רבתי ליו"ר הסוציאלדמוקרט הראשון שהיה למפלגת העבודה מזה עשורים, וזה לפני מלחמת לבנון השנייה והמשקפת וכו'. רמת השרון אמרה כן גדול (יותר מלמצנע!) לאולמרט הפרקליט החלקלק עם הסיגר. האם זה בגלל שלא רצו סוציאלדמוקרט או כי לא רצו מזרחי? אי אפשר לדעת…

    רמת השרון ב-2003 : רק 29% עבודה בראשות מצנע (שהוא מספיק כן כדי לא להתיימר להיות סוציאלדמוקרט), 26% ליכוד, 20% שינוי (הרבה יותר מכוחה של שינוי בכלל האוכלוסיה).

    האם לזה ייקרא עיר אדומה? מסופקני.

    כמו שאמר פרופ' קימרלינג זל – האחוסלים (אשכנזים-חילונים-סוציאליסטים-לאומיים) הפכו לאחולים, שזה אחוסלים בלי הסוציאליזם. נראה לי סביר שליו"רית אשכנזיה יש יותר סיכוי אצלם מלמרוקאי עם שפם, אבל לאור הנתונים מהעבר אני בספק אם רוב המצביעים ברמת השרון רוצים במדיניות סוציאל-דמוקרטית.

  10. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    אתה מנתח את הנתונים בלי הבנה, שים לב כמה הליכוד מקבל בערים הללו (או, יותר נכון – כמה הוא לא מקבל) … זה הנתון החשוב ולא כמה הצביעו למפלגת העבודה.

  11. דני זמיר :

    העבודה לא צריכה את החרדים ולא צריכה לחפש אחריהם . העבודה ושלי צריכים להמשיך להוביל אג'נדה חברתית ברורה שקושרת בין צדק חברתי לציונות. אם תגיע ל 15 מנדטים זה מצוין, עוד יבואו ימים ולא צריך להתחפש למה שאנחנו לא.

  12. מעין דותן :

    דני,

    אף אחד לא דיבר על להתחפש. העבודה צריכה לחפש אחרי כל מי שהמדיניות הקיימת לא מיטיבה איתו ויש לו אינטרס מעמדי בשינוי של המדיניות.

    לחרדים עדיף להצביע למפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ' מאשר להצביע לש"ס או יהדות התורה.

    ולא הייתי מסתפק כל-כך מהר ב-15 מנדטים.

  13. מיכאל לינדנבאום :

    לפרולטר,
    הצבעה עבור שינוי,גימלאים או קדימה,עדיין לא הופכת את ההצבעה לאדומה.
    בוא נקווה כולם שתהיה הצבעה רצינית יותר למפלגת העבודה בבחירות העתידיות.
    אנו זקוקים לכל קול.

  14. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    מיכאל (13),

    שלושת הגופים שהזכרת הם תוצר של ואקום שמפלגת העבודה יצרה בהעדר הנהגה\אג'נדה ואחדות שורות.

    מה שחשוב להבין שהם לא-מצביעי-ליכוד ונדרש רק להחזיר להם את האמונה שיש אלטרנטיבה מהותית כדי שיחזרו להצביע לעבודה (ראה נהירתם אחר לפיד … ברגע שהם חושבים שיש חלופה).

    מהכרות אישית ובלתי אמצעית עם השטח בערים הללו, ברגע שמפלגת העבודה מגלה נוכחות בשטח ולאורך זמן – המנדטים פשוט זורמים אליה בחזרה … זה באמת משהו שנעשה היום ובניגוד לעבר (גם עמיר פרץ לא הבין זאת ולכן הפסיד) – הבעיה שהמשאבים לא מחולקים נכון ולכן ולפחות כרגע זה לא נותן את התוצאות בשטח.

  15. איתי :

    פרולטר,

    אתה צודק שהבורגנות האחוסלית (רמת השרון היא רק דוגמה) נוטה באופן מסורתי שלא להצביע לליכוד ולמפלגות דתיות/חרדיות. אך מכאן ועד המסקנה שהוא מחזיק בעמדות אידיאולוגיות "אדומות" המרחק הלוגי גדול מאוד.

    בפוליטיקה הישראלית משחקים לפחות שלושה צירים:

    א. יונים לעומת ניצים.

    ב. חילוני-דתי (ובהכללה גדולה יותר – ליברלים לעומת שמרנים)

    ג. קפיטליזם-סוציאליזם

    הבורגנים האחוסלים הם כמובן יותר חילוניים (כמשתמע משמם) והם גם נוטים להיות יותר יונים בהשוואה למגזרים אחרים באוכלוסיה היהודית (אם כי מאז אוקטובר 2000 רבים מהם אימצו את תיאוריית "אין פרטנר" וזנחו את התקוות מימי רבין ואוסלו).

    זהו השדה שבתוכו משחקים ציפי, שלי ויאיר.

    מי שמצביע קודם כל על העניין החילוני-חרדי – היה פעם קהל היעד של שינוי והיום נמשך מאוד ללפיד הבן.

    מי שמצביע קודם כל על "סוף לכיבוש בהסכם או חד צדדי" – נוטה להעדיף את קדימה.

    מי שמצביע קודם כל על מדינת רווחה – נוטה להעדיף את העבודה בראשות יחימוביץ'.

    אבל מעבר לעניין של סדרי העדיפויות בשאלה מהי הסוגיה הבוערת ביותר, ישנו גם הנושא המעמדי.

    לבורגנות האמידה מדינת רווחה סוציאלדמוקרטית נראית (בצדק או שלא בצדק) כמנוגדת לאינטרסים שלהם. הם רוצים לשלם מעט מיסים למדינה ופחות שכר לעובדים שלהם, ואין להם כל בעיה עקרונית עם קניית שירותי חינוך ובריאות בכסף.

    קשה לי להאמין שה-20% שתמכו בהתלהבות ב-2003 במצע הכלכלי הניאוליברלי של טומי לפיד (ממשלה רזה, קיצוץ רציני בקצבאות, העניים אשמים בעוני שלהם) יהפכו לסוציאליסטים בעמדותיהם בן לילה. לכן לקרוא להם אדומים רק משום שהם לא מצביעים לליכוד או לשס זה לא רציני. אדרבה, ככל שמפלגת העבודה בראשות יחימוביץ' תחדד מסרים אדומים, כך יקטן הסיכוי שהנל יצביעו בשבילה.

    אני מציע לך לעשות ניסוי קטן.

    קח את המצע הסוציאל-דמוקרטי של יסו"ד שפורסם כאן, גזור ממנו 20 הצעות למדיניות קונקרטית שמבחינות היטב בין העבודה ובין קדימה ולפיד (קצבאות ילדים, מס חברות, מס רווחי הון, דיור ציבורי, העסקה ישירה, העלאת שכר מינימום, העצמת ארגוני עובדים וכו') ובדוק את רמת התמיכה בהן בקרב תושבי רמת השרון.

    אני מאמין שתגלה שכשמגיעים לתכל'ס, רמת השרון הרבה פחות אדומה מנתיבות ומטבריה.

  16. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    איתי (15), כל הניתוחים שלך לא קשורים למציאות … שים לב מי נבחרו לראשי ערים בכל אזור השרון – כולם אנשי עבודה\מר"צ\הסתדרות וזהותם ידועה … אם תבדוק, תראה שדווקא בשכונות "הבורגניות" הם מנצחים בגדול.

    אם תסתובב בשכונות הללו, תופתע עד כמה הן אוחזות בתפיסת עולם סוציאל דמוקרטית אמיתית … הבעיה שהנהגת השמאל החברתי קונה כבר עשרים שנה את הלוקש שאתה מנסה למכור שכדי לנצח צריך לרוץ לשכונות שמביאות עשירית מנדט … ותושבי הערים הללו לא טיפשים ורואים שזונחים אותם, אז הם לא יוצאים מהבית.

    אני אגיד זאת חד וחלק – אנשי השכונות ועיירות הפיתוח בוחרים ויבחרו ליכוד … שיתבשמו … מפלגת העבודה והשמאל החברתי צריך לפעול ולהחזיר את כוחו בערים האדומות ההיסטוריות ואז לפעול חברתית כדי לדאוג גם לערי הפיתוח והשכונות (ושלא תחשוב שאני בונה על קבלת קולות גם אחרי שזה יקרה … רבין הוכיח שלא משנה כמה יעשו להם טוב, הם ימשיכו להצביע ליכוד).

  17. מיכאל לינדנבאום :

    לפרולטר,
    יכול להיות שנופתע לטובה באזור השרון,אבל זה ממש לא חכם פוליטית לוותר על על ציבור המעמד הבינוני והנמוך.
    כך נישאר לעולם באופוזיציה.

  18. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    מיכאל (17).

    ראשית, לפחות כרגע לא נופתע לטובה – כי המאמץ לא מספק בכלל.

    בנוסף, בהתאם למשאבים הקיימים אין שום הגיון לפנות למגזרים שבהם אתה צריך לעשות עבודה של דורות לחנכם לתמוך בגוף סוציאל דמוקרטי ורצוי קודם לפעול במגזרים שכבר מבינים את הצורך ורק לא מוצאים גוף ראוי להזהות עמו … ערי השרון, תל אביב, חיפה וכו'.

    ברור שהייתי שמח לכבוש את ערי הפריפריה ולהפכן למעוז של העבודה … אבל עמיר פרץ וגם עמרם מצנע ובטח יצחק רבין הוכיחו שזה ייקח דורות על דורות והשקעה רבה של משאבים (בעיקר של המדינה בהבטי חינוך, תשתיות, חינוך וכו') וזה לא משהו שעושים לקראת מערכת בחירות שהיא עוד שנה.

  19. דקל עוזר :

    העבודה צריכה לעבור שינוי פנימי, לא לנהל "אסטרטגיה" המבוססת על מרמה, הציבור בישראל לא טיפש.

  20. מיכאל לינדנבאום :

    לדקל,
    ומה היא הנוסחא שממירה את הפוליטיקה של שינאה לפוליטיקה של שותפות אינטרסים נגד הטייקונים והימין בשלטון?

  21. עדי אדמית :

    איזה "מרמה"?
    אם יש ציבור שיחימוביץ' פעלה למענו הכי הרבה אלו עובדי הקבלן ועובדים נוספים באזורים הללו, כידוע. אבל כדי לגרום למישהו באמת להצביע או לשנות הצבעה זה רק דרך תיווך בלתי אמצעי כמו חוגי בית, כנסים וכו' ועבודה אינטנסיבית של פעילים כמו באזור המרכז. זו האסטרטגיה שאני מתכוונת אליה. נכון, זה תהליך מאד ארוך כמו שציינו בתגובות לעיל.
    ובתגובה לפרולטר- 22 מנדטים כבר יש לפי הסקרים. לא התכוונתי שהעבודה יכולה להתבסס רק על הקולות האלו, אבל אין סיבה שהיא תזניח אותם.

  22. הפרולטר - הבמה הרעיונית של מפלגת העבודה :

    עדי (21),

    כבר אין 22 מנדטים וכדאי שתתעדכני … ולמעשה אף פעם לא היו … ואם כבר היו אז הסקרים שלפני הפריימריס בעבודה הראו שלא משנה מי נבחר המפלגת תקבל 18+ מנדטים.

    כך שכנראה אין קשר לאישיות שמנהיגה ולפעולות שננקטו מאז.

    דקל (19) – סיכמת את הדיון. אפשר לנעול.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.