חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

איחוד ארגוני המורים – ייטיב עם מערכת החינוך

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 17.01.12 1:01

הפיצול בין ארגון המורים העל-יסודיים להסתדרות המורים אינו מוצדק ואינו מועיל. הפיצול מחליש את שני הארגונים ופוגע בראש ובראשונה בתלמידים

מאת: רועי פרלשטיין-דביר

מכירים את הילדים האלו, שנופלים בין הכיסאות?

אלו שבמצב קשה מדי בשביל היועצת, אבל לא מספיק קשה בשביל קצינת ביקור סדיר?

אלו שבמצב מספיק קשה בשביל קצינת ביקור סדיר, אבל לא בשביל פקידת סעד?

מכירים את הילדים שעברו מגן חובה לכיתה א' בלי מספיק חשיבה אם הם צריכים עוד שנה בגן?

מכירים את אלו שמצליחים מאד בבית-הספר היסודי, ופתאום בחטיבת הביניים הולכים לאיבוד?

או את אלו שנשרו מבית-ספר, ומשלימים בגרויות דרך תכנית היל"ה?

חינוך הוא לא אוסף של נקודות מבודדות אחת מהשנייה. הוא רצף, הוא תהליך. מדובר על תקופה של 15 שנים, שבהן ילד עובר – או אמור לעבור – תהליך רציף אחד של גדילה והתפתחות, תהליך שהאחריות לו נופלת על כתפי המבוגרים הסובבים אותו. אך במקום שכל אותם מבוגרים יעשו יד אחת ויתאמו ביניהם את אותו התהליך, נדמה כאילו הם מצויים בתחרות ביניהם על משאבים, על קרדיט, או אולי חמור יותר – על מי תיפול האשמה במקרה של כשלון.

את רוב האחריות למצב הזה ניתן להטיל על הפיצול והפילוג בין הארגונים, המייצגים את הנשים והגברים אשר עוסקים במלאכת הקודש החינוכית, אישה ואיש בתחומם. מה שהחל כנסיון ראוי ביותר ליצור התמקצעות של אנשי חינוך בתחומי עשייתם השונים, התגלגל לבידול הולך וגובר של התחומים האחד מן השני, ולתפיסות מקצועיות שונות. אך האם יש סיבה אמיתית לבידול הזה, לפילוג ולתחרות הללו? האם גננת, אשר אחראית לשלומם של 35 זאטוטים, עושה עבודה שונה מהותית ממורה בתיכון, הניצב בפני אותם 35 זאטוטים, רק מעט גבוהים יותר? האם באמת יש הבדל בטבע העבודה שעושות גננות, מורות בבית-ספר יסודי, מורות בבית-ספר תיכון, ומורות בתכנית השלמת בגרויות?

בסופו של יום, העבודה היא אותה העבודה, עם אותם יעדים ומטרות: לסייע לילדינו לצמוח ולהתפתח בצורה הבריאה והמיטיבה ביותר האפשרית, להגן עליהם מפני סכנות שאינן הכרחיות ולעודד את הכוחות הפנימיים שלהם להתמודדות עם הסכנות, שהן כן הכרחיות. האם מישהו מסוגל לטעון ברצינות, שאם יש או אין לוח זה משנה את טבע העבודה?

הדוגמה הבולטת ביותר לחוסר ההגיון שבמצב הקיים היא הפיצול בין ארגון המורים העל-יסודיים להסתדרות המורים. מורי התיכונים טרודים מאד בסוגיית הנפרדות שלהם ממורי בית-הספר היסודי, בהיותם "איכותיים" יותר, "משכילים" יותר. אך מה עושים כאשר מגיעים לחטיבות הביניים? של מי הן? איזה מין חינוך מתקיים בהן? יסודי או תיכוני? אולי סוג אחר לגמרי? הלא ברור לעין כל, שלא ניתן כלל לייצר הבחנה חדה בין אופי החינוך המתאים לנער בן 12, לזה שמתאים לנער בן 12 וחודשיים, כאשר הוא חוזר מחופשת הקיץ לתחילת כיתה ז'.

התוצאה היחידה של הפילוג הזה היא החלשת שני ארגוני המורים, הן מבחינת התפיסות החינוכיות שלהם והן מבחינת כוח המיקוח שלהם למול רשויות המדינה, ויכולתם לדאוג לרווחת חבריהם. איך אני יודע את זה? פשוט מאד. מהן הנקודות בהן יכולה הסתדרות המורים להפעיל לחץ על המדינה? תלמידי כיתות א'-ב', שלא ניתן להשאירם לבד בבית; ושל ארגון המורים? תלמידי י"א-י"ב – לפחות אחרי פסח, כאשר מתחילות בחינות הבגרות. מכאן, שכאשר אחד הארגונים שובת, הוא מפעיל לחץ על ציבור מצומצם בהרבה מאשר, אילו יכול היה להשבית את המערכת כולה. בהקבלה, כאשר ועד עובדי הרכבת שובת, כולנו מקטרים קצת. כאשר ההסתדרות משביתה את כל המשק למען אותם העובדים בדיוק (והלוואי שתעשה זאת כבר…), מישהו כבר ימצא לזה פתרון.

אז כן, חסרונות הפילוג בולטים במיוחד במתח שבין שני ארגוני המורים. אך דמיינו כמה כוח יכול להיות לארגון, אשר מייצג את כל התהליך החינוכי – מגיל 3 ועד בגרות, מן התלמידים המצטיינים והמחוננים ביותר ועד לנוער נושר – דמיינו לא רק את כוחו הארגוני, אלא את כוחו החינוכי לעצב את הדרך בה רצוי שיצעד תלמיד במדינת ישראל! אחדות בין הגורמים השונים העוסקים בחינוך איננה רק מטרה בפני עצמה. היא גם תנאי ליצירת חשיבה אחרת – מקיפה, כוללת, ארוכת טווח – על החינוך הראוי לילדינו.

למאמר הקודם בסדרה: מה עושים עם ארגוני המורים? 9 כללים לארגון מורים חדש

נערך על ידי דורון
תגיות: , , , , ,

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.