כיצד עורכים שינויים בתקציב ובחוק ההסדרים במציאות של תקציב דו-שנתי? מקימים ועדה ומכריזים על חינוך חינם מגיל 3. התקציב כבר יתקצץ לבד.
מאת: אבשלום בן צבי
הכותרת קצת מטעה. אין באמת תקציב מדינה לשנת 2012. יש תקציב דו-שנתי לשנים 2011-2011. לכן אין דיוני תקציב לשנה זו, ואין חוק הסדרים לשנה זו. אבל מה לעשות כשבכל זאת רוצים לעשות שינויים, והממשלה החליטה לא להענות לדרישות מחאת הקיץ לפתוח את התקציב הדו-שנתי? אל דאגה, לא אלמן משרד האוצר. אין חוק הסדרים? נכנס את ועדת טרכטנברג שתציע דו"ח שהוא במהותו "חוק הסדרים" – אוסף גורף ורב תחומי של רפורמות במשק.
ולעניין התקציב? למה שלא נקרא לזה "חוק חינוך חובה חינם מגיל 3"?
כי מה קורה במסדרת החוק הזה:
מבטיחים לנו להחיל את החוק הזה "כבר משנת 2012", ולהשלים את התהליך בתוך 3 שנים. עלות העסק הזהבמצטבר עד שנת 2016 מוערכת ב 18.5 מיליארד ש"ח. אז מה העניין?
א) יישום החוק דורש בניה של 2,500 גנים חדשים, מתוכם 1,500 מתוכננים להיבנות בשנה הקרובה. אני מוכן לחתום שרוב הגנים האלה לא יהיו מוכנים בשנה הקרובה. התהליך הזה דורש להבנתי: איתור קרקעות, אולי שינוי בתב"ע, אישור בועדות התכנון, פיתוח תשתיות, ניהול מכרזים לבניה, בניית הגנים, הכשרה וגיוס של צוותי חינוך (הערכה שיש צורך בכ 2,500 גנננות וסייעות, כאשר חלקן יגיעו מהגנים הפרטיים, אבל חלק אחר עדיין יצטרך להגיע מבוגרות המסלולים המתאימים במכללות להוראה, מסלולים שנמשכים למיטב ידיעתי 3.5 שנים), ורישום הילדים לגן. אם מישהו חושב שכל הדברים האלה יכולים לקרות בשבעה וחצי החודשים שנותרו עד ספטמבר… יישום החוק עלול להיקלע לסחבת בירוקרטית ולהתעכב לאין קץ.
ב) עד שנת 2016 צפויים לנו עוד 3 חוקי הסדרים, בהם עלולה ההחלטה להיות מוקפאת שוב, כפי שהוקפאה שוב ושוב מאז שנת 1984 ועד היום. לא חסרות סיבות: יהיה מיתון, תהיה צמיחה אבל נרצה להתכונן למיתון, יהיה "משבר אשראי", תהיה מלחמה בקיץ, יהיה קיצוץ תקציבי, משרד האוצר יחליט לא להקצות את התקציב כי זה יראה לו כמו רעיון לא טוב, מה שתרצו.
ג) והנה העניין האמיתי, שלשמו התכנסנו: המימון לחוק הזה שיישומו על פני ארבע שנים לא מובטח, יגיע מקיצוץ מסיבי בתקציב המדינה שקורה בודאות כבר בשנה הקרובה. שלפו את המחשבונים:
1) קיצוץ של 3 מיליארד ש"ח מתקציב הביטחון. מול הקיצוץ מגיעה תוספת של 3.5 מילארד ש"ח, שחלקן כפוף לצעדי התייעלות. דרך אגב, האוצר זכה לניצחון חלקי במלחמה מול העצמאות הכלכלית של משרד הביטחון, ומעכשיו יפקח על תחום השכר בתקציב הביטחון.
2) 150 מיליון שקל יקוצצו מתקציב הפיתוח של משרד התחבורה.
3) 100 מיליון שקל יקוצצו מתקציב משרד החקלאות.
4) 30 מיליון שקל יקוצצו מהתכנית להפחתת פליטת גזי חממה. הידעתם שבשוויץ מדפיסים על אריזות השוקולד את כמות פליטת הפחמן בשלבי הייצור השונים, את התחייבות היצרן להפחית את הפליטה ב 80% בתוך שנתיים, ולהשקיע בייעור מחדש של יערות גשם כך שיכסו על הפליטה הנותרת?
5) מתן התוספות לקצבאות הילדים השני, השלישי, והרביעי יידחה שוב בשנה. למי דחוף לבצע החלטות שהתקבלו?
6) 10.4 מיליון שקל יקוצצו מתקציב מהמוסד לביטוח לאומי.
7) עד כאן היתה רק הקדמה. פה קבור הכלב האמיתי: קיצוץ רוחבי של 4% בכל המשרדים פרט למשרדי הביטחון והשיכון, כלומר 13 מילארד ש"ח. מחר. לא בפריסה לארבע שנים.
בשורה התחתונה, תחת מסווה פופוליסטי של יישום חוק חינוך חובה חינם מגיל 3, העבירה הממשלה קיצוץ מסיבי בתקציב, שיכלול פגיעה מיידית בכל תחומי הרווחה והשירותים הציבוריים לאזרח. האם הסכום הזה אכן יושקע מחדש בחינוך ילדי ישראל? למשרד האוצר פתרונים.
עד כמה שאני מבין, מכיוון שמדובר בהחלטת ממשלה ליישם חוק שכבר נחקק, אין אפילו צורך בטרחה של לאשר את ההחלטה בכנסת, כפי שהיה צריך לעשות במקרה של חוק תקציב חדש. כך, לפני שהספקנו לשים לב, תמו להם דיוני התקציב לשנת 2012. אפשר לחזור לשנת חורף.
Tags: גזי-חממה, ועדת-טרכטנברג, חינוך-חינם, משרד-התחבורה, קיצוץ-רוחבי, קצבאות-ילדים, תקציב-דו-שנתי, תקציב-הביטחון
התפרסם גם ביומן הרשת שלי, עמדת תצפית:http://observpost.wordpress.com/2012/01/12/budget2012/