החטיבה להתישבות: היישובים המתוכננים ליד ערד – יהיו חקלאיים

בתגובה למכתב ששלח יעקב לקס הודיעה שרת החקלאות כי הישובים הצפויים לקום במבואות ערד לא יהיו ישובים חקלאיים.  בחטיבה להתיישבות, האחראית על הקמתם, חושבים אחרת. להלן תגובתם, כפי שהתפרסמה באתר "31 מזרח"

 ירון שיינין, סמנכ"ל החטיבה לתכנון ופרויקטים שבחטיבה להתיישבות של הסוכנות היהודית העולמית כותב כי החלטת הממשלה מתייחסת להקמת ישובים בעלי אופי "כפרי-קהילתי", ולא התיישבות "קהילתית".

במטרות התוכנית של החלטת הממשלה הוא כותב ×›×™ צוין במפורש ×›×™ אחת ממטרות התוכנית ×”×™× ×”: "לתת מענה למגוון ביקושים להתיישבות באזור" וכי החטיבה להתיישבות רואה בהקמת יישובים בעלי אוריינטציה חקלאית תיירותית ובעיקר בחבל המרכזי – מזרחי של התוכנית, מתן מענה נכון למטרת התוכנית.

בנוגע להקצאות קרקע חקלאית ומים מתייחס שיינין ומפרט: "הניסיון החקלאי בבקעת ערד מלמד שקיים פוטנציאל לפיתוח קרקעות לחקלאות באזור בקווי עיבוד התואמים את הטופוגרפיה הטבעית. כמו כן גידולים חקלאים אינטנסיביים של חממות אינם מושפעים מאיכות הקרקע המקומית שכן אפשר לגדלם על מצע מנותק. באזור בקעת ערד קיים ניסיון וידע של כשלושה עשורים במגוון גידולי שדה ומטעים וכן פועלת באזור דרום הר חברון תחנת מו"פ התומכת בגידולים חקלאים בבקעת ערד, דבר שיאפשר פיתוח גידולים חקלאים המתאימים לאזור.

בעבר בוצעו באזור סקרי קרקע ע"י הסוכנות היהודית ומשרד החקלאות. חלק גדול מהשטחים המתאימים לחקלאות מושכרים לחקלאות חד שנתית ומתאימים לפיתוח חקלאי ליישובים שיוקמו באזור. בימים אלה צוות התכנון של החטיבה בוחן את הממצאים ומנתחם. על פניו נראה כי באזור המזרחי קימת התכנות לאיתור של כ-5000 דונם לגידולים חקלאים. ובאזור המרכזי קימת התכנות לשילוב פרויקטים חקלאים ביער יתיר בשיתוף קק"ל.

פרוגראמה המתגבשת כיום מתייחסת לכ-5 יישובים כפרים (כולם בצד המזרחי) שבכל אחד מהם יהיו כ-30 מיזמים חקלאים וכ-20 מיזמים תיירותיים ואחרים. שיספקו תעסוקה למתיישבים עצמם ולתושבי האזור, ויתנו מענה לאוכלוסיה המעוניינת באורח החיים אותה מציעה ההתיישבות הכפרית".

עוד הוסיף שיינין בהתייחסו למכתב שרת החקלאות אורית נוקד: "החלטת הממשלה להקמת חבל ההתיישבות באזור מבואות ערד הטילה על משרד רוה"מ להכין עבודת מטה באמצעות החטיבה להתיישבות בשיתוף משרד השיכון ובתיאום עם משרדי ממשלה אחרים בתוכם משרד החקלאות".

עו"ד ירון בן עזרא, מנכ"ל החטיבה להתיישבות: "הערכתה של השרה הנכבדה מעניינת ואולם מדובר בהערכה בלבד! כאמור, טרם החלה עבודת המטה, האמורה לערוך שילוב בין משרדי הממשלה השונים ובחסות מנכ"ל משרד רה"מ. מעבר לכך, נושאי התכנון השונים יידונו בפורום רחב (בו חברים משרדי הממשלה השונים) בפני המועצה הארצית לתכנון ובנייה".

Print Friendly, PDF & Email

Tags: , , , , , ,

2 Responses to “החטיבה להתישבות: היישובים המתוכננים ליד ערד – יהיו חקלאיים”

  1. לקסי הגיב:

    דווקא שרת החקלאות היא היודעת במה מדובר

    עם כל הכבוד ליורשַי במעשה ההתיישבות, נראה לי שהם מנסים לאחז את עיני הבריות.
    חממה על יד הבית אינה עושה את הישוב חקלאי.
    ניסינו את טיפוס המשק הזה, המתבסס על שני דונמים של ירקות ופרחים בחממות, כבר בשנות השבעים המוקדמות ב"מפעל הדרומי" וזה לא הצליח.
    עם כל הכבוד למחקר החקלאי שהתקדם, עדיין לא ניתן לבסס אזור התישבות על גידולים מיוחדים. מה שאפשר לעשות במשק אחד שמגדל משהו מיוחד במינו, לא ניתן לשכפול בממדים גדולים.
    בועדה לגידולים חדשים שהיתה במשרד החקלאות, תמכנו בגידולים מהסוג ×”×–×” והם הגיעו להשגים יפים, אבל בהחלט לא ניתנים – כאמור – לשכפול בממדים גדולים.
    כל מה שניתן לשכפול בממדים גדולים דורש הרבה עבודת כפיים שאצלנו משלמים תמורתה רק כמה שפועלים מתאילנד מוכנים להסתפק בו, הוא גם דורש קרקע ומים.
    טוענים שיש קרקע… אבל מאיפה המים? מהתפלה? מטורקיה?
    ההתיישבות המתוכננת אינה אתגרית אלא התיישבות מתגרה שתכליתה העמקת הסכסוך הלאומי והבערתו. "על הדרך" היא גם תכה את ערד.

  2. עמית-×” הגיב:

    ראשית אני מסכים עם התגובה של לקסי.
    שנית יש להזכיר כי היום ההתיישבות הכפרית המקובלת במדינת ישראל היא בית צמוד קרקע על מגרש שגודלו 250-500 מ"ר.
    הסוג הזה של שכונה יכול להיבנות צמוד דופן לערד, כל תפיסת שטח אחרת איננה אלה ניסיון מיותר להתחרות בבדואים.
    כמי שהיה שותף להקמת מושב חקלאי (משגשג) בנגב, אני יכול לומר בוודאות כי התוצאה של "יהוד" הנגב לא הגדילה את שיעור היהודים ולא "ריסנה" את הבדואים.
    אם רוצים לפתור את הבעיות החברתיות כלכליות באזור, יש לדאוג לאוכלוסייה הבדואית ויהודית לפרנסה מכובדת ולא לסכסך ביניהן.

Leave a Reply