חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

חקירת הבלוגר יוסי גורביץ' – פגיעה בחופש הביטוי

נושאים זכויות אדם, מועד ב', משפט ופלילים ב 9.01.12 3:40

משטרת ישראל חקרה את הבלוגר בעקבות תלונה של עמותת-ימין. האם בדברים שכתב אכן יש "הסתה לאלימות"?

מאת: יהונתן קלינגר

לפני כחצי שנה כתב הבלוגר יוסי גורביץ פוסט בבלוג שלו בו הוא חוזר בו מדברים אותם אמר עשור קודם. לדבריו "אני מתנגד לאלימות ולכל פתרון בדרכי אלימות"; הפוסט של גורביץ המשיך ואמר כי "יש, כמובן, מצבים שבהם אלימות היא נדרשת ומוצדקת, כמו התנגדות לפלישה או כיבוש. אך יש להגביל אותה לאנשים המבצעים תפקידי לחימה או נושאים נשק". כעת, מסתבר, שאותו ביטוי בו גורביץ הביע את דעתו הוא נושא חקירה של משטרת ישראל. לפחות לפי פוסט שפרסם גורביץ בסוף השבוע האחרון, הוא מנוע מלדבר על הנושא ונדרש לשמור על השתיקה על ידי משטרת ישראל (וכנראה שזו לא הפעם היחידה שיבקשו את תגובתו של גורביץ, לצערנו).

המחשבה כאילו ביטוי כל כך עדין, בו גורביץ מביע את דעתו, עשוי להוות "הסתה לאלימות" כדבריו של גורביץ. איני מנסה לסנגר על גורביץ או לפרש משפטית את האמור, אבל קריאה של המשפט בכללותו אינה גורמת לי להיות מוסת לאלימות, וגם איני מבין כנגד מי עלי להיות מוסת. חשוב לזכור, עבירות ההסתה הן מסוג העבירות שנדיר להעמיד עליהן לדין. סעיף 144ד2 לחוק העונשין,  אותו סעיף "הסתה לאלימות או לטרור" הוא מהסעיפים החמורים בחוק העונשין, אך גם דורש את הסכמת היועץ המשפטי לממשלה, בכתב, להגשת כתב האישום.

מוזר מאוד, שבימים בהם היועץ המשפטי לממשלה נדרש להחליט האם להגיש כתבי אישום על הסתה לגזענות כאשר רבנים קראו לא להשכיר דירות לערבים, אותו יועץ משפטי שהחליט לא לפתוח בהליכים נגד הרב שלום דב וולפא שאמר כי "אם הם באים לתת מכות, צריך לתת להם בחזרה מכות" על חיילים שמפנים התנחלויות, דווקא עכשיו, כשגורביץ אומר שהאלימות צריכה להיות מוגבלת לאנשים המבצעים תפקידי לחימה או נושאי נשק (התבטאות, אגב, שאני מבין בצורה אחרת ככל הנראה מאיך שהיא נאמרה: כאילו, היחידים שמוסמכים להפעיל אלימות הם נושאי הנשק או הלוחמים), החליטו משום מה לחקור אותו.

הבעיה כאן היא העקרון: חופש הביטוי דורש כי הפרסום יבחן בצורה זהירה. בית המשפט העליון עמד כבר על כך ואמר כי "על פי לשונו של סעיף 144ד2, העבירה של הסתה לאלימות או לטרור מותנית בכך שהפרסום על פי תוכנו ונסיבותיו יביא בהסתברות של אפשרות ממשית לעשיית מעשה אלימות. שני חידושים אפוא בסעיף: נדרש קשר בין הפרסום לתוצאה בכוח, אך זאת על פי המבחן של אפשרות ממשית. לא מעבר לכך אך גם לא פחות מכך" (רעפ 2533/10 מדינת ישראל נ' מיכאל בן-חורין).

אני בספק אם אחד מקוראיו של גורביץ ראה את הפוסט ואמר לעצמו "הא, עכשיו, לכשקראתי את דעתו של גורביץ על מתי הוא חושב שמותר להפעיל אלימות, אוסת ואלך לי להפעיל אלימות". אני בספק לא רק כי גורביץ אינו מקור הלכתי (בניגוד לאחרים שמסיתים לאלימות) אלא בעיקר כי הוא מפרסם את דעתו, ותו לא.

החקירה של בלוגרים על הבעת דעותיהם, שאינן אלימות ואינן קוראות לאלימות, רק כדי להרתיע אותם מלפעול במישור הציבור, מלפרסם דעות אשר אינן מקובלות במרכז המפה הפוליטית וימינה (או שמאלה) ושאינן כוללות מעשים אלימים היא לא רק פוליטית, אלא גם מסוכנת לחירות הביטוי מימין ומשמאל. אכן, אם גורביץ היה קורא לקחת לום ולבצע 'תג מחיר' במתנחלים היה מקום לחקרו. אבל על ההתבטאות הזו? ספק רב.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

12 תגובות

  1. יונתן כ. :

    זה נראה כמו כתב ההגנה הגנרי של כל מסית…

  2. אורן :

    משהו כאן נראה כל כך מוזר ומופרך. די ברור שבמשפט המצוטט אין שום הסתה לאלימות. אני לא יודע אם בכלל יש בבלוג של גורביץ' הסתה לאלימות (במובן החוקי) אבל הרי אפשר למצוא אצלו משפטים קיצוניים ומתלהמים בהרבה מהמשפט המסתייג הזה.

    אז אני לא מבין מי בכלל פתח על זה חקירה? ומה זה בעצם אומר להיות בחקירה?
    האם אני יכול להגיש תלונה על משפט רנדומלי וחסר הקשר (למשל כנגד "ההסתה" שבכותרת הפוסט: "חקירת הבלוגר יוסי גורביץ' – פגיעה בחופש הביטוי") ותיפתח חקירה? הרי ברור שיעיפו אותי מכל המדרגות גם אם התלונה שלי היא על הילד המשותף של טלי פחימה וואנונו.
    או שצריך שעמותת ימין תגיש תלונה (מדרון חלקלק, הימנים שולטים במדינה, ובאו"ם ובקונגרס וכו')?
    או שצריך שהתלונה תהיה דווקא נגד גורביץ כי יש לו פוסטים שמעצבנים אנשים (בניגוד, למשל, לפרווה המתלקק של יאיר לפיד)?

    אז נניח שהמדינה נשלטת על ידי זיקני ציון הימנים ולכן בעקבות תלונה ימנית פותחים בחקירה נגד גורביץ דווקא. אבל למה שעמותת ימין תתלונן דווקא על המשפט המתנצל הזה ולא על אחד ממשפטי סימן הקריאה שלו שמסבירים למה הימין/חרדים/דתיים/חיילים הם כל כך טיפשים/פרמיטיבים/ מושחתים?

    כלומר גם רדיפה פוליטית של גורביץ' (גורביץ'! למען השם) זו נראית לי מופרכת במיוחד. מופרכת עד כדי כך שבטוח משהו כאן חסר*.

    *וזה לא אומר שכשנדע מה חסר גורביץ' יורשע בהסתה, אבל כל עניים התביעה/רדיפה יהיה סביר יותר.

  3. יהונתן קלינגר | על האלימות, ועל ההסתה לאלימות. ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] [פורסם במקור בעבודה שחורה] […]

  4. מנחם לוריא :

    יונתן,

    הבעיה היא לא מה אמר או לא אמר גורביץ' אלא זכות העמידה בפני בית משפט.

    זכות העמידה (או חובה) היא לשני הכיוונים קרי: שלי כתובע ושלי כנתבע.

    לאט לאט מסתמנת מגמה בקרב רשויות החוק שישנה זכות (או חובה) עמידה בפני בית משפט שאיננה שיוויונית והיא פועל יוצא של מחשבה פוליטית.

    מחשבה פוליטית היא דבר מבורך והיא מאוד רב גונית ואסור שבפני בית משפט (כתובע ו/או כנתבע) היא תהווה משקל כלשהו. אסור לפרש חוק לפי החשיבה הפוליטית אלא לפי החשיבה המשפטית הטהורה.

    אני רוצה למצות את דברי: החשיבה האם להעמיד לדין את פלוני ו/או לתבוע את פלוני חייבת להיות מחשבה משפטית טהורה נטולת ערכים מהעולם האידאי הפוליטי. יש בישראל מערכת משפט מאוד מנוסה חכמה וטומנת בחובה מחשבה משפטית טהורה הבעיה,כפי שהמובעת במאמר שלך,היא שמתחילים סדקים בחשיבה המשפטית הטהורה וזה רע מאוד.

    אם לא השתכנעת תעיין בעיתונות המקוונת ותראה את הררי הדיו שנשפכו על המינויים האחרונים לבימ"ש עליון. יש שם מכל טובה של הארץ אבל חסר דבר אחד: כל אלה שנבחרו הוכיחו אמפירית שהם בעלי מחשבה משפטית טהורה,מנוסים בניסיון רב גוני וחשוב שיהיו כאלה בבית המשפט העליון כל השאר אלה דברי הבל – ולצערי דווקא כל השאר הם במרכז השיח הציבורי.

    ומזה אנחנו מגיעים להעמדתו לדין – ו/או לחקירתו של גורביץ' וזה טעם לפגם.

    מנחם.

  5. דקל עוזר :

    מנחם, צר לי אבל אין דבר כזה "חשיבה משפטית טהורה".
    הקריטריון להעמדה לדין הוא פשוט קריטריון פתוח מדי "חשש מיידי לסכנה מוחשית" – זה קריטריון לא ברור.

    משחק ה"משתמע מדבריו" – הוא הפסול. וזה תקף גם לגבי אנשי ימין.

    אנחנו צריכים להפסיק להסכים לתת שיקול דעת לגופים הפליליים שמנסים לעשות חקיקה ונורמות חדשות באמצעות המשפט. זה לא תפקידם.

    ולפי מה שאני מבין, גורביץ לא הועמד לדין (לא שחקירה שאורכת יותר משבוע ימים זה ראוי אבל בכל זאת)

  6. מנחם לוריא :

    דקל:

    "אנחנו צריכים להפסיק להסכים לתת שיקול דעת לגופים הפליליים שמנסים לעשות חקיקה ונורמות חדשות באמצעות המשפט. זה לא תפקידם. "

    מסכים.

    כן יש לשיבה משפטית ועוד איזה והיא אפילו ממוסדת בחוקים (דיני ראיות סדרי הדין ועוד). יש כללים מאוד ברורים מהי עבירה פלילית מתי מותר לחקור ומתי צריך להעמיד לדין. באף אחת מאלה אין שביב של אידיאות פוליטיות.

    מנחם.

  7. יונתן כ. :

    מנחם, לא הבנתי מה אתה רוצה, חקרו גם ימנים ודתיים על דברי הסתה כמו במקרה ״ תורת המלך״ אז על איזה מחשבה פוליטית אתה מדבר? ואגב הבנתי ממה שקראתי בבלוג וולווט אנדרדראוהד שהוא בהחלט אמר אמירות שאפשר לראות בהן הסתה.

    לגבי שופטים בכלל איבדתי אותך.

  8. דני זמיר :

    אני מתקשה להאמין שעל הצידוק לפגיעה בנושאי נשק ולחימה כפי שהובא לעיל ניתן אישור לחקירה בעניין הסתה, לפי כל תפיסה אתית זו אמירה מותרת. כדאי בלקש תגובה הממשטרה על מה גורביץ נחקר. על דבר כזה לא מעמידים לדין בישראל. משהו לא מסתדר לי כאן.

  9. יונתן כ. :

    http://velvetunderground.co.il/?p=14166

  10. מנחם לוריא :

    יונתן כ.

    אני לא טענתי שהחקירה של גורביץ' היא פוליטית וגם לא שהוא נחקר כי הוא שמאל ואחרים לא נחקרו כי הם ימין.

    הטענה שלי די פשוטה: לפתוח בחקירה זו פררוגטיבה של המשטרה ושלה בלבד.

    בצד של המשטרה הדברים מאוד ברורים,קרי: האם נעברה עבירה או לא? ואם כן קודם כל ולפני הכל לקבל את גרסת החשוד – ומשם לצאת לדרך והדרך מאוד מגוונת ונעה בין סגירת התיק מכל מיני עילות שבחוק ועד להכנת כתב אישום.

    לו הדברים היו נעשים ככה זה היה בסדר גמור ותקין – אבל יש בהליך הזה חריקות ויש חריקות גם מימין וגם משמאל.

    תראה: החריקה שעליה אני מדבר היא עניין עדין מאוד. אם ח"כ פונה למשטרה ומתלונן נגדי על כך שקרא בבלוג שלי דברים שלדעתו הם עבירה פלילית – ומן הסתם הוא ח"כ מהעבר השני של המפה הפוליטית (עבר שני ביחס אלי) אז יקום הצעקן ויאמר שזו חקירה פוליטית ושימוש פוליטי במשטרה. זה מצב עדין ובד"כ איננו נכון, רוצה לומר: המשטרה לא יכולה לעשות מה שבא לה היא יכולה לפעול רק איפה שיש בסיס חוקי. ואם לדעתו של אותו ח"כ הדברים בבלוג שלי כלפי האנשים שאותם הוא מייצג הם עבירה פלילית ואכן יש לכך בסיס חוקי שינבחו הכלבים ושיירת המשטרה תעבור קרי – יזמנו אותי למתן עדות תחת אזהרה כחשוד.

    זה היה החלק הברור החלק הלא ברור הוא,ולצערי קורה די הרבה במקומותינו, הוא שאותו ח"כ חושב שצריך לעזור למשטרה וגם למי שהוא מיצג פוליטית והוא מניח על שולחן הכנסת הצעת חוק. המשטרה בלי חוק לא תעשה דבר.

    הצעות החוק האלה,רובן אגב לא רואות את אור השמש ונשארות ניירות בלבד – וחלקן דווקא עוברות וישנה מגמה מדאיגה של חקיקה איפה שאיננה נדרשת. שים לב, אמרתי "איננה נדרשת" לא "בזויה לפי השקפת עולמי". השקפת עולמי כלל אינה חשובה מה שחשוב זה האם יש התנהגות פסולה שאין בצידה סנקציה של החברה או שיש. אם יש ישתמשו במה שיש אם אין צריך לחוקק.

    תמתין כמה ימים,בבקשה, כתבתי על כך מאמר שמסביר בדיוק את מה שאני מתכוון – יקח כמה ימים עד שיפורסם.

    אם לסכם: המגמה בשנים האחרונות היא שאין בישראל באמת חקירות פוליטיות שבהן צד פוליטי אחד משתמש במשטרה על מנת לסתום את הפה לצד השני. אבל כן ישנה מגמה מדאיגה של חקיקת חוקים ותיקון חוקים שנועדו לתת למשטרה בסיס חוקי היכן שהיא מושכת בכתפיים ואומרת לא נחקור כי זה במסגרת שיח פוליטי – כן נחקור אם תתקנו את החוק אז יהיה לנו בסיס חוקי.

    כשיש בסיס חוקי זה בעיה שלי ושלך האם הוא ראוי זה לא בעיה של המשטרה. אם מחר יהיה חוק שכל התבטאות שאיננה עולה בקנה אחד עם ההסכם הקוהליציוני ושל המצעים של חברות הקואליציה ומישהו (למשל אני) יפר אותו למשטרה יש בסיס חוקי והיא תחקור. לבוא אליה בטענות אי אפשר כי היא לא צד לחקיקת חוקים אלא בצד המבצע בלבד. כאשר דיברתי על חשיבה משפטית כיוונתי בדיוק לזה קרי: אם אני מייצג עכשיו את צד המשטרה אז: לי כמשטרה ממש לא איכפת מה חושב זה או אחר על חוק כזה או אחר. יש חוק וישנו חשד שעברו עליו נפתח בחקירה. במקביל לחקירה בית המשפט (ורק הוא) יפקח על החקירה הן בתחילתה אם בוצעו מעצרים ואם בסופה כאשר מוגש כתב אישום. זוהי החשיבה המשפטית הטהורה ולצערי היא לא מתקיימת כדבעי – להסבר יותר מפורט על דוגמא קיימת, צר לי, אך תאלץ להמתין לפרסום המאמר הבא שלי בדיוק בסוגיה הזו.

    מנחם.

  11. יהונתן קלינגר | מה הבעיה עם רשימות? ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] סידורים בירוקרטיים, אבל לא משהו נוראי. מנגד, יש כאלה שכבר כן נחקרים בגלל דעותיהם; אבל כן, זה נראה כמו מלחמה כוללת נגד האופוזיציה. הבעיה […]

  12. סקירת החקיקה הטוטאליטרית בישראל – חלק 5 – בחסות החשיכה | Atheisms :

    […] אדם, על כל העזרה ועל הסבלנות האינסופית. תודה גם לבלוגר יוסי גורביץ' שעומד מאחורי הבלוג "החברים של ג'ורג'" על חומר […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.