חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

תמלוגי ים-המלח – עוד מתנות לבעלי ההון

נושאים איכות השלטון, דעות, כלכלה ותקציב ב 3.01.12 5:40

הממשלה אישרה את ההסכם עם מפעלי ים המלח ובהם הגדלת ההטבות לבעלי החברה העסקית – הנמצאת בשליטת האחים עופר – והגדלת הפערים בחברה הישראלית
מאת: אמנון פורטוגלי

‏‏

אחד המאפיינים המשותפים לתנועות המחאה ברחבי העולם היא ההבנה והמחאה כנגד אי השוויון ההולך וגדל בו המאיון העליון נהנה מפרות הצמיחה והולך ומתעשר בעוד ששאר 99% מהאזרחים דורך במקום או מידרדר לעוני.

הסיבה לאי השוויון נעוצה במדיניות הכלכלית הנהוגה בעולם המערבי מזה למעלה מ-30 שנים. מדיניות זו הביאה ביודעין ובכוונה תחילה לאי השוויון.  הורדת המיסוי על הכנסות המאיון העליון, על רכושם ועל התאגידים שהביאה לחלוקת ההכנסות מחדש כלפי מעלה, הוצדקה בכך שהעשירים יגדילו את השקעותיהם וכך תגדל הצמיחה. אמנם החלק היחסי של כל אחד מאיתנו בהכנסה הלאומית יקטן, אבל ההכנסה שלנו תגדל, כי הכלכלה כולה תצמח. ובמטאפורה 'הגאות תרים את כל הסירות'.  אמירה אחרת היא כי 'העושר ידלוף למטה'  Trickle Down Economics. הרעיון שלפיו העושר שייווצר למעלה יחלחל לאטו למטה, אל שאר האוכלוסייה.

אלא שהתברר כי התהליך הוא חד-כווני, העושר נשאב כולו למעלה ונשאר שם אצל המאיון העליון.

דוגמה חדה למדיניות זו של העברת העושר הלאומי למתי מעט מוצגת לנו בהסכם שהושג לאחרונה בין האוצר למפעלי ים המלח, ובטיעונים של האוצר הנמסרים לתקשורת ולציבור הגדושים בטעויות, בחצאי-אמת אם לא גרוע מזה.

מפעלי ים המלח, שהיא חלק מכימיקלים לישראל (כי"ל), הינה החברה השישית בגדלה בתחום האשלג (פוטסיום כלוריד) בעולם. בשנת 2010 ייצרה מפעלי ים המלח 4.25 מיליון טון אשלג, מכירות האשלג הסתכמו ב- 2.14 מיליארד דולר, והרווח הנקי אחרי מס הסתכם בכ- 600 מיליון דולר. בשלוש השנים 2008 – 2010 הסתכמו המכירות ב- 6.3 מיליארד דולר והרווח הנקי בכ- 2.47 מיליארד דולר.

מפעלי ים המלח משלמים מזה חמש עשרה שנים תמלוגים בהיקף של כ-5% מכלל מכירות האשלג,  במקום תמלוגים של 10% בגין הכמות העודפת על מיליון טון אשלג, כפי שכתוב בחוק זכיון ים המלח. למעשה התאגיד משלם תמלוגים בהיקף של כ-3.5% ממכירות האשלג במקום 5%, זאת על פי מנגנון חישוב בשטר הזכיון ים המלח. בנוסף התאגיד משלם מס חברות מופחת של כ-12.7% במקום 25%.

סך ההטבות שתאגיד מפעלי ים המלח נהנה מהן, בשלש השנים האחרונות בלבד, מתשלום תמלוגים של 5% במקום 10% נאמד ביותר ממיליארד שקל.

סך הטבות המס הנובעות מהפחתה בשיעורי המס בגין 'מפעל מאושר' ו'מפעל מוטב' שכי"ל, תאגיד האם של מפעלי ים המלח, נהנה מהן בשנים 2008 – 2010, על פי רואי החשבון של כי"ל בדוח לשנת 2010, מסתכם בכ- 360 מיליון שקל ב-2010, 270 מיליון שקל בשנת 2009 וכ- 1.15 מיליארד שקל בשנת 2008 ובסה"כ כ- 1.8 מיליארד שקל בשלוש השנים 2008 – 2010.

לא פלא שכי"ל שילם בשנתיים 2009 – 2010 כ- 6.5 מיליארד שקל כדיבידנדים.

הממשלה אישרה היום את ההסכם של האוצר עם מפעלי ים המלח לפיו שיעור התמלוגים יועלה ל-10% בעד כל כמות של אשלג שתמכור בשנה נתונה מעבר ל- 1,500,000 טון. שינוי התמלוגים כאמור יחול בשל מכירה מעבר ל-3,000,000 טון בשנה, החל מיום 1.1.2010, ומעבר ל-1,500,000 טון בשנה – החל מיום 1.1.2012.

כמו כן סוכם על פתיחה בהסכמה של מכתב השרים משנת 1995 (להלן).

בנוסף ניתנה למפעלי ים המלח הטבת ענק המתבטא בהצהרה כי "הממשלה לא רואה צורך, לעת הזאת, בביצוע שינויים נוספים במדיניותה הפיסקאלית הספציפית בקשר עם כריית המחצבים בים המלח לרבות ניצולם המסחרי ועל כן, לעת הזאת, לא תיזום וכן תתנגד, לפי הענין, להצעות חוק בעניין זה".

מעבר להשלכות הכספיות האדירות (להלן), נראה לי שהתחייבות זו של הממשלה, להימנע משינוי ומחקיקה פיסקלית (מיסויית) בעתיד, וללא מגבלת זמן, הינה בניגוד לאושיות המשפט הקונסטיטוציוני.

"מכתב השרים"  הוא מכתב מ-11 לינואר 1995, עליו חתמו השרים דאג בייגה שוחט (אוצר) ומיכה חריש (תמ"ס). במכתב מודיעים השרים בשם הממשלה, כי "הממשלה לא תתבע דיון מחדש בקשר לגובה התמלוגים שישולמו בגין הכמות העודפת על מיליון טונות של כלוריד האשלגן…..אולם החל משנת 2010 תוכל הממשלה לתבוע דיון מחדש בקשר לגובה התמלוגים….. וזאת לגבי הכמות העודפת על 3 מיליון טונות של כלוריד האשלגן".

האוצר הציג את הסיכום כהצלחה גדולה ובמסע הסברה ובמצגת שהציג במסיבת עיתונאים מסר שר האוצר כי חלק הממשלה ברווחי מפעלי ים המלח צפוי לעלות לכ-60%-55% בעקבות ההסכם, וכי שיעור זה דומה לזה שנקבע בוועדת שישינסקי לגבי רווחי חברות הגז. הצגת זו העמידה את ההסכם באור מחמיא, ואכן היא קבלה מאמרי שבח בתקשורת בין השאר מהעיתונאים שקבלו ככל הנראה תדריך צמוד.

אלא שהאוצר ויוצרי המצגת התעלו על עצמם והצליחו להכניס מספר רב של טעויות והטעיות במצגת קצרה כך שהם יזכו לבטח בפרס פראבדה של איגוד התכמנים הישראלי. טעיות בסיסיות אלו שהאוצר עשה הביאו אותו ככל הנראה להסכם גרוע מאוד שיש לדחות אותו על הסף. מספיק לציין ששיעור חלק הממשלה ברווחים, שהאוצר ראה כשיעור הנכון, 55%- 60% לא הושג, והשיעור שיהיה בעקבות ההסכם הינו, על פי האוצר בגירסה המתוקנת, כ- 33.5%. לכן חייבים לתקן את ההסכם כך שחלק המדינה ברווחי מפעלי ים המלח יהיה אכן בסביבות ה-60%.

הטעות החמורה ביותר היא שהאוצר כלל בחישוב חלק הממשלה ברווחי כי"ל גם את הכנסות מדיווידנד. הכנסות אלו היו מרכיב מרכזי בנתח הממשלה ברווחי כי"ל. וכפי שהוצג במצגת המקורית, המס על הדיווידנד היווה יותר מ-40% מתחשיב הכנסות המדינה. אבל מס הכנסה על דיבידנד הוא מבעלי המניות של התאגיד ולא מהתאגיד עצמו (כי"ל). הכנסות אלו יתממשו רק אם כי"ל תשלם דיבידנד, ואם לא תשלם לא יהיו לממשלה הכנסות מסעיף זה. ואכן בהגדרת המונח 'נתח ממשלה' (GT) לא כוללים הכנסות ממיסוי דיווידנדים, וגם המלצות ועדת ששינסקי לא כללו חישוב הכנסות מדיווידנדים. יתרה מזאת, אם נקבל הגיון זה הרי שהאוצר עשה חשבון חסר, שכן הוא צריך היה לכלול גם את ההכנסות ממס הכנסה על משכורות העובדים.

לשבחו של האוצר היא זיהה ותיקן את הטעות תוך 24 שעות, יתכן ובעקבות דברי עו"ד דנה טבצ'ניק בדה-מרקר ו/או דברי ב'שעת חברה' עם מיכאל מירו בקול ישראל.  משרד האוצר הודה כי הנתונים שהציג במסיבת העיתונאים לגבי הנתח של הממשלה ברווחי מפעלי ים המלח היו שגויים, וכי הנתונים האמיתיים נמוכים הרבה יותר, כפי שהם מופיעים במצגת המתוקנת.

השגיאה השנייה שנעשתה היא בחיבור של 'תפוחים ואגסים', חיבור של אחוזים מהמכירות – 8.2% עם אחוזים מהרווחים – 24% ועם אחוזים מהדיבידנדים – 25%, כדי לקבל 57% כחלק המדינה ברווחי כי"ל. לחיבור כזה אין כל משמעות. סטודנט שהיה מציג חישוב כזה היה מקבל ציון נכשל ומתבקש לחזור וללמוד לימודי מבוא בקורסים הרלוונטיים.

האוצר טעה גם בהערכת הכנסות המדינה מתמלוגים בעקבות ההסכם. כאמור לעיל, עקב העמסת הוצאות שונות, בהתאם לשטר הזיכיון, שיעור התמלוגים המשולם כיום, בפועל, על ידי כי"ל הינו 3.5%, ב-30% פחות מהשיעור המופיע בחוק.

ממוצע התמלוגים ה'תיאורטי' החדש של כי"ל  צפוי להסתכם ב-8.3% (5% עד 1.5 מיליון טון + 10% על 3 מיליון טון נוספים) מהמכירות, מעט יותר מכפי שמופיע במצגת. היקף התמלוגים בפועל שישולם על ידי כי"ל יהייה כ-5.8% בלבד, בהנחה שכי"ל תשלם רק 70% משיעור התמלוגים הרשמי.

אבל טעויות ושגיאות אלו מתגמדות ביחס למחויבות הממשלתית שבהסכם.  במסיבת העיתונאים האוצר הציג כהישג את "פתיחה בהסכמה של מכתב השרים משנת 1995!" (הדגשה במקור). אלא שאין כאן כל הישג לאוצר אלא כישלון שלא יאומן. האוצר 'הצליח' להחליף התחייבות שנתנה ב'מכתב השרים' שתוקפה פג בשנת 2010 ושהייתה מוגבלת רק להיקף התמלוגים, במחויבות ממשלתית בהיקף רחב הרבה יותר עם השלכות כספיות עצומות ולטווח שלא הוגדר, כפי שנכתב למעלה. במונחים כספיים, האוצר ויתר על האפשרות למס רווחי יתר בהיקף של כ-250 מיליון דולר לשנה תמורת סכום של כ-30 מיליון דולר לשנה.

איתן אבריאל, מראה על הבעייתיות הבסיסית של ניהול מו"מ בין לבין בעלי ההון, ומציע במקרים בהם אין תחרות אמיתית, כמו במקרה הנוכחי, עדיף למנות כדרך קבע 'ועדת שישינסקי' כדי שזו תייצג בנאמנות ובמקצועיות את אזרחי המדינה. http://www.themarker.com/markets/1.1604788.

אפשר להמשיך. אסתפק ב'העתקת' ניתוח הבסיסי שעשתה ועדת ששינסקי על הפקת הגז הטבעי שהינו נכון שבעתיים למפעלי ים המלח. התשלום שמפעלי ים המלח מעבירים למדינה אינו מבטא כלל את בעלותו של הציבור על משאבי הטבע שלו. במצב הנוכחי וככל הנראה גם על פי ההסכם, מפעלי ים המלח מקבלים מהמדינה הטבות הגדולות כמה מונים מהתמלוגים שהם משלמים למדינה.

הממשלה היתה צריכה לדחות את ההסכם המאפשר ביזת רכוש הציבור בחסות החוק, ולחוקק חוק הדומה ל'חוק ששינסקי' (על רווחי הגז הטבעי), ולהטיל מס על רווחי היתר של מפעלי ים המלח. הצעת חוק ברוח זו "מיסוי רווחי תוצרים מים המלח, התשע"א–2011" הוגשה ע"י קבוצת חברי כנסת באוגוסט 2011.

אמנון פורטוגלי מלמד במכללה החברתית כלכלית


נערך על ידי לקסי
תגיות: , , , , ,

9 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    אמנון,

    תודה על המאמר מאיר העיניים.

    לא ציינת את ההסכם לגבי קצירת המלח. יש להניח שאת ההוצאות שכרוכות בקציר המלח כי"ל תעמיס על סעיף הבות המס שלה כהשקעה. ומנגד כשתועמק בריכה מספר חמש תוכל כי"ל למלא אותה ביותר מים ולקצור יותר אשלג.

    בדלת האחורית המדינה נתנה לכי"ל עוד סוכריה שהציבור יממן (לא בדרך של הוצאה אלא בדרך של העדר הכנסה).

    מנחם.

  2. מנחם לוריא :

    הבות צ"ל חבות

  3. דליה :

    תודה אמנון על המאמר המעניין. ששינסקי הציע לחוקק חוק כולל בעניין מיסוי כלל אוצרות הטבע במדינה, שברור לכל שהם שייכים לציבור. נקווה שהח"כים יפעלו בכיוון.
    בעניין הצעת החוק הפציפית לגבי ים המלח, שהוגשה באוגוסט 2011, מי הם הח"כים שהגישו?

  4. אמנון פורטוגלי :

    למנחם

    אכן, את ההוצאות של קציר המלח כיל תרשום כהוצאה וזה בסדר גמור
    אין פה שום סוכריה, אלו הן הוצאות ייצור אמיתיות

    לדליה. חפשי את נוסח הצעת החוק בגוגל "הצעת חוק מיסוי רווחי תוצרים מים המלח, התשע"א–2011"
    מאוגוסט 2011. הייתי שותף בכתיבתה.
    חברי הכנסת שהגישו אותה הם:
    דב חנין, אורית זוארץ, איתן כבל, שלמה מולה, חנא סוייד, ניצן הורוביץ, דניאל בן-סימון, אילן גילאון

    אמנון

  5. אורי אפלבוים :

    זה מדהים כי זה בדיוק מה שהיה צפוי שיקרה כשהם יצאו עם הקמפיין של "מזרימים חיים לים המלח".
    ראו את הסרטון החל מהדקה 1:35
    http://www.youtube.com/watch?v=bqN4nzA16Hw

  6. זמן המתנחלים • מחאת הדיור :

    […] הקלוקלת לחלוקת הרווחים ממשאבי הטבע של המדינה (בים המלח, לדוגמא) – ניקזו אליהם זעם לא […]

  7. היבטים משפטיים של הסכם האוצר עם מפעלי ים המלח – פוסט אורח « הטרקלין :

    […] הרקע להסכם ותחשיבי האוצר אפשר לקרוא כאן, כאן וכאן. לחוות דעתו המשפטית של אבי ליכט ממשרד המשפטים […]

  8. משה שלו :

    נא תספקו מידע מהם התמלוגים בארצות אחרות

  9. מיכאל לינדנבאום :

    אחרי שמפריטים(שוד נכסי ציבור על ידי מקורבים לשלטון הניאו-לבראלי,ליכוד או מערך),באים כל הצבועים חובבי הטייקונים הבוזזים ואויבי מדינת הרווחה ופוצחים באמירות"מאיפה ניקח את הכסף לרווחת הציבור?"
    "כולכם אויבי השוק החופשי ופופוליסטים."
    "כולכם קומוניסטים ומקומכם בקוריאה הצפונית".

    אמנון פורטוגלי מביא דוגמא של שוד כספי הציבור על ידי פרודייה של "מיסוי".
    חבל שהוא לא מדגיש שאבי אבות הטומאה זה עצם ההפרטה של של "פרות מזומנים" כמו מפעלי ים המלח,כימיקלים לישראל,"פז" חברת דלק,"בזק",ועוד ועוד.
    בסוף נהיה כולנו קבצנים עובדי קבלן הצוהלים על "הצלחת" הטייקונים ה"גאונים" והגנבים גם יחד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.