חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

בעידן הכסף גם החופש הוא למי שהכוח בידו

נושאים דעות, זכויות אדם ב 1.01.12 5:45

בחינה של עיקרון החופש בעידן הכסף וחוקי החוזים מעלה שהחופש-של-הליברלים, כמו דברים נוספים הוא החופש של החזקים
מאת: דקל דוד עוזר

החופש לשנות דעה או "איפה נגמר החופש ומתחילה הזכות" – הטעות של הליברלים

גישה מעניינת שולטת היום בעולם, והיא הגישה של הכפייה בשם "ליברליות", אלא שטעות יסודית עומדת בבסיס הגישה והיא שלילה בלתי מוצדקת של החופש לשנות דעה.

הגישה הליברלית העולמית נסמכת כביכול על גישות של חירויות הפרט, היינו: על פי המתווה שקבע ג'ון סטיואט מיל בספרו "על החירות", לאדם יש זכות לממש את החופש שלו, כל עוד הוא לא פוגע באדם אחר ולחברה אין זכות לפגוע בו על כך.

את החופש האזרחי חברינו הליברליים לא באמת שומרים על ידי חקיקה של חוקי כפייה המסתתרים מאחורי טיעונים של פטרנליזם, אך לא בעניין החופש האזרחי עסקינן כאן, אלא בעולם הכלכלה והקניין ובטעות שבטיעון של הליברלים שחשוב שכולם יכירו אותו.

הליברלים טוענים כי הם "בסך הכל מכבדים את החופש של בן אדם להתקשר בחוזים" ומה שהם אומרים הוא שחופש החוזים מאפשר לבן אדם להתקשר באיזה חוזה שהוא רוצה והם יכבדו אותו, אלא שהם שוכחים דבר חשוב: חופש הפרט מאפשר גם לא לקיים חוזים או לכל הפחות – לבטלם בכל מועד.

במה דברים אמורים: לפני עידן הכסף כל עסקה הייתה מיידית, עסקה של החלפה היא עסקה שאין עימה בעיה מאחר וכלל לא נדרשת לעולם התערבות חברתית או חקיקה – מיד לאחר ההחלפה העסקה הסתיימה.

ככל שקיימת בעיה עם עסקאות החלפה, הרי שהיא מצויה בעולם העושק והאלימות שאינן חלק מהיקפו של מאמר זה.

אלא שבשלב הנוכחי של השוק, מבקשים מאיתנו הליברלים לכבד לא רק את עסקת ההחלפה, אלא עסקאות עתידיות ועסקאות ארוכות טווח ולאכוף על כל אדם התחייבות כאמור.

ההחלטה לאכוף חוזים עתידיים ועסקאות ארוכות טווח – היא שלילה של החופש של בן אדם להתחרט ולחזור בו מחיובים ושלילה של הזכות להפסיק הסכם ולא להמשיך איתו.

חשוב לציין כבר כאן: "חופש הפרט" אינו ביטוי קדוש. מותר להגביל את חופש הפרט, אלא שצריך להצדיק כל הגבלה ונטל ההוכחה שההגבלה מוצדקת על המבקשים להגביל.

מספר דוגמאות ימחישו את העניין:

אדם חותם על הסכם לקנות מכונית מחר. לא משלם מקדמה לא כלום, אלא רק מתחייב בכתובים להגיע מחר לחיפה, לקבל מכונית ולתת כסף. למחרת בבוקר הוא מתקשר ומודיע: "לא בא לי", החלטתי להתחרט.

עכשיו מגיעה החלטה חברתית: האם אנחנו כופים עליו לבצע את העסקה או לא? אם כן, האם נשתמש בכפייה ממש (נשים את האוטו בביתו וניקח ממנו כסף בכח) או שנטיל כפייה כלכלית על ידי קנס על חרטה? אם בחרנו בקנס, מה הקנס שנטיל עליו? ומי יקבל את הקנס?

תאמרו: ללא כפייה של עסקה כזו לא יהיה עולם עסקים ואני אסכים. אז בואו נלך למקרים קצת יותר קשים.

מגיע אדם ומבקש לעבוד אצל אדם אחר והם מסכימים שהוא יעבוד לכל ימי חייו ויקבל 1,000 $ ביום.

אחרי שנתיים החליט אותו עובד להפסיק את העבודה. האם כחברה נאכוף הסכם עבודה שתקופתו לאורך כל ימי חייו של העובד? העובד מקבל שכר מצוין, למה שלא יישאר? או שהאם נכפה עליו את ההסכם באופן כלכלי על ידי הטלת קנס?

והרי ביטול הזכות לסגת מהסכם העסקה משמעה חוזה עבדות לכל דבר ועניין, גם אם השכר ראוי!

הליברלים טוענים: אנחנו רק "מכבדים" את הבן אדם שחותם על חוזים, אנחנו מאמינים בחופש של בן אדם. הם טוענים בשם החופש אבל עושים זאת כדי לשלול אותו.

ודוגמא אחרונה וקשה: גבר מבקש להשתתף בסרט שבו הוא משתתף בסצינות אירוטיות (אפילו לא פורנו ממש, כמו שיש ברוב הסרטים שאתם הולכים אליהם) וחותם על הסכם להשתתף בשלושה סרטים. לאחר צילום הסרט הראשון הוא מתחרט ומבקש: (א) אל תקרינו את הסרט; (ב) אני לא מקיים את כל החוזה.

נתחיל מהסוגיה השנייה: האם נאכוף את ההסכם על אותו הגבר? או שמא נטיל קנס על החרטה? וכמה קנס? האם אנחנו מוכנים להטיל קנס שמשמעו שאם הוא לא ישלם, הרי שאנו מתירים אונס?

ונלך לסוגיה הראשונה: סרט הוא מעיין תיאטרון מצולם. ברור שבתיאטרון היינו מחליפים שחקן שלא מוכן לשחק יותר וגם ברור שבסרט החלפה משמעה עלויות, עם זאת, האם ההחלטה להקרין את הסרט למרות רצונו אינה החלטה שכופה ומבטלת חופש?

סיכום

חברינו הטוענים בשם החירות והליברליות, עושים זאת כדי לשלול חירות וממניעים אנטי-ליברליים בעליל. כפיית חוזה אינה ערך ליברלי כלל וכלל וחשוב שנכיר את החופש לשנות דעה והחופש להתחרט כחופש אדם שיש להגן עליו.

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו האהוב על רבים בישראל הוא חוק שאינו מבחין בין הגנה על חופש להגנה על זכות וכך נוצר לנו חוק מעוות אשר בשם ההגנה על "זכויות האדם" הוא הבסיס החוקתי לכפייה ושלילת חופש במדינת ישראל והבסיס החוקתי לפגיעה בזכויות האדם.

נערך על ידי לקסי
תגיות: , , ,

3 תגובות

  1. מנחם לוריא :

    דקל,

    למה הלכת רחוק? עד לא לפני הרבה זמן היו את קנסות היציאה בחברות התקשורת. זה בוטל אבל למרעית העין בלבד.

    אם תבדוק היום תראה שהשירות בהתחיבות יותר זול מזה ללא התחיבות. ובשני המקרים כתוב בחוזה (ומהיום לא באותיות קטנות כי זה אסור נכנס לתוקפו עם כניסת השנה החדשה) שהמכשיר בכל מקרה בבעלות הספק עד לתשלום השקל האחרון כך שבעצם כן כובלים אותך לשירות/ספק רק קוראים לזה בשם אחר.

    מנחם.

  2. דקל עוזר :

    מנחם שלום, תודה על התגובה.

    זה רק מראה לך את האבסורד, מצד אחד אומרים לך "שוק חופשי", ומצד שני מבקשים לכפות על החלשים חוזים גרועים.

    בשוק חופשי אין חובה להמשיך לקיים חוזה ואין שום פיצוי על הפסקת חוזה באמצע.

    אם היינו מכירים את הטיעון הזה, היינו נמצאים כל הזמן בעמדת עליונות גבוהה מאוד על פני בעלי ההון

  3. מנחם לוריא :

    דקל,

    אני רוצה להרחיב,קצת,את הדיון.

    לטנגו צריך שניים. צריך ספק שיכבול אותך בהסכם כובל וצריך לקוח שלא יהיה מספיק חכם להבין שהזול מאוד יקר.

    אולי זה מזל אולי לא. כשאני הייתי תלמיד בתיכון (וזה היה די מזמן) היו שעורים בכלכלה שהיו חובה. ולימדו שם (הרבה דברים) אבל גם לימדו שכשספק אומר לך שהמוצר נמכר ב12 תשלומים ללא ריבית תשאל מה מחירו במזומן ובראש תחשב ותבין שיש גם יש ריבית. ואם אמר שאין ומסתבר שיש חפש מוכר אחר – מן הסתם ישר יותר.

    אני חותר לשתי תובנות:

    1. אנחנו הצרכנים גורמים להסכמים הכובלים האלה.

    2. חינוך ועוד פעם חינוך. זה מאוד זול ומאוד כדאי – מניסיון.

    חוקים,כמו חוק החוזים (שנכנס אתמול לתוקפו) זה דבר מיותר. בעזרת חוקים לא מחנכים ולא מתקנים לקונות בחיי החברה וביחסי הגומלין ספק לקוח.

    כספק תמיד ארצה לכבול אלי את הלקוח. כלקוח תמיד ארצה לשמור את חופש הבחירה שלי. אם אין לי כלים (חינוך) אז אני אמות טיפש וחייב וגם חייב. אם יש לי כלים אני אתרום את חלקי לחופש המסחר וחופש הפרט בחברה שבה אני חי ולא צריך שום חוקים.

    חוקים,כמו התיקון לחוק החוזים, הם פטרנליזם מסוכן של המדינה- מפה ועד שראש הממשלה יכונה "אביב העמים" הדרך קצרה מאוד.

    לצערי אנחנו בדרך לשם…

    מנחם.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.