חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לתת כיוון לתעודת הבגרות

נושאים חינוך ותרבות, עלו ברשת ב 26.12.11 6:00

שושי פולטין בוחנת את דו"ח מרכז אדווה בקשר למחסום ה 50% בזכאות לתעודות הבגרות ובוחנת אספקטים נוספים בנושא – את חלקם איש לא טרח לבדוק

מתוך המאמר המקורי:

 דו"ח אדווה מצביע על כישלון, אבל חוטא גם הוא בנקודת המבט שבה הוא בוחן את מימוש ה"פוטנציאל" של בוגרי מערכת החינוך, תוך שהוא בוחן אותם באמצעות מדד  "הזכאות לבגרות" והנגזרת שלה "התחלת לימוד במוסד להשכלה גבוהה" בלבד.

 אף אחד לא טרח לבדוק (כמדומני) מה עלה ב 'גורלם' ומהם ה 'צרכים' של אותם שני שליש מגילאי 17 של 2001, אשר לא יכולים להתחיל ללמוד באוניברסיטה, בין אם זה מכיוון שהם לא זכאים לבגרות או משום שתעודת הבגרות שלהם חסרת ערך.

 נכון, אני מעלה דרישה הרבה יותר מורכבת מאשר לקחת נתון פשוט כמו "זכאות" (= עובר), אבל בדיקה כזו הייתה יכולה לתת נקודה מוצא  לשאלה איזה כלים הייתה יכולה ה"מערכת" לתת לאותם בוגרים ולא נתנה? מה כישורי החיים בהם כדאי להשקיע כדי שאותם צעירים שלא "זכו", והם הרוב,  יצליחו בחייהם הבוגרים. מובן שנשאלת השאלה מהי "הצלחה"?

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

5 תגובות

  1. שושי פולטין :

    הערה קטנה,
    הכיוון לא חייב להיות תעודת בגרות, עובדה היא שאותם שני שליש מהתלמידים למרות המאמצים לא הצליחו להשיג אותה, או לא השיגו תעודה "משמעותית".
    הכוונה היא לדאוג לאותם בוגרים בדרכים אחרות.

  2. איציק רייכר :

    המשותף למורים ולהורים זה תמורה: המורה צריך לקבל שכר והתלמיד הישגים.
    מערכת החינוך הציבורית פושטת את העור למורים ואת הרגל מבחינת התלמידים ולכן רק פתיחת בתי ספר פרטיים עשויים לתקן את המצב. בארץ פועלים בתי ספר פרטיים במגזרים שונים כולל בית הספר האמריקאי באן יהודה ויש ממי ללמוד.

  3. שושי פולטין :

    לאיציק רייכר,
    המקרה של בית הספר הפרטי "חברותא" לאו דווקא מוכיח את טיעוניך.
    ההורים הוציאו את ילדיהם מבית הספר ברגע שהחלו להתקבל תוצאות בחינות הבגרות….
    http://www.blacklabor.org/?p=40034

  4. איציק רייכר :

    אז אייך קורה שבמדינות רבות בעולם החינוך הפרטי הוא המוביל ואיכותי?

  5. איציק רייכר :

    מה עוד לא מלמדים באזרחות

    מה עוד לא מלמדים באזרחות
    מאת איציק רייכר *
    מרוב מחלוקות על התנסחויות ועמדות ביחס לספר הלימוד באזרחות,נשמט העניין המרכזי והיא הגדרת המקצוע שהרי אם הגדרת המקצוע הינו: כלי לתעמולה ואינדוקטרינציה של הממשלה שהרי הויכוח הוא פוליטי ולגיטימי אך אם יש למקצוע הזה ייעוד בנתינת רקע וכלים לאזרח מדינת ישראל כיצד יתפקדו במערכת המדינית חברתית שהרי הפספוס אדיר.
    המדינה משקיעה הון עתק על מערכות הבחירות ובמיוחד יש פרסום רב על התנהלות האזרח למימוש זכותו זו. אך הפלא ופלא אין שום איזכור לנדרש מהאזרח בקלפי כמו מהם אמצעי הזיהוי האפשריים כגון רישיון נהיגה.וכן אייך האזרח יכול להשתלב המערכת זו כולל נטילת חלק בהפעלת הקלפי בשכר.
    התעלמות מוחלטת מכל לקשור ליחס שבין האזרח לרשויות. כל מארג מתן הרישיונות לו נדרש האזרח במדינת ישראל, לרכב לחיית מחמד לעיסוק לבנייה ועוד.
    מהן זכויות העובד, הכולל זכויות המעוגנות בחקיקה מהן סוציאליות ומהן ערכיות כגון שוויון בקבלה לעבודה גם מבחינה מגדרית.וכן שכר עבודה לנוער .הקשר לתשר וכיוצא באלה היוצרים מערכת כבוד לעובד.
    אזרחי ישראל הינם צרכני תקשורת, חשוב להוסיף לתוכנית באזרחות מהם הכלים לצרוך תקשורת נבונה. וכן ההבחנות …מה בין ריאלטי לחדשות. מהי תקשורת חופשית.
    עניני חינוך . תלמיד אינו יודע כי הלימוד בבתי הספר הוא ללא תשלום וכל העלויות הן על המדינה ,כולל במערכות של מגזרים שונים ובעצם גם תשלומי ההורים המיועדים לסל התרבות נמצאים בפיקוח של הכנסת.
    ענייני כלכלה , המדינה מעודדת חיסכון פנסיוני עצמאי וזאת מתוך תפישה חברתית. הכרת מושגי חיסכון בסיסיים וכן המערכת הבנקאית איתה יתמודד כל אזרח ועד לעניין אשראי הוא הכרחי.
    זאת בצד עניין של מחאה חברתית בעיקר בתחום החברתי כלכלי.
    תרבות הפנות היינו מהן האפשרויות העומדות לפני הציבור הישראלי למצות את זמנו הפנוי וחופשותיו בארץ מה שנקרא תיירות פנים. בעניין הכרות עם תיאטרון המפגש הינו בפן התרבותי.
    ענייני בריאות אין ספק שהפרט מאוד מעוניין לשמור על בריאותו וכן מדינת ישראל הינה אחת מהמובילות בעולם במערכות הבריאות המתקדמות שלה .בשיעורי האזרחות יש להציג מהו " סל הבריאות " מדוע יש ביטוחים משלימים," זכויות החולה". ורשלנות רפואית.
    דמוקרטיה היא גם ממתנת מחלוקות ועל כן יש לחשוף בפני התלמיד את המערכות לפתרון סכסוכים בדרכי שלום , החל מוועד הבית אצל המפקח על רישום המקרקעין וכלה בסכסוכים שניתן לפתור אותם מחוץ לכותלי בתי המשפט כמו "בוררות" "גישור" "פישור" ואף קיימת האופציה בבתי הדין הדתיים.
    דרכים לרכישת מקצוע, מערכת החינוך בארץ הינה מערכת השכלה בעיקרה. כל הוויכוח על מבחני המיצ"ב והבגרות במקומם אך חשוב להציג לתמידים כי תעודת הבגרות איננה תעודת מקצוע אלא הבניית תשתית חברתית פוליטית. מתום התיכון ההכשרות הנן מתמקדות בתחום המקצועי בלבד וכך יכול להיות רופא שהשכלתו הכללית היא ברמה תיכונית בלבד.
    בתחום האישות חשוב להציג את עניין הקושיים בנושא נישואין ,אימוץ פונדקאות וכיוצא באלה וכן את הדרכים העומדות לפתרון מצוקה או הגבלה בתחום זה.
    הכנה לתרומה לקהילה , ארגוני התנדבות . הצעתי כי " המחוייבות האישית" אותה נדרש כל תלמיד לבצע בתיכון ייכנס כחלק ממרכבי הציון במקצוע האזרחות כהערה מילולית המציגה מי הוא נושא תעודת הבגרות ולא רק הציון האקדמי על חומר עיוני.

    יש מקום להכיר את המוסדות התומכים באזרח כגון " הביטוח הלאומי" הרווחה וכן את הסקטור השלישי .
    מקצוע האזרחות הוא המקצוע לחיים במדינת ישראל בצד היסודות התיאורטיים יש לשבץ גם נושאים פרקטיים.ועל התלמיד להכיר בחובותיו בצד זכויותיו ולראות את היכולת להתערות ואף להשפיע.
    מקצוע האזרחות בעצם צריך להיות עמוד השידרה של מערכת החינוך בארץ . הפיכת המקצוע לכשכזה לא רק שיעורר רצון ללמידה בקרב התלמידים אל אף המערכות החרדיות יחפצו בהן והלימוד לא יהיה עוד מקור למחלוקת אלא לשיתוף פעולה שממילא כורח החיים מוביל אילו.

    *איציק רייכר : מורה לאזרחות, מוסמך בלימודי דמוקרטיה באוניברסיטת בר-אילן ועו"ד.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.