חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

דב חנין: בעיריית תל אביב לא יהיו עובדי קבלן

נושאים ראיון החודש, שיכון ושלטון מקומי ב 24.09.08 6:10

דב חנין העניק ראיון לעבודה שחורה ולשקוף. אנחנו מציגים את החלק השני של הראיון, בו מדבר חנין על עובדי קבלן, האצלת סמכויות לשכונות, התנהלות דמוקרטית, חינוך ואף נושא הציונות. בראיון השתתפו גם יעל בן יפת ויואב גולדרינג, מסיעת "עיר לכולנו"

מראיינים: ד"ר אורי אמיתי וירון בן עמי
צילום: גוני ריסקין

 את החלק הראשון של הראיון ניתן לקרוא כאן

הנפשות הפועלות:

ח"כ ד"ר דב חנין – מתמודד על ראשות עיריית ת"א-יפו

יואב גולדרינג – מתמודד על מקום במועצת העיר מטעם תנועת "עיר לכולנו" (מס' 4 ברשימה)

יעל בן-יפת – רכזת פורום חינוך ב"עיר לכולנו", חברה בקשת הדמוקרטית המזרחית, "דרומית".

ירון בן-עמי וד"ר אוֹרי אמיתי – מראיינים

 

דב חנין בראיון לעבודה שחורה

דב חנין בראיון לעבודה שחורה

ע"ש:        נתחיל בשאלה בוערת מאד לציבור הקוראות/ים שלנו – לכשתבחר לראשות העירייה, האם עיריית ת"א-יפו תמשיך להעסיק עובדי קבלן?

דב:           בשום פנים ואופן לא. תופעת עובדי הקבלן היא רעה חולה, אין לה מקום בעיר שלנו. זה לא יהיה תהליך פשוט, כמובן. יהיו הרבה התנגדויות והרבה ויכוחים. זה לא יקרה מהיום למחר, אבל אנחנו נחושים לפעול נגד התופעה הזו. זו הבטחת בחירות, ואנחנו גם מבטיחים לקיים.

ע"ש:        חד וחלק? בלי פטורים?

דב:           ראה, צריך לשׂים לב לדקויות. יש כל מיני הצעות חוק בכנסת, חלקן מתייחס לרעה החולה הזו במלוא חומרתה. לעומתן הצליחה הממשלה להציג הצעת חוק, שגם הצליחה למצוא לה כל מיני שותפים, שמצליחה למצוא כל מיני פטורים, דוקא במקומות שבהם יש העסקת עובדי קבלן עניפה. אנחנו בעד העסקה מלאה, עם זכויות, לכל מי שעובד עבור העיריה. זה לא יקח יום, אבל זה המהלך. אני רוצה עירייה של עובדי עירייה. מדובר במלחמה נגד כל העולם, אבל אני מוכן למלחמה הזו. זו מהפכה, תאמין לי. מהפכה מאד גדולה. אני בקדנציא הראשונה אתמקד במהפכה הזו.

 

ע"ש:        בראיון ל"שקוף" ( www.shakoof.org.il ) אמרת שאם תחבר, "עיר לכולנו" תפעל מתוך שיתוף עם התושבים. מה החזון שלך בעניין שיתוף?

דב:           יש מדרג של דברים שצריך לעשׂות. קודם כל אני רוצה להראות עירייה פתוחה ושקופה. אפילו מועצת העיר סגורה. היא צריכה להתנהל באופן פתוח לציבור. זה בסיסי ומובן מאליו. הדיונים צריכים להתפרסם ברשת.

ע"ש:        וברמה המקומית?

דב:           "עיר לכולנו" היא גם דרך אבל גם המחשה של היעד. הפורומים והפעילים – זה הבסיס של התנועה. זה גם האופן שבו אנחנו רואים את העיר. יתכנס פורום פעילי השכונה אחת לחודש – פעילים, לא כמו היום ועדים ממונים. יש כל מיני גופים שיפעלו במקביל: ועדי שכונות נבחרים, כינוסי פעילים. בכלל, מאד ראוי בעיני שמי שיהיה פעיל ישפיע יותר. היום המצב הוא הפוך. לאף אחד אין מושׂג מה קורה בעיר או בשכונה שלו. הוא יודע מה קורה רק כשהדחפורים מתחילים להרוס, וגם אז הוא לא יודע יותר מזה.

אני רוצה לתת לועדים סמכויות דיון יחד עם מוסדות העירייה בנושאים הקשורים במה שקורה ברובע. אני מכיר את המערכת מספיק כדי לדעת שיכול להיות שקבלן ישתלט ויניע את תושבי השכונה לפרוייקט שהוא במקרה ירוויח ממנו. לכן צריך להתקיים שׂיח קבוע, וצריך איזונים בין המערכות הכלליות, שתפקידן להגן על האינטרס העירוני הכללי לבין ועדי השכונות. בירושלים, למשל, קורים עכשיו דברים כאלה, וכדאי ללמוד.

ע"ש:        באילו נושׂאים תרצה להעביר יותר סמכויות לשכונות?

דב:           למשל בנושׂאי תרבות, חינוך – בתי ספר קהילתיים. זה לא אומר שנוותר על מנהל חינוך עירוני, אני מדגיש את עניין האיזונים. בכלל אני לא שייך לעולם הערכים המוחלטים. אני מאמין בתמונה המורכבת. אבל אני רוצה שלתושבי המקום תהיה מילה מאד משמעותית בבריאות, בחינוך. בית ספר הוא לא רק מקום לימודים, הוא מרכז חיים.

ע"ש:        ואיך זה יתנהל בשטח?

דב:           לרובע או לשכונה יהיה תקציב משלהן. רובע לא יתעסק בנושׂאי תחבורה, אבל בהחלט בבריאות, בחינוך, בתרבות. גם כאן צריך איזונים, יהיה גבול לסמכות של ועדי שכונות. אם שכונה חזקה תרצה להקים בית ספר סגור לשכונה, לא נאפשר זאת.

ע"ש:        ואם ירצו בכפר-שלם?

דב:           (צוחק…) גם את זה לא נרשה, אבל קודם שנגיע למצב שירצו.

ע"ש:        אם כבר מדברים על חינוך, מה החזון של "עיר לכולנו"?

דב:           כרגע מנהל החינוך של ת"א בנוי כזירת לחימה – עימות בין כל מיני גורמים. צריך לשנות את המציאות מעימות לשיתוף פעולה.  

יעל:         אנחנו מאמינם בחינוך שוויוני ואיכותי לכל התלמידות והתלמידים בעיר. צריך להיות מגוון אפשרויות, ומינימום חסמים. בסוף כתה י"ב צריך להיות מגוון אפשרויות בחירה. הילד מהשכונה הכי ענייה בעיר – אם הוא רוצה להיות שופט, שיוכל להיות שופט; ואם רוצה להיות ספּר, שיהיה ספר. מילות המפתח הן ניידות חברתית ושוויון הזדמנויות. יעל: יש בעיא בת"א – אין מספיק גני ילדים. צריך להשקיע בגני ילדים בשכונות החלשות. התשתית לא מספיק טובה, והחלופה היחידה עולה אלפי שקלים בחודש. אותו מצב קיים בתחום הספריות – הרי בכל שכונה צריכה להיות ספריה, צריך להיות מתנ"ס. בכלל, העיריה צריכה לקחת אחריות מלאה על כל מערך החינוך, בכל הגילאים, מה שלא קורה היום. אם העיריה של היום היתה יכולה להפריט את כל בתי-הספר, היא כבר היתה עושׂה את זה. חינוך לא מעניין אותה.

 

— עוד על ענייני חינוך, דיור ותחבורה בחלק הראשון של המאמר ב"שקוף" ( www.shakoof.org.il )

 

ע"ש:        יש לנו מנהג ב"עבודה שחורה", לבקש שאלות מהציבור. שאלה אחת שעלתה מהקהל, אחת מהשאלות הנפוצות ביותר בעצם, היא שאלת ה…

יואב:        …הציונות.

ע"ש:        כן. שאלת הציונות. דב, נתחיל ברמה הסמלית, בשאלה העומדת באויר. אתה עומד בהמנון?

דב:           זו נראית לי שאלה טפשית. אתה יכול לדמיין את עצמך אותי יושב בהמנון כשהוא מושר בכנסת? אתה יודע איזה סערה היתה קמה?

ע"ש:        השמועה בשטח היא שאתה חומק מהאולם ברגעים הנכונים.

דב:           ראה, אם אני נמצא במליאה בזמן ההמנון, אני עומד בהמנון. אני לא מגיע למליאה במיוחד בשביל ההמנון. בכלל, אני לא חסיד גדול של טקסים בכנסת. לא נבחרתי בשביל טקסים. לא תמיד יש סבלנות להשאר עד הסוף. לפעמים אני נשאר, ולפעמים לא. הדבר נכון אגב גם לגבי ח"כים אחרים. בכלל, אני באתי לכנסת בשביל לעבוד. יש לי הרבה משׂימות, ואני תמיד מעדיף אותן על טקס. אבל אם אני נמצא כשמנוגן ההמנון, ודאי שאני עומד.

ע"ש:        ובאינטרנציונל?

דב:           גם. כשכבר שרים אותו.

ע"ש:        האם אתה רואה בעיא מול הציבור בשאלת הציונות? אפילו ברמה הסמלית? העיר העברית הראשונה…

דב:           לא. מה הבעיא? תאר לי אותה בבקשה כי אני לא מתאר לעצמי שום בעיא.

ע"ש:        הרי יש נטיה מסוימת במגזרים נרחבים בחברה היהודית בארץ-ישׂראל, להיות חשדנים כלפי אנשים שאינם מביעים תמיכה בציונות.

דב:           תרגם לי את זה לעברית… 

השאלות העומדות על הפרק בת"א-יפו אינן שאלות של ציונות, עם כל הכבוד, ואני לא מזלזל. הציבור בעיר לא צריך להכריע כרגע בשאלת הציונות ומעמדה. זו לא מערכת בחירות על עניין אינטלקטואלי. הרי אנחנו עוסקים בדיור ובתחבורה, בשאלה למי העיר הזאת שייכת – לעשירים או לכולם. אלו השאלות האמיתיות. השקפת העולם שלי, אני מודה בזה, היא אוניברסלית. אינני לאומן, אבל אני לאומי. אני שייך לעמי, הוא יקר לי. בדרכי אני מנסה להבטיח לו עתיד יותר טוב. חוץ מזה, ב"עיר לכולנו" יש המון אנשים עם הרבה דעות בנושׂא, ואני מייצג אך ורק את עצמי.

ע"ש:        סלח לי, אבל לחשוב שאפשר לנתק איזשהו נושׂא משאלת הציונות, זה די תמים, לא?

דב:           תמימות – זה הויכוח הכי גדול שלי. כשאתה בא לשנות משהו בארץ אומרים: אתם נאיבים. יכול להיות שבאמת יהיה פה טוב? מי שטוען שכן מיד נחשד בהבטחות בחירות, או, אם יותר נחמדים, בנאיביות. המצב של תל אביב הוא תולדה של המון החלטות שהתקבלו. אפשר היה, ועדיין, לקבל החלטות אחרות. אני לא אומר שיהיה קל, יהיו ויכוחים. אבל בשביל זה שווה להיכנס לפוליטיקה.

אבל בכל זאת אני חייב לך גם תשובה אינטלקטואלית. אנחנו חיים בעולם מאד מוזר, מאד אבסורדי מהרבה בחינות. יש בו כל מיני מנגנונים שגורמים לכל מיני אנשים לקבל החלטות שמאד מנוגדות לאינטרסים שלהם. סמלים, ריטואלים – כל מיני דברים שגורמים לאנשים לעשׂות את ההיפך ממה שהם צריכים לעשׂות. ואני לא מזלזל במילות הקוד והצפנים והסמלים. אבל אני מציע לאנשים לעשׂות משהו מאד פשוט: לחזור לתמונת המציאות, לעזוב את מילות הקוד. יש בזה מסר פוליטי מאד נכון, מאד מעשׂי ומציאותי, ולא נאיבי.

אולי אתה בכלל שואל אם מערכת הבחירות תנוצח בספינים? יכול להיות. אבל אם יש מקום שהוא יותר עמיד לספינים, הרי זו ת"א-יפו. הציבור כאן מאד מחודד בדרך כלל. חוץ מזה, הספין הזה נשלף מוקדם מאד. בעיני זה מעיד על כך שמישהו בלחץ. כשאני רואה מודעות בתשלום שעולות אלפים רבים של שקלים – ומפרסמים ביותר מעיתון אחד – מישהו בלחץ. ואין ספק שעיר לכולנו אכן מייצרת את החלופה האמיתית לרון חולדאי ולמדיניותו בת"א.

ע"ש:        האם אתה חושב שהמתנדבות והמתנדבים של "עיר לכולנו" ינצחו את העשׂרה מיליון שקל והמנגנון המשומן של חולדאי?

דב:           בטח.

ע"ש:        אבל איך מנצחים קרב כזה, הרי זה מן דוד וגולית. את הפוני כולם מכירים, אבל איפה הרוגטקא?

דב:           עיר לכולנו מייצרת מודל שונה לחלוטין של פוליטיקא. מודל מרתק, כיון שהוא חדשני. בפוליטיקא הקלאסית, בטח בארה"ב, רואים כמה כסף גייס כל מועמד, וכך יודעים מי ביתרון. בת"א-יפו יש מצב שונה. נוצר מצב חדש, שמוקדם לסכם, אך גם אסור להתעלם ממנו. ולא רק אני חושב כך. עובדה – מישהו מתחיל עכשיו לפרסם מודעות, להוציא עליהן את ה-10,000,000 שקל? גם הוא חושב ככה.

ע"ש:       אם תבחר לראשות העיריה, האם תתפטר מהכנסת?

דב:          בהחלט כן.

ע"ש:       למה?  אתה עובד בחריצות, ואין ספק שהיו לך עד עכשיו הישׂגים. למה לעזוב?

דב:           כשנכנסתי לחיים הציבוריים, הבטחתי לאשתי שזה עניין לשמונה שנים. שנתיים וחצי כבר עברו בכנסת. בזמן שנשאר לי אני רוצה לעשׂת כל מה שאני יכול לשינוי עולם.

ע"ש:        ואת זה קל יותר לעשׂות בעיריה ולא בכנסת? 

דב:           אני לא מזלזל בכנסת, אבל אני מודאג מאד ממה שקורה בעיר שלי. זו באמת דילמא. זו אינה החלטה קלה. אבל אני ב"עיר לכולנו" כבר מתחילת הדרך, ואני מאמין מאד בתנועה הזו. לדעתי היא יכולה לממש במציאות פוליטיקא אחרת. זו הזדמנות ענקית לעשׂות את הדברים שאנחנו מדברים עליהם.

ע"ש:        חמש וחצי שנים הן בסך הכל קדנציא אחת כראש עיר. תוכל להספיק הכל?

דב:           חמש שנים הן המון זמן. אבל חשוב לזכור, מתרחש כאן במקביל תהליך שלם של בניית הנהגה.

יואב:        עם כל הכבוד, דב הוא לא כל הסיפור. ב"עיר לכולנו" – שדב משרה עליה הרבה מאד מרוחו – יש לנו נסיון מצטבר מהרבה מאד מאבקים. למשל המאבק של כפר שלם, שהוציא מתוכו לא מעט אנשים שמודעים היטב לתכניות של חולדאי. יסלח לי דב, אבל התנועה הזו, עיר לכולנו, לא נסמכת רק עליו.

דב:           ממש לא! זה הדבר היותר מעניין. הסיפור האמיתי הוא "עיר לכולנו".

יעל:         אחד הדברים היפים ב"עיר לכולנו" הוא שהכל קורה בשיתוף. כל אחד יכול להצטרף לכל פורום. את החזון של המפלגה כתבו אנשים מן הישוב, ואנשים עדיין מצטרפים כל הזמן. התנועה היא מאד דמוקרטית. הלוואי שזה ימשיך לרמה הלאומית.

ע"ש:        מאחרי "עיר לכולנו" יש "מדינה לכולנו"?

דב:           הלואי! אבל זה תהליך ארוך, וישתתפו בו עוד הרבה אנשים, אולי לא בהכרח אני. זה לא תהליך שיסתיים בן ליל, אבל בכל זאת צריך להתחיל אותו. מה שקורה בת"א-יפו בבחירות האלה, יש לו משמעות גדולה מאד לכל החברה הישׂראלית. קורה פה משהו שנותן להרבה אנשים אחרי הרבה זמן את התקוה שיכול להיות טוב בארץ. ישׂראל יכולה להיות מקום שטוב לחיות בו.

 

במהרה בימינו אמן!

__________________________________

העושים במלאכה:

צילום – גוני ריסקין

מראיין – ירון בן-עמי

מראיין – ד"ר אורי אמיתי

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , , , , , , ,

34 תגובות

  1. דני זמיר :

    דובי נהג בחסור יושר אינטלקטואלי כשטע לנתק בין עמדתו הפוליטית של מועדמ לראשות העיר לתפקידו כראשות עיר.
    אם המראיינים היו קצת יורת מראיינים וקצת פחות אוהדים רואי היה שישאלו אותו את השאלה המתבקשת: בהנתן שאיווט ליברמן או אפי איתם היו מצייגם מועמדות לראשות העיר, מתחייבם לנהוג בכל הזארחים בה בשוה, האם היה אפשרי בכלל מצב שבו היית מצביע בעדם?
    דובי כמי שאמון על תפיסת העולם המרקסיסטית קומוניסטית, לא יכול לעמדו מאחרי התשובה שנתן באריון הזה וחבל שהמראיינים המוכשרים ובעלי הידע והרקע לא חידדו את זה, כי על זה הרי קמה המהומה ואל על כך שחנין הוא אדם מצוין ומוכשר ופרלמנטר מעולה שמקדם יוזמות חברתיות חשובות.

  2. דני זמיר :

    דובי נהג בחוסר יושר אינטלקטואלי כשטען לנתק בין עמדתו הפוליטית של מועמד לראשות העיר לבין תפקידו כראש עיר.
    אם המראיינים היו קצת יותר מראיינים וקצת פחות אוהדים ראוי היה שישאלו אותו את השאלה המתבקשת: בהנתן שאיווט ליברמן או אפי איתם היו מציגים מועמדות לראשות העיר, מתחייבים לנהוג בכל האזרחים בה בשוה, האם היה אפשרי בכלל מצב שבו היית מצביע בעדם?
    דובי כמי שאמון על תפיסת העולם המרקסיסטית קומוניסטית, לא יכול לעמוד מאחרי התשובה שנתן בראיון הזה וחבל שהמראיינים המוכשרים ובעלי הידע והרקע לא חידדו את זה, כי על זה הרי קמה המהומה ולא על כך שחנין הוא ללא כל מחלוקת אדם מצוין ומוכשר ופרלמנטר מעולה שמקדם יוזמות חברתיות חשובות.

  3. אלון דוד :

    דני שלום,
    הנקודה שהצגת מעוותת מציאות. ההקשר שהבאת מנותק לחולטין מהמציאות – אם איווט ליברמן או אפי אתים היו מעמידים עצמם לראשות העיר, הם היו גוררים אחריהם סוללה של אנשים שיעמדו לצידם בסיעה ולא מאפשרים לאדם מן הרחוב להתמודד על מקום.
    מה גם שרעיונית הם היו מביאים את הדיעות שלהם כמייצגות את הסיעה בניגוד לעיר לכולנו שמורכת מערב רב של דעות ברמה הלאומית.

  4. דב חנין: השינוי הוא מארג מורכב של צעדים משלימים | שקוף - עיתונות למען הדמוקרטיה :

    […] חלק מהתוצאות לפניכן. החלק השני של הראיון מפורסם באתר "עבודה שחורה". יעל, דב, […]

  5. דני זמיר :

    אוקיי אלון.
    איווט ואפי באים להציג את עצמם לראשות עיר לכולנו, ללא סוללה ללא אוהדים. ונבחרים. מה אז?
    למה להתחמק מהנקודה המהותית- ראש העיר תל אביב זו בחירה פוליטית באבוהה. בחירה בעיר לכולנו שבראשה עומד קומוניסט לא ציוני היא הבעת עמדה, שכנראה לא מזיזה לרוב תומכי עיר מכולנו, שציונות לא רלבנטית להם כמו דברים פוליטיים אחרים.

  6. יואב (לונדון) :

    בעיא? קדנציא? פוליטיקא? רוגטקא? דילמא? זה בארמית או שסוף סוף החלטנו לבטל את האות החמישית?

    חוץ מזה, אפילו אורי דן היה שואל את שרון שאלות יותר קשות.

  7. יואב רובין :

    דני, איווט ליברמן לא היה מדבר על יחס שיוויוני לכל האזרחים. מעבר לכך דווקא יחימוביץ שהעלתה את עניין הציונות הגדירה את משטר ההפרטה שחולדאי הוא בין מקדמיו כפוסט-ציונות. ועל לו היא היתה ישרה עם עצמה לא היתה תוקפת את חנין על בסיס עניין זה.
    ולמען הסרת הספק – אני בכלל מצביע בירושלים.

  8. אלעד הן :

    לדני זמיר,
    אתה אומר שמי שיצביע לחנין ולא לחולדאי אומר שהציונות לא רלוונטית. הקישור בין חולדאי לציונות אכן הופך אותה ללא רלוונטית.
    אני בתור ציוני מוצא את הקישור הזה מופרך, וחושב שנראה שחנין מקדם יוזמה בעלת משמעות וחיובית, במסורת המהפכנית של הציונות.

  9. אבדכם אנאמן :

    אכותב אנכבד מאצבן. למא אינו מפסיק לאשתמש באות אי בלא כל סיבא נראית לאין גם במלים שמקורן אינו הרמי?

  10. שונית :

    הלוואי שייבחר. זה יהיה מהפך אמיתי ברמה הלאומית.

  11. דני זמיר :

    למדני נא מר הן היקר, איזה רכיב במשנתו המהפכנית של דובי חנין הופך אותה לציונית? למה כל כך קשה לך להשלים עם זה שחנין לא רוצה להגדיר את עצמו כציוני? כבד אותו על עמדתו הגלויה והישירה. ציונות מהפכנית מתחילה קודם כל בנכונות להגדרה עצמית כציוני. אב אנא…

  12. עודד :

    דוב חנין מיצג את החלק האוטופי בציונות שנכתב גם ע"י הרצל ב"מדינת היהודים" וגם ע"י נחמן סירקין בכתביו. הציונות, עם כל החלק של מדינת ישראל והיהודים, שואפת להביא לחברה טובה יותר, צודקת יותר ושוויונית יותר ליהודים. בשאיפה זו דוב חנין בהחלט מראה את החלק הציוני.

    הציונות שאתה מגדיר היא לדעתי משהו קצת שטחי. נכון שהוא לא מגדיר את עצמו כציוני, אבל מצד שני, מי הוא ציוני? התנחלויות זה ציונות? חוסר שוויון לציבור הערבי (לא כולל עניין השיבה) זו ציונות? ופערים חברתיים? וניכור? כל אלו לדעתי הם גם לא ציונות.

  13. הרצליה :

    כנראה ששרי אריסון זה ציונות, כי היא מחלקת לעמך ישראל דגלים ביום העצמאות. שלא לדבר על גאידמק, ציוני דגול ויקר, וסמי עופר, שמרוב ציונות בלע את רוב המדינה.

  14. דני זמיר :

    אפשר להביא כל דבר לידי אבסורד ולא להתמודד עם טיעונים אבל בואו ננסה להשאר במישור של דיון ענייני ובוגר.
    ההגדרה הרחבה של הציונות להבנתי היא "בית לאומי עצמאי וראוי לעם היהודי בארץ ישראל" זו הגדרה רחבה ולא מדוייקת עד הסוף משום שהיא מכילה רכיבים הניתנים לווויכוח על פרשנותם: איפה וכמה בארץ ישראל, ובעיקר מה זה ראוי?"כציוני הומניסט אני סבור ש"ראוי" מחייב משטר סוציאל דמוקרטי, המעדוד כלכלה ברת קיימא, וממילא לא תיתכן בעיניי מחלוקת ש"ראוי" בהקש של הבית הלאומי שלנו כאן אינו מתיישב בכל מקרה עם גזענות וכדו'. לפי מבחנים אלה קל לראות שאדם כמו הרב דודקביץ מיצהר ספק אם הוא ציוני על פי השקפותיו, וגם אריסון ושות' אינם מקדמים את החזון הציוני שבו אני מאמין (מבלי לכפור בזכותם לראות את עצמם כציונים שרכיב "הראוי" אינו כולל תפיסה סולידרית שויונית).
    דובי חנין, אינו רואה את עצמו חלק מההגדרה הזו ככל שאני מבין, ולצערי בראיון לא חודדה עמו הנקודה הזו. זו נקודת מפתח כי הרכיב הסולידרי המלכד העיקרי במדינת ישראל הוא רכיב הזהות הציונית העצמית, ולא במקרה הרכיב הזה נמצא תחת מתקפה של ימין ושמאל תומכי הפרטה כלכלית ותדעתית, שהסולידריות הנגזרת מהמזות הציונית מעצבנת אותם כל אחד מסיבותיהם שלהם.
    להגיד שהמשנה של חנין מייצגת תפיסות הרצליאניות זה סוג של בורות בעיניי. כמו שאי אפשר על כל דבר טוב להגיד "זה ציוני" באותו אופן אי אפשר לקבוע שרצון דומה לשלום הופך מישהו לבעלי דיעה זהה כשהתודעה החשיבה והמעשה הפוליטיים בדבר הדרך להגשמת הידיעןם שונה בתכלית.
    מהאמרו עליל ברור למה עמידה בראש עיר גדולה תחת אג'נדה לא ציונית היא תקלה רצינית כי היא מחזקת את דחיקתה של הציונות ומחזקת בכך את הפירוק החברתי (גם אם דובי אורמ בענינים המוניציפליים את הדבר הנכון).

  15. ירושלמי :

    דני,

    דב חנין הצהיר בתגובתו למתקפה האחרונה את מה שגם אתה יודע: כי הוא תומך ותמך תמיד בעמדתה המסורתית של חד"ש – שתי מדינות לשני עמים. הדברים גם מופיעים במצע חד"ש לכנסת. הצהרה זו מפריכה את כל הטענות המנסות להציג את חנין כמי שלא מאמין בבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

    תפנים את זה, גם אתה ושלי יחימוביץ' וגם דב חנין (אפשר לדעת למה קראת לו קודם "דוב" ועכשיו "דובי"?) תומכים בבית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. בוודאי שלא ניתן להאשים את חנין בתמיכה במדינת כל אזרחיה (בל"ד) או בביטול רעיון מדינות הלאום.

    אם קיים בכלל ויכוח בין חנין ליחימוביץ' הרי שהוא בשאלה היכן צריך לעבור הגבול בין המדינה הפלסטינית ליהודית. עמדת חנין וחד"ש – בדיוק קווי 67. עמדתה של שלי יחימוביץ' לא ברורה, אם כי אני מניח שלא רחוק מזה (שהרי אין היום הבדל עצום בין קדימה לחד"ש בנושא). אחרת מן הסתם לא היתה מסוגלת להצביע לחד"ש כפי שהצהירה בגלוי בתקשורת שנים לפני הצטרפותה למפלגת העבודה.

    באשר לביטוי "ראוי" שאתה מכניס בו את משנתך הכלכלית-חברתית (שאני שותף לה), נדמה לי שבתחום זה הקרבה בין חנין ובין יחימוביץ' ובינך גדולה יותר
    מהקרבה שלכם לרון חולדאי, מעסיק עובדי הקבלן.

    אבל עם הדבר הזה קשה לך נורא להתמודד ולכן נוח לך לתייג אותו כ"קומוניסט" בעוד אתה ושלי "סוציאליסטים" או "סוציאל-דמוקרטים". נדמה לי שהתנהלותו בפועל של חנין בפוליטיקה העירונית והארצית ממש אינה תואמת תגיות רדיקליות-מהפכניות שאתה ואחרים מנסים להדביק לו. בעבודה הפרלמנטרית החרוצה שלו, תוך שיתוף פעולה עם חברי כנסת מימין ומשמאל, הוא חותר בדיוק לאותן מטרות שאתה ושלי יחימוביץ' חותרים אליהן, השונות מאוד מהמטרות של חולדאי ובסיס תומכיו(ע"ע העסקה מנצלת של עובדי קבלן). הרבה יותר הגיוני שחנין ויחימוביץ' יהיו באותה מפלגה מאשר שיחימוביץ' תשב ביחד עם המפריטים שמחון (אגרקסקו), פואד (חברת חשמל) והרצוג (מעונות חוסים) ועוד תצטרך ללקק להם במיילים השבועיים שלה לתומכיה.

    התל-אביבים רואים במתקפה האחרונה על חנין (שאתה שותף יחסית תרבותי ואינטלגנטי בתוכה) סתם ספין של בחירות. אני לעומת זאת רואה בהם סימן למשבר ערכי גדול, לדיסוננס הקוגניטיבי (פסטינגר, 1957) בו מצויים הסוציאל-דמוקרטים שבחרו בגישת "להשפיע מבפנים" ומוצאים את עצמם מתבוננים במראה ורואים כיצד הם מתקרנפים משיקולים פוליטיים צרים. וכך שלי יחימוביץ' ואתה ועוד אנשים טובים וישרי דרך דוחקים במו ידיכם אנשים רבים מחוץ לפעילות במפלגות הציוניות. חבל.

  16. דני זמיר :

    ירושלמי תודה על התגובה המפורטת שלך, שאני מסכים לחלקים רבים בתוכה.

    לגבי המישור הארצי אין לי ספק שהנכון הוא "לפעול מבפנים", בעזרת שתפ עם כל מי שמסייע לקידום הנושאים הרבלנטיים.

    הבית שדובי חנין מדבר וחולם עליו הוא בית שליהודים לא תהיה בו כיהודים ביטוי לאומי עצמאי ייחודי. יכולתי להוכיח לך את זה בקלות לו אני הייתי מראיין אותו, אבל אני לא.

    מכל מקום, חלקים אחרים בדברים שכתבת בהחלט מעוררי מחשבה.

  17. רמי הוד :

    צר לי אבל במקרה זה איני רואה הבדל גדול בין דני זמיר, שאותו אני מאוד אוהב לקרוא ופעמים רבות גם להסכים, לבין ג'מאל זחאלקה. שניהם יכולים לקשט את משנתם הלאומית בנוצות- האחד סוציאליסטים, השני של זכויות אזרח וכו'. בסופו של יום- כל חיבור יהודי-ערבי או מעמדי ייבחן אצל שניהם דרך המשקפיים הלאומיות הצרות, הסימבוליות, המרדדות כל חשיבה מורכבת יותר, כל ניסיו לעשות פוליטיקה רחבה ואידיאולוגית גם יחד. הסולידריות עליה מדבר דני היא נטולת ערבים. מפאיניקיות לשמה.
    זכויות האדם עליה מדבר זחאלקה הם במסגרת לאומית ערבית מצד אחד של הקו הירוק ומסגרת דו-לאומית בצידה השני. המציאות, מה לעשות, ולשמחתי דב חנין מוכיח זאת- מורכבת יותר. אני פשוט נדהם לשמוע את שלי בזמן האחרון- נכנסת לבונקר הלאומי מחשש שדב חנין יבטל את חוק השבות. לעומת זאת, רון חולדאי שהיה מפריט את בניין העירייה לא היה יכול- כשיר מבחינתה. במתח המובנה שכולנו ( לפחות לא האנטי-ציונים שבינינו) חיים איתו בין מעמד ללאום- שלי וכך גם דני זמיר תופסים את עמדת הקיצון, המתבדלת, הימנית, הבלתי מתפשרת. עמדה השקולה לזו של הקומוניסט שיאמר שכל רשימה שלא מתנגדת לקיומם של לאומים הינה פסולה מבחינתו.
    מה שהכי מביך בכל העסק הזה זה שעדיין לא שמעתי חצי טיעון המוריד את "אי ציוניותו" של חנין למישורים פרקטיים של מדיניות עירונית. נאדה.

  18. דני זמיר :

    בפירוש התייחסתי לערבים/הפלסטינים תושבי ישראל. הבסיס לכל ההתייחסות היא מדינה שמראש מעגנת בחוקי ההגירה שלה בלבד הטיה לטובת יהודים, מתוך תפיסה שהכוונה לבסס ולחזק קיום של מדינה בעלת רוב יהודי פרופר. כציוני וסוציאל דמוקרט אני מחויב לכך שההטיה הזו לא תגלוש מחוקי ההגירה לחוקים אחרים, ומצד שני לכך שאופיה ומהותה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי ישרוד. כפי שפירטתי בהרחבה, אני משוכנע לחלוטין שדובי חנין- איש מוכשר וראוי מבחינה אישית לכל הדיעות- רואה בראשו עירית תל אביב שלב ביישום אג'נדה לא ציונית בדרך למדינת כל אזרחיה, דבר שלא מתאים לי ולהשקפת עולמי. מסיבה זו אין לי כל עניין להתייחס לתכניות של חנין במישור העירוני, ולמען הסר ספק גם חולדאי לא בטוח שיהיה הבחירה שלי מסיבות אחרות שחלקן נומק כאן בהרחבה (ובאופן נקודתי ומדגים שנוגע לי אישית: התנהגותו בפרשת אוסישקין טרם הוסברה)לכן לו היתה לי זכות בחירה בעיר תל אביב אי הצבעתי בעד מועמד לא ציוני איננה מחייבת הצבעה בעד מועמד לא סולידארי.
    שבת שלום

  19. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    דני שלום,

    ודאי שיכלת לחדד יותר את הדיון בעמדתו של דב חנין בעניין הציונות. גם אני יכלתי. בחרתי במודע שלא לעשׂות זאת.

    הסיבה לכך פשוטה: לטעמי, כל הדיון בשאלת הציונות בהקשר של בחירות לעיריית ת"א-יפו הוא בבחינת red herring, כזה ששהה בתחתית החבית הרבה יותר מדי זמן.
    הסיבה היחידה שהעליתי את השאלה בכלל היא המנהג בע"ש לבקש שאלות מן הקהל. שאלה זו עלתה כמה פעמים, והרגשתי מחויבות לשולח(ות)י לשאול אותה.

    מסע ההאשמות שהחלה ח"כ יחימוביץ' הוא בעיני ספין רדוד (ולפיכך יעיל). אילו היו רוצים להעלות התנגדות של ממש, היו יכולים לשאול כיצד מרשה לו מצפונו של חנין לכהן כח"כ מטעם מפלגה שהיו"ר שלה הוא חובב ידוע של המשטר הסורי.

    עם זאת, לדעתי לא היה לכך שום מקום בראיון הנ"ל. יש לכך כמה וכמה סיבות, אך מספיקה אחת: המהלך שעושׂה חנין עם "עיר לכולנו" מוביל לכיוון מנוגד לבעייתיות של חד"ש. שאלה כזו נראית לי לפיכך קנטרנית סתם, והיתה מסיטה את הדיון מהנושׂאים החשובים באמת בבחירות עירוניות: זכויות עובדים (להיות עם חופשי… ספר את זה לעבדי הקבלן של העיריה), תחבורה, דיור, דמוקרטיא עירונית, ספורט.

    כדי להמחיש עד כמה המהלך של דב הוא חדשני ומהפכני אשלח אותך ואת שאר הקוראות/ים לטור שכתב יונתן בן-אפרת בשקוף:
    http://www.shakoof.org.il/2008/09/25/1337/
    המחאה והעלבון של הכותב על ה"עריקה" של חנין למחנה הציוני מסביר את המצב לאשורו.

  20. האזרח דרור :

    דני – כתבת "אני משוכנע לחלוטין שדובי חנין- איש מוכשר וראוי מבחינה אישית לכל הדיעות- רואה בראשו עירית תל אביב שלב ביישום אג’נדה לא ציונית בדרך למדינת כל אזרחיה, דבר שלא מתאים לי ולהשקפת עולמי."

    נו באמת. אפשר גם לכתוב שהריצה של חנין לעיריית תל אביב, היא שלב בהשתלטות הקומוניזם על העולם. אתה באמת חושב כך או שזה זלזול באינטליגנציה שלנו?

    חנין, ועיר לכולנו מביאים פתרונות טובים למחלות של תל אביב-יפו. הם מביאים גם פתרונות טובים למחלות שפשטו בפוליטיקה הישראלית

    מחלות אלו – ובראשן השחיתות, היאוש, חוסר הדרך – הן מסוכנות יותר מכל סיבוליזם בגרוש.

    ללא ריפוי שלהן, לא תהיה מדינה. לא ציונית, לא יהודית ולא שום דבר אחר. מדינת ישראל אינה שוויץ.

    ===============
    כתבת "אפשר להביא כל דבר לידי אבסורד ולא להתמודד עם טיעונים אבל בואו ננסה להשאר במישור של דיון ענייני ובוגר."

    אבל בוא נדחק אותך לפינה – במה הפוליטיקאים המרכזיים במדינה היום – אולמרט, ברק, ביבי (והרשימה עוד ארוכה) – במה באה הם ציונייים בדיוק (במעשים, לא בהצהרות)?
    – בהפרטת המערכות הציבוריות לדעת, תוך כדי הרס שלהן?
    – בהזנחת מערכת החינוך כדי שאפשר יהיה להפריטת אותה?
    – במכירת הצבא לידי ספקי שירותם וגנרלים תאבי בצע?
    – בהפיכת השחיתות, הציניות, שלטון ההון, הספינים, השקרים וחצאי האמיתות לנורמה ציבורית ?
    – בהתעלמות מנושאי קיימות?
    – בהתעלמות ועידוד מהפערים הגדלים?
    – בהתעלומת מכך שהחינוך חיוני לעתיד הכלכלה?

    זה אינה הגזמה. השדרה המרכזית בפוליטיקה ה"ציונית", היא "ציונית" בערך כשם שאני לטאה. עתיד המדינה ורווחת תושביה אולי מעניינים אותם – מיד אחרי 3-4 מטרות חשובות יותר – עשייה לביתם, צבירת כוח, נפיחות, ועוד.

    =============

    הלאה, כתבת “בית לאומי עצמאי וראוי לעם היהודי בארץ ישראל”

    – משום מה נשמט כאן העניין הדמוקרטי. אני בפרוש זוכר "מדינה יהודית ודמוקרטית" במגילת העצמאות.

    – עד כמה שאני רואה, כבר קם כאן בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. זה התרחש ב-1948.

    – השאלה מה המטרה היום? האם להגביר את עצמאות הבית? את היותו מקום נעים יותר? לבסס אותו? ומה על תושביו הערבים.

    האם המשך התדרדרות תל אביב והמדינה משרתת איזה מטרה שחופפת דבר כזה?

    כי זה מה שאתה מציע לנו- באותו המידה יכולת להגיד – אל תלכו לרופאים ערבים (לא ציונייים) גם שיש לכם פצע מדמם. שבו וחכו לרופא יהודי. רק כך תהיו בטוחים.

    ====
    מכל מה שקראתי את יחימוביץ' ותומכיה בפרשה זו, הם יעידפו לטבוע עם הספינה, העיקר שהסמל שמצוייר עליה ראוי בעיניהם.

    גזענות היא דבר מגונה, גם בגלל היותה דבר סימובלי לחלוטין. הגזען הלבן הפוחד מהשחור, אינו מסוגל לנמק מדוע הוא שונא אותו. הוא רק מתחפר בעוד ועוד סיבות דימיוניות, ממציא הסברים שכלתניים , ונצמד לסיבוליקה.

    ככל שמתפתחת הפרשה דומה שיש כאן דבר דומה – איש לא מצליח להגיד מדוע חנין אינו ראוי – אז נצמדים לתאוריות דמיונית כמו "תורת השלבים" של דני, או שמדברים גבוהה גבוהה על "העיר העברית הראשונה" (תל אביב-יפו אינה העיר העברית הראשונה – יפו קיימת כבר 3000 שנה).

    נמוכי המצח יכולים לדבר על הסטאלינסט שיקים גולאגים בתל אביב. לאינטלקטאולים סוג כזה של דימוי אינו מתאים. הם אינם מצליחים לדוג הסבר ראלי מה רע בחנין כראש עיר, אז הם מגבבים מילים.

    ======
    הבה נניח לרגע שחנין ה"אנטי ציוני" הוא באמת מסוכן איכשהו לתל אביב-יפו או לעתיד המדינה (למרות שעד כה לא הוסבר איך). ניתן לטענה זו משקלות ערכית מסויימת – משקולת א'.

    כעת נניח שיש עוד דברים שחנין יכול להביא לתל אביב-יפו – דברים כמו דמוקטריה, שקיפות, שוויון ועוד. ניתן גם לזה משקולת. משקולת ב'

    ולפוליטיקה הארצית – תקווה – לאו דווקא בזה שחנין יהיה ראש הממשלה. אלא בזה שאזרחים יכולים לשתף פעולה – להתגבר על השחיתות. אפשר לתת גם לזה משקולת. משקולת ג'.

    אצל זמיר ויחמוביץ משקלה של א' הוא כמה טונות. משקלן של ב' וג' אינו קיים – הם בכלל לא שיקולים שיש לשקול אותם מול א'. הם לא מוזכרים. אין בכלל עניין לדון בהם.

    שלי יחמוביץ רצה בפארקים בצפון העיר (שגומאים אולי מים שאין למדינה לתת) – והכל ירוק לה בעיניים. איזה עומק של חשיבה עירונית.

    ===============

    ולסיכום – מי שרוצה עצמאות אמיתית ויציבות אמיתית למדינה – צריך להתחיל לחשוב ברצינות על דמוקרטיה, יציבות כלכלית, קיימות אקולוגית.

    אתייחס רק לאחרונה ברשותכם – ישראל מסתמכת על אנרגיה מחצבית – 97% ממנה. 3% המקיימים הם דודי שמש.

    משק המים שלנו באוברדרפט רציני – אבל גם זה מסתיר את העובדה הלא נוחה שבעוד שאנו לא מצליחים לנהל מילארד וחצי קוב אנחנו מתסמכים על עוד 4 מילאירד קוב של מים שאנו מייבאים בצורה של תבואות, ועוד 2 מילאירד קוב של מים בצורה של סחורות

    מובן שרוב הקולריות שלנו מיובאות.

    לא אכתוב על הזיהום והשחיתות שמונעת טיפול בבעיות – הדברים ידועים.

    כמעט כל ה"ציונים" (הן בפוליטיקה והן סתם אזרחים) (ולמען ההגינות גם הלא ציונים) – מתעלמים מבעיה זו.

    המדינה שלנו יציבה – יציבה כסביבון.

  21. דב חנין: בעיריית תל אביב לא יהיו עובדי קבלן | בוחרים בתל אביב-יפו :

    […] בראיון משותף לאתרים שקוף ועבודה שחורה מדבר דב חנין על נושא עובדי הקבלן בכלל והעסקתם ע"י עיריית תל אביב-יפו בפרט. תופעת עובדי הקבלן היא רעה חולה, אין לה מקום בעיר שלנו. זה לא יהיה תהליך פשוט, כמובן. יהיו הרבה התנגדויות והרבה ויכוחים. זה לא יקרה מהיום למחר, אבל אנחנו נחושים לפעול נגד התופעה הזו. זו הבטחת בחירות, ואנחנו גם מבטיחים לקיים…  אנחנו בעד העסקה מלאה, עם זכויות, לכל מי שעובד עבור העיריה… אני רוצה עירייה של עובדי עירייה. מדובר במלחמה נגד כל העולם, אבל אני מוכן למלחמה הזו. […]

  22. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    האזרח דרור –

    ישר כח, דברים כדרבנות.
    אבל תיקון קטן: ההגדרה "יהודית ודמוקרטית" אינה מגיעה, כפי שסוברים לעתים בטעות, ממגילת העצמאות, אלא מחוק יסוד: הכנסת סעיף 7א1, דכתיב:

    7א: רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי הענין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
    1) שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית;

    אחת המטרות לטווח הבינוני צריכה להיות, להבנתי, בירור יסודי ומקיף של היגד זה, כדי שיהיה אפשר להחליף אותו בהגדרה בעייתית פחות לכשנזכה לחוקה בב"א.

  23. דני זמיר :

    לאזרח דרור, מוזרה בעיניי השיטה שבחרת של כתיבת רשימת טענות מפורטת על ידך ואז לטעון שאני עומד מאחריהן…
    אם באמת מעניין אותך לקבל תשובות מ"נמוך מצח" "רדוד" ושאר כינויי הגנאי המלבבים שהצמדת למי שחושב אחרת ממך בעניין עמידת לא ציוני בראש העיר תל אביב (זה מתיישב עם הדמוקרטיה של חוק היסוד או של מגילת העצמאות?) אז הנה תמציתן:-

    מובן ש"ראוי" כולל גם משטר דמוקרטי.

    מובן ש"הסכנה" איננה בהשתלטות הקומוניזם על מדינת ישראל, אלא בהשתלטות תפיסה לא ציונית מפוררת ומפריטה שחלק ניכר מתומכי חנין משמאל מחזיקים בה גם אם הם לא מרגישים כי בכך הם מקדמים את תהליך הפרטת החברה והתודעה בישראל.

    הפוליטיקאים שהזכרת הם ציונים לפי הבנתם, ועל ה"ראוי" שלהם יש בינינו תהום- כנראה. אז מה? כדמוקרט אני מצפה ממך לא להעיף ממגרש הכדורגל את מי שמעדיף גישת אימון וקניית שחקנים חסרת אחריות, בניגוד למי שמראש לא מקבל את הלגיטימיות של המגרש.
    אני משתומם שוב ושוב על הלהט של אוהדי חנין להגן על הציונות של חנין שבכלל לא ידע שהוא כזה.
    לשיטתך המשקל של אי ציוניותו של חנין פחותת ערך ביחס ליתרונות העצומים שתביא בחירתו, ואני חושב שזו תהיה הנחתת חותם סופי על ניתוקה של הבועה התל אביבית ממדינת ישראל, אלא אם כן היא תתפרק לחלוטין מכל רכיב מאחד, בדרך לסיום קיומה כמדינה. ומאחר ותל אביב על בועתה חשובים לי מאד מאד, אז אני מקווה שזה לא יקרה.
    ועוד כמה דברים שוליים: יחימוביץ, ולהבדיל אני הקטן, מערובים ומערבים (כל אחד בתחומו) על בסיס יומיומי, אזרחים וצעירים ללקיחת אחריות מעשית ופוליטית. כדאי קצת לברר לפני שרצים לכתוב ולהטיח.
    בעניין הבית הלאומי שהוקם פה ב48 הבית הזה ממש עוד לא בטוח, גם בגלל אי קבלתו ע"י העולם הערבי וגם בגלל התפרקותו הפנימית.המאבק על היות הבית הזה "ראוי" לפי השקפתי עוד ארוך וקשה אך בעיני הוא קיומי. בחירת אדם שבמפורש הענין הציוני הוא לא חלק מסדר היום שלו היא לפיחכך גרועה מאד בעיניי.
    לסיום, הסיכום המשתמע מדבריך לפיו כל מה ש"באמת" חשוב הוא מה יש להגיד על הבעיות הבוערות בחיינו, ושאלת המאקרו, מי אנחנו ומה אנחנו רוצים להיות שולית – מדהימה בחוסר ההתכנות שלה ובסתירה הפנימית שבה.
    אכן כפי שכתב אורי אמיתי: דברים כדרבנות…

  24. יהודית, דמוקרטית, ישירה » Archive » דב חנין והשאלה הציונית :

    […] למשל בתגובות לחלק ב‘ של הראיון עם חנין שהתפרסם ב”עבודה שחורה”; החלק הראשון ב”שקוף”).  הויכוח, כמו ההתמודדות, […]

  25. ד"ר אוֹרי אמיתי :

    דני, עלית בדיוק על הנקודה: יש מחלוקת בשאלה "מיהו ציוני?"
    מסתבר שיש ציבור לא קטן החושב את חנין לציוני, על אף שהוא מחזיק כנראה בדעה אחרת.

    יוסי שׂריד מצוטט באתר "עיר לכולנו"
    http://city4all.org.il/node/94
    כמי שאמר את הדברים הבאים:
    אדם כמו דב חנין מייצג בעיני ציונות ראויה לשמה כי הוא חושב שהחברה הישראלית היא מכוערת, שפוערת בתוכה פערים בלתי נסבלים ובלתי מקובלים בשום מדינה אחרת. אדם שרואה בזה בעיה הוא אדם ציוני מובהק…

    האתר אמנם אינו חסר פניות בנושׂא (ולא הצלחתי למצוא את הציטוט במקום אחר, פרט לאתר מק"י), אבל קשה לי להאמין שעורכיו בדו את הציטוט מליבם.

    בכל מקרה, כתבתי טור המוקדש לעניין, ואתה מוזמן לקרוא ולהתוכח:
    http://www.yehudemo.org/?p=124

  26. דרור יהודה :

    מדהים איך מידי פעם, בריגעי מבחן, בחירי הסוציאל-דמוקרטיה נופלים שדודים לתרגילים הבסיסיים של כוחות השמרנים.
    כך מתוך ההתשה של פירטי היום-יום, הם נוטים לאבד את ההבחנה בין טפל לעיקר, והם מתומרנים לפינות חשוכות של משתפ"יות עם מנוגדיהם.

    כך מהפלירט של אמש, שהיה נראה להם כנתון בשליטה, עניני ואף מתוחכם בקומבינה הפוליטית שלו, הם מתעוררים פתאום במיטת מדינה מופרטת לדעת, מחובקים עם האויב, שכיסיו תופחים יותר ויותר.

    וכך הם נופלים שוב ושוב בפח הידוע של אלה העלולים לא להרויח כמו עד כה, עקב המאמצים לייצב את ההידרדרות האקולוגית של כדור הארץ. בעצם פחים בצורות שונות: ממערכת טעוני סרק הבאים כדי לנטרל תקשורתית את התפיסות המקובלות, ועד להסתוות לסמי ירוקים, תוך שימוש בטרמינולוגיה סמי אקולוגית ,סמי חברתית, וסמי הומאנית, כדי לשבש, להאט, ולהפוך, תהליכים שמימושם התבקש עוד אתמול.

    אל מוקש זה נגררו כל המבוצרים כרגע על העץ של שלי יחימוביץ.
    מול התפיסה ה"מנהטנית" (שכבר פאסה אפילו ב…מנהטן) של ראש העיר רון חולדאי וה"כרישים" מסביבו, יש סדר יום חדש של עיר בתפיסה שונה. עיר שנקודת ההתיחסות המרכזית בחזונה הוא האדם. עיר יותר מאוזנת ומשווינת, מקום לחיות בו עבור כל מגוון תושביו, יותר בקנה מידה אנושי, יותר מילוי ממשי "בזמן אמת" של הצרכים האמיתיים של התושבים. יותר במחשבה קדימה איזה "מסביב" אנו משאירים לילדינו.
    וכך לדוגמה יותר קונקרטית: לא עוד הפרחת משפטים אוטומאטים כמו "אנו גם בעד תחבורה ציבורית" והסתפקות במפות רשת קוי תחבורה ציבורית על הקיר כהוכחה, מה שהיה מכתיב מה שימשיך להיות, אלא התעסקות לעומק במה קורה לאדם (ילד, אם ותינוק, זקן, נכה, איש עסקים) מצאתו מביתן/משרדו ועד הגיעו ממש למחוז חפצו. כמה עליו ללכת, כמה זמן לחכות, כמה פעמים לעבור, כמה מדרגות לעלות. ומציאת פיתרונות המכניסים הכל לסטאנדארטים רצויים קיימים, לפי דוגמאות עובדות במקומות אחרים (לא בהכרח עתירי משאבים) והתאמתן למציאות הישראלית.

    ובדיוק דיון לעומתי זה מנסים לחנוק באיבו. להתחמק מלהתמודד עם הטוענים שאפשר ברוח אחרת . יותר סימפאטית, יותר רכה, הרבה פחות דורסנית.
    שאפשר בהומאנית (אנושית בעברית).

    אז טוב, ניסיתם את זה עם סיפורי הפחדה מעוותים ומונמכים לילדים על אי עמידה בהתקווה ואנטי ציונות. כל צד כבר אמר כל מה שיש להגיד בנושא (חולדאי בעצם מצא אחרים שיתלכלכו בזה) כפול ארבע פעמים לפחות, הגיע סוף סוף הזמן לדון פומבית בשאר 95% עניני העיר שבאמת על הפרק.
    אחרת איך תושבי העיר, לאחר שהבאתם לו את צדדיו המדיניים של דב חנין, יוכלו להכיר את הסחורה האחרת לענין העירוני, ולשפוט בעצמם, מה נכון, מה לא, מה עיקר ומה התפל?.
    מה לעשות ולמהות אחרת זו, בבחירות אלה, יש רק את דב חנין היכול ליצגה, במסגרת המועמדים לראשות העיר?.

  27. אליהו :

    אם היה הרב פורש עומד בראש רשימת עיר לכולנו (עם אותו המצע) ואפילו היה מספר שתיים שלו ד"ר חנין הנכבד, לא היו מצביעי העיר מצביעים עבורו. אותו העניין אם היה עומד בראש הרשימה ליברמן. ההנחה שאדם שהוא מהצד הקיצוני הימני או הדתי של המפה הפוליטית ינסה בצורה כולשהי לממש את המדיניות הפוליטת שלו (בצורה כזאת או אחרת). וזוהי הנחה שתהיה מקובלת על רוב הבוחרים. אותו ההגיון אמור לפעול עבור רדיקל שמאלני (וד"ר חנין הוא רדיקל שמאלני לפי הגדרתו הוא). הצביעות וההכחשה לאמת הפשוטה הזאת היא מעט מחליאה.

  28. איציק ארזוני :

    זה ראיון מרתק (שני חלקיו) ודבריו של דרור סוגרים את הפינות יפה.

    אבל אני רוצה להתייחס לאמירה אחת של דב שנשמעת לי מוזרה מאוד:

    – "האם אתה חושב שהמתנדבות והמתנדבים של “עיר לכולנו” ינצחו את העשׂרה מיליון שקל והמנגנון המשומן של חולדאי?"

    – "בטח!"

    אנא האירו את עיני. אני גר באופן זמני במרכז אלנבי ומכיר כמה וכמה תושבים בעלי זכות הצבעה בתל אביב. אבל תהרגו אותי, אני לא רואה נוכחות של דב חנין או עיר לכולנו בעיר. בכלל אני לא חושב שמישהו מדבר עליו או אפילו מודע לו מחוץ למעגל, שנראה מבפנים מאוד רחב, של בלוגרים אינטלקטואלים בעלי דעות סוציאליסטיות. אני מדבר עם אנשים משכונת התקווה, ומה שאני שומע זה "מי זה דב חנין?! למה שאני אצביע לו? אני לא מכיר אותו" חודש לפני הבחירות!

    אז איפה הוא? על פוסטרים שתלויים במרפסות וכתוב בהם השם שלו? אין אפילו מה שמחבר את השם לעובדה שהוא רץ לרשות העריה…

    בקיצור מוזר

  29. יהונתן קלינגר | למה כן להצביע לדב חנין? ‏ :: Intellect or Insanity‏ :

    […] עובדים: דב חנין הצהיר שלא יעסיק עובדי קבלן בעיריה. בעידן שבו שירות מענה טלפוני נבחן ביעדים כמותיים […]

  30. הפתעה: דב חנין לא מתנגד אוטומאטית למגדלים! - TheMarker Cafe :

    […] פורסם בשני חלקים, החלק הראשון באתר שקוף והחלק השני באתר עבודה שחורה. מראיינים: אורי אמיתי  וירון בן-עמי,  צילמה גוני […]

  31. סלבריטאים קוראים לתושבי תל אביב לצאת מהבית ולהצביע (אני בעד!) | טל גלילי :

    […] עובדים: דב חנין הצהיר שלא יעסיק עובדי קבלן בעיריה. בעידן שבו שירות מענה טלפוני נבחן ביעדים […]

  32. עוד בלוג תל-אביבי » מקבץ לינקים למוצ”ש :

    […] לנסות להיפגש עם בלוגרים כאלה ואחרים במהלך הקמפיין, להתראיין לעבודה שחורה, או בקיצור לדבר עם אנשים, ולנסות ליצור תנועה מסויימת של […]

  33. סדר חדש בחיפה? | יהודית, דמוקרטית, ישירה :

    […] זאת אומרת?", שאלתי. ואז הזכיר לי מפגש קודם שלנו, בו ראיינתי אותו במהלך המרוץ שלו לראשות עיריית ת"א-יפו. "אתם […]

  34. דב חנין: ברית משולשת לבניית שמאל חדש :

    […] זאת אומרת?", שאלתי. ואז הזכיר לי מפגש קודם שלנו, בו ראיינתי אותו במהלך המרוץ שלו לראשות עיריית ת"א-יפו. "אתם […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.