חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אחריות הממשלה לחיסכון הפנסיוני והקטנת החשיפה לטלטלות שוק ההון

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 20.12.11 6:03

פורום החוסכים לפנסיה בישראל מציע לאמץ את המודל הצ'יליאני, שקובע התאמה של רמת הסיכון בתיק ההשקעות לגיל החוסך ולמועד בו יצטרך למשוך כספים. בכך תממש הממשלה את אחריותה לגורל הפנסיונרים ותקטין את החשיפה שלהם לטלטלות שוק ההון

מאת: רועי מימרן

להוציא את החוסכים המבוגרים מהמשחק 

מחקר של ה-OECD, שצוטט לאחרונה בידי בכיר באגף שוק ההון, גורס כי בישראל, אנשים שנמצאים כיום באמצע הקריירה צפויים להרוויח בתקופת הפנסיה כ-40% משכרם הממוצע, לעומת 70% במדינות אחרות של OECD וגם בישראל בעבר. הסיבה העיקרית לכך היא יציאת הממשלה והמעבידים מאחריות ישירה לתחום הפנסיה.

כפי שראינו במשבר של 2008, ובמידה פחותה יותר השנה, בתקופות של ירידה בשוק, הראשונים להיפגע הם הפנסיונרים בפועל, מושכי הכספים מקבלי הקצבאות, ואלו שאמורים להצטרף אליהם בקרוב. כדי להוציא אותם ממעגל הסיכון, יש חשיבות לאמץ בהקדם את המודל הצ'יליאני (המכונה גם המודל החכ"מ), שקובע התאמה של רמת הסיכון בתיק ההשקעות לגיל החוסך ולמועד בו יצטרך למשוך כספים. משרד האוצר פירסם בקיץ 2010 טיוטת חוזר המתייחסת למודל הצ'יליאני, אולם יש לה מספר חסרונות: למשל, שהמודל מתייחס רק לכספי התגמולים ולא לכספי פיצויים, מה שאומר שהוא לא יחול על 40% ויותר מכספי החסכון הפנסיוני (בהתחשב בעובדה שכיסויים ביטוחיים בד"כ ממומנים מכספי התגמולים). הוא קובע הפרדה בין מסלולים שונים לקבוצות גיל, אולם משאיר בידי גוף הפנסיה שיקול דעת מלא לקביעת תכני המסלולים. זה יכול להוביל לאבסורדים, כמו זה שקיים כיום בשוק הגמל, בו קופות גמל רגילות (שהן השקעה לטווח ארוך) משקיעות בממוצע אחוז קטן יותר במניות מאשר קרנות השתלמות, שהן לטווח בינוני ולכן אמורות להיות ברמת סיכון נמוכה יותר.

אולם החסרון הגדול ביותר, הוא שהוא מחייב הסטת כספים מסוימים למסלולים סולידיים, מבלי לתת להם כלי טוב מספיק למימוש מסלולים אלו. אג"ח ממשלתיות נותנות בתקופות מסוימות, כגון בשנים האחרונות, תשואות ריאליות לא גבוהות, מה שיגרום לגופי הפנסיה להשקיע שוב באג"ח קונצרניות, חלקן ללא בטחונות ובמינוף גבוה, כמו שראינו בשנים האחרונות בפרשות אפריקה ישראל, דלק נדל"ן ואחרות, ולהיחשף לסיכוני שוק ההון.

הפתרון הוא פשוט: על הממשלה להנפיק אג"ח מיועדות לטובת מסלולי החסכון לחוסכים המבוגרים (מגיל 60 ומעלה), צמודות למדד בריבית 4% או 5%, בכל אפיקי החסכון הפנסיוני: ביטוחי מנהלים, קופות גמל וקרנות פנסיה, כאשר במסלול למקבלי קיצבה (הסיכון הנמוך ביותר) תינתן אפשרות לרכישת עד 70% אג"ח קונצרני. במצב כזה המסלול יהיה פתוח למקבלי קצבה בפועל בלבד. בכך תממש הממשלה את אחריותה לגורל הפנסיונרים ותקטין את החשיפה שלהם לטלטלות שוק ההון. כמו כן, בכך תקל הממשלה על גופי הפנסיה לעמוד בהתחייבויות למקדמי קצבה (או מקדמי המרה) ידועים מראש מבלי ליצור גרעון אקטוארי, מרגע שהתשואה להשקעות כספי מקבלי הקצבה תהיה סבירה ומובטחת.

הכותב הוא יו"ר פורום החוסכים לפנסיה בישראל, עמותה שפועלת למען החוסכים לפנסיה צוברת, וחבר צוות הכלכלה של ספיבק-יונה, המייעץ למחאה החברתית.

נערך על ידי דליה
תגיות: , ,

7 תגובות

  1. מיכאל לינדנבאום :

    הבחנה נכונה-הפתרון שגוי

    נכתב "מחקר של ה-OECD, שצוטט לאחרונה בידי בכיר באגף שוק ההון, גורס כי בישראל, אנשים שנמצאים כיום באמצע הקריירה צפויים להרוויח בתקופת הפנסיה כ-40% משכרם הממוצע, לעומת 70% במדינות אחרות של OECD וגם בישראל בעבר. הסיבה העיקרית לכך היא יציאת הממשלה והמעבידים מאחריות ישירה לתחום הפנסיה."

    הפתרון הנכון היא חזרה למתכונת "ישראל בעבר" של פנסייה מבוססת איגרות חוב ממשלתיות ייעודיות.

    אג"ח יעודיות בגיל 60 הן צחוק מהעבודה,כי קיימת סבירות גבוהה שכספי הפנסייה נשדדו במשך שנות חיים על ידי הטייקונים וכרישי הבורסה.
    7 שנות פנסייה נורמלית(60-67 ) לא יפצו 28 שנות בזיזה בבורסה.

    למר מימרן אין פתרון לכל אלה שנזרקים משוק העבודה החל מגיל 45-50 בשל הפרטה אכזרית ואפליית מבוגרים.

    כל אלה שנזרקו ממעגל העבודה בשל משטר העושק הניאו ליברלי,צריכים לקבל פיצוי בצורה של פנסיית גישור מגיל האבטלה ועד גיל 67 ,וכן השלמה לפנסייה החל מגיל 67 בשל הפסד השתכרות.

  2. רועי :

    למיכאל

    צריך לזכור שלמדינה אין כסף יש מאין, אלא רק את כספי המיסים שאנו משלמים מתוך הפעילות הכלכלית שלנו. פורום החוסכים לפנסיה פועל גם להפחתת דמי הניהול ושיפור איכות ההשקעות של כלל החסכונות הפנסיוניים (למרות שאין לנו שום סמכויות, אנחנו מצליחים להשפיע על הנושא ועל סדר היום), אבל הכספים בשוק ההון יכולים גם לסייע להשקעות הפרטיות במשק ולצמיחה, וצריך למצוא את האיזון.
    כמו כן הנפקה של אג"ח מיועדות גם גורמת להגדלת החוב הלאומי שהילדים שלנו יצטרכו לשלם, והמטרה היא לא להפוך לנטל עליהם, שוב צריך למצוא כאן את האיזון.
    לגבי המובטלים, הפתרון הוא בביטוח הלאומי, אנו נפעל גם למצוא פתרון שישאיר את המובטלים במעגל החסכון הפנסיוני.

  3. מיכאל לינדנבאום :

    בודאי שלמדינה יש כסף-תלוי עבור מי !

    תוך 25 ושנה היה ל"מדינה" כסף ליצור "צמיחה" מסחררת,ממש יש מאין, של עשר-עשרים משפחות של טייקונים שחולבים את הציבור עד דק.

    החוב הלאומי שלנו הוא תוצאה של מדיניות המשטר המעבירה כל הכספים והנכסים לטייקונים.

    מיסים גבוהים עד 85% כמו שהיה פעם גם בארץ וגם בארה"ב ישנו לחלוטין את האגדות על החוב הלאומי.

    בשבדיה למשל יש מדיניות מיסים גבוהים וכתוצאה מכך מדינת רווחה לתפארת ,כולל המובטלים,הפנסיונרים והמזדקנים הסיעודיים!

  4. אבשלום :

    שתי נקודות לרועי

    1) כמו שציין מיכאל – למדינה שיש לה מטבע משלה (כלומר, כל עוד אינה חברה בגוש מטבע כמו היורו) יש כסף, כמה שהיא רוצה ומתי שהיא רוצה. זה נכון פשוט מעצם העובדה שהיא זו שמייצרת את הכסף הזה, ויכולה להחליט בכל רגע נתון כמה היא רוצה לייצר. פעם התהליך הזה היה כרוך בעלויות זניחות של נייר ודיו. כיום הוא כרוך באפס עלות של הזנת נתונים למחשבים.
    2) מאותה סיבה – החוב הפנימי של המדינה לאזרחיה הוא חוב פיקטיבי, שיכול להיות משולם בכל רגע שרוצים. אין לו דבר עם חוב "נורמלי" שבין אדם לאדם או בין חברה לחברה. למעשה ה"חוב" הזה הוא בסך הכל עוד מכשיר (אחד מתוך כמה) בידי הממשלה על מנת לווסת את כמות הכסף במשק.

  5. חרטא ברטא :

    ומי בדיוק יקנה אגרות חוב של מדינה שמדפיסה כסף ללא הכרה? מי שמפיל היום את יון וספרד זה שוק האג"ח העולמי, שם לא מוכנים לגעת בניירות האלה אפילו בריבית של 33% (ויון אפילו לא מדפיסה את הכסף!).

    מי בדיוק יסייע לנזקקים כשהאינפלציה תשתולל? כי אם מצבם עגום היום, תחשוב מה יהיה מצבם אם נחזור לימי ההיפר-אינפלציה של תחילת שנות השמונים.

    מי מונע מכל אדם לעשות מה שכל משקיע מתחיל צריך לעשות ממילא – כל שנה לשבת עם היועץ הפיננסי ולעשות חלוקה מחדש של הנכסים (בלעז – Rebalancing)? מה שכן, על הממשלה לצאת במסע הסברה נרחב שבו יסבירו לציבור את זכויותיו. אבל על מי אנחנו עובדים? בתוך עמי אני יושב, ואם משה מהמכולת אמר לי שהוא עשה 30% בקרן "חזוק למתחזק" אז אני יראה לו ואני יעשה 40% בקרן "פותח למתפתח" למרות שכתוב בתשקיף שהקרן מושקעת במכירת קרח בפינלד. אחלה קרח יש להם בפינלד.

    אג"ח יעודי היו מתנה לקרנות הפנסיה של ההסתדרות, עוד מהימים שהממשלה וההסתדרות היו שלוחות של מפלגת השלטון.

    גם עם המתנות האלה, בשל ניהול מדהים, הקרנות הצליחו להיקלע לגרעון אקטוארי עצום. ומי כיסה את הגרעון בסוף? כל משלמי המיסים.

  6. אבשלום בן צבי :

    א- אני מקווה שאתה לא שופט את ההשקעה שלך לפי סידור הבייטים בדיסק הקשיח של מחשבי הבנק שלה (זו המשמעות האמיתית של "הדפסת כסף" בימינו), אלא לפי האם היא מייצגת השקעה בתהליך כלכלי שמייצר תועלת ולכן יכול לשלם ריבית. אם ממשלת ישראל תנהל כאן כלכלה צומחת, כולם יקנו את האג"ח שלה בלי קשר לכמות השקלים שהיא תדפיס. אבל זה חסר שחר בכל מקרה. רוב מוחלט וגדול מאוד של החוב הישראלי הוא פנימי.
    ב – אם הממשלה תנהל מדיניות כלכלית רצינית, תהיה כאן אינפלתיה מתונה כמו בכל כלכלה בריאה וצומחת. היפר אינפלציה תהיה רק אם הממשלה תחליט לייצר היפר-אינפלציה, כפי שהחליטה לעשות בשנות ה80.
    ג – אג"ח ייעודי לא היה "מתנה" אלא מכשיר פיננסי יעיל מאוד לשני הצדדים, מכיוון שניתב את כספי החיסכון של הציבור להשקעות ממשלתיות בטוחות יחסית בעתיד האזרחים, במקום שילך להימורים ספקולטיביים או מינוף פרוע של טייקונים. כל קשר בינן לבין הגרעון האקטוארי של קרנות הפנסיה מקרי בהחלט (ובכל מקרה, היה מנופח בעליל), ודרך אגב, רוב הגרעון הזה כוסה בקיצוץ זכויות החוסכים ולא מכספי משלם המיסים.
    ד- מטרתה העיקרית של הרפורמה בחיסכון הפנסיוני לא היתה לדאוג לקרנות הפנסיה או לחוסכים, אלא להזרים כסף לקזינו ההימורים של המגזר הפיננסי.

  7. מיכאל לינדנבאום :

    המגיב חרטא ברטא מספר לנו ש:"הקרנות(הוותיקות) הצליחו להיקלע לגרעון אקטוארי עצום".

    מעניין שאפילו בעל הדבר,"שמש העמים" נתניהו, מפקפק בכך בהאי לישנא:
    "השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי".

    הציטוט הזה לקוח מהלינק:

    http://www.themarker.com/markets/1.456692

    כפי שאומר מגיב 5 " חרטא ברטא"

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.