חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

כיצד לחזק את החינוך הציבורי? השוואה בין שני מודלים

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 20.12.11 6:04

ייבוש תקציבי וגורמים נוספים הובילו להיחלשות מערכת החינוך הציבורית. תנועת "הכל חינוך" מקדמת חקיקה בנושא, אך השוואת הפתרון שלה לפתרון המוצע ע"י וועדת ספיבק-יונה צריך לעורר דאגה בקרב חברי הכנסת השוקלים לתמוך בחוק

מאת: מערכת עבודה שחורה

תנועת "הכל חינוך" הוקמה ע"י התעשיין דב לאוטמן ובראשה עומד הרב שי פירון, נחשבת לאחת המשפיעות ביותר בתחום הדיון הציבורי והפוליטי בנושא חינוך. גולת הכותרת של עבודת התנועה היא קידום הצעת חוק שנקראת "הצעת חוק אחריות המדינה לחינוך ציבורי" (הוגשה ע"י אלכס מילר, איתן כבל, זאב בילסקי וזבולון אורלב). הביטויים "אחריות המדינה" ו"חינוך ציבורי" הם ביטויים מעוררי אהדה, ולכן אין פלא שהתנועה זכתה מיום הקמתה למעמד של "תנועת קונצנזוס", בדומה לעמותת "אור ירוק" הנלחמת בתאונות הדרכים, אלו"ט המטפלת באוטיסטים וכו'. קולות בודדים (רן ארז למשל) טענו כי "הכל חינוך" היא בעצם טריק מתוחכם להעביר את רפורמת דברת שארגוני המורים נלחמו בה באריזה של קונצנזוס, ומביאים לראייה את העובדה ששלמה דברת הוא חבר הנהלה ב"הכל חינוך" ואחד ממייסדיה.

בניסיון לבדוק האם יש בסיס להתנגדות ל"הכל חינוך" ולהאשמות החריפות כלפיה, השוויתי את הצעת החוק שיזמה התנועה לדו"ח הביניים של צוות החינוך בוועדת המומחים של המחאה החברתית (בראשות פרופ' יצחק קשתי). אני לא משפטן, לא כלכלן, והרשומה הזו אינה מתיימרת להיות השוואה יסודית, רק כמה הבדלים שבולטים לעין. אם טעיתי בהבנת הטקסט אשמח לשמוע תיקונים.

א. מהו חינוך ציבורי? 

בספיבק-יונה אומרים את מה שהכי אינטואיטיבי: להפסיק עם הערפול הזה של רשמי ומוכר בלתי רשמי (מוכש"ר – ברשומה נפרדת), ולהבחין בין חינוך ציבורי, שמסופק ישירות ע"י המדינה או הרשות המקומית, לחינוך פרטי, כלומר בתי ספר בבעלויות אחרות.

בהצעה של הכל חינוך לעומת זאת, הקריטריון הוא לא הבעלות אלא תוכנית הלימודים:

"המנהל הכללי רשאי לסווג מוסד חינוך מורשה כמוסד חינוך ציבורי אם מוסד החינוך המורשה מקיים את תכנית לימודי היסוד במלואה."

פרשנות: בית ספר יכול להיקרא ציבורי גם אם הוא בבעלות של עמותת הורים חילונים, אגודה אסלאמית/חרדית או אפילו חברה למטרות רווח כמו רשת טומשין.

ב. כמה כסף יקבל מהמדינה החינוך הפרטי?

גם שוחרי החינוך הציבורי הרדיקליים ביותר מבינים שהלאמה מיידית של כל בתי הספר הפרטיים בארץ (חרדיים, ערביים, חילונים ודתיים) תתרחש רק ביום שלחד"ש יהיו 61 מנדטים, כלומר אף פעם. לכן ברור שהדרך היחידה לבלום את ההפרטה הזוחלת של מערכת החינוך עוברת דרך סגירת ברזי התקציב. לחינוך פרטי שיתבסס רובו או כולו על הוצאה פרטית (הורים, תורמים) יהיה קשה יותר לשגשג מאשר כיום.

אצל ספיבק יונה כתוב חד וחלק "מוסדות חינוך פרטיים … לא יקבלו מימון ציבורי" (עמ' 7). בחוק של "הכל חינוך" מתחילים מ-25% וזה רק יכול לעלות:

19.(א)      המדינה אחראית למימון סל חינוך לתלמיד בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לסעיף זה ומהמקורות המנויים בסעיף 21.

 (ב)       סל חינוך לתלמיד במוסד חינוך מורשה ימומן ב-25% מעלות הסל.

 (ג)       סל חינוך לתלמיד במוסד חינוך ציבורי ימומן ב-50% מעלות הסל.

 (ד)       סל חינוך לתלמיד במוסד חינוך המקיים את תכנית הלימודים ימומן ב-100% מעלות הסל.

פרשנות לגבי פרטיים: מוסד פרטי שלא רוצה בפרינציפ ללמד ליבה של מתמטיקה, אנגלית ועברית/ערבית (חלק מהחרדים) – רבע מהתקצוב לתלמיד. מוסד פרטי שהסכים ללמד ליבה יוגדר כציבורי ולכן יקבל חצי מהתקצוב. מוסד פרטי שילמד את כל התוכנית של משרד החינוך, לא רק ליבה, יקבל בדיוק כמו בי"ס בבעלות מדינה/עיריה. להבנתי, זה קיבוע בחוק של מה שקורה בפועל עם המוכש"רים במגזר הממלכתי והממ"ד, למשל ביה"ס הריאלי בחיפה, רנה קסין ופלך בירושלים. זהו גם סעיף שמסייע מאוד לפתיחת עוד בתי"ס בבעלות פרטית, והחלשה נוספת של בתי הספר הקיימים בבעלות המדינה/רשויות מקומיות.

ג. כמה כסף יוכל לקבל בית ספר מהורים ומתורמים?

אצל ספיבק-יונה העניין חד וחלק: בית ספר פרטי יוכל לגבות כסף, בבתי ספר במימון ציבורי לא תתאפשר גביית כספים פרטית.

לעומת זאת, בחוק אחריות המדינה לחינוך נמצא:

23.מוסד חינוך יהיה רשאי לקבל מימון נוסף לפעילותו, מלבד דמי הסל המשולמים לפי פרק זה, מתרומות, תשלומי הורים וכספי רשויות מקומיות בסכומים, תנאים ומגבלות שיקבע השר, באישור הוועדה.

פרשנות: ההצעה של "הכל חינוך" מכשירה שני סוגים של פערים בתקצוב החינוך בין חזקים לחלשים. ראשית, רשות מקומית עשירה כמו ת"א או רמת גן תוכל לתת לכל תלמיד תקציב נוסף על זה שנותנת המדינה, רשות חלשה יותר כמו רהט או חצור הגלילית לא תוכל להוסיף על המדינה, כי אין לה מאיפה. תקצוב נוסף כזה עשוי לקזז לגמרי את הצעת "הכל חינוך" לתקצוב דיפרנציאלי ע"י המדינה. שנית, לבתי ספר של אוכלוסיות חזקות ובייחוד בתי ספר ייחודיים תהיה הכנסה נוספת מתשלומי הורים ו/או תרומות, וגם זה יגדיל את הפער באיכות.

בפעם הבאה שאתם קוראים או שומעים בתקשורת על "הכל חינוך" ובכלל ססמאות על חיזוק החינוך הציבורי, תחשבו טוב. או כמו שאומר נחמיה "שלא יעבדו עליכם"

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

12 תגובות

  1. שאול :

    תודה.
    מעניין, וחשוב.

  2. שושי פולטין :

    מדאיג מאוד!

    את זה שהכל חינוך "היא בעצם טריק מתוחכם להעביר את רפורמת דברת" הבנתי כבר מזמן. הטריק הנוכחי של הכנסת הפרטי לציבורי לא שמתי לב כמו רבים אחרים. בהחלט מדאיג מאוד.
    תודה שהסבת את תשומת הלב.

  3. איתי :

    תודה על המחמאות.

    שושי, את יכולה לעזור לי להעלות את הנושא למודעות בעזרת הבלוג שלך.

    דרך נוספת היא פניה לחברי הכנסת אורלב, כבל, מילר ובילסקי עם עיקרי הדברים (הטקסט הזה מפורט מדי) ובקשה שיתייחסו.

  4. דקל עוזר :

    בדוח של המחאה יש גם ניתוק בין הריכוזיות של משרד החינוך והקמת נציבות כלומר, הדוח מפרק את החינוך לקהילות.
    זה מה שנותן איזון לדרישה שלא לתת תשלומי הורים.
    ללא הנציבות, מניעת תשלומי הורים היא עוברת את גבול הלגטימיות וממש פגיעה קשה באזרחים

  5. עמית-ה :

    אני חושב שהמסר ברור, אם אנחנו רוצים חינוך איכותי והוגן לכולם צריך ללכת עם ההמלצות של צוות ספיבק יונה.

  6. איתי :

    דקל, בחינוך הממלכתי דתי (חמ"ד) יש כבר שנים מועצה שעוסקת בחזון ובליבון סוגיות יסוד, שאמורה לסייע לשר למנכל ולראש המינהל. אבל המציאות מראה שאין שום קשר בין זה ובין תשלומי הורים, כי התשלומים במגזר זה מאוד מאוד גבוהים, ככל הידוע לי בממוצע יותר גבוה מבחילוני.

  7. Ben :

    ממתי תנועת הכל-חינוך היא "מהמשפיעות…"? רוב האנשים המכירים את שי טוענים שהוא מאעכר. אך לא במובן של יודע לסדר דברים אלא מהצד המניפולטיבי.
    שי מתראיין בכל מקום ומקדם בעיקר — רק את עצמו.
    זאת תנועה של איש אחד, פוליטי מאד ומשופשף בעיקר במניפולציות תקשורתיות ובקידום עצמו.
    ושלא תדעו מה אומרים עליו במשרד החינוך.

  8. אברמלה פרנק :

    אכן, כמו בן, לא השפעה ולא כלום. תנועה שהעבירה הרבה מאד כסף – אולי יותר מכל התנועות הציבוריות לענייני חינוך שעד היום – וחבל. היו הרבה ציפיות כאשר התנועה קמה, והכל שקע באבק של אני לא יודע מה. גם הצעת החוק אינה מצריכה התייחסות מיוחדת, אבל צריך לשים לב כפי שכותב בצדק איתי.
    עם זאת, החינוך הפרטי מוצאו מן המשרד. רגלו של הציבור נקעה מתהליכי הסטנדרטיזציה של ראשי המשרד, והורים נדחפים בצדק למוסדות שמעניקים חינוך משמעותי וחווייתי. כל זה יכול היה להיות נחלת החינוך הציבורי – ועוד יהיה.

  9. איציק רייכר :

    המשותף למורים ולהורים זה תמורה: המורה צריך לקבל שכר והתלמיד הישגים.
    מערכת החינוך הציבורית פושטת את העור למורים ואת הרגל מבחינת התלמידים ולכן רק פתיחת בתי ספר פרטיים עשויים לתקן את המצב. בארץ פועלים בתי ספר פרטיים במגזרים שונים כולל בית הספר האמריקאי באן יהודה ויש ממי ללמוד.

  10. משתמש אנונימי על השימוש בסולר :-) :

    ממתי תנועת הכל חינוך היא מהמשפיעות?
    התשובה – מה-23.1.2012.

    אני מודה בהתלבטות – מצד אחד הצעתי לפני הבחירות לכמה חברי מערכת לאסוף חומרים שפורסמו כאן ולהציג אותם מחדש כתזכורת לפני הבחירות. לא התעקשתי מספיק.
    מצד שני ברור שפעולה כזו צריכה להיעשות בשכל כדי שלא תשיג את המטרה ההפוכה.
    ההשואה במאמר הזה היתה יכולה להיות בהחלט כלי, כדי שלא נגיע שלושה ימים אחרי הבחירות ללמוד שיש עתיד זה האקזיט של הכל חינוך.

  11. "הכל חינוך" – האם מפלגות מרכז- שמאל תומכות ב"חוק אחריות המדינה לחינוך ציבורי" שיזמה העמותה? :

    […] הצעת חוק זו נקראת: "חוק אחריות המדינה לחינוך". אבל אם רוצים שהמדינה באמת תהיה אחראית לחינוך, אולי עדיף להשתמש בעקרון הבעלות ולא בעקרון תכנית לימודי הליב"ה? החוק של "הכל חינוך" מציע שתקציבי מדינה יממנו מוסדות חינוך פרטיים וחצי פרטיים. עקרון הבעלות קובע שהמדינה תממן את מוסדות החינוך שבבעלותה, וגורמים אחרים יממנו בתי-ספר שיקימו. הפרדה מוחלטת בין הציבורי והפרטי. זוהי ההצעה של צוות ספיבק-יונה והיא הגונה ולא מניפולטיבית. (ראו השוואה כאן) […]

  12. עבודה שחורה » איתן כבל, החוק שהגשת מתיר השקעות פרטיות בחינוך :

    […] קישורים למספר מאמרים בנושא שפורסמו באתר "עבודה שחורה": "הכל חינוך"  זה לא מדינת רווחה השר"פ החינוכי או ההזניה של המושג "ציבורי" כיצד לחזק את החינוך הציבורי? השוואה בין שני מודלים […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.