חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

יו"ר התנועה לאיכות השלטון: תרומות מבעלי הון קטנו בשל מאבק התנועה בריכוזיות

נושאים איכות השלטון, כלכלה ותקציב, ראיון החודש ב 19.12.11 6:02

 אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון,  מתייחס בראיון איתו אל נושא הריכוזיות, אל יחסי הון שלטון ואל הצורך להתנתק מהתלות בבעלי-הון, אל שחיתות ופוליטיקה, אל העלמות מס ואל גבולות אחריות המדינה לאזרחיה

מראיין: איתמר כהן (אופנן)

לאחרונה פתחה התנועה במאבק בריכוזיות, ובקריאה לפירוק הפירמידות ולהגברת הפיקוח על שוק ההון.

בראיון איתו, מספר יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, כי התנועה שילמה מחיר כבד בעקבות המאבק הזה, שמנוגד לאינטרסים של האישים והגופים החזקים ביותר במשק: "מאז שהתחלנו במאבק בריכוזיות, איבדנו תרומות בגובה 1.5 מיליון ₪ בשנה. חברות שתרמו לפני כן, הפסיקו לתרום. אני מעדיף לא לציין שמות של חברות ספציפיות, אבל ברור לנו שהירידה הדרמטית בתרומות נובעת מהמאבק שלנו בריכוזיות. אנו גם מתקשים לקדם ידיעות על המאבק בריכוזיות בכלי התקשורת הגדולים בארץ, שנמצאים בבעלות בעלי ההון."

איך מתגברים על המכשולים האלה?

"מטרתי היא, שהתנועה תמומן ע"י הציבור. כיום יש לנו 25 אלף חברים, מתוכם 15 אלף שמשלמים דמי חבר שנתיים. אנו מקווים להגיע ל-50 אלף חברים משלמים – ולהתבסס רק עליהם. ככה לא נהיה תלויים באף גורם כלכלי, ממשלתי, פוליטי – שברור שיש לו אינטרסים משלו.

בנוסף, אנו מנסים לפעול יותר באמצעות האינטרנט, הבלוגים והרשתות החברתיות."

שלח לחמך

לעתים נדמה, שפוליטיקאי שמקבל את אות אביר איכות השלטון מהתנועה, דינו נגזר – להיעלם מהזירה הציבורית. כך, אופיר פינס, הרב מיכאל מלכיאור ואחרים  קיבלו את הפרס – ונעלמו מהזירה הפוליטית. מה עושים כדי לחזק יותר את הח"כים שפועלים באמת למען הציבור, ולא נסמכים על קשרי הון-שלטון-עיתון?

המטרה של אות אביר איכות השלטון היא להראות, שיש גם אנשים טובים. לא להתעסק רק עם הרע. לצערנו, הטובים נעלמים. הם לא מצליחים לשרוד במערכות המושחתות.

אני מאוד בעד הצטרפות של אנשים טובים לפוליטיקה. ככל שיותר אנשים יתפקדו למפלגות, היכולת של האינטרסנטים להשפיע תרד.

מאידך, זה יוצר בעיה – שרק מי שיש לו כסף, יכול להגיע למסה של אנשים. זה יוצר תלות של הפוליטיקאים בתורמים בעלי הון. לכן אנו תומכים בהעברת חוק, שיקבע מימון ממשלתי למועמדים לכנסת, ויאסור עליהם לקבל תרומות. שום תרומות. בעלי הון וחברות לרוב לא תורמים למישהו בגלל העיניים היפות שלו, אלא בגלל אינטרס מסוים. עדיף לנו להוציא את הסכום המתאים מקופת המדינה, כדי להקטין את התלות של השלטון בבעלי ההון. אפשר לקבוע, למשל, שהמדינה תממן כל רשימה לבחירות, שהציגה 5000 חתימות של תומכים.

בקצה השני של הרצף – לאחר ביצוע התפקיד – אנחנו בעד תקופת צינון ארוכה בתשלום לרגולטורים בכירים. אפשר להציע להם לבצע עבודה במכוני מחקר, רצוי אפילו בחו"ל. שווה לנו לשלם להם אפילו שכר גבוה תקופה ארוכה לאחר פרישתם – כדי לנתק את התלות שלהם בחברות שעליהן הן פיקחו, שיוצרת תופעות של "שלח לחמך".

יש פוליטיקאים כמו אובמה בארה"ב, ויחימוביץ' ומיכאל איתן אצלנו, שהצליחו לגייס סכומים גדולים באמצעות תרומות רבות מאוד של סכומים קטנים – 100-200 ש"ח – מאזרחים מן השורה. אולי זו הדרך המועדפת?

אני מאמין במודל הזה. זה נכון לפוליטיקאים, וגם לעמותות, מה גם שתרומות גדולות הן חד פעמיות – ולכן יוצרות תלות. התרומות הקטנות נותנות עצמאות כלכלית, וגם – וזה לא פחות חשוב – תמיכה מוראלית משמעותית. הוכחה שאתה מייצג ציבור גדול.

המגזר השלישי התרסק עם המשבר הכלכלי. התלות שלו בתורמים גדולים אינה בריאה. לשאלתך, אפשר אולי לאפשר תרומות קטנות, של עד מאות ₪, לפוליטיקאים.

השחיתות מתחילה בתוכי

אחד הביטויים המכוערים לשחיתות היא התופעה הרווחת של התגאות בהעלמת מס. עוד לא פגשתי אף ישראלי, שהתגאה בכך שהוא גנב מחשב מבית ספר או מבית חולים. מאידך, ישראלים רבים מתגאים בכך שהם מעלימים מס – אף שבפועל, התוצאה של העלמת מס זהה לזו של גניבה מבית ספר או מבית חולים. אולי צריך לשים דגש הרבה יותר חזק על חינוך של הציבור לא להעלים מסים, או לפחות לא לראות בכך משהו שראוי להתגאות בו?

אני לא מסכים עם הטענה הזו. לפחות בסביבה החברתית שאני חי בה, אני לא מכיר התגאות בהעלמות מס.

זה נכון שהישראלים הם קומבינטורים. אך, להבדיל ממך, לדעתי רוב האנשים הם טובים, משלמים מסים, משרתים בצבא, עומדים באור אדום.

גם לפני 30 שנה היו מעלימי מס וגנבים. אך אז הייתה הרבה יותר סולידריות חברתית. היום כל אחד רואה את סיר הבשר שלו. יש התפוררות ערכית. בלייה.

אחד הגורמים להתפוררות הערכית שציינת, היא התיאוריה הניאו-ליברלית, הרואה במגזר הציבורי "איש שמן", שהוא עול על האזרח הפשוט. לטעמי, זו השקפת עולם שמזמינה שחיתות, כי מלמדים את הציבור שתשלום מסים ודאגה למטרות ציבורית רק גורמים לבזבוז כספו ולשחיתות – וזה נותן לאנשים לגיטימציה להעלים מס, לגנוב מהמדינה ולהתנכר לפעילות ציבורית ופוליטית. מה דעתך?

אני לא סוציאליסט. אני מגדיר את עצמי כ"קפיטליסט ארנבי". אני מאמין בסל של שירותים, שהמדינה חייבת לתת לכל אזרח: רווחה, תחבורה, חינוך, בריאות. אני נגד הפרטה של שירותים בסיסיים כאלה. זו מנת ברזל, שהמדינה מחויבת בו כלפי האזרח.

מאידך, בשכבה שמעל לשירותים הבסיסיים האלה, צריכה להיות תחרות חופשית. זה כמו שיש סל תרופות, שהוא המחויבות הבסיסית של המדינה לבריאותו של האזרח, ומעל לזה מותר לאדם להוציא יותר.

בשנים האחרונות נוצר בארץ מצב אבסורדי. לדוגמא, הפעילות של עמותת אור ירוק – האזרחים קונים ניידות למשטרה. זה מטורף. מחר בבוקר אני אקים עמותת "אור כחול", שתקנה מטוסי F-16 לצה"ל.

בעייה נוספת היא, שבארץ אין לנו במדינה קפיטליזם אמיתי. יש לנו "קפיטליזם קומוניסטי", עם ריכוזיות רבה של מעט שליטי הון, שמשתמשים בכספו של הציבור למטרותיהם. אם היה פה קפיטליזם אמיתי, ולאנשים היה אסור להחזיק ביותר מ-5 אחוזים מנתח שוק מסוים, יוקר המחייה היה יורד.

אחד מסממני ההפרטה הוא שיטת ה-BOT – השיטה שבה זכיין פרטי מקים ומפעיל פרויקט של תחבורה או תשתיות במשך 20-30 שנה, ולאחר מכן מחזיר אותו למדינה. זה לא הצליח במיוחד.

כל ה-BOT הזה מפוצץ לי את השכל. עושים BOT  על כבישים – ואז האזרח צריך לשלם גם מסים, וגם אגרות נסיעה. פרויקטים כאלה צריכים להיות במימון המדינה.

האגרות הן רק חלק מהבעיה. חברות פרטיות זוכות במכרזים, ואחר כך מנסות לשנות בדיעבד את תנאי המכרז. בירושלים "סיטיפס" זכתה במכרז הרכבת הקלה, ומאז היא גוררת רגליים שנים, ומנסה לסחוט הטבות של מאות מיליוני ₪ מהמדינה. בת"א החברה שזכתה במכרז לא הצליחה לסגור את המימון לפרויקט, ו"תקעה" אותו במשך 3 שנים, עד שהוחלט שהמדינה תבצע אותו. אבל מלמדים את האזרח הקטן לשנוא את המדינה, והוא לא מבין שהבעיה היא לא בעודף כוח של המדינה, אלא דווקא בחולשה שלה מול החברות הפרטיות.

הפקידים שאמורים לפקח מטעם המדינה על הזכיינים הפרטיים נרדמים בשמירה. "סיטיפס" כזו הייתה צריכה לחטוף תביעה של מיליארדי ש"ח אם היא לא עמדה בתנאי המכרז.

מרגרט תאצ'ר, שנחשבת ל"אמו הרוחנית" של רה"מ נתניהו, אמרה פעם ש"אין דבר כזה חברה. יש רק אוסף של אינדיבידואלים". לטעמי, המשפט הזה הוא אבי אבות הצרות שלנו. מה דעתך עליו?

לא מקבל את המשפט הזה. אני מאמין גדול בחברה, ובסולידריות של חברה. צריך למצוא את האיזון הנכון בין קפיטליזם לסוציאליזם.

לאנשים כפרטים יש מחויבות אחד כלפי השני. מעבר לכך, לכל אחד היכולת שלו לפרוח. באיזשהו מקום על הרצף בין הדברים, יש נקודת איזון.

תודה לאיתי, לקסי, אורן ויעלי על עזרתם בעריכת הראיון.

נערך על ידי דליה
תגיות: , , , ,

3 תגובות

  1. עמית-ה :

    ראשית יש להזכיר כי מלחמה בריכוזיות היא חלק מלחם יומם של מגיני השוק החופשי / קפיטליזם תאגידי.
    זאת דרכם לנסות לרבע את המעגל ולהכחיש את המציאות הפשוטה: ריכוזיות היא תוצאה של כלכלת שוק.
    המלחמה הזאת חשובה להם עכשיו יותר מתמיד משום שכל מי שמרים את התריס ומציץ החוצה רואה שהשיטה הזאת איננה יעילה.
    הם מנסים בכל כוחם להיאחז באמונה התפלה שלהם בדיוק כמו טיוטה חסידים סביב קבר רבם.

    אני יכול להעיד על עצמי שביקשתי מהתנועה לאיכות השלטון להפסיק לשלוח אלי עידכונים אחרי שעו"ד אליעד שרגא תבע את האגודה לזכויות האזרח כשהוא מייצג תאגיד בריאות גדול.

  2. דקל עוזר :

    אני תומך במה שאלעד אמר. בנוסף, ה"תנועה לאיכות השלטון" עצמה אינה אלא רכב מיוחד שתרומתו לאיכות השלטון. לא ממש גבוהה וזאת בלשון המעטה

  3. טל :

    הפעילות של התנועה לאיכוןת השלטון ושל עו"ד שרגא אחד מקרני האור הבודדות במציאות החשוכה של התקופה האחרונה

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.