חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

2 מליון סיבות טובות – דיון חד ממדי אחד

נושאים דעות, פוליטי ב 13.12.11 6:07

גיא יוחנן מסכם את פרשת בנק לאומי ותנועת "אם תרצו" ומזקק את השיעור הכי חשוב שנלמד מפרשה זו

צליל ההודעה החדשה ב WhatsApp הפר את השקט הפסטורלי של הבוקר. זה היה רועי  שכתב: "הצליח לך הקמפיין נגד בנק לאומי!"

"לא ממש", עניתי לו אחרי שקראתי על השתלשלות העיניינים.

הוא התייחס לביקורת שכתבתי לפני שנה על הפרויקט "מיליון סיבות טובות" של בנק לאומי, אשר תפח השנה לשני מיליון סיבות, ולהחלטת הבנק לגנוז את הפרויקט.

לא רק הפרויקט תפח – גם הביקורת עליו ועל ה"אחריות התאגידית" שבבסיסו תפסה תאוצה השנה. כותבים מוכשרים ופופולריים ממני, כמו יובל דרור וגל מור, פרסמו טורים שזכו לכמות מכובדת של לחיצות על ה Like!

 

לאחר שביום ראשון השבוע פורסמה החלטת הבנק לגנוז את הפרויקט, כתב על כך גל מור כי יש "סיבה למסיבה", אבל האמת היא שהיחידים שיכולים לחגוג נצחון ולרשום לזכותם את הפסקת הקמפיין הזה הם חברי עמותת "אם תרצו". המחלוקת סביב השתתפות העמותה בתחרות יצרה גלי הדף שעלו כמה מונים על האפקט של הררי המילים שנכתבו על ההיבטים החברתיים של הפרויקט: על  "אחריות תאגידית" כ Green Wash של חברות נצלניות, על האבסורד שבמצעד המסכנות הזה, ועל העוול שגרם בנק לאומי לניצולי שואה.

 

מה למדנו?

קיבלנו שיעור נוסף, הממחיש את הדומיננטיות של הנושאים הביטחוניים והמדיניים על פני נושאים חברתיים כלכליים. כנראה שבשיח הציבורי בישראל "פוליטיקה" מסתכמת בנקיטת עמדה בנוגע לסיכסוך המחמד שלנו, וימין ושמאל מתמצים בשאלה על עתיד השטחים.

היה גם הבדל מהותי בין הדיונים: הדיון בסוגיית "אם תרצו" היה לוהט ואמוציונאלי והיה ברור לאיזה מחנה שייך כל אחד, בדיוק כמו המשנה הסדורה שיש לכל אחד מאיתנו על עתיד השטחים או על תקיפה באירן.

לעומתו הדיון באספקטים החברתיים של הקמפיין דמה למשחק כדורגל מול קבוצה של דחלילים: כולם בעטו לאותו כיוון, אבל אף אחד לא טרח לבעוט בחזרה, או אפילו להראות סימן שהוא מתרגש מהדברים. אז מה הפלא שהקהל נטש את היציעים?

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

תגובה אחת

  1. ל רפי :

    פרשת "2 מיליון סיבות טובות"

    מי שמזהה בפרשה זו רק מנצח אחד – "אם תרצו" – צודק. החברתיים שוב שמו את האגו, הצעקנות, הנקמנות, הנסיון הטכני להצר רגליהם של בעלי פלוגתא רעיוניים וקוצר הראות לפני המהות: הנזקקים וכיצד ניתן לגייס את כל הכוחות כדי לסייע להם, ושוב ירו לעצמם ברגל.
    ברור שבכך הם ממאיסים עצמם על מי שהחברתיות באמת מעניינת אותו. הם בוודאי לא הועילו לבנק לאומי ומעניין כיצד כיצד יגיב על כך הבנק בעתיד. הם סיפקו תחמושת נהדרת ל"אם תרצו" ולקבוצות יטמין אחרות במלחמת הסיסמאות בין קצות הקשת הפוליטית. הם הראו שאין מה להתבייש ואין מה להסתייג ממהלכים של "חרם" על מתנגדים, משום שזכות דיבור אינה באמת ערך מקודש כאשר היא עומדת למבחן מול אינטרסים מגובים באגו. אבל מה שחשוב מכל הם נתנו חיזוק לגיטימי לכל פעולתיו של הימין נגדם, יהיה הנימוק התורן בו יעשה שימוש אשר יהיה; מבחן התוצאה הוא אחדומבחן התוצאה הוא עדיין השורה התחתונה. ומבחן התוצאה אומר במקרה זה שמראית עין, רעש ציבורי, פולחן ה"אתה בחרתנו האידיאולוגי", ויקוב הדין את ההר, עדיפים על נזקקים, על תמיכה חברתית ועל סדר עדיפויות המקדש את המטרה האמיתית ולא "נצחונות פירוס" תקשורתיים חולפים.
    אסטרטגיה נבונה אינה שואלת בראש סולם השאלות "לאיזה מחנה אתה שייך?", אלא "מה אתה מציע לעשות ובאיזו מידה הדברים הללו אם יעשו, ישרתו את מטרות המחנה בו אני תומך או אליו אני משתייך. כאן, במקרה בל"ל-אם תרצו-שלום עכשיו, התשובה ברורה בעליל.

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.