חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פלישתים עליך ישראל

נושאים דעות, זכויות אדם ב 13.12.11 6:05

מסמך של מרכז המידע של הכנסת בנוגע לפליטים הנרדפים מרדיפה פוליטית ואתנית מצייר תמונה שונה לחלוטין מההחלטה שהתקבלה על ידי ממשלת ישראל בנושא. מנחם לוריא סוקר את הפער ואת השלכותיו

פלישתים עליך ישראל

רקע:

מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות שעל פיהם עליה לקלוט פליטים שהיגעו לשעריה לאחר נמלטו מארצם עקב רדיפה פוליטית ו/או אתנית גם אם אינם זכאים לתושבות מכוח חוק השבות.

מאחר ומדובר באנשים שאינם זכאים לתושבות קבועה עקב חוק השבות או שהם צאצאים של בני הארץ מלפני קום המדינה, קובעת עבורם מדינת ישראל תושבות ארעית שעיקר מהותה הוא יכולת לעבוד בשוק העבודה הישראלי וכן חובה של המדינה, מכוח אמנות בינלאומיות עליה היא חתומה, לספק לפליטים טיפול רפואי וחינוך לפליטים שהם קטינים היינו מגיל אפס ועד 18 שנה כנהוג בישראל רבתי.

ביום א' 11 בדצמבר קיבלה ממשלת ישראל החלטה לתקצב בסכום של 650 מליון ש"ח הרחבה והקמה של מחנות שהייה ארעיים עבור פליטים המגיעים לשעריה בעיקר מהגבול המשותף עם מצרים.

המציאות:

 

במדינת ישראל ישנם שלושה סוגים של פליטים שמעמדם האזרחי איננו מוסדר. הסוג הראשון אלה פליטי עבודה: קרי תושבים של מדינות זרות שהיגעו לישראל באישור לצורך עבודה,בדרך כלל בתחום הסיעוד, ובתום תקופת השהייה החוקית, או במהלכה, הפכו לפליטים חסרי מעמד חוקי ושוהים בלתי חוקיים בישראל.

הסוג השני אלה הם פליטי עבודה, בעיקר מאפריקה אך לא רק, אשר מגיעים לישראל דרך הגבול המשותף עם מצרים, במטרה למצוא פה עבודה ולשלוח כסף הביתה.

הסוג השלישי אלה פליטים מאריתריאה,סודן וקונגו. פליטים אלה הינם פליטים כתוצאה מרדיפה פוליטית ו/או גזעית ועל פי האמנות שעליה חתומה ישראל עליה לקבלם ולדאוג להם לתעסוקה, חינוך ורפואה.

חלק מהפליטים שעוברים את הגבול המשותף עם מצרים מצליחים לחמוק מהרשויות להכנס לישראל ולשהות בה באופן בלתי חוקי ובלתי מוסדר. חלק אחר (שהוא גם הרוב) נתפסים על ידי צה"ל לאחר חציית הגבול המצרי/ישראלי ומועברים למחנה פליטים שהוקם בנגב. במחנה הזה נבדקת הסיבה שבעטייה הגיעו לישראל. אם מסתבר שהם פליטי עבודה ואינם נרדפים בארץ מוצאם, מוצא נגדם צו גירוש והם מגורשים בחזרה לאפריקה, פעמים רבות לארצות מוצאם. אם מסתבר שהם פליטים עקב רדיפה אתנית או פוליטית בארצם,הם מקבלים טיפול רפואי ראשוני וכן אשרת עבודה לתקופה של שלושה חודשים ומשוחררים לדרכם. אחת לשלושה חודשים,ובאופן אוטומטי,משרד הפנים מחדש את אשרת העבודה שלהם ושהייתם מארץ ממשיכה באין מפריע.

תמונת המצב לפי מחלקת המחקר של הכנסת:

 

המסמך המקורי נמצא כאן: http://knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02765.pdf

מחלקת המחקר של הכנסת ביצעה סקירה של בעיית הפליטים שמגיעים לארץ מהגבול המשותף עם מצרים. המסמך מעלה את התמונה הבאה:

פליטי עבודה אשר אינם נרדפים בארצם, ואשר כן נתפסים בעת חציית הגבול המשותף עם מצריים מגורשים מישראל חזרה לארץ מוצאם לאחר שהייה בת כשלושה שבועות במחנה המעצר שבנגב.

פליטים ממדינות קונגו,אריתריאה וסודן שהגיעו לישראל עקב היותם נרדפים פוליטית או אתנית, נשארים במחנה המעצר לתקופה של כשלושה שבועות שבמהלכה הם מקבלים טיפול רפואי ומאושרת הסיבה להיותם פליטים הזכאים להגנתה של מדינת ישראל. בתום התקופה הם מצויידים באשרת עבודה לשלושה חודשים ומשוחררים לדרכם. את אשרת העבודה מחדש משרד הפנים כל שלושה חודשים באופן אוטומטי וללא טיפול נוסף לרבות העדר טיפול רפואי וחינוך לקטינים שבקרב הפליטים.

המסמך ממליץ לבצע מעקב אחר הפליטים שזכאים להישאר בארץ כמו גם להדריכם בגין הזכויות שלהם כעובדים זמניים וכן לספק להם שירותי רפואה וחינוך בהתאם לאמנות עליהם חתומה מדינת ישראל ולהסדיר את מעמדם כעובדים על מנת שלא ינוצלו לרעה על ידי מעסיקים ישראלים.

דיון:

 

“בעיית הפליטים" עליה מהלך אימים ראש הממשלה נתניהו נוגעת לאותם פליטים מאריתריאה סודן וקונגו אשר מדינת ישראל מצווה לקלוט אותם ולדאוג להם על פי אמנות בינלאומיות עליה היא חתומה. לא מדובר בפליטי העבודה המגורשים עם תפיסתם ולא מדובר בעובדים זרים שנשארו בישראל בניגוד לרישיון ההעסקה שלהם.

על פי המסמך של כנסת מדובר בכ -30000 אלף בני אדם אשר המדינה מאפשרת להם לשהות כאן ולעבוד כאן בעוד היא לא דואגת להסדרת מעמדם לא כפועלים ולא כבני אדם – קרי חינוך בריאות והעסקה בתנאים אנושיים והוגנים.

רוב הפליטים הנרדפים עקב היותם מיעוט אתני או בגלל רדיפה פוליטית הם בני דת האיסלם – עובדה העומדת להם לצנינים והופכת אותם,באחת לסיכון ביטחוני על פי ראשי המדינה עד כדי שיח על היותם שתולים של אירגוני אלקעידא והם לא אחרת מאשר פצצות טרור מתקתקות.

ממשלת ישראל החליטה להקצות 650 מליון שקלים שמקורם בקיצוץ תקציב המדינה לשנת 2012,לרבות קיצוץ בתקציב הבטחון, על מנת לבנות מחנה מעצר שבו ישהו הפליטים הנרדפים לתקופה של עד שלוש שנים. מה יעשה בהם בתום שלושת השנים? לא ידוע. האם בעת שהותם במתקן הכליאה יקבלו מזון,תעסוקה בריאות וחינוך? לא ידוע. מי יממן את שהותם במחנה המעצר את התעסוקה שלהם החינוך והרפואה – לא ידוע. לאיזה מהבעיות שהעלה המסמך של מחלקת המחקר של הכנסת – בעניין הפליטים הנרדפים – ושאליו מכוונת החלטת הממשלה לא ידוע.

כן ידוע ששוב ממשלת ישראל בוחרת בדרך הפופוליסטית ומקצה כספים ציבוריים לפתרון בעיה אחת בעוד היא לא רק שמתעלמת מבעיה אחרת,שיצרה במו ידיה, אלא גם לה לא נותנת לה מזור.

עוד החליטה ממשלת נתניהו לשנות את החוק ולקנוס בקנס גבוה את אותם מעסיקים שיעסיקו את אותם הפליטים שהיא עצמה שיחחרה לשוק העבודה מבלי להציג להם את זכויותיהם. כיצד הקנס הזה יפתור את העיית הפליטים ו/או יהפוך אותם מבעיה לפליטים שמדינת ישראל אכן עוזרת להם כמצוות תושביה – זה לא ידוע ולא ברור.

אני בוש ונכלם להיות אזרח במדינה שמשקיעה כסף במחנה מעצר לפליטים שנרדפים על רקע אתני ופוליטי. סבא שלי היה פליט נרדף,בארץ מוצאו, על רקע אתני,הושם המחנה מעצר ונורה למוות על ידי הנאצים ועושה דברים. גם לרוצחיו היו כל הצידוקים וגם הכסף הציבורי על מנת לתרץ את הריגתו.

לשים פליטים במעצר לשלוש שנים,ומה אחר כך? ולתרץ את זה בכך שהם מהווים סיכון ביטחוני או כל סיכון אחר מעלה,לפחות בי, אסוציאציה משנות הארבעים של המאה הקודמת – כזו שגרמה לחלקים ממשפחתי להמחות מעל פני האדמה.

כסף לא יפתור שום בעיה. זו אותה ממשלה שבה חבר שר הפנים שפקידיו,כמעשה יום יומי, ממשיכים לאשר את אשרות העבודה של אותם פליטים מבלי,לפחות,לוודא שאת זכויותיהם האלמנטריות,קרי זכויותיהם כמועסקים חינוך ובריאות, יקבלו ואחר כך זה אותו  שר מצביע באותה הממשלה להקמת מחנה מעצר לאותם פליטים שישבו בו שלוש שנים ושוב לא יקבלו זכויות אלמנטריות קרי תעסוקה,חינוך ובריאות.

ואני תמה: האם לא היה פשוט יותר, נכון יותר לפעול לפי המלצות מרכז המחקר של הכנסת קרי: להסדיר את שהותם של הפליטים הנרדפים בארץ הן על ידי העמדתם על זכויותיהם כמועסקים והן על ידי מתן שירותי בריאות וחינוך ולא על ידי הרחקתם מהחברה הישראלית המחנה מעצר אי שם בנגב? אני מצטער הפתרון הזה – בי – מעורר חלחלה.

לאן נוליך את הבושה – ועוד נשלם עליה.

מנחם.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , ,

3 תגובות

  1. ציוני מודאג :

    צר לי להגיד לך אתה טועה ומטעה,

    אפילו אנשים שעובדים אתם בעמותות יודו שמעל 95% מהם מהגרי עבודה לכל דבר.

    הפגיעה באוכלוסיה החלשה במדינת ישראל כתוצאה ממהגרי העבודה היא עצומה.
    עובדי קבלן ממשיכים להיות עבדי קבלן מכיוון שהם יודעים שיש להם תחרות עצומה ממהגרי העבודה.

    ישראל צריכה לעזור לאפריקה, אבל לא יכולה לקחת על עצמה את המשבר העצום של היבשת הזו.

    די לצביעות, תבחן את העניין מקרוב, לך תעבוד עם ערבים ישראלים ותושבי שכונות בעבודות נקיון.

  2. מנחם לוריא :

    מגיב 1 תקרא עוד פעם

    מגיב 1 תקרא עוד פעם

  3. מנחם לוריא :

    קול שפוי בכנסת

    היועץ המשפטי של הכנסת הביע דעתו בנושא לקריאה נוספת,פה:http://news.walla.co.il/?w=/9/1885026

    מנחם

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.