חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

אירופה צריכה לבחור

נושאים דעות, כלכלה ותקציב ב 11.12.11 6:08

היבשת הישנה צועדת לכיוון של עוד תוכניות צנע במחיר של הצלת המערכת הפיננסית, ותחת המטרייה של אחדות אירופאית. נשמע מוכר? ק. טוכולסקי פורס את הבחירה העומדת בפני היבשת הישנה, אחרי עוד וועידה חגיגית

אירופה צריכה לבחור

אירופה צריכה לבחור, מנגנוני הלחץ של שוק ההון והספקולנטים לקחו הימור על כל הקופה ואחדות אירופה על הכוונת. אירופה צריכה לבחור בין הצלת המערכת הפיננסית הקיימת במחיר של צנע ופגיעה במדינת הרווחה ובין התקוממות נגד הדיקטטורה של הבורסה. אירופה מותקפת ולא בכדי, כמה יבשות בעולמנו מכילות כה הרבה מדינות רווחה? בכל מקום את מחיר השיטה משלמים לא מי שמרוויחים ממנה, לא המתעשרים החדשים ואוצרי הכסף הישן במדינות העולם החדש אלא ההמונים המועסקים, הנזקקים, מי שעובדים ובקושי גומרים את החודש, מי שמחירי המזון המאמירים והולכים דוחקים אל הרעב. גם באירופה לא מבקשים מהמתעשרים לשלם, בריטניה מגינה על הסיטי שהובילה אותה לחורבן כלכלי ומקצצת בקצבאות לנזקקים ובשירותים למעמד הבינוני. מברלין יוצאת בשורת הצנע והידוק החגורה ושוב מי מתבקשים לשלם? לא בעלי היכולת אלא החסרים אותה. אפילו בסוגית השתתפות בעלי האג"ח במחיר קריסת ניפוחן לא מצליחים מנהיגי האיחוד להגיע להסכמה ולא בכדי, הם לא מצליחים כי הם רובם ככולם משרתים וותיקים של השיטה, של בעלי ההון, הם התוצר של דור שצמח ועלה בעידן הניאו-ליברלי, עידן האשליה וכעת הם לא מסוגלים, גם לא כאשר הם מכונים סוציאל-דמוקרטים או שמרנים נוצרים דמוקרטים לשום דבר מלבד היאחזות בשיטה הקיימת. וכך נראה כי לפחות ההנהגה באירופה בחרה, בחרה בשיטה על פני החברה, בחרה בשימור העליונות של מיעוט מנותק ומנצל על פני ההמונים. עכשיו נשאלת רק השאלה במה אירופה תבחר.

למי שכבר הספיק לשכוח האירופאים כבר הפילו ניסיון של אותה מנהיגות לכפות עליהם חוקה שקדשה את הקפיטליזם הספקולנטי ואת ההפרטות ואת עליונות השוק החופשי על פני חוקי מגן ואת האפשרות של הארכת שבוע העבודה. לא בכדי מנסים מנהיגי האיחוד לכפות רפורמה שלא תצריך את הסכמת העמים שמרכיבים את האיחוד. המוני האזרחים במדינות השונות סולדים כבר לאורך שנים מהניסיון של בריסל חסידת הניאו-ליברליזם הדורסני להיאבק במדינת הרווחה. האזרחים בבלגיה ובגרמניה בצ'כיה ובאירלנד לא מבינים מדוע הם צריכים לחלץ את הבנקים שעשקו אותן בימי הגאות הכלכלית ועכשיו דורשים מהם שיצילו אותם. הם לא מבינים מדוע הם שלא דחפו את הפנסיות ושאר החסכונות לשולחן הרולטה של ההון הפכו בני ערובה. הם כועסים והם ברחובות.

מגדיל לעשות ראש ממשלת בריטניה שמרן מנותק שהצליח לעלות לשלטון בראשות ממשלת הקואליציה הראשונה בבריטניה מאז תום מלחמת העולם השנייה (והראשונה מאז זו של 1931-1932 שנבעה מאילוץ בהעדר רוב מוחלט למפלגה אחת). בזמן שהוא רומס את האזרחים הבריטיים בהפרטות וקיצוצים ברווחה לטובת עוד פמפום של הון לשוק ההימורים של הבורסה והבנקים, הוא מסרב לאמנה האירופאית החדשה בשל הגזר הקטן והמצומק של הגברת הרגולציה על הספקולנטים. יום אחד בריטניה תתעורר מחלום הבלהות שהבוחרים כפו אליה בבחירות האחרונות, אולי אז יהיה לפוליטיקאי בריטי האומץ לשרת את הבוחרים כולם ולא רק קומץ של תורמים ואדונים בעלי הון.

החובות של אירופה נוצרו בגלל השיטה של המרת הכנסות מדינה ממסים בהלוואות. זה לא עובד, זה לא עבד מעולם וזה גם לא יעבוד לעולם. אי אפשר גם להלוות וגם להוציא. אי אפשר לאפשר לעשירים להתעשר ולצפות שמתישהו לא יגמר המשחק וכל מי שלווה לא יתבע לשלם. צריך לקחת ממי שיש לו. ככה בנו באירופה מדינת רווחה שהעשירים בה היו עשירים קצת פחות והעניים בה היו עניים קצת פחות והייתה בה מדינת רווחה שיכלה להתפתח הלאה והלאה ליותר ויותר שוויון ובמקום זה הומרה באשליה הניאו-ליברלית שעכשיו כל אירופה מתבקשת לשלם את מחירה.

אירופה צריכה לבחור, ואירופה שצריכה לבחור היא לא המנהיגות הניאו-ליבראלית האפרורית שמנסה בכל כוחה להציל את השיטה הכלכלית הכושלת, את המערכת הבנקאית המדכאת ואת הפריבילגיות של תאגידים וטייקונים. ההמונים האירופאים, הם שיישאו בתוצאות ההחלטות בבריסל והם צריכים לדרוש לעצמם לא רק את האחריות והנשיאה בעול אלא את קבלת ההחלטה. זה הזמן להשתחרר מאדנות הבנקים, מרודנות הבורסה, מנשיאה בעול איומי השוט של חברות דירוג האשראי. זה הזמן להגיד לא לשיטת הדיכוי הכלכלי הקיימת ולא לצמצום מדינת הרווחה. אירופה צריכה לבחור בין מה שעושה אותה למרות כל הלעג של עיתונאי חצר כלכליים למושא התקוות של כל עני ורש שמוכן לסכן את חייו ובלבד שיגיע לאירופה ויוכל לחיות בה, לאירופה, לא להודו לא לברזיל ולא לסין. אירופה צריכה לבחור בין מדינת הרווחה וצמצום הפערים לבין המשך התעשרות העשירים והתרוששות שאר החברה. אני מקווה שהאירופאים יעשו את הבחירה הנכונה, יקבעו ריבית מכסימלית לאגרות החוב של המדינות. יתנו לבנקים ליפול, ייקחו על עצמם חובות למה שהם צריכים כמו פנסיות ולא לחובות אבודים של ספקולנטים. יצרו סדר אירופאי חדש אמיתי ויצקו תוכן חברתי לאיחוד האירופאי. לא רק איחוד של מטבע, הסרת גבולות מכס ושווקים משותפים, אלא מדינת רווחה אחת גדולה ללא מקלטי מס וללא ספקולנטים, אירופה שתוכל להיות מופת ודוגמא. הישועה הזו לא תבוא מבריסל ולא משמרנים כמו מרקל סירקוזי וברוסו, נותר רק לקוות שהאירופאים לא ישאירו להם את הבחירה.

נערך על ידי יוחאי
תגיות: , , ,

7 תגובות

  1. דקל-דוד עוזר :

    מרקוזי מובילים למלחמה באירופה. הייתי אומר שהם לא מבינים את זה אבל אני מאמין שהם מבינים גם מבינים.

  2. ניר קפלן :

    לא יאמן עד כמה המאמר מנותק מהמציאות

    קראתי את הכתבה בעצב ותמיהה: עד כמה אפשר להיות מנותק מהמציאות ולדבוק באותן סיסמאות בולשביקיות מרקסיסטיות לנוח מציאות עגומה באירופה, שהאשם המרכזי להיווצרותה היא דווקא שיטה מעורבת (סוציאל קפיטליסטית) שהסוציאליזם ומדינת הרווחה גרמו לקריסתה.
    כן! קיצבאות מופרזות, חוקים סוציאליים שעלותם כבדה ועד כדי למעלה ממאה אחוז מהתוצר (משמע כניסה לחובות לאומיים) הרי לא ניתן לחלק כסף להמוני, לסבסד אונ׳ ושאר שירותים על חשבון הציבור ללא סוף. מדינה שתקציבה חורג מסך התפוקה הלאומית (תל״ג) בסוף מגיעה לפשיטת רגל. לא בעלי ההון ולא העשירים אשמים- הפילו עליהם מיסים כבדים, חוקי עבודה הכוללים חופשות ארוכות וכו עד כדי כך שזול יותר לייצר במדינות עולם שני ושלישי. התעשייה באירופה בגסיסה. ובאין ייצור מקומי אלא רק ייבוא שיוצר גרעון – סופה של המדינה להתמוטט בגלל חובות

  3. מיכאל לינדנבאום :

    לא יאמן עד כמה מגיב 2 רחוק מהמציאות

    " הרי לא ניתן לחלק כסף לכמה עשרות טייקונים וכרישי בורסה, לסבסד את החיים הטובים של חבורת עלוקות ריאקציונריות ניאו-ליברליות חשבון הציבור"
    ה-99% ינצחו את חבורת הפרזיטים שהפכו חיינו לגיהינום.

  4. ק. טוכולסקי :

    ישים לב מגיב 2 שדווקא מדינות הרווחה בסקנדינביה שלא המירו את המיסוי הגבוה בהלוואת לצורך מימון מדינת הרווחה לא קרסו. בכלל לפני שמגיבים בתבניות מומלץ לקרוא את המאמר.
    מדינות צריכות לחיות ממה שיש להן בלי להכנס לגרעונות. לשם כך יש בחירה בין לקחת מה שיכול להיות לכלל האזרחים או לא. אי אפשר לקיים מדינת רווחה על הלוואות, אפשר לקיים מדינת רווה באמצעות גביית מסים הוגנת ושמירה על נכסי לאום כנכסי לאום. למשל מאגרי גז בשטח המדינה.

    גם היצור המקומי לא ברח כי ה"פועלים היו עצלנים". הוא ברח כי בעלי המפעלים החמדנים הבינו שיש מקום שאפשר להרוויח בו יותר באמצעות ניצול העובדים וזיהום הסביבה בלי הפרעה.

  5. עמית-ה :

    כמו ק. גם אני מקווה שאירופה תתעשת.
    חברים שלי בצרפת וגרמניה הם יותר משכילים מהוריהם ועובדים יותר שעות אבל סובלים כמו הישראלים מחוסר ביטחון תעסוקתי ורמת חיים נמוכה משל הוריהם.
    השוק האירופי המאוחד ניצל את העבודה הזולה במזרח הרחוק בכדי לכסות על האינפלציה העצומה שייצר המעבר לאירו ונטישת הכלכלה המתוכננת.
    מאות אלפי/מליוני מקומות עבודה בתחומי האלקטרוניקה, המתכת, והעץ יוצאו לארצות מתפתחות וירידת המחיר שלהם איזנה את עליות המחיר של העבודה האירופית מגבינות דרך תרופות ועד שירותים.
    המרוויחים של המהלך היו סרסורים, חלקם סירסרו במוצרים, חלק קטן יותר של ספסרים סיפסר בפיננסים אבל ההשפעה שלהם הייתה עצומה כי הם סיפסרו בחלק גדול והולך של הכסף בעולם.
    היו זמנים בהם הסיטי של לונדון "ייצר" יותר מאשר הממלכה כולה.
    עכשיו כל הבלון הוירטואלי הזה התנדף וכדאי להתעורר ולקחת את הכלכלה בידיים.

  6. עודד גלעד :

    מגיע לאירופה

    על שנים ארוכות מדי של מדיניות סוציאל-דמוקרטית פנימית-לאומית, ובה בעת מדיניות אולטרא-קפיטליסטית כלפי חוץ, בשיטת צרוך ועשוק ככל יכולתך.

    הכורה בור בו יפול.

  7. הון ושלטון בעולם החדש :

    […] הון ושלטון אינם ייחודיים לישראל. בנוסף למאמר של ק. טוכולסקי בענין הבחירה של אירופה, אנו מביאים כאן את מאמרו של אמנון פורטוגלי מהמכללה […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.