חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

לימור לבנת, מהי "יצירה ציונית"?

נושאים חינוך ותרבות, מכתבים, פוליטי ב 8.12.11 4:25

תנועת אומ"ץ קוראת לשרת התרבות והספורט לסגת מכוונתה לחלק פרס ליוצרים ע"פ מידת הציונות שביצירתם. מדובר בפרס שאינו תורם לאמנות הישראלית אלא מזיק לה

מאת אראלה גולן – תנועת אומ"ץ

לכבוד

גב' לימור לבנת

שרת התרבות והספורט

 

ג.נ.

הנדון: פרס ליצירה הציונית

החלטתך להקים ועדה לבחירת מעמדים לקבלת פרס עבור היצירה הציונית גרמה להרמת גבות  ומעוררת תהיות סביב השאלה מהי  בעצם יצירה ציונית ומהם הקריטריונים לסיווג יצירה אמנותית בקטגוריה זו?

האם לדוגמא האמן המוערך יחזקאל שטרייכמן  שזכה בפרס ישראל ונוהג לצייר נשים בערום ראוי להיקרא " אמן ציוני" והאם באורח עקרוני  יכולים להיכלל בקטגוריה זו גם אמנים אחרים בעלי שיעור קומה המציירים נשים רחמנן ליצלן וזאת בעדן החשוך של הדרת נשים?

השאלה העקרונית היא מדוע בכלל יש צורך בהגדרת פרס ל"יוצר ציוני"?

 האם ,דרך משל, הסופרת המחוננת שולמית לפיד שכתבה בספרה האחרון בכישרון רב על ההווי ריקודים של בתי הקפה התל אביביים מסווגת כציונית או דינה לפסילה כמי שלא הלכה "בתלם הציוני המודרני" שנסללה ע"י גורם פוליטי – בעיתוי שקוף. ואמנם, קשה להשתחרר מהתחושה  שגם האמנות הסתננה בדלת האחורית  ביזמתך למסע המתוכנן והמתוזמן שנעשה בימים אלה ע"י כמה חברי כנסת בעלי עניין המבקשים לפגוע בערכי הדמוקרטיה בהם חופש הביטוי .

 החלטתך עלולה להוות נידבך נוסף במהלך זה מאחר שיש בה בבחינת פגיעה בחופש הרוח  והמחשבה ואולי גם בתשתית של האומנות הישראלית.

 נראה לנו שמוטב היה לכנות את הפרס פרס ל"יצירה הצינית".

 בכבוד רב,

אראלה גולן

יו"ר שלוחת אומ"ץ חברתי

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , ,

7 תגובות

  1. ל רפי :

    מכתב זה הוא אוסף של דברי סרק, סליחה על הביטוי

    אם נדרש בכלל חיזוק להנחה שמדינת ישראל כמדינה ציונית צריכה לתמוך ולקדם פעילות בעלת אופי ו/או מרכיבים ציוניים, בא מכתבה של …… והוכיח זאת שחור על לבן.
    מדינה משתמשת בכלים העומדים לרשותה על מנת לקדם את מטרותיה, זו אחת הסיבות לקיומה וזו גם הצפיה של אזרחיה ממנה. ברור שאין זהות מטרות מוחלטת בין כל האזרחים במשל כל הזמן, ולפיכך יש המדינה שלטון נבחר בדרך דמוקרטית, והוא זה שאמור לקבוע מפעם לפעם את המטרות ואת סדר הקדימויות ביניהן. הממשלה ושריה אמונים על ביצוע משימה זו.
    לאחר שנושא הציונות נוגח, בוקר, הושמץ, נרמס ואצל אחדים בתוכנו ובין "ידידנו הטובים" הפך להיות מושג נרדף לגזענות ולשאר מרעין בישין, הגיע הזמן לערוך ביחס לציונות – התנועה שהולידה ויסדה את המדינה הזו וטרם השלימה את תפקידה ההיסטורי – שידוד מערכות ותיקון המעוות, ומבחינה זו כל יוזמה ברוכה, ובכלל זה יוזמה ממשלתית.
    אמת, אין חובה להעניק פרסים ליצירות בכלל. ואילו החליטה הממשלה להקצות את כספי הפרסים לשיפור מצבם של הגימלאים החיים בעוני, או של יוצאי שואה שהכל משלמים מס שפתיים לחוב המוסרי שכולנו חבים להם, טוה היה הדבר בעיני וצודק יותר.
    מאחר והאוונגרדיזם והפוסטמודרניזם של יוצרים בישראל היה בין גורמי ההשתלחות המובהקים בציונות בדור האחרון, הרי שאם החליטה הממשלה לקדם פעילות יצירתית בישראל באמצעות תמיכות כלכליות ו/או פרסים כספיים, אין סיבה שלא תחיל על פעילות זו את סדר העדיפות הלאומי הגורס שיקום היחס לציונות כתנועה המחוללת את המדינה בכל תחומי החיים. אין הדבר מפריע גם ליוצרים "אופוזיציוניים" לנהל את פעילותם היוצרת, גם כאשר היא אנטי-ציונית, מזיקה ולעיתים אפילו הרסנית. אולם אל נא יצפו לקבל על כך פרסים דווקא מהמדינה.
    לא מתנהל בימים אלה כל "מסע לפגיעה בדמוקרטיה", כפי שהכותבת מכנה זאת. אם קיים מסע כלשהו, הריהו מסע להחזרת עפ ישראל לעשתונותיו ולמקורותיו; מסע של שכנוע, דרבון ועידוד, אבל לא אינוס או מניעת אפשרויות אחרות. העובדה שדמוקרטיה עשויה לעודד פעם מגמה זו ופעם מגמה אחרת, היא דווקא הוכחה לכוחה ולחיוניותה. העובדה שהפעם אין המגמה לרוחה של הכותבת אינה עושה אותה פגיעה בדמוקרטיה.
    קל מאוד לענות על השאלה מיהו אמן ציוני: אמן ציוני הוא אמן שאינו כופר ביסודות הציונות ואינו עושה אמנותו קרדום לקעקע באמצעותו את תנועת השחרור הלאומי של העם היהודי במולדתו.
    לכן, החלטה לגבי אמנות זכאית או מועדפת מבחינת הקריטירון הציוני, אינה כל כך מסובכת כפי שמנסה להציג הכותבת. מאחר ובאומנות הסוביקטיבי חשוב וחזק לא פחות מהאוביקטיבי (לשון המעטה), החלת הקריטירון הציוני נעשית קלה הרבה יותר…
    טוב עשתה שרת החינוך שצרפה את משרדה לגורמי הממשלה הפועלים כיום נגד גילויי האנטי-ישראליות והאנטי-ציונות לסוגייהם. היא ממלאת בכך ללא ספק תפקיד חיובי, דמוקרטי ורצוי בהוויה הישראלית, גם אם לא הכל חושבים כך.

  2. ק. טוכולסקי :

    כד"ר להיסטוריה גרמנית אני יודע מהי אמנות גרמנית, או יותר נכון מהי התקופה שהאמנות קידמה "אמנות" גרמניתונאבקה באמנות קוסמופוליטית ומנוונת בעיקר אמנות יהודית ושמאלנית.

    אני גם ציוני ואני לא מבין מהי אמנות ציונית? האם סיפור קצר שכתבתי על שירות מילואים הוא אמנות ציונית? האם תמונה של נוף בארץ היא אמנות ציונית?

    עצם הצורך להעניק פרסים ולתת הגדרות מסוג זה באמנות מגוחך.

  3. יונתן כ. :

    אז אולי בכלל נפסיק לתת פרסים לספרות ואמנות?

    פרס יצירה ציונית נשמע לי נהדר,גם אני לא יודע איך יגדירו אותו אבל זה בטוח יותר טוב מפרסים שנותנים לספרים כמו "אחוזת דאג'ני".

    לדעתי כל יצירה שמדברת בחיוב על הקשר בין עם ישראל לא"י ראויה להשתתף בתחרות כזאת.

  4. דקל-דוד עוזר :

    יונתן היקר, אני קראתיאת אחוזת דג'אני. הספר בפירוש לא "אנטי-ציוני".
    ספר מציג שני נאראטיבים, אחד של היהודי והשני של הילד הערבי החולה ואני חושב שזו יצירה שעושה לישראל חסד ומציגה דווקא את הנאראטיב הישראלי כמוצדק במשקפיים מערביות.
    מה גם שהספר מלמד על היחסים בין יהודי לערבייה באופן חיובי מאוד, כאילו היהודי אוהב את הערביה יותר מאשר את אשתו איתה הוא נשאר רק מטעמי "לא נעים".
    אם קראת אותו, אתה יכול לומר שהיהודי גם משתלט על רכוש הערבייה ומנסה להרוג את הבן בגלל שהוא חולה נפש, שזה טיעון יפה אבל איפה הוא הופך את הספר לאנטי ציוני?

    ספציפית לעניין – פרס על יצירה ציונית הוא פרס "על פי החלטת השר" – אפשר לומר שזה לגטימי ואפשר לומר שלא.
    אני חושב שלא, ושפרסים ובכלל אומנות צריכה להיקבע על ידי האזרחים עצמם בחלוקה גאוגרפית מאוד משמעותית על מנת לאפשר קידום של התרבות המקומית – זה גם ייימנע הפלייה.

    לא הסמכנו את השלטון לקבוע איזה תרבות יותר טובה מתרבות אחרת, זו הסמכה שנלקחה שלא כדין וצריך להחזיר אותה לציבור

  5. יונתן כ. :

    אני לא רוצה להכנס לספר ספיציפי כי הוא דוגמא,זה לא בדיוק הספר הכי ציוני שיש ודמות היהודי היא לא הדמות הכי חיובית.

    במה עדיפה ועדה שמכילה כל מיני אישים שבינם לבין הציבור אין קשר על שר שלפחות מהווה חלק ברור מהמערך הפוליטי?

    אני לא מבין את המשמעות של "להחזיר לציבור" הציבור לא מצביע בסמסים..ועדות למיניהן הם לא גוף נבחר0בניגוד לכנסת ולממשלה).

  6. ק. טוכולסקי :

    יונתן אני חושב שחשוב לתת פרסים לאמנות כאמנות לפי הגדרות נגיד מקצועיות כמו פרס לשירה, פרס לספרות פרס לעיצוב גרפי. ברגע שנכנסים לשיח של מגדרים ונרטיבים וכל שאר הקשקושים הפוסט-מודרניסטיים אפשר באמת לחלק פרסים להכל השאלה מה הטעם.

    אפשר לנמק זאת בכך שיש צורך בקידום מגזר/מגדר מסוים ולחלק לדוגמא פרס לשירת נשים בגלל קיפוח. השאלה היא האם הציונות מקופחת? מה הטעם במתן פרס ציוני.

    מצד שלישי, לימור לבנת מקדמת אידיאולוגיה מסוימת, זאת זכותה לעשות שימוש פוליטי בתפקידה ולמען האמת גם חובתה.

  7. דקל-דוד עוזר :

    סמסים ודוא"לים אינם מילה גסה.

    בניגוד לועדה, סמסים הם שוויוניים ומשקפים את רצון הצרכן האמיתי של השלטון – הוא כל אזרח ואזרח.

    יש פה הסכמה גורפת (בערך) לנושא של משאלי עם. אם משאל עם מתקיים בסמסים ולא בפתקים נניח אז ערכו יורד?

    אני מבין שאקבל את אותה ההתנגדות להצבעה אלקטרונית?
    ממתי אנחנו מתנגדים ככה אוטומטית לטכנולוגיה?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.