חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

המורים "מזדקנים" ופורשים- ומי ילמד?!

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 6.12.11 3:40

בפיסיקה קרוב ל- 60% מהמורים מעל גיל 50, במתמטיקה "זה מתקרב בצעדי ענק".המחסור החמור במורים במקצועות המדעיים ובמתמטיקה, כמו גם מחסור מסתמן בלבורנטים, מעלה ספקות קשים לגבי האפשרות לקיים את התוכנית היומרנית של משרד החינוך ל"עתודה מדעית טכנולוגית"

מאת שושי פולטין 

השבוע התקיים "כנס ישראל  שדרות לחברה", אשר עסק בין היתר ב"עתודות המדע בישראל" ובנושא "החינוך הטכנולוגי". כמי שעקבה אחר השידורים מהכנס לא יכולתי שלא לשים לב למסרים הסותרים בדבר עתידו של החינוך המדעי בישראל.

בתוכנית "שעת חינוך ששודרה הפעם משדרות, הביא איתם לחובר ידיעה על אחד היעדים של משרד החינוך , "יעד יומרני משהו", כדבריו –  "כל תלמיד חמישי יסיים תיכון עם תעודת בגרות מדעית איכותית בטווח של כמה שנים". מנגד הציג מכון דוידסון לחינוך מדעי נייר עמדה, אשר פורסם במיוחד לקראת הכנס, ובו מסר פסימי באשר לעתודות המדע בישראל .

 "איך הולכים לעשות את זה"? זו השאלה שנשאל ראש מנהל מדע וטכנולוגיה, ד"ר עופר רימון. התשובה מיקדה את התחזית לשלב ראשון, שבו  200 בתי ספר יגיעו ליעד ב 6 השנים הקרובות וכל היתר בשנים הבאות:

  "כל תלמיד חמישי יסיים עם תעודת בגרות מדעית איכותית –
בנתיב הטכנולוגי – 5 יחידות מתמטיקה  5 יחידות באחד ממקצועות מדעי הטבע (פיזיקה , כימיה או ביולוגיה)ו 5 יחידות, באחד מ 5 מגמות העילית בחינוך הטכנולוגי (כגון מכטרוניקה, ביוטכנולוגיה),
בנתיב העיוני, קומבינציה אפשרית: 5 מתמטיקה , 5 פיזיקה ו 5 ביולוגיה."

 מנהלת התיכון עירוני א' באשקלון, עדנה שחר ולשטיין אשר בית ספרה נמנה על אותם 200 בתי ספר, הייתה סקפטית למשמע הדברים "אני עדיין בהלם מהגדרה של כל תלמיד חמישי יהיה בוגר בתחום המדעים. אנחנו בתוכנית, אני חושבת שזה משהו אוטופי, המגמה נהדרת, המגמה לקדם, אבל בואו נהיה זהירים" אמרה.

  פרופ' אהוד קינן,יו"ר ועדת מקצוע הכימיה, התבטא לפני שנה בחריפות בהתייחסו לתוכנית ה"עתודה מדעית טכנולוגית" : "הבורות החוגגת במחוזותינו מאפשרת למשרד החינוך למכור לציבור הישראלי תכניות פופוליסטיות, המבוססות על בליל של מלים אופנתיות וסיסמאות חבוטות ומונחים שאין להם שחר ואין להם כיסוי, כגון מדעי ההנדסה, ביוטכנולוגיה, מכטרוניקה ועוד, וזאת לתלמידים בורים במתמטיקה וחסרי השכלה אלמנטרית במדעים",

 אין בכוונתי להרחיב בנושא התוכנית ל"עתודה מדעית טכנולוגית" –  האם התוכניות אוטופיות, או פופוליסטיות, אלא להעלות את השאלה האם בכלל ניתן יהיה לקיים אותה?

 ההצהרה הפסימית המועלית בנייר העמדה של  מכון דוידסון לחינוך מדעי טכנולוגי היא ש "בעוד חצי דור (10 עד 15 שנים)-לא יהיו למדינת ישראל  מספיק מדענים ומהנדסים". מבין הסיבות הרבות שהביאו להצהרה,  עולה הבעיה של המחסור הצפוי במורים במקצועות המדעיים:

"מספר המורים במקצועות המדעיים (מדע וטכנולוגיה בחטיבות הביניים ומורים לפיזיקה, כימיה וביולוגיה בחטיבה העליונה) והמתמטיקה הולך וקטן עם השנים, וגילם הממוצע עולה בהתמדה.
מורי מדעים רבים נמצאים בפני פרישה ולא צפויה עתודה מספקת בשנים הקרובות. בתחום הפיזיקה למשל, כמחצית ממורי הפיזיקה המלמדים במערכת החינוך כיום ( כ – 900 בסה"כ) יגיעו לגיל פרישה בתוך 10 שנים, וכ – 300 מהם יגיעו לגיל פרישה בתוך 6 שנים.
משמעות הדבר היא כי משרד החינוך אמור לגייס בממוצע כ – 50 מורים חדשים כל שנה ב – 6 השנים הקרובות, אך בפועל משתלבים כיום במערכת החינוך רק כ – 10 – 15 מורים חדשים לפיזיקה מדי שנה בשנה .
מכאן שצפוי מחסור חמור במורי המדעים בחטיבה העליונה"
(הדברים מסתמכים על מסמך מרכז המחקר של הכנסת –החינוך למדעים ולטכנולוגיה  ינואר 2010)

תמונה עגומה במיוחד מצטיירת מהדברים שהובאו בישיבת ועדת החינוך של הכנסת שהתקיימה ב – 8 בנובמבר 2011, בנושא "לימודי המתמטיקה" (תכנסו, תקראו …).

יובל ורגן , חוקר מרכז המחקר של הכנסת, הביא נתון מדאיג לפיו לאחוז גבוה מאוד,למעלה מ – 40%, של מורים למתמטיקה בחטיבה העליונה, אין תואר אקדמי במתמטיקה, לא במה שנקרא הוראת המתמטיקה וגם לא באחד המדעים הקרובים ביותר.

 תוספת לתמונה העגומה הביא דוד מעגן, ראש תחום חינוך גבוה וכוחות הוראה, בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה  המציין את השיעור הנמוך מאוד מאוד של בוגרי התואר במתמטיקה מהאוניברסיטאות, שנכנסים להוראה. גם הוא  מדבר על "הזדקנות של כוח ההוראה במקצועות המדויקים ומדגיש כי בפיסיקה קרוב ל- 60% מהמורים מעל גיל 50. במתמטיקה "זה מתקרב בצעדי ענק.", הוא מדגיש את העדר עולים (אשר הביאו עתודות מדעיות חדשות) ואת העובדה "שבשנים האחרונות, פחות ופחות מורים צעירים נכנסים למערכת וכשמסתכלים על היצע הבוגרים שמוצאים את דרכם להוראה, במתמטיקה, ישנה ירידה דרמטית בעשור-שניים האחרונים. המצב מגיע לכך שבשנה שעברה, הוציאו תעודת הוראה אחת במתמטיקה באוניברסיטה העברית. אחת. וזו גם כן מורה במערכת"

 אחד הנושאים הנוספים שאף אחד לא בודק הוא המחסור הצפוי בלבורנטים.

 כדי לקיים לימודים סדירים בנושאים המדעיים ובוודאי כדי לקיים תוכנית כמו זו של משרד החינוך, דרושים לא רק מורים אלא גם לבורנטים מיומנים.

כיוון ש"השטח" כבר מרגיש מחסור, ניסיתי למצוא נתונים בדוקים בנושא ולא הצלחתי. הם כנראה לא קיימים. מצאתי רק מכתב שהובא בפני "ועדת ספיבק / יונה" במהלך המחאה החברתית, ממנו התברר  כי אף אחד "לא סופר" את הלבורנטים – "למרות שאנחנו מבצעים עבודה מאוד טכנית ולעיתים מסובכת, הדורשת ניסיון ומיומנות רבים, אנו מתוגמלים בתחתית דירוג השכר, כאילו היינו עובדים פשוטים חסרי תארים וחסרי מיומנויות" כך נאמר במכתב. יותר מזה "הסכם הלבורנטים נחתם בשנת 1986(!)  מאז לא נפתחו הסכמים חדשים".

מבלי להביא את ההנמקות הנוספות שהועלו בנייר העמדה של מכון דווידסון, כבר מהנתונים שהובאו כאן, ברור שכדי לשמר את המצב הקיים בלימודים המדעים יש לדאוג בראש ובראשונה ל"כוחות הוראה" חדשים. כל תוכנית מעבר לזה, יומרנית ככל שתהיה, היא כרגע בבחינת אוטופיה.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

23 תגובות

  1. בנדנה :

    בקרוב יביאו מורים מאפריקה ומהודו

    זה מה שהממשלה רוצה.

  2. שושי פולטין :

    לבנדנה

    כמה שזה נראה מזעזע, אני מתחילה להאמין שאתה צודק.
    אני "גולשת" לנושא אחר – עוז לתמורה. כבר מהפיילוט ניתן להבין את ייאושם של המורים וכמה עובדות –
    למורים שעבדו מעל משרה – לא תהיה סיבה לעשות זאת ואז יהיה מחסור נוסף במורים.
    מורים "מבוגרים" יבקשו לצאת לשבתון/לפרישה מוקדמת, בגלל השינוי הדרסטי מאוד באורח החיים. זה באמת אינטרס של האוצר/המדינה משום שמשכורות של מורים ותיקים עולה הרבה כסף למדינה. זה שיש להם ניסיון לא אכפת לאף אחד.
    ומכיוון שאין מחליפים , יביאו מהודו?….(מורים לאנגלית למשל.)

  3. ארטור- :

    המדינה התרגלה בעליה של שנות השבעים והתשעים שישנם מהנדסים בלי להכשיר מהנדסים ,שישנם רופאים בלי הכשרת רופאים ,ויש מורים למתמטיקה ואנגלית בשפע גם כשהכיתות למקצועות אלו בסמינרים ריקות .
    אני כבר מתחיל לחשוב שהיה הגיון והגינות מצידם של השלטונות בברית המועצות אשר דרשו מס גולגולת על ההשקעה שהשקיעו ביהודים שעלו ארצה .
    המדינה מחכה אולי לגילוי של שבט יהודי נסתר שימלא את החורים ,לצערנו אם יש אולי שבט כזה ,אז הוא מסתתר במדינות שאנחנו נצטרך לתמוך אותו ולא שאנשיו יעלו ומיד יכנסו לעבודה במקצועות הנדרשים .
    המבחן כנראה יהיה שנה הבאה .אם המורים ב 50 בתי הספר שבפילוט יקצצו משרותהם עד ל 100% ומטה ,זה יאותת בחוזקה שהמורים לחשבון יודעים חשבון ואינם מוכנים לעבוד שעות נוספות בחצי מחיר נטו .

  4. מישהו :

    שושי כמו תמיד צודקת.

    המחסור מורגש כבר בימינו.
    מורים רבים לכימיה ולפיזיקה עובדים מעל משרה כיוון שהם נדרשים לכך.
    מעבר לזה קיום מעבדות סדירות אינו אפשי כאשר חסרה לבורנטית.
    תוכניות ורפורמות במערכת החינוך רק יגרמו לאנשים להמלט החוצה!!

  5. חמוד :

    זה כבר התחיל - משמרות

    נודע לי שבטירה במשולש היה חסר להם מורה לפיסיקה ומורה לאנגלית , ומשלא מצאו , סגרו עם מורה מבית ספר אחר . ומאחר שהמורה הנ"ל מלמד 140% משרה בבית ספרו הוא , שני הצדדים הגיעו למסקנה שעליהם לפתוח את בית הספר במשמרת שניה מ 16:00 עד 19:00 כדי ללמד פיסיקה ואנגלית .

  6. עופר :

    עוד מעט ותהיה הצפה של מורים......

    בעקבות עוז לתמורה ואופק חדש שכר המורים ישתפר פלאים ואנשים יעמדו בתור כדי ללמד……

  7. מנחם לוריא :

    עצוב...

    מה שעצוב בתמונת המצב מהמאמר הנפלא הזה הוא שכבר לא מדברים על בעיות של תקציב/שכר וכיתות (בעיות שניתן לפתור) אלא פשוט אין פוטנציאל מקצועי שיגיע למערכת החינוך ללמד מדעים.

    לפתור את זה – אם נתחיל ממש עכשיו – יקח שנים/דורות.

    ומהצד השני – ומאוד מדאיג – זה המלל של משרד החינוך והאוצר (בתורו) על נפלאות עתיד החינוך המדעי בא"י ארץ הקודש.

    אם נכניס למשוואה הזו גם את "משנתו" של פרופ' (אמריטוס) ארנון סופר על כך שמיעוט ישראלי חילוני הולך ומתהווה,כהגדרתו,במדינת ת"א ורוב דתי עם נטיות חרדיות הולך ותופס את מקומו בשאר הארץ – הרי שטענתו שהחברה הישראלית תקרוס אל תוך עצמה הולך ומשתממש – בין השאר בשל ניתוקו של השלטון מהאזרחים שלו. משרד החינוך,כך נראה ובלי זהירות,חי במדינה אחרת לגמרי מהמציאות שבה אנחנו חיים.

    ומצטער על הקטנוניות אבל חתן פרס נובל בכימיה פרופ' דן שכטמן שזכה בפרס על עבודה שנעשתה כולה באוניברסיטת MIT במימונה וגם תחת הפרסום שלה לא בישראל – לא בטכניון – לא במימון של מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית.

    ואני עדין דבק בקטנוניותי: את החינוך המדעי של הבת שלי אני ממן בסכום של 930 ש"ח לשנה בנוסף למס הכלל הארצי שמכונה "חוזר מנכ"ל" – המס הזה הוא לממן סיורים מדעיים ועוד כמה פעיליות שנשתכחו ממני כבר.

    אז איזה חינוך מדעי מדברים בסוף 2011 עוד לפני העתיד הלוט בערפל מאוד מדאיג?…

    מדאיג. מדאיג מאוד.

    מנחם.

  8. איתי :

    תודה רבה על התזכורת החשובה.

    ללא קשר לבעיה הנוראית של מחסור במורים איכותיים למדעים (והסיבה מס' 1 לכך – שכר המורים), היעד שהציב עופר רימון נראה לי בלתי מציאותי בעליל.

    תעודת בגרות כלשהיא יש כיום לפחות ממחצית מתלמידי ישראל, וזה עוד אחרי כל מיני הקלות בזיוניות כמו מועדי חורף והזדמנות שלישית, מיקודים וכו'.

    כ-15% מתעודות אלה אינן "איכותיות" (ללא קשר לריאלי/הומני או עיוני/טכנולוגי) במובן של עמידה בתנאי סף לקבלה לאוניברסיטה (מקור – מרכז אדוה).

    בד"כ נהוג להגדיר תעודה איכותית ככזו שעומדת בתנאי סף לאוניברסיטה, ולכן היה הגיוני להגדיר שבגרות מדעית איכותית תכיל 5 מתמטיקה ו-5 מקצוע מדעי.

    היום מעט תלמידים בוחרים באופציה כזו, משום שרבים מעדיפים נתיבים שנחשבים קלים יותר כמו גיאוגרפיה, תקשורת וכו', וזה כמובן בלי לדבר על כל מי ששונא מתמטיקה ומדעים מדוייקים, ומעדיף בגרות הומנית (היסטוריה, תנך, ספרות) – הם בכלל לא קהל יעד לגיוס תלמידים.

    אבל ד"ר רימון שם את הרף עוד יותר גבוה – אצלו צריך עוד 5 נקודות וביחד 15, כשאף אחד לא בדק אם באמת ככל שעושים יותר בחינות התלמיד נהיה יותר "איכותי" (ג"נ – אני הייתי עומד בקריטריונים שלו עם מתמטיקה-ביולוגיה-כימיה).

    להבנתי, גם אם יעמדו לרשות ד"ר רימון גדודים וחטיבות של מורים איכותיים למדעים, במצב הנוכחי שום דבר לא ישכנע המוני תלמידים לבחור באופציות שהוא מציע.

    ראשית, כל עוד 5 יחידות גיאוגרפיה (או כל מקצוע מוגבר אחר ברשימת מקבלי הבונוסים) נחשב בעיני האוניברסיטאות כמו 5 יחידות ביולוגיה כימיה או פיסיקה – אין שום תמריץ לתלמיד לבחור במסלול קשה יותר.

    ר' כאן התייחסות להתקפלות אפשרית של האוניברסיטאות בעניין גיאוגרפיה
    http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1532355

    שנית, מכיוון שהאוניברסיטאות מחשבות ציון ממוצע, אין לתלמיד שום תמריץ רציונלי (מלבד יוקרה ולחץ חברתי) לעשות עוד ועוד יחידות בגרות כהצעת ד"ר רימון, שכן העומס המוגבר עלול לפגוע בציונים. עדיף ציון ממוצע גבוה יותר עם מתמ'+ביולוגיה מאשר ממוצע נמוך יותר עם מתמ'+ביולוגיה+ביוטכנולוגיה, ואת הידע שלומדים במגמת ביוטכנולוגיה הוא ידביק מהר בשנה א' או ב' באוניברסיטה.

    לבסוף, ד"ר רימון רוצה שבקריטריון שלו יעמדו 20% מתלמידי ישראל, שזה הרבה יותר מ-20% מהזכאים לבגרות.

    היות שבשבוע האחרון שמעתי (בתצפית בית ספר) שוב ושוב את המשפט "משרד החינוך מנותק מהשטח" אולי כדאי שבכירי משרד החינוך יביטו טוב טוב במספרים ובגרפים של נתוני בגרות בעשורים האחרונים לפני שהם יוצאים בהצהרות בומבסטיות על יעדים.

    לי אין דרך להשיג את הנתונים, אבל נראה לי שברף הגבוה שהציב ד"ר רימון למה שנראה תעודת בגרות איכותית עומדים כיום אחוזים בודדים מכל קבוצת גיל.

    כלומר, השאיפה שלו היא לשפר את מדד ההישג למערכת פי 5 עד פי 20. כשמדברים על שיפור ביכולות של מחשב או מכונה אלו יעדים הגיוניים, אבל כל מי שלמד פעם על השפעות של רפורמות חינוכיות מבין שדברים כאלה לא קורים גם בסיפורי ההצלחה הכי יפים ונדירים, גם בטווח של עשר שנים.

  9. שושי פולטין :

    לאיתי- פוסט בבקשה...

    זו התגובה שלך לטוקבקים כאלו….

  10. איתי :

    צודקת, לשם כך אני עוד צריך ללמוד את הנושא.

  11. איל :

    אחת המסקנות - צפו להנמכת רמת הבחינות

    מישהו הרי יצטרך להראות הישגים…

  12. חמוד :

    הצעה

    נכון שמקור הבעיה הוא השכר העלוב של המורים .
    אם נקח מורה למדעים שפרש כבר לגמלאות ונבקש ממנו לתרום עוד שלוש שנים , אז במס הכנסה ישחטו אותו כי יש לו כבר הכנסה מהפנסיה , ומהשכר העלוב יישאר לו נטו עלוב בריבוע , אז בשביל מה יחזור .
    אם ברוח טרכטנברג אנו נמצאים , אז ההצעה שלי היא שמורים גמלאים מבוקשים יכולים לחזור למערכת עם פטור מלא ממס הכנסה – רק כך יתפתו ויחזרו .

  13. זיו :

    חמוד, הצעתך בעייתית משני אספקטים.

    א. אם תתאפשר לגימלאים לחזור ללמד עם פטור ממס הכנסה, הייה מוכן ללנהר סוחף של בקשות לצאת לגימלאות.
    מדוע על המורה להמשיך ללמד בצורה רשמית אם ביכולתו לצאת לפנסיה ולהמשיך כרגיל בלי לשלם מס הכנסה?!

    ב. רוב המורים שיוצאים לגימלאות הם מורים שחוקים ואפילו מאוד.
    מיקצתם אולי יכולים לתת עוד איכות, אבל זה כבר לא זה.
    (אני מדבר על כלל אצבע בהוראה פרונטלית ולא חלילה להטיל פגם באותם מורים שתרמו כל חייהם למערכת).

  14. ארטור-לחמוד :

    תשובות ל 2 תגובותך

    לתגובתך 5 ,הסידור של לעבוד עד 19:00 הינו זמני לגמרי. היום ה 140% משרה של המורה נגמרים ב 14:00 .
    מהכניסה לעוז לתמורה אותו מורה ירויח 142% אך יסים עבודתו ב 16:00 ,כבר לא יהיה לו כוח או חשק לעבוד עד 19:00 ובעבור חצי ערך שעה בנטו .

    לתגובתך 12 :מורה שכבר בגיל פנסיה (67) מתחיל לשלם מס הכנסה רק אם הכנסתו הכוללת (פנסיה) עולה על כ 9500 ש"ח .
    מורים שיצאו לפנסיה מוקדמת ממילא הפנסיה שלהם נמוכה יחסית והם נמצאים בדרגת מס נמוכה יחסית .
    אני לא מתמצא מה הנוהל להעסקת פנסיונרים אך אם ארגוני המורים שווים משהו אז אולי זה הזמן לקבוע עבורם שכר שעה על פי וותקם דרגתם,בתוספת 28% עבור חופשת קייץ,בתוספת 13% במקום זכויות פנסיה ופיצויים,בתוספת 7.5% עבור קרן השתלמות ,בתוספת 9% במקום מענק יובל הבראה וביגוד.ואולי כך יעשה צדק חלקי לעשרות אלפי פנסיונרים שחיים מקצבה נמוכה .

    לאיתי -כל הכבוד לתשובתך 8 .
    הכי מטריד בעניין שהדובר אינו פקיד ,אינו שר ,הוא לא פוליטיקאי ,ולא מדובר באיזו "אישה אחת שאמרה " .מדובר באיש משכיל שיושב במשרד החינוך על המשבצת של ראש מנהל מדע וטכנולוגיה .
    אם הוא אינו מבין עד כמה דבריו מופרכים ,אז מה נלין על יתר הקודקודים שמנהלים את משרד החינוך .

  15. לארתור :

    הייתי מוכרחה להעתיק את תגובתך:
    "הכי מטריד בעניין שהדובר אינו פקיד ,אינו שר ,הוא לא פוליטיקאי ,ולא מדובר באיזו "אישה אחת שאמרה " .מדובר באיש משכיל שיושב במשרד החינוך על המשבצת של ראש מנהל מדע וטכנולוגיה .
    אם הוא אינו מבין עד כמה דבריו מופרכים…" לדעתי הוא דווקא כן מבין, אלא שזו דווקא טקטיקה לא רעה, להבטיח הבטחות ומי שבאמת לא מבין מאמין ו"קונה" אותן או שזה מאוד מתאים לו לקנות אותן, וממשיך לקדם אותו עוד ועוד…(יש תפקיד פנוי אחד במשרד החינוך)
    אגב, בצד ההבטחות והקידום , יש גם סכומי כסף גדולים מאוד שהוא ממונה עליהם והם מושקעים בהבטחה השנייה – קידום משרד החינוך למאה ה 21 מבחינה טכנולוגית. בקיצור "מה רע?"

  16. שושי פולטין :

    לאיתי,

    בהמשך לתגובה 10 – נתונים על לימודי המדעים השונים והניגשים לבגרות ניתן למצוא בדו"ח של מממ
    http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m02519&type=pdf
    אין את הנתון כמה תלמידים מתוך הניגשים למקצועות השונים לומדים 5 יח"ל מתמטיקה. אני יכולה לומר לך שכיום ניתן ללמוד ביולוגיה 5 יח"ל בשילוב של 3,4,5 יח"ל מתמטיקה, כך שחלק גדול מהניגשים לביולוגיה שבנתונים לא לומדים 5 יח"ל מתמטיקה (לפי ההצהרה הנ"ל הם לא "איכותיים"). אפילו ללימוד הפיזיקה לדעתי אין חובה ללמוד 5 יח"ל מתמטיקה (למרות שהתלמידים הללו, לדעתי בלבד,מתקשים יותר)

  17. רבותי, הספינה טובעת… | עמדת תצפית :

    […] בזכותה של שושי פולטין, מורה ומחנכת בישראל שכותבת בעבודה שחורה וגם בבלוג שלה, נתקלתי בכמה פיסות מידע מהסוג שגורם לי […]

  18. מורה למדעים ומחשבים :

    מנותק בריבוע

    נוכחתי במפגש בין ד"ר רימון והרבה מן המורים ממגמות מדעיות וטכנולוגיות וכמורה לאלקטרוניקה לשעבר הוא כל הזמן הדגיש חשיבות מקצועו וזלזל בשאר באופן מאוד לא סימפטי… למה ללמוד מחשבים אם יש את זה בתוכנית אלקטרוניקה ? ומה מוסיף רובוטיקה על מה שכבר לומדים שם ? ואם ביוטכנולוגיה אז במסגרת אלקטרוניקה וכו' אבל נכון שהדגיש כל הזמן שכולם חייבים ללמוד 5 יח"ל מתימטיקה ופיסיקה או כימיה או ביולוגיה. ופתאום הוא החל להתמוגג מרוב נחת כשאחת המורות לביולוגיה אמרה שהיא ההיטקיסטית לשעבר. טון הדיבור שלו ושפת הגוף השתנו בין רגע. והוא שפך פאטרנליזם מופגן ושבחים לרוב.
    בקיצור ההרגשה של כולנו היתה שמדובר בשיחת קידום סקטוריאלית (לשים לב שלגבי הבונוסים, הטכנולוגיה אצלו = אלקטרוניקה ואולי גם מחשבים אם לוחצים עליו) ושיש לו זלזול מופגן לכל המורים (הותיקים כי לא ראיתי שם כמעט אף אחד בגילאי ה 30) בטכנולוגיה שלא מלמדים אלקטרוניקה עם נאיביות ברורה בקשר למוטיבציה של ההיטקיסטים כפי שדווח לאחרונה.

  19. מערכת עבודה שחורה :

    מורה יקר/ה,

    הסיפור שסיפרת חשוב מאין כמותו

    את הטוקבקים קוראים בודדים, את הרשומות (פוסטים) קוראים מאות ואלפים, ובהם עיתונאים ופוליטיקאים.

    אם ברצונך להשפיע ולעורר דיון ציבורי בנושא, אנא הקדש/הקדישי שעה לעריכת הזכרונות מהאירוע (אפשר ביחד עם נוכחים אחרים) ושלח/י לנו דיווח מפורט לפרסום בעילום שם

    כתובתנו [email protected]

  20. איתי :

    מהסיפור שסיפר/ה המורה אני הייתי לוקח מעבר לביקורת לגופו של אדם גם שאלה בסיסית הרבה יותר – למה צריך מקצוע מדעים בחטיבה?

    פעם למדו בחטיבה ביולוגיה בנפרד, פיסיקה בנפרד וכימיה בנפרד, וכעת נדרש מורה בתחום אחד ללמד גם את שני התחומים האחרים. רוב מורי המדעים הם מורי ביולוגיה, ולכן ברור שרמתם בכימיה ועוד יותר מכך בפיסיקה נמוכה יותר.

    מפמרי ביולוגיה-כימיה-פיסיקה לא אחראים למה שהולך במדעים בחטיבה (בניגוד למפמר מתמטיקה שאחראית גם לחטיבה וגם לתיכון).

    במקום למקד את הביקורת בפרסונה זו או אחרת אני מציע למורים למדעים בחטיבות ובתיכונים להרים קול בעד החזרת עטרה ליושנה, ופיצול מחודש של המקצועות המדעיים בחטיבת הביניים. זה עדיף בהרבה על הגישה ה"אינטרדיסציפלינרית כאילו" של מקצוע המדעים.

    למדתי ולימדתי בתוכניות אינטרדיסציפלינריות באוניברסיטה, וראיתי שהמונח הזה משמש לעיתים בהקשר של הוראה מעמיקה ומאתגרת ולעיתים בהקשר של אריזה נוצצת ריקה מתוכן.

    אני די בטוח שהצעה כזו תזכה לתמיכה גורפת מצד אנשי האקדמיה בתחום

    ראו לדוגמה כאן בעיקר בדברים של קינן וגלילי
    http://www.oknesset.org/committee/meeting/294/

  21. מורה למדעים ומחשבים :

    לגופו של ענין

    אני מלמד "מקצוע" אינטרדיציפלינארי ממש בתיכון עד 5 יח"ל בגרות (שזה בפועל כולל פיסיקה מחשבים אלקטרוניקה מכניקה ועוד וכו') . זה היופי והיחוד של המקצוע הקשה הזה. בשיחה הנ"ל ד"ר רימון כל הזמן חזר והדגיש שמקצוע האלקטרוניקה הוא כזה (?!!! אני מכיר את המצב ולא מיניה ולא מקצתיה ולכן ראיתי כאן ניתוק מוחלט מהשטח שכידוע 85% מהלומדים אלקטרוניקה לא לומדים 5 מתימטיקה ו5 פיסיקה ובנוסף ד"ר רימון נכנס בתפקיד כזה ולא מכיר את האיפיונים של מקצוע מיוחד זה הקיים כבר 15 שנה לפחות והעונה לחלום העתיד המוצהר שלו (המגרעת היחידה שלו כנראה היא שהוא איננו שייך לאלקטרוניקה)) ואין צורך במשהו אחר בכלל.
    כפי שאתה כותב ובצדק צריך ללמד כל אחד מהתחומים הנ"ל ברמה מאוד גבוהה (5 יח"ל בערך) ולשלבם ביחד מה שהמקצוע הזה באמת עושה. אלא שמספר הפונים לה לא גדול ואיכןת התלמידים לא תמיד מתאימה למאמץ כזה.
    יש כאלה שלחשו לי שכל זה הוא על רקע מחלוקות פנימיות במשה"ח אבל קל מדאי להזקק לתרוצים כאלה. הנושא יותר מדאי חשוב.
    מה ש"כאב" היה היחס השונה מאוד לאותה ההיטקיסטית שבעצם הציגה את הרוח החדשה שלה כנתיב פיתרון לבעיות המדעים והטכנולוגיה וההסכמה הגורפת שהיא קבלה מד"ר רימון.

  22. מערכת עבודה שחורה :

    מורה יקר, זה ממש חשוב להביא את תוכן המפגש הזה ורשמי המורים בעקבותיו לידיעת ציבור רחב, כולל חברי כנסת. אבל בשביל זה לא מספיקים רסיסי מידע בטוקבקים.

  23. שושי פולטין :

    עדכון 1.1.2012 – פרופ' אהוד קינן

    למה לא יוצאים לרחוב על רמת לימודי הכימיה?
    http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4168899,00.html
    בכל מדינת ישראל נותרו כיום פחות מ-800 מורים לכימיה, כמעט מחציתם מעל גיל 50 ורק 16 מהם בני פחות מ-31. על מחיר הקוטג' יצאתם לרחוב, ועל זה לא?

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.