חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

זנות בקרב גברים – הדיון שאינו מתקיים

נושאים דעות, זכויות אדם ב 6.12.11 3:45

למרות התגברות התופעה, גברים העוסקים בזנות כמעט ואינם מוזכרים בשיח הזכויות, המתמקד בבעיית הזנות בקרב נשים. כמוהם, ישנן קבוצות נוספות שזכויותיהם נפגעות, אך קולן נאלם. לקראת יום זכויות האדם בסוף השבוע, ק. טוכולסקי קורא לפתוח את הראש ולנתץ את הקלישאות

יום זכויות האדם מתקרב ודווקא בזמן שישבתי וחשבתי מה לכתוב לכבוד יום זכויות האדם, סיפר לי חבר על ויכוח פייסבוק שהיה לו. מסתבר שחברי הגיב לתומו על סטטוס שעוסק בזנות ושאל למה כל העיסוק הוא תמיד רק על זנות נשים, לדבריו התגובה הבודדת שקיבל היתה מאוד צוננת ואף האשימה אותו בפרובוקציה. אני נוטה להסכים עם טענתו, העיסוק בזנות באופן סטראוטיפי כבעיה של נשים היא בעצם העתקה של אותו מודל שמאפשר את הדיכוי המסורתי של העוסקות בזנות ומידור של קבוצת קצה. לקבוצות אלו אני רוצה להקדיש את קריאתי השנה להצטרפות לפעילות לציון יום זכויות האדם.

בואו נתחיל בעובדות, יש הרבה יותר נשים העוסקות בזנות מגברים. אבל מי שחושב שמדובר ב-90% נשים ו-10% גברים חי את הקלישאות ולא את המציאות. שיעור הגברים העוסקים בזנות בעלייה ושיעורם בקרב קטינים (כ-30%) וצעירים (סביב ה-40%) תורם להדבקת הפער המסורתי. למרות השיעור ההולך וגדל של גברים בזנות, קשה לומר שבשיח על זנות, הנושא של גברים בזנות תופס מקום.

אז מה קרה כאן? איך הגענו למצב בחברה כל כך פלורליסטית, מלאה באנשים מודעים ושואפי תיקון עולם קיימות בעיות כמו בעיית הגברים בזנות שנשארים מחוץ למחנה? התשובה די עצובה. כל עוד המערכת שלנו היא אותה המערכת בתיקון של טלאי פה טלאי שם ובלי תיקון כולל, משיגי התיקונים של היום עשויים בהחלט להיות חלק ממערכת השימור של המבנה החברתי הישן מחר. מבנה חברתי מטולא, אולי יותר טוב בנקודה מסיימת, אבל מערכת מעמדית מדכאת שמתוקנת בנקודה מסוימת היא בסך הכל אותה מערכת מדכאת עם שיפור מקומי, נקודתי. לכן גופים שפועלים בתוך המערכת ולא מתוך שאיפה ארוכת טווח להחלפת המערכת לא ישיגו שינוי מהותי.

בעיה נוספת היא הפער בין הידע וההנחות המתבססות על ידע או על נרטיבים לבין המציאות. יש לנו כל כך הרבה הנחות שאינן מדעיות ומשרתות נרטיבים בדיון על זנות, שלא פלא שקשה להתמודד עם זנות גברים. בחברה שבה קהילה כקהילת ה"גאים" נאבקת יום ולילה על שחרור, קצת קשה לדון בכך שבכל הקשור לזנות של קטינים זכרים שחלק משמעותי ממנה מיועד לתת "שירות" לבעלי יכולת מקרב הקהילה. בכל הקשור לזנות בקרב גברים הקהילה מדכאת לא פחות ולא יותר ממי שדכאו אותה. בשיח זנות שהוא "פמיניסטי" מביך לדבר על נשים שקונות שירותי מין מגברים וארגונים פמיניסטיים שעוסקים בזנות נשית כמובן מאליו יתקשו לקבל את השינוי לא פחות מאליטה הגמונית הנלחמת על שימור העבר.

יותר מכך השימור של הדיון הסטריאוטיפי מביא לכך שלמרות שכבר שנתיים דוחות מחלקת המדינה של ארצות הברית על סחר בבני אדם מאשרים לנו שבישראל היום קיים בעיקר סחר למטרות עבודה ולא סחר למטרות זנות, השיח על סחר בבני אדם בישראל נותר אותו שיח "רומנטי" שוביניסטי וסטריאוטיפי שעוסק בנשים שמוברחות מהגבול ונמכרות לצורך זנות. זה הרבה יותר מעניין מגביית דמי תיווך לא חוקיים או לקיחת דרכונים מעובד סיעוד מסרי לנקה, אבל זאת הסיבה היחידה שהדיון שורד. כך גם המונופול של הדיון על זנות נשים. אם הדיון הזה לא היה בעל רייטינג גבוה יותר ועניין פורנוגרפי למגזר גדול יותר מהדיון בזנות גברים, העיסוק הבלעדי לא היה נמשך.

לכן למענם של בני אוכלוסיות הקצה והאוכלוסיות המורכבות וכל מי שסובלים היום מהעובדה שזה שהיה קורבן אתמול יכול להיות מדכא היום אני מבקש הבנה כלפי החלש והאחר. שוטר הוא מדוכא הרבה יותר משהו מדכא. (גבר יכול להיות קורבן סחר לא פחות מאישה ובתחומים מסוימים אפילו יותר. נרקומן הוא חולה, והוא לא נאשם בעל יכולת נשיאה באחריות. הכליאה של טיפול אובייקטיבי בסטריאוטיפים שמרניים ובניתוחים פוסט-מודרניסטיים שמפוררים את ההסתכלות המעמדית תורמת לשימור המצב ולא להגעה לפתרונות. התפיסה השמרנית שאיכשהו דבקה במי שאמורים להוביל את כוחות הקדמה כמו ההנחה שזנות היא בעיה של נשים, תורם לשימור קיומה של הבעיה.

קוראי עבודה שחורה, ביום זכויות האדם הקרב ובא צאו מהבית והצטרפו לפעילות הקרובה למקום מגוריכם. אם אין לכם פעילות בקרבת הבית, נסו לארגן אחת. צאו לרחוב והפגינו למען זכויות האדם, למען שחרור המחשבה, למען הדאגה לכל נזקק באשר הוא נזקק ומכל סיבה של נזקקות. צאו לרחוב למען אוכלוסיות הקצה של הקטינים והמוגבלים, של העובדים ופגועי הנפש, למען האוכלוסיות שלא רואים, אפילו לא מי שאמונים לדבר בשמם של אוכלוסיות קצה, למען (כמה דוגמאות מרשימה הולכת ומתארכת): זכרים שעוסקים בזנות, אסירות מכורות לסמים קשים, דרי רחוב בעלי תחלואה כפולה, קטינים בעלי תחלואה כפולה, בעלי תחלואה כפולה בכלל, שב"חים שעוסקים בזנות, עובדי קבלן במערכת הביטחון, קטינים שכלואים בגלל העדר מקום במוסדות של חסות הנוער, נשים בדואיות מהרשות הפלסטינית שיובאו וחותנו עם גברים ישראלים ועוד כמה אוכלוסיות שממגוון סיבות לא נמצאות על הרדאר של אבירי זכויות האדם. הניפו את דגלם כי במקום שבו מתעלמים ממצוקתן של אוכלוסיות קצה, כולם נמצאים בסכנה של הגעה לקצה הרצף.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , ,

7 תגובות

  1. יונתן כ. :

    באופן אירוני משהו,גם כאן הדיון לא באמת מתקיים.

    הייתי שמח לרפרנס לנתון על אחוזי הגברים בתעשיית הזנות.

    זנות היא בעיה של כולנו לא משנה מה תמהיל העוסקים בה,היא בעיה גם כשלעצמה וגם כסימפטום(הרי רוב הנכנסים לזנות עושים זאת מסיבות מסוימות כגון הזנחה או התעללות או צורך דוחק,רוב המשתמשים בשירותי זונות גם עושים את זה מסיבות שאינן מלבבות כלל כמו תחושה שהכל מותר).

  2. מערכת עבודה שחורה :

    http://www.haaretz.co.il/opinions/1.1577323

    "תחום זנות הגברים לא נחקר עד כה בישראל בצורה מעמיקה. היקף התופעה נרחב וניכרת בה מגמת עלייה. "

    http://www.haaretz.co.il/misc/1.1170603

    הנושא לא נחקר בארץ לעומק, ולכן קשה לדעת מספרים מדויקים של עובדים בזנות. "קשה לאתר אותם. חלקם עובדים מהבתים ויש כאלה שימצאו ספונסר מבוגר שיממן אותם תמורת מין ולעתים יספק גם קורת גג".

  3. ק. טוכולסקי :

    אני דווקא לא מופתע מהעדר הדיון, בסך הכל הוא לא עוסק במי יותר טוב פרץ או יחימוביץ וגם לא בהפרטה או במערכת החינוך.
    אוכלוסיות קצה לא מעניינות אף אחד והטיפול הלא מספק שכבר ניתן לאוכלוסיות אלו מתבצע בעיקר בנחלתו של אחד, לא בדיוק חביב האתר, רון חולדאי.
    מה שעצוב יותר הוא שמי שינסה קצת ללמוד את הנושא יגלה שגם האוכלוסיות שמטפלות באוכלוסיות קצה, עבדים סוציאליים מופרטים בשלל עמותות חלשות ושכוחות אל, לא מעניינים כמעט אף אחד. גם כאן המידור חוזר פעמיים.

  4. מנחם לוריא :

    קצת תוספת ברשותכם..

    גם אני התפלאתי להכנס הבוקר לע"ש ולראות את המאמר הזה צונח לתחתית השיח חבל.

    זנות.

    המילה הזו הושאלה מסיפור רחב מהתנ"ך ונקשרת לטאבו בחברה הישראלי – לפיו גברים לא מקבלים תשלום (לא מנשים ולא מגברים אחרים) על מנת שיסכימו לקיים יחסי מין. עם טאבו חברתי קצת קשה להלחם ולעורר שיח.

    קטינים:

    תופעת המין בתשלום שבו קטין מוכר את גופו לגבר אחר נפוצה ושכיחה מאוד. מיד אתן שתי דוגמאות להוכחת הטענה הזו.

    כקצין נוער,בעבר,גם נחקרה (על ידי משטרת ישראל) תופעת המין בתשלום באמצעות קטינים זכרים לבגירים זכרים. הכשל (אם אפשר לקרוא לזה כך) שגורם לשכיחות התופעה נעוץ בשאלת הזהות המינית שבה נתקלים בקטינים בתקופת ההתבגרות בגילאים 12 עד 18 (מבחינת החוק) וגילאים 12 עד 30 לפי מחקרים חברתיים בישראל שנות האלפיים. אם נכניס לתוך הקלחת הזואת שאלת הזהות המינית ואת הרצון להתנסות ואת התמימות של המתבגר והרי לנו מתכון בטוח להפיכתו של המתבגר (הרבה פעמים באמצעות בגיר אחר) לזונה מסוג זכר.

    החוק אוסר קטגורית על קיום יחסי מין (בין מיניים או חד מיניים) בין בגיר למי שטרם מלאו לו 16 שנה. זהו אינוס בנסיבות מחמירות והעונש הוא 16 שנות מאסר. הטיפול המשטרתי,בעניין הזה, הוא בבגירים שמעורבים המעשה הזנות (לקוחות וגם ובמיוחד הסרסורים) וכן טיפול משולב עם רשויות הרווחה.
    ופה קבור הכלב. אין בישראל (לא בזמני ולצערי לא היום) רשויות רווחה שיכולות לטפל התופעה הזו באופן מהיר ויעיל.

    תופעת הקטינים כזונות ממין זכר איננה המצאה חדשה והטיפול בה צריך להיות מתחום העבודה הסוציאלית והרווחה ולא טיפול משטרתי.

    המשטרה איננה מפרסמת פרטים אודות חשיפת עבירות מין שבהם קטינים (זכרים) מעורבים במעשי זנות מאחר והמידע הזה חסוי על פי חוק.מאחר והמידע חסוי על פי חוק לא אחשוף אותו בעצמי (אף כי שוטר אני כבר לא) ברם מדובר בכמות מאוד משמעותית של אירועי פשיעה בשנה.

    את הטיעון הנוסף אביא בהמשך.

    בעיות הטאבו:

    גבר אשר מקבל תשלום מאישה על מנת שיקיים עימה יחסי מין לא נחשב למי שעשה מעשה אסור אלא להיפך למצליחן.

    השידור המסחרי הראשון של הערוץ הטלוזיה השני היה סרט בשם "עגיל על הזין" שתיאר גבר צעיר שהסתובב באילת ולמחיתו עסק במתן שירותי מין בתשלום לנשים ששלמו לו על כך – מה שבהגהה המקובלת נקרא גיגולו.

    החוק הפלילי לא עוסק באתנן של אישה לגבר על מנת שיקיים עימה יחסי מין וביחד עם התפיסה החברתית של התופעה הזו אין פה עבירה פלילית למעט עבירות מס – אם בכלל.

    זנות של גברים הומוסקסואליים:

    כפי בהטחתי מעלה בפרק הזה הטיעון השני שלי. תופעת המין בתשלום בקרב הומוסקסואליים איננה תופעה שולית או זניחה.

    נעצור לרגע ונדבר על קהילת ההומוסקסואליים: בקרב הקהילה הזו יחסי יישות ביגמיים הם מטרה הרבה יותר חשובה מאשר בקרב זוגות הטרו-סקסואליים. בקרב ההומוסקסואליים הזוגיות הביגמית היא מצרך יקר חשוב ומשהו ששומרים עליו בקנאות רבה הרבה יותר ממה שמקובל בקרב ההטרוסקסואליים.

    מעבר לידיעה הכללית בשנות ה -90 הייתי מעורב במחקשר משותך לצה"ל משטרת ישראל והאוניברסיטה העברית בעניין הזה והמסקנה שהבאתי מעלה הייתה חלק מהמחקר הזה שאגב (דאז) ראה בעניין סיכון ביטחוני. אם להיות יותר ממוקד הרדיפה אחרי הביגמיה בקרב ההומסקסואליים נתפסה כסיכון ביטחוני במקרה ובן זוג מתאכזב מנטישת בן זוגו והופך את הננטש לפגיעה ולכן מסוכן ביטחונית.

    אם כבר נגעתי בעניין הזה: בעקבות המחקר הזה החליטה משטרת ישראל לגייס לשורתיה הומוסקסואליים מוצהרים ונחבאים ולא להטיל עליהם מגבלות ביטחוניות צה"ל הצטרף לחשיבה הזו כמה עשורים מאוחר יותר…

    ובכן: כמו בחברה ההטרוסקסואלית גבר מבוגר ינכס לעצמו הישג עם יצליח לקיים יחסי מין עם נערה צעירה. כך גם ההומוסקסואל המבוגר ינכס לעצמו כהישג אם יצליח לקיים יחסי מין עם נער צעיר. כשיש ביקוש יש היצע (גם בתחום הזה) ולכן זנות של נערים צעירים ואפילו טרם הפכו בגירים זמינה עבור ההומוסקסואל המעוניין באותה מידה כמו בשאר החברה.

    לאלה מכם שמוכנים להעיז על מנת לעמוד על התופעה אפשאר לגלוש (באנונימיות) לאתר http://www.homosaxual.co.il ולעיין במודעות המתפרסמות שם ובאותן אלה שגברים צעירים מציעים את גופם ליחסי מין חד מיניים (עם בני מינם) בתשלום ושלא בתשלום ולהבין לבד את היקף התופעה.

    חוקית?

    החוק שאסר על משכבי זכר בוטל בסוף שנות השמונים של המאה הקודמת וטוב שכך.
    למיטב זכרוני החוק אסר על משכבי זכר כשאת שורשיו ינק מההלכה היהודית ולא התעסק במשכבי זכר בתשלום. מכל מקום הבושה הזו הוסרה מהקודקס הפלילי.

    החוקים הדנים בעבירות הזנות מתייחסים אך ורק לזנות בקרב נשים. אין התייחסות לזנות כשנותן השירות הוא גבר לאישה או גבר לגבר אחר.

    כפי שציינתי בתשלום וגם בחינם לקיים יחסי מין עם זכר שטרם מלאו לו 16 שנה זהו מעשה אינוס חמור ואסור על פי חוק.

    הומוסקסואלים והחברה הישראלית:

    החברה הישראלית מאוד חצויה ביחסה למגדר ההומוסקסואליים. מצד אחד תל אביב נחשבת לאחת מבירות התיירות ההומוסקסואלית והפרסומים לכך גלויים ולאור השמש,מצד שני -כיאה לדת שיש לה מדינה – הומוסקסואליות נחשבת לחטא איום ונורא בין בני האדם לבורא עולם.

    הקהילה הגאה לא הצליחה למצב עצמה במרכז השיח הציבורי אולם כן הצליחה,ולא במידה רבה,להפוך את חייהם של הגאים (נשים ככגברים) לחיים קצת יותר קלים בחברה ההטרוסקסואלית הישראלית אך לא בקרב החברה הדתית הישראלית.

    לסיכום:

    יחסי מין בתשלום שבהם מעורב קטין שמוכר את גופו לבגירים אחרים – זוהי תופעה שכיחה וידועה לרשויות אכיפת החוק והרווחה. זה שבגלל טאבו של החברה הישראלית לא מדברים על זה בריש גליי לא הופך את הבעיה לזניחה ולבלתי חשובה.

    גם מין מתשלום בקרב צעירים ומבוגרים הומוסקסואליים איננו תופעה זניחה בקצוות הרחוקים של החברה הישראלית אלא תופעה שכיחה שנעשית לאור השמש ולא בהיחבא. והיא איננה עבירה פלילית כל עוד הצעיר איננו קטין.

    החוק הישראלי איננו מסדיר בשום צורה יחסי מין בתשלום חד מניים ולא את תופעת "העגיל על הזין" שהזכרתי אותה קודם לכן. לא בטוח שצריך להסדיר את העניין חוקית – כן בטוח שטוב שחוק משכב זכר נעלם מהקודקס הפלילי שלנו.

    החברה הישראלית היא מאוד דו ערכית ומלאת טאבו בעניין של יחסי מין חד מיניים בכללל וזנות חד מינית האידך וכן צריך שהנושא הזה ישזוף את אור השמש ולו בשל מעורבותם הפעילה של קטינים בתחום.

    מנחם.

  5. מנחם לוריא :

    תיקון טעות

    בכתובת האתר המצוטט נפלה טעות צ"ל:
    http://www.homosexual.co.il

    מנחם

  6. הם לא מנומסים | העוקץ :

    […] העובדה שיש גם גברים ובעיקר צעירים ונערים שמעורבים בזנות, כך שהעובדה הזאת לא אמורה לעורר בנו הלם, היפוך היוצרות […]

  7. מה מחכה לך אחרי שתיפול. | :

    […] "בעיה נוספת היא הפער בין הידע וההנחות המתבססות על ידע או על נרטיבים לבין המציאות. יש לנו כל כך הרבה הנחות שאינן מדעיות ומשרתות נרטיבים בדיון על זנות, שלא פלא שקשה להתמודד עם זנות גברים. בחברה שבה קהילה כקהילת ה"גאים" נאבקת יום ולילה על שחרור, קצת קשה לדון בכך שבכל הקשור לזנות של קטינים זכרים שחלק משמעותי ממנה מיועד לתת "שירות" לבעלי יכולת מקרב הקהילה. בכל הקשור לזנות בקרב גברים הקהילה מדכאת לא פחות ולא יותר ממי שדכאו אותה." עבודה שחורה. http://www.blacklabor.org/?p=39995 […]

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.