חיפוש

חיפוש לפי מילות מפתח

פוליטיקאים, בואו לבדוק את הכוח הפוליטי של האתר שלנו

ארכיון

כוח לעובדים – ארגון עובדים דמוקרטי

מחאת האוהלים – האתר הרשמי

מגזין חברה

אירועים בשבוע הקרוב

אומרים לנו שיש מס אחר

פתיחת אזורי רישום – טלאי על טלאי

נושאים דעות, חינוך ותרבות ב 4.12.11 4:07

­­

בצורה בה היא מתבצעת, פתיחת אזורי הרישום של בתיה"ס, שנועדה "למנוע מעבר לחינוך הפרטי", רק תחמיר את אי-השוויון ואת המשבר במערכת החינוך עוד יותר

מאת אברהם פרנק

העיתון "קו לחינוך" דיווח לנו השבוע (1.12.11) על תחילתו של מהלך לפתיחת אזורי רישום ב-14 רשויות בתשע"ג. מיפוי ואזורי רישום הם כלים בידיו של משרד החינוך למנוע תחרות פרועה בין בתי-הספר על תלמידים, תוך הבטחת יציבות רב-שנתית. "פתיחת אזורי הרישום", ע"פ מנכ"ל המשרד לשעבר, שמשון שושני, "תעניק מרחב נשימה להורים בתוך החינוך הרשמי, ותקנה הזדמנות שווה לכל תלמיד". הנימוק לשינוי המתבצע הוא, לדבריו, ניסיון למנוע את מעבר ההורים והילדים אל החינוך הפרטי. משרד החינוך "שולל כמובן" את הפרטת החינוך, אבל הצהרות לחוד ומעשים לחוד. תחילה יוצר המשרד מצב שדוחף את המשפחות לחינוך פרטי לסוגיו, ואחר-כך הוא מגדיל לעשות בפתיחת אזורי הרישום בכדי למנוע זאת, צעד שעתיד להחריף את אי-השוויון החברתי.

לאחר שהוסברו דברי הרקע ונפתחו אזורי הרישום ברשויות המצטרפות, לאילו בתי-ספר יפנו ההורים? אין צורך בדמיון מופלג: אל בעלי השם הטוב, אל בתי-הספר "הנחשבים". ומה יקרה לאחר שאלה יתמלאו? בגף ניסויים ויזמויות שבמשרד, שתכנן את המהלך, כבר "חשבו על הכל". כדי למנוע עודף בבית-ספר אחד והתרוקנות באחר נקבע, ש"בתי-הספר בכל מרחב רישום יהיו שווים ברמתם". ה"שווים  ברמתם" שווה התייחסות.

כיצד מודדים איכות או רמה של בית-ספר – מי חכם ויידע? המדד של משרד החינוך הוא כידוע תוצאות המבחנים: מיצ"ב ובגרויות. כאן ישנם המספרים החביבים כל-כך, מה שמכונה "הישגים", והם נותנים, לדעת המשרד, את התמונה כולה. אבל העניין בכל זאת מורכב יותר, ובין ה"שם" ל"שמן" חוצצים בין השאר: גישת המנהל/ת, מחוייבות הצוות, החינוך הערכי-חברתי, "הגאווה היחידתית" וגורמים נוספים שאין להם ניקוד, וקשה גם להיווכח בהם ביום הורים חד-פעמי.

בישראל אין אפשרות לעשות בחירה מהותית בין בתי-ספר, כיון שכולם כפופים לאותה מערכת הישגים מספרית של בגרויות ומיצ"ב. לאלה יסדרו עכשיו טבלאות ליגה בכל רשות, שהורים יעמדו מולן ויחשבו חישובים, ויחליטו על המוצר המועדף. השוק החינוכי יפרח. אמנם, מספרת לנו הכתבה, "יוקם ברשות מנגנון ויסות לניוד התלמידים בין בתי-הספר, וייקבע מודל רישום המאפשר שוויון הזדמנויות", אבל האם בית-ספר שתהיינה אליו פניות רבות לא יציץ במסמכי התלמידים וימיין? האם לא יעלה את תשלומי ההורים בכדי לקבוע רף סוציו-אקונומי גבוה למתקבלים? נכון, זה לא יקרה בשנה הראשונה, אבל הכיוון הכללי כבר לפנינו.

המצב היה שונה בתכלית לו בוטלו, יחד עם פתיחת אזורי הרישום, מרבית הבחינות הסטנדרטיות. במצב של אוטונומיה בית-ספרית רחבה היה נדרש כל מוסד לגבש לעצמו את האתוס החינוכי המיוחד לו, בהתאם לנטיות הקהילה – ולממשו. זה יכול להיות בתחומי מוזיקה, מדעים, יהדות, בריאות, חקר או אחרים. תהליך כזה היה מחייב את הצוות "להגדיל ראש", לשתף את התלמידים וההורים בעשייה, והיה יוצר בסיס ממשי לבחירה – לא על פי ה"הישג" או השמועה או הלוך-רוח מקרי של קבוצת תלמידים.

אז קודם הורסים את החינוך הציבורי ואת חוויית הלמידה, ואחר-כך "מתקנים" באמצעות קלקול נוסף. כצפוי, המנכ"לית הנכנסת דלית שטאובר אינה רואה זאת כך וכותבת לציבור המורים (לראשונה, בחוזר מנכ"ל ע"ב/4): "מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להשתרך מאחור בהישגי תלמידיה ואף לא להתמקם באמצע. […] זוהי סוגיה קיומית של ממש – הערובה לקיומנו הפיזי והכלכלי". היא ודאי צודקת, אבל ההתחייבות שלה ש"התכנית האסטרטגית שהתווה המשרד לשנים הקרובות בעינה עומדת, ואנו ממשיכים לחתור במרץ כדי להשיג את יעדיה" מבטיחה שהמשבר החינוכי והחברתי ילך ויעמיק.

נערך על ידי רביב נאוה
תגיות: , , , , ,

8 תגובות

  1. שושי פולטין :

    דליה שטאובר כנראה "תלמידה טובה" של שמשון שושני.
    כמו בדברים רבים אחרים אני מסכימה עם כל מילה שלך.
    הורסים את מערכת החינוך "לאט אבל בטוח".

  2. נבות זיו-אב :

    שיבוט של שושני

    שטאובר וגם השר ג.ס. הם שיבוטים של שושני.

  3. הדבה :

    http://www.langdo.com/SchoolChoice_PIZA_2009.png

  4. איתי :

    הדבה, כחובב גרפים הייתי שמח אם היית מסביר מה המשמעות של הגרף.

    ממה שאני מבין המשתנה הנמדד הוא רמת התחרותיות בין בתי ספר, ולא שום פרמטר שמתיימר למדוד ידע או הבנה בקרב התלמידים (למשל ציונים במבחני פיזה). אם זה אכן מה שהגרף בא להראות, אז ברור לגמרי שבמדד תחרותיות כזה ישראל תצא במיקום נמוך יותר מארה"ב או בריטניה, אבל זה לא אומר שגבוה בגרף = מצב רצוי.

    המוח שלנו מורגל לראות בגרף עמודות את העמודה הגבוהה יותר כמשקפת מצב טוב יותר, והתופעה הזו עלולה לשמש להעברת מסר פוליטי סמוי.

  5. איתי :

    אברהם, אני שותף לחשש שלך מפתיחת אזורי רישום אבל אני לא רואה כיצד זה מתקשר לעניין הבחינות הסטנדרטיות.

    דווקא במצב שבו אתה נותן לבתי ספר הרבה יותר אוטונומיה לפתח "אופי" משלהם – אמנות, סביבה, יהדות, מעורבות חברתית וכו' ואולי גם מוותר על תוכניות לימודים מחייבות לכולם בספרות, הסטוריה וכו' (למה לכפות על הערבי ללמוד ביאליק??), המדינה חייבת לוודא שהתלמידים בכל בתי הספר מגיעים לרמות נדרשות בתחומי ליבה, אחרת ייגרם להם נזק גדול בשלבים גבוהים יותר של ההשכלה.

    לדוגמה, תלמיד יבחר ללכת לבי"ס יסודי לאמנויות, ייהנה נורא לעשות סרטים או לפסל, וכשיגיע לחטיבה יתברר פתאום שהוא כמעט לא יודע לקרוא או שהידע שלו בחשבון ברמת כיתה ד'.

    דוגמה נוספת, אני לומד כעת עם עמיתים חרדים, שמאוד מאוד מתקשים כאשר אנו מקבלים חומר קריאה באנגלית. החינוך החרדי הוא דוגמה למצב שבו המדינה נותנת הרבה אוטונומיה בבחירת תוכנית הלימודים אבל לא עושה בחינות סטנדרטיות על נושאי ליבה כמו מתמטיקה, אנגלית וכו' (מן הסתם בעיני המחנך החרדי זה בכלל לא ליבה, התורה והגמרא הן הליבה).

    להבנתי הדרך היחידה למנוע מצבים כאלה היא ע"י בחינות חיצוניות אחידות, שכמובן אסור להגזים במינון שלהן ואסור להפוך אותן לחזות הכל שהורסת את ההוראה.

    בעיה נוספת שיש לי עם הטיעון שלך:

    הסכנות של פתיחת אזורי רישום קשורות להשלכות על הגדלת פערים בין עניים לאמידים, ובעיות נוספות
    כמפורט כאן

    http://www.blacklabor.org/?p=8621

    אני לא רואה כיצד ביטול הבחינות הסטנדרטיות מנטרל את הסכנות הללו

  6. הדב :

    כחובב גרפים אל חובב גרפים

    אולי החלק הכי מעניין בפיזה הוא הקובץ שנקרא:
    What Makes a School Successful? Resources, Policies and Practices,
    הגרף הזה לקוח משם.

    http://www.oecd.org/document/35/0,3746,en_32252351_46584327_46609827_1_1_1_1,00.html

    המסמך הזה מנתח את מערכות החינוך במדינות השונות לפי מאפיינים שונים
    ועורך קורלציות שונות להישגים ופערים לפי מאפייני מערכת חינוך.

    האמירה ספציפית לגבי הSchool Choice היא מורכבת
    (אם היה ניתוח טקסטואלי נחרץ לכאן או לכאן הייתי מביא אותו)

    מה שכן ניתן לראות מהגרף – שישראל היא במקום מאוד שנותן מעט חופש בחירה להורים בבחירת בית ספר
    (עם ההסתיגויות המובנות על מערכת החינוך מרובת הזרמים)

    גובה הבר בגרף הספציפי הוא אחוז התלמידים שלומדים בבתי ספר שהמנהלים דיווחו שהם מתחרים עם ביה"ס נוסף על רישום.

    זו ויזואליזציה חביבה עלי
    http://www.langdo.com/How%20the%20governance%20of%20school%20systems%20is%20related%20to%20educational%20outcomes.JPG
    צריך לשים לב שבחירת הורים היא לא אותה סוגייה של אוטונומיה (שגם היא לא מימד אחד)
    לאוטונומיה יש קורלציה ברורה להצלחה ופערים נמוכים
    ולתחרות בין בתי ספר יש קורלציה לפערים (אם כי לא מובהקת)

    בקיצור – מורכב.

  7. רובי :

    איכות החינוך נמצאת במקום אחר...

    איכות החינוך נקבעת הרבה לפני אזורי הרישום. איכות ומעמד המורים, כמות תלמידים בכיתה, תנאים פיזיים של ביה"ס, תקציבי שעות, עבודה פרטנית, תוכניות לימוד ארוכות טווח, מנהיגות ודוגמא אישית של מנהלי בתי הספר והמורים. יש דוגמאות (אומנם מעטות)של בתי ספר עם צוות מורים ומנהל/ת שמגיעים מתוך שליחות למקצוע זה, ומשיגים הישגים יוצאי דופן הן בצד המקצועי והן בצד החברתי/חינוכי. השקעת הזמן והמשאבים של ישובנו צריכים להיות בצוותי ההוראה, במבנה בתי הספר וגודל הכיתות. כל השאר הינו משני.

  8. שי בנט :

    ברחבי העולם אפשרות בחירת בית הספר מובנת מאליה

    אני מוכרח לציין שברחבי העולם האפשרות של הורים וילדיהם לבחור את המוסד הלימודי בו ילמדו ברורה מאליה. כאשר הורים וילדים יכולים לבחור את בית הספר שלהם הם רוצים ללכת לבית הספר ולומדים יותר בחשק. עם זאת, מובן שפתיחת אזורי הרישום יוצרת בעיות לבתי ספר מסויימים הסובלים ממוניטין גרוע – דבר העלול להוביל למיעוט תלמידים ולסגירתם בסופו של דבר.
    נושא שיווק בתי הספר הופך להיות דבר קריטי מבחינת מנהלים רבים ובתי ספר שלא יערכו לשינוי בזמן הקרוב, עלולים להסגר.
    אפשר לקרוא עוד על זה כאן: http://stairs-adv.co.il

השארת תגובה

חשוב: בקרת תגובות מופעלת ועלולה לעכב את תצוגת תגובתכם. אין סיבה לשלוח את התגובה שנית.

עקב תקלה טכנית האתר נופל וקם לסירוגין.

אנו ממליצים להעתיק תגובות (קונטרול+סי) לפני שליחתן, כדי למנוע מפח נפש אם האתר נופל בדיוק אחרי שהשקעתם בתגובה ארוכה.